שיחה:איתי בחור

איתי בחור - דיון בערך זה

1. אורי שלום. 2. איפה ניתן להכניס את הנמ"נ הבאים:

לגבי הספר 'מאקס' - בקורת של פרופסור שלמה גיורא שוהם בידיעות אחרונות, 7 ימים, 13/10/1996 - הספר מעניין ומקורי וקראתי אותו בנשימה עצורה. הוא משב רוח רענן בספרי פילוסופיה ולא כתוב בשטאנצים הרגילים. עולה בספר בעיה פילוסופית, אם להתאבד או לא. הרי נזרקנו לעולם שלא מרצוננו. לעומת זאת אין לנו את החירות המוסרית להחליט אם אנו נשארים בחיים או הולכים.

עוד לגבי הספר 'מאקס' - ידיעות אחרונות, מוסף "ספרות תרבות אמנות", 2/10/1998 - בקורת ספרות למות צעיר מאת הסופר ראובן מירן - בלינק המצורף כאן

לגבי הספר 'אפס אחוז' - ידיעות אחרונות, מוסף "ספרות תרבות אמנות", 2/10/1998 - בקורת ספרות 'הראשים הקטנים' מאת המשורר יעקב רוטבליט - בלינק המצורף כאן

לגבי הספר 'שיחות יין' - ידיעות אחרונות, מוסף "ספרות תרבות אמנות", 15/2/2002 - בקורת ספרות 'מסדר את הראש' מאת הסופר ראובן מירן.

לגבי הספר 'פעמון סדוק' - סטטוס, ללמוד מההיסטוריה, בקורת ספרות מאת דוקטור ליאור שוחט, ספטמבר 2006.

עוד לגבי הספר 'פעמון סדוק' - מקור ראשון, השבוע, 29/7/2005 - בקורת ספרות מאת ההיסטוריון ניר מן.

לגבי הספר 'כשאני הייתי פאטי בלריני' - ידיעות אחרונות, שבעה ימים, 8/11/2002 - כתבה מאת אספה פלד 'גבר הבלהות שלי'.

לגבי הספר 'המסקירובקה של מקס ומוריץ' - בקורת מאת סר מרטין גילברט, גדול ההיסטוריונים הצבאיים הבריטים, בלינק המצורף כאן.

3. לגבי מידת החשיבות של הספרים שהוצאו לאור בהוצאה עצמית: א. מידת החשיבות של ספרים שונים שונה בין אם יצאו בהוצאה עצמית או לא. ב. ספרים אלו נרכשו ע"י האוניברסיטאות השונות - מאקס נלמד באוניברסיטת ת"א בלימודי פילוסופיה של הלשון. אפס אחוז, נרכש ע"י חטיבת הצנחנים כספר חובה לכל קצין בחטיבה, כספר חשוב המעורר מודעות לבעיית תאונות אימונים. פעמון סדוק היה מועמד לפרס הרצל.

4. אני חושבת שהיה כדאי לברר את הדברים בדף שיחה לפני הדבקת ההודעה.

5. אשמח אם תוריד את ההודעה או תנחה אותי איך צריך לערוך אחרת את הערך.

תודה חדוה

אנסה לסייע. נמ"נ היא התייחסות לא שיפוטית למושא הערך או מעשיו. לדוגמה, כאשר כתוב כך:

"איתי בחור (נולד ב-19 ביולי 1966) הוא סופר עברי, מתרגם ועורך. ממייצגיו המובהקים של זרם ספרות חומרי מציאות בספרות העברית, זרם שמצדד בכתיבה ספרותית נאמנה לחומרים עובדתיים. הקים הוצאה לאור (ב-1996) ומגזין אינטרנט (ב-2005), שמהווים במה למחברים השותפים לעמדה ספרותית זו."

עולות כמה שאלות:

1. מי קבע כי א"ב הוא "ממייצגיו המובהקים של זרם ספרות חומרי מציאות בספרות העברית? האם המונח הוא בעצם תיאור של סגנון כתיבה המתבסס על עובדות או סיפורים אמיתיים? אם א"ב הוא גם ממציא הז'נר וגם הכותב היחידי בו, התיאור אינו נמ"ני.
2. המכונה "מגזין אינטרנט" נראה דומה מאוד לאתר פרסומי להוצאה לאור במימון הכותבים. כאלו יש הרבה והכינוי "בלוג" או "אתר הבית של הוצאת בכור" הולם אותו יותר.

והלאה, התיאורים המפורטים של ספרים שא"ב ערך, לא כל שכן הוציא לאור, מקומם אינו כאן. למעשה, מקומם אינו בערך כלל. בחלק שצריך להישאר, זה של הספרים שא"ב כתב, אין מקום להערכות כמו "מבטא את ההעדפה הספרותית של בחור, שהתעצבה לימים לעמדה ספרותית מגובשת" או "אופן כתיבתו מבטא את הבשלת העמדה הספרותית של בחור". לא ברור על מה מסתמכות הקביעות האלו.

בצד אציין כי הבאת שש רשימות קצרצרות של שבחים לא מחייבים מפועלו הספרותי של א"ב ב-12 השנים האחרונות רחוקה מלהוכיח את הנקודה שאת מבקשת להוכיח. חותנו החורג של בעל זבוב 04:41, 1 ביולי 2008 (IDT)

1. אורי שלום

2. תודה על התייחסותך. אני חושבת שאני מתחילה להבין את אופי הדרישות האנציקלופדיות כאן. אנסה לנסח איתך את עניין "ספרות חומרי מציאות". ראשית, כדאי להבהיר מושגים: א. זרם ספרותי אינו סגנון כתיבה - זרם הוא קורפוס של כתבים שנכתבו על ידי סופרים שונים בסגנונות שונים, ועם זאת יש להם מהלך אסטטי משותף ומובהק לקידום עמדה ספרותית כלשהי. ב. זרם ספרות חומרי מציאות לא מתאפיין רק בכך שהסיפורים שבו מתבססים על עובדות (הרבה סיפורים שמתבססים על עובדות אינם משתייכים לזרם זה), אלא בכך שההתייחסות לעובדות נועדה לבטא עמדה ערכית לפיה ספרות = חיים, באמצעות טקסט ספרותי שמטרתו להתחכך בחיים - למעשה להפוך אותה לחלק מן החיים, לעמת אותה עם החיים ולא להימלט מהם לשעה של אתנחתא. למיטב ידיעתי, הראשון שכתב כך בעברית והגדיר כמטרה זו את כתיבתו היה י.ח. ברנר (ראה את ספריהם של פרופ' דן מירון "בודדים במועדם", עם עובד, תל אביב 1987; פרופ' מנחם ברינקר "עד הסמטה הטבריינית, עם עובד, תל אביב, 1990; פרופ' אבי שגיא "להיות יהודי", הקיבוץ המאוחד ומרכז רפפורט, אוניברסיטת בר-אילן, 2007. מייצג נוסף ומובהק של זרם זה הינו אהרון ראובני, ראה ספרו של פרופ' יגאל שוורץ "לחיות כדי לחיות - אהרון ראובני מונוגרפיה", הוצאת יד יצחק בן צבי והוצאת מאגנס, ירושלים, 1993. גם ספרות הביט האמריקאית שותפה לעמדה ספרותות-ערכית זו.

נכון שאין ברשת האינטרנט מספיק התייחסויות לזרם זה, אולם כפי שהראיתי לעיל, התייחסויות כאלה קיימות בשפע במחקר הספרותי ובוודאי שבספרות, ואין לבטלן משום שלא העלו אותן עד היום לרשת האינטרנט. נדמה לי שיותר נכון לכתוב ערך על ספרות חומרי מציאות (כפי שסימנתי כאן באדום) מאשר לשלול את קיומה של תופעה ספרותית. בעניין זה השאלה שלי אליך: "איך ניתן לתרגם את המידע הזה בקצרה לערך שכתבתי על איתי בחור?"

3. לגבי שאלתך "מי קבע שאיתי בחור הוא "ממייצגיו המובהקים של זרם ספרות חומרי מציאות בספרות העברית?" ולגבי אופי תיאור הספרים - לעניין זה הפניתי אותך לביקורות רבות, הן של מבקרי ספרות והן של אנשי אקדמיה מובילים בתחומם. לעניין זה שאלתי היא: האם צריך לכתוב בויקיפדיה ערך כולל התייחסויות אקדמיות וביקורות על כל ספר בנפרד כולל הביקורות וההתייחסויות האקדמיות (אני מניחה שלכך הכוונה בנמ"נ), או לגבות את מה שכתוב בערך הזה בהערות שוליים מהביקורות הקיימות?

4. האתר והמגזין: "איתי בחור - סופר; הוצאה לאור. מקום למחברים והוצאות לאור", אינו אתר בית, אינו אתר פרסומי (הוא נקי מפרסומות), המחברים הנמצאים בו אינם מממנים את הסיפורים והמסות, שלהם ואינם משלמים. האתר פתוח לטקסטים המייצגים את זרם ספרות חומרי מציאות. לאתר יש מגזין אינטרנט ספרותי חינמי - וללא פרסומות - הנשלח לכל דורש. נדמה לי שחרצת דין נמהר על האתר והמגזין.

לסיכום: האם עלי להשתית את טענותי על הערות שוליים? או לכתוב ערך על כל ספר?

המונח "ספרות חומרי מציאות" ככינוי לזרם זה חדש לי ולא מצאתי אותו בספרות אליה הפנית (לא כולה מצויה בביתי). אשמח אם תוכלי להפנות אותי למקור אינטרנטי שאינו אתרו של א"ב המשתמש במונח זה. ההגדרה שהבאת כאן כללית ומעורפלת ("טקסט ספרותי שמטרתו להתחכך בחיים - למעשה להפוך אותה לחלק מן החיים, לעמת אותה עם החיים ולא להימלט מהם לשעה של אתנחתא") ולא תצלח, לדעתי, כהגדרה שיש בה ממש. מובן כי אם מדובר בזרם מובהק בספרות העולמית והעברית, הרי שיש לכתוב על־כך ערך ובו ימוקמו הכותבים השונים וביניהם, אם יימצא לנכון, א"ב.

לגבי גיבוי קביעות במקורות. משוררים וסופרים, כמוהם כפרופסורים לפסיכולוגיה או דוקטורים להיסטוריה או היסטוריה צבאית יכולים לשמש מקורות מחזקים לקביעות של חוקרים בתחום הספרות שמיפו את א"ב ומקומו בתולדות הספרות. דברים אלו יש לציין בנפרד מרשימת הספרים.

אם אתם מבקשת לציין פרטים על הספרים עצמם, מעבר לשמם ושנת הוצאתם, פרטים אלו צריכים להיות פשוטים ונהירים. אם מבקשים לציין כי הספר נמכר בעותקים רבים או שזכה לשבחי הביקורת, יש לכתוב זאת בפשטות. לדוגמה, במקום הבא:

• פעמון סדוק, 2005, יצא לאור לאחר 15 שנות חקירה וכתיבה. הספר מספר את סיפורם האנושי של בני העלייה הראשונה כשבמרכזו סיפורם של מייסדי המושבה זכרון יעקב. פעמון סדוק הינו ספר הנאמן לעובדות היסטוריות, ואופן כתיבתו מבטא את הבשלת העמדה הספרותית של בחור.

�עדיף כך:

• פעמון סדוק (2005) עוסק בסיפור חיהם של מייסדי המושבה זכרון יעקב.

המידע הניתן צריך להנתן במשורה. לא ניתן לכתוב, לדוגמה, כי הספר זכה בשבחי הביקורת, כי שתיים או שלוש רשימות קצרות אינן מגיעות עד כדי כך, לפחות לפי מה שכתבת (ד"ר שוחט הוא איש מדעי המדינה ואילו ניר מאן הוא היסטוריון. שניהם אינם יכולים לייצג ביקורת ספרותית); באותו מטבע, לא ניתן לומר כי הספר מבטא הבשלה או תואר אחר. חותנו החורג של בעל זבוב 14:49, 1 ביולי 2008 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bahurbooks.com/page.asp?PiD=0.3.4&id=38
  • In איתי בחור on 2013-12-20 00:44:00, 404 Not Found
  • In איתי בחור on 2013-12-30 09:37:04, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:37, 30 בדצמבר 2013 (IST)