שושנה והזקנים (ג'נטילסקי)

ציור של ארטמיזיה ג'נטילסקי

שושנה והזקניםאיטלקית: Susanna e i vecchioni) היא יצירה בצבעי שמן של הציירת האיטלקייה ארטמיזיה ג'נטילסקי משנת 1610. כיום, הציור מוצג ב-"Schloss Weißenstein" שבגרמניה.[1] היצירה מתארת את שושנה המתקלחת כאשר שני אנשים אורבים לה באופן שבבירור מפריע לה. הסיפור המתואר מופיע בספר דניאל, וזוהי סצנה שהייתה פופולרית בתקופת הבארוק.

שושנה והזקנים
Susanna e i vecchioni
Susanna and the Elders (1610), Artemisia Gentileschi.jpg
צייר ארטמיזיה ג'נטילסקי
תאריך יצירה 1610
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 170 אורך × 119 רוחב
מספר יצירה 191 (Schloss Weißenstein) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Schloss Weißenstein, Pommersfelden
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אודות היצירהעריכה

הסיפור המתואר בציור הוא על שושנה ועל שני הזקנים שהטרידו אותו בעת רחצתה. שושנה הלכה לגינה כדי להתקלח, והעוזרת שלה נתנה לשני הגברים להיכנס לגינה. הגברים דרשו משושנה לקיים עימם יחסי מין. הם איימו עליה שאם היא לא תשנה את דעתה אז הם יכתימו את שמה. הם הוציאו עליה לעז, אך דניאל התערב לעזרתה. הוא הבחין כי השניים לא עקביים בנוגע לסיפורם. הוא הציע לתשאל את השניים בנפרד כדי לבדוק אם גרסותיהם מתואמות. כשחקרו אותם בנפרד, מגלים כי הם אכן שיקרו, ושמה של שושנה הוטהר.

היסטוריונים תהו כיצד הצליחה ג'נטילסקי בגיל כה צעיר לצייר דמות של אישה עירומה בדיוק רב. ייתכן כי כישרונה נבע או מלימודי אנטומיה או מהיעזרות בדוגמנית של אביה הצייר.[2]

ציירים רבים ציירו את מעשה שושנה, ויצירתה של ג'נטילסקי הושוותה אליהם. ג'נטילסקי ציירה את שושנה המביעה אי נוחות ורתיעה. היא יצרה את ההבעות האלו דרך גופה של שושנה, שחלקה העליון נרתע ומסובב מכיוונם של הזקנים. רבים השוו את עבודתה ליצירתו הדומה של אניבאל קאריסי.[3] גם בציורו של קאריסי גופה של שושנה נטוי ומסובב, אולם הוא הציג את שושנה כמגיבה לחיזוריהם של הזקנים, כאירוטית וכגברית. הציור הוא אנכי, והזקנים צוירו בחלקו העליון. אלמנט זה מדגיש את הלחץ המוטל על שושנה. ג'נטילסקי ציירת את הסצנה הזאת עוד לפחות פעמיים בחייה.[4] מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שבה הציירת ציירה גוף נשי, מומחים רבים סוברים כי אביה סייעה לה ביצירה זאת.[5] אולם, אביה של ג'נטילסקי היה צייר מסורתי, והיצירה הייתה חדשנית עקב השימוש במוטיבים פסיכולוגיים, לכן ייתכן כי הציירת לא הסתייעה באביה. ג'נטילסקי ציירה גם את שושנה כקורבן. ייתכן כי אלמנט זה נבע מכך שהיא הוטרדה מינית במשך שנים על ידי אנשים מקהילתה, וכן היא נאנסה על ידי אגוסטינו טאסי. ישנם מומחים שסוברים כי הזקנים המתוארים היצירה הם אביה וטאסי. אולם, לא קיימת הוכחה כי אלו היו מניעיה ביצירה.

ג'נטילסקי לא ציירה רקע בציוריה, ובשושנה והזקנים ניכר שהרקע הוא רק שמיים כחולים. רק החל מסביבות שנת 1630, היא החלה לצייר רקעים ליצירותיה. אביה של הציירת, אורזיו ג'נטילסקי, היה מבין הציירים הראשונים באיטליה שצייר בסגנונו של קאראווג'ו. בתו גם חיקתה את הסגנון הזה.[6]

בעבר, הייתה קיימת מחלוקת בנוגע לשנת השלמת היצירה. בגלל שהספרה האחרונה של השנים בחתימה הייתה לא ברורה, לא ניתן היה לדעת אם היצירה היא מ-1619, מ-1616 או מ-1610. בסוף, לאחר בדיקת קרני רנטגן נקבע כי היצירה הושלמה ב-1610, ומומחים רבים קיבלו את הקביעה הזו. שנת השלמת היצירה חשובה מפני הרצון לשייך אותה לתקופה אמנותית רלוונטית.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שושנה והזקנים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Christiansen, Keith; Mann, Judith (2001). Orazio and Artemesia Gentileschi. Metropolitan Museum of Art.
  2. ^ Christiansen, Keith; Mann, Judith (2001). Orazio and Artemesia Gentileschi. Metropolitan Museum of Art.
  3. ^ Garrard, Mary R (2001). Artemisia Gentileschi Around 1622 The shaping and Reshaping of an Artistic Identity. Los Angeles, California: Regents of the University of California. עמ' 77-113. ISBN 978-0-520-22841-2. 
  4. ^ Slatkin, Slatkin R (1997). Women Artists in History. Upper Saddle River, New Jersey: Simon & Schuster. עמ' 73-75. ISBN 978-0-13-432873-7. 
  5. ^ Locker, Jesse M (2015). Artemisia Gentileschi: The Language of Painting. London. עמ' 48. ISBN 978-0-300-18511-9. 
  6. ^ Garrard, Mary R (2001). Artemisia Gentileschi Around 1622 The shaping and Reshaping of an Artistic Identity. Los Angeles, California: Regents of the University of California. עמ' 77-113. ISBN 978-0-520-22841-2. 
  7. ^ Christiansen, Keith; Mann, Judith (2001). Orazio and Artemesia Gentileschi. Metropolitan Museum of Art.