שיחה:אוריינות חזותית

כתיבת הערך

‏	ערך זה נכתב במסגרת הקורס האקדמי „שפות ואוריינות בהקשרי חינוך וחברה”, במסגרת התוכנית ללימודי תעודת הוראה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב.

הערכת עמיתים

היי! קודם כל נגיד שניהננו מאוד לקרוא את הערך והשכלנו המון!עם זאת, יש לנו מספר הערות, בעיקר בתחום התחביר ומעט הערות טכניות.

• במשפט "כלומר ממה שאנו רואים וכן את היכולת לחשוב, ללמוד ולהתבטא במונחים של ייצוגים חזותיים" קיים קושי תחבירי (פסקה ראשונה).
• המשפט "בעולם שבו מסרים חזותיים תופסים מקום שאינו נופל בחשיבותו ממקומם של המסרים המילוליים בעידן שבו אנו מוצפים בערב רב של מסרים חזותיים במגוון רחב של אמצעים- באינטרנט, בטלוויזיה, במרחבים פרטיים ובמרחבים ציבוריים. היכולת לפענח ביטויים חזותיים ולחשוב עליהם באופן ביקורתי הפכה למיומנות חיונית, האוריינות החזותית היא למעשה "פתיחת העיניים" למה שאנחנו חווים דרך חוש הראייה." ארוך מידי, כדאי לחלק למשפטים קטנים יותר.
• במשפט "קריאה וכתיבה של טקסט ותמונה במשולב מאפשרת לאדם לדבר " כדאי לשנות ל"מאפשרים", לשם ההתאם התחבירי.
• הצירוף "אוריינות חזותית" מודגש מספר פעמים, אם אנחנו לא טועות, הוא אמור להיות מודגש בפעם הראשונה שהוא מופיע בלבד. כנ"ל לגבי "שלושה מרכיבים"
• "מיחברים"- כדאי לדעתנו להוסיף בסוגריים מה משמעות המילה.
• בכל הפסקה הראשונה אין איזכור של המקור הביבליוגרפי שבו השתמשתם (למעט בשורה הראשונה, אבל כדאי להוסיף עבור הפסקה כולה).
• "מרצה בתחום האוריינות החזותית על החיבור בין הראיה שלנו לקוגניציה- החשיבה טוען..." משפט קשה, אולי כדאי לפצל לשני משפטים ולכתוב במי מדובר (אולי גם לו יש ערך בוויקיפדיה...). גם על משפט זה לא רשום מאיפה נלקח.
• "חשיבה חזותית מכונה גם עיבוד חזותי או "חשיבה בתמונה" היא תופעה של חשיבה באמצעות עיבוד ויזואלי. " אם מכנים בין גרשיים שם אחד, כדאי לכנות בגרשיים גם את השם השני. כמו כן, יש בעיתיות עם התחביר, רצוי להפריד לשני משפטים- חשיבה חזותית היא....
• " חשיבה חזותית\ויזואלית היא דרך לארגן את המחשבות שלך ולשפר את היכולת שלך לחשוב ולתקשר וזוהי דרך מצוינת להעביר מידע מורכב או מבלבל ". אנחנו לא בטוחות האם השימוש ב"שלך" מקובל בוויקפדיה, לדעתנו זה מעט מנמיך את המשלב. שווה לבדוק.
• "ניתן על ידי שימוש בכלים כמו למשל: עט ונייר, כרטיסיות וכלי תוכנה – להעביר תהליכי החשיבה הפנימיים למשהו חזותי יותר ברור ומפורש." כדאי לסדר את המשפט מחדש: על ידי שימוש ב... ניתן להעביר...
• בפסקת הלמידה החזותית חסר מקור בסוף הפסקה.
• "התפתחות טכנולוגית" – אולי כדאי במקום להדגיש לראות האם יש על זה ערך ולקשר אותו.
• "לפני העידן הדיגיטלי הייתה היכולת להבין את שפת הסימנים לפני שמבינים את המילה הכתובה בדפוס". מהי שפת הסימנים? למה הכוונה? אולי כדאי להוסיף קישור לערך בוויקיפדיה על זה.
• אוריינות דיגיטלית- אולי בכל זאת כדאי לסכם במספר מילים על האוריינות הדיגיטלית, רק שיידעו במה מדובר וכמובן לקשר לערך המורחב. כדאי גם להסביר על הקשר שבין אוריינות חזותית לאוריינות דיגיטלית.
• ראו גם: איננו בטוחות שיש צורך לכתוב "קישור לדף וויקיפדיה", שווה לבדוק (אנחנו רשמנו רק את שם הערך).
• כדאי להוסיף עוד לפחות 2 תמונות...
• לקריאה נוספת - עד כמה שידוע לנו צריך להיכתב כרשימה ביבליוגרפית
• לקריאה נוספת - המאמר של מאייר מופיע גם בקריאה נוספת וגם בהערות השוליים, אם מדובר באותו המאמר הוא צריך להופיע רק בהערות השוליים.
• הערות השוליים צריכות להיכתב כרשימה ביבליוגרפית.

בהצלחה! Sivandvash - שיחה 16:30, 24 במאי 2016 (IDT) Morm1810 - שיחה 20:29, 24 במאי 2016 (IDT)

הערכת סגל הקורס

• צריך לזקק את תתי הנושאים של חשיבה ולמידה חזותית לרמה מדעית יותר- ולפיכך יש לעגן במחקרים ובהפניות.
• בתקשורת בחזותית בחינוך - המידע חשוב - יש להוסיף את הנושא של חשיבה ביקורתית - פענוח המסרים בהקשרים ביקורתיים.
• כמו כן המקורות בהערות השוליים אינם מפורטים דיים.
• יש משפטים שסותרים את עצמם כמו:"אוריינות חזותית- קריאה וכתיבה של טקסט ותמונה במשולב מאפשרים לאדם לדבר בשפה אוניברסלית , 90% מהמידע שאנו מקבלים מהעולם הוא חזותי, הרבה מהפרשנות של המידע הזה הוא תלוי תרבות". האם זו שפה אוניברסלית או שפה תלוית תרבות? המשפט באמצע לא במקומו.
• המקורות בעברית שמצוטטים הם תרגומים לאו דווקא מדויקים, ולעתים, עם פרשנות אישית של הכותב.
• אוריינות חזותית בעידן המוקדם - לפני העידן הדיגיטלי הייתה היכולת להבין את שפת הסימנים לפני שמבינים את המילה הכתובה בדפוס. אם מסתכלים על ציורי המערות- לא רואים שם דמויות אנושיות כי הם התבוננו החוצה על הנוף ועל החיות וציירו אותם. אם מסתכלים על הויטראז'ים בקפלות של ימי הביניים רואים סיפורים שלמים- בציורים. האנשים לא ידעו לקרוא- הם התבוננו בתמונות וקראו את הסיפורים. היום התלמידים מצפים ללמוד עם ייצוגים חזותיים- כך הם רגילים לחוות את העולם- כך הם גם לומדים- דרך סרטים, אנימציות, תמונות, סכמות, דיאגרמות.. מה שנדרש היום זה חיבור בין טקסט ותמונה האדם האוריין היום- צריך להיות מסוגל לקרוא במשולב מידע שמגיע בשני ערוצים- תמונה וטקסט.- החלק המודגש, לדוגמא, אינו קשור לעידן המוקדם, אלא נוגע ספציפית בחינוך, ולכן לא מתאים שם.
• יש לקרוא את המקורות הבסיסיים של האוריינות החזותית- באנגלית!
• חסר הרקע ההיסטורי.
• התמונות לקוחות רק מתחום החינוך ואינן מייצגות את התחום באופן מיטיבי.
  

בברכה, עפרה ורוני.

שלום רב, בסך הכל עשיתן עבודה יפה ,ניכר שחקרתן את הנושא והפנמתן את רוב (אך לא כל) הדברים עליהם דיברנו במהלך הסמסטר. להלן כמה דברים לשים אליהם לב במיוחד -

• ישנה בעיה עקרונית עם אופן הוספת הערות השוליים. לא מספיק לתת את שם כותב המאמר כמו בהערה 1, למשל - מתוך ספרו של Brian Keddney. צריך להוסיף את כל הפריטים הביבליוגרפיים. אם הייתן מוסיפות הערות שוליים כפי שלמדנו בעזרת העורך החזותי, היו מופיעים כל השדות השונים שעליכם למלא, וזה היה יכול להקל עליכן. אך גם עם מוסיפים פרטים בעריכת קוד מקור, יש להוסיף פרטים ביבליוגרפיים מלאים, הכוללים איזה ספר, מתי התפרסם, עמוד ממנו מצטטים, הוצאה וכו'. כך גם עם הדוגמא של הערת השוליים השניה - Mayer, 2001 והבאות אחריה. הוזכר בשיעורים ובפורום מספר פעמים שלא מוסיפים הערת שוליים באותה צורה שמוסיפים פרטים על מאמרים בסוגריים בעבודה אקדמית בתחום החינוך. עליכן לתקן את הערות השוליים שלכן.
• ניכר כי ישנו בלבול בין הפרקים לקריאה נוספת, קישורים חיצוניים והערות שוליים. ראשית, ההערה של Sivandvash וMorm1810, כי מאמר המופיע גם בקריאה נוספת וגם בהערות השוליים, צריך להופיע רק בהערות השוליים - אינה נכונה בעליל. הערות שוליים כוללות מקורות שציטטן מהם או התבססתן עליהם במהלך הכתיבה. במקביל (ולעיתים בכפילות), בפרקים "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים" אנו מכנסים חומר עבור הקורא ומפנים אותו למקורות דיגיטליים ושאינם דיגיטליים, שאתן סבורות שהם חשובים ויכולים לספק מידע רחב יותר למתעניינים בנושא. במילים אחרות, בהחלט יכולה להיות חפיפה בין מקורות שמוזכרים בפרקים האלה ומקורות שאולי ציטטתן מהם. שימו לב שכל המקורות שלכן הם דיגיטליים, ועל כן הועברו ל"קישורים חיצוניים" והפרק "לקריאה נוספת" בוטל.
• עוד בענייני הערות שוליים וניסוח - בכתיבה אנציקלופדית (וגם אקדמית לצורך העניין), אין מקום למשפטים כמו "מרצה בתחום האוריינות החזותית בנושא החיבור בין הראיה שלנו לקוגניציה- החשיבה טוען..". מי המרצה? היכן הוא טוען את זה? האם יש מאמר אקדמי שכתב? אם לא, הרי שלא ניתן להתבסס על דבריו, באותה מידה שאנו לא מתבססים על סיפורים באופן כללי ללא מקורות. הוספתי תבנית "דרוש מקור" בכמה מקומות בטקסט על מנת לתת לכן מושג על מה מדובר.
• הקישורים הפנימיים שהוספתן היו לעיתים שרירותיים. לא מספיק להוסיף שני סוגריים מרובעים סביב מילים. יש לבדוק אם המילה אכן מובילה לערך, אם כן, איך הוא כתוב (תמיד ביחיד, למשל), ואם הוא לא קיים ובכל זאת יש לו חשיבות אנצקלופדית, להוסיף קישור פנימי לשם הערך נכון בעתיד, שיהיה אדום. כך, המילה "קווים", אינה יכולה להיות מקושרת כך: [[קווים]], אלא כך [[קו (ציור)|קווים]].
• אנו נוהגים להדגיש אך ורק את המילים הראשונות של הערך (שהן גם שם הערך), אך לא מילים נוספות בגוף העבודה.
  

אני משאירה בינתיים את התבנית "בעבודה אקדמית" בשבוע הקרוב, על מנת לאפשר לכן לתקן את הדברים. בשבוע הבא התבנית תוסר. בהצלחה בהמשך! Shani - שיחה 17:36, 22 ביולי 2016 (IDT)