שטיכמוס
שטיכמוס, או שטיכמאס, הוא כלי עבודה פשוט בתחום הבנייה. הכלי מסייע בפילוס (יישור אופקי) של חלקי בניין גדולים לרבות קירות, תוספות בנייה, פרגולות, תקרות גבס ועוד. השטיכמוס עשוי צינור גמיש שקוף הפתוח בשני קצותיו שבתוכו מים הממלאים אותו כמעט עד קצותיו. אורכו של הצינור מותאם למרחק בין האלמנטים הנבנים.
אופן השימוש
עריכההשימוש בכלי מתבצע על ידי הצבת שפת פני המים שבקצה הצינור האחד בנקודה שגובהה היחסי ידוע (למשל מרכזה של קורת בטון בשלד בניין המסומן במסמר או צבע) ובו בזמן הצבת קצה הצינור השני על גבי מישור אנכי מרוחק (למשל קיר החוץ של בניין) וסימון שפת פני המים בצידו האחר. מאחר שפני המים בשני קצותיו של הצינור יהיו בגובה שווה (לפי חוק כלים שלובים), יהיה הקו המסומן על המישור האופקי בגובה קבוע הזהה לנקודת הייחוס.
הדיוק של הכלי
עריכהדיוק השטיכמוס עלול להיפגע אם לתוך הצינור חודר נוזל בעל משקל סגולי השונה מזה של המים. במקרה כזה בצד שבו חדר נוזל קל מהמים (למשל שמן או כהל) תהיה שפת הנוזל גבוהה יותר מזו של המים. בנוסף הדיוק יכול להיפגע אם לתוך השטיכמוס חודר אוויר כך שהוא יוצר בועות לאורך הצינור. מסיבות אלו נהוג להחליף את המים שבשטיכמוס בכל שבוע ויותר ולפעמים אפילו בתחילת כל יום עבודה באתר. לבדיקת דיוק השטיכמוס נהוג להחזיק את שני קצות הצינור צמודים זה לזה ולוודא שפני הנוזל בשני הקצוות באותו גובה.
מקור המילה
עריכהמקור המילה אינו בערבית או בעברית. ייתכן שמקורה ביידיש, באנגלית, בגרמנית, במספר שפות מזרח אירופיות, או בטורקית, כפי שדוברו בסוף המאה ה-19 עד המחצית הראשונה של המאה ה-20, או שילוב, אולי משובש, של כמה מהן. המקור[1] מדבר על StichMass. אך בימינו אין שימוש למילה זו בגרמנית. Stich היא מילה נפוצה בגרמנית. ייתכן שמדובר בשיבוש של StichMaß[2], אולם גם טענה זו בעייתית[3], ייתכן, כאמור לעיל, שהמקור ביידיש או בגרמנית, והכוונה לצירוף של שתי המילים "שטרייך", שפירושה סימון/קו, ו"מאס", שפירושה מידה/מדידה, ובצירוף שתיהן זה אומר "מדידת קו".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אסף צ'רטקוף, לבנות ולהשתמש נכונה בשטיכמוס, באתר "בידיים", 24 באוגוסט 2011
בניה ושימוש בשטיכמוס, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: השפכטל של רביץ, באתר nrg, 20 באוגוסט 2004
- ^ בערך אס צט מוסברת ההחלפה מ-ß ל-ss
- ^ StichMaß, בסעיף k בעמוד 47. גם האיורים בעמודים סמוכים מראים את ההקשר.