זכרון יעקב

	זכרון יעקב
	מדרחוב רחוב המייסדים
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	זיו דשא
גובה ממוצע	‎78‏ מטר
תאריך ייסוד	1882
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017‏
- אוכלוסייה	22,984 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	‎85
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.4%‏ בשנה עד סוף 2017
- צפיפות אוכלוסייה	728 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	‎176
תחום שיפוט	31,590 דונם
- דירוג שטח שיפוט	‎63
	(למפת הכרמל רגילה) זכרון יעקב32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	8 מתוך 10
מדד ג'יני	0.5063
- דירוג מדד ג'יני	‎4
לאום ודת
	יהודים: 96.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.7%;
	יהודים: 96.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.7%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.2%
גילאי 5 - 9	9.5%
גילאי 10 - 14	9.6%
גילאי 15 - 19	9.3%
גילאי 20 - 29	12.5%
גילאי 30 - 44	16.7%
גילאי 45 - 59	19.5%
גילאי 60 - 64	4.7%
גילאי 65 ומעלה	10.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר	16
– יסודיים	11
– על-יסודיים	7
תלמידים	5,214
– יסודי	3,445
– על-יסודי	1,769
מספר כיתות	212
ממוצע תלמידים לכיתה	25.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
	פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
	www.zichron-yaacov.co.il

המונח "זכרון יעקב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זכרון יעקב (פירושונים).

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה. המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

כנוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מגאלאץ ביום 25 באוגוסט 1882, ועל סיפונה הפליגו חמישים משפחות שכללו 228 נפשות. חלקם יצאו ליישב את המושבה ראש פינה.

חלק ממשפחות המייסדים שהו בחיפה עד שנרכשו אדמות המושבה מידי האפנדי ז'רמן.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין", ששימר את שמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו, והיות שהשם הזכיר למתיישבים את השם "שומרון".

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בין השאר בשל כך, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו בתחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה שם יקבלו פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים הודה לרצון הטוב אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".^[^{דרוש מקור: מדויק]} התושבים פנו לנדיב הידוע, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את ידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, תחת הכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד הידוע".^[2] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

הברון בנה על ידי פקידיו את בתי המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם והפעיל אותם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים לדבר. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין וכן הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד שנת 2013, לאחר סגירתו היה היקב בזכרון יעקב לגדול ביותר בארץ). הכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה והברון דאג לייבא זנים חדשים מאמריקה.

בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.^[3] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, התנהלו מבית המשפחה במושבה.

בשנת 1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ כולה (הישן והחדש). ביוזמתו של מנחם אוסישקין הוחלט בה לייסד את ההסתדרות הכללית ואת הסתדרות המורים.

הרופא הידוע אשר נלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה בשנת 1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה - אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.^[4]

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומיתעריכה

אבא שכטר - ראש ועד המושבה האחרון וראש המועצה הראשון. היה ראש הוועד מ-1936 עד 1950, וראש מועצה מ-1950 עד 1952.
צבי ברונשטיין^[5] 1952–1960^[6]^[7]
יעקב לוי (ראש מועצה) (1960–1975)^[8]
ישי שיבובסקי (1975^[9]–2003)^[10]^[11]
אלי אבוטבול^[12] (2003 – אפריל 2016)^[13]
זיו דשא^[14] (2016 - נוכחי)

אתרים בעלי חשיבותעריכה

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זה מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אנשים מוכרים שנולדו, חיו, או גרים בזכרון יעקבעריכה

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בזכרון יעקב 22,984 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לזכרון יעקב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 74.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 13,492 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).^[15]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

גלריית תמונותעריכה

בריכת בנימין בזכרון יעקב, החזית הפונה לרח' המייסדים
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שתמך רבות ביישוב
בית כנסת אוהל יעקב, ע"ש יעקב אבי הברון רוטשילד, מבט מצפון-מזרח
בית אהרנסון
מגדל המים של המושבה ועליו איור "הנדיב הידוע"
"יד למייסדים"
אנדרטת הבריגדה היהודית בזכרון יעקב
זכרון יעקב, מבט ממזרח, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
הצייר יהושע קוברסקי (1907-1967), שעלה מליטה, יושב בפתח האטלייה שלו, זכרון יעקב, 1948

ערים תאומותעריכה

שווייץ סנט מוריץ, שווייץ
צרפת שרונטון לה פון, צרפת
צרפת מיזו אלפור, צרפת.
ארצות הברית דרום פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית

לקריאה נוספתעריכה

רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות, 1996.
רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים, 2004.
איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.^[16]
מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1883-1882, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947, כרך א', פרק מ"ו (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983).
אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882-1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.
רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019.