זכרון יעקב

מועצה מקומית בישראל
המונח "זכרון יעקב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זכרון יעקב (פירושונים).

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השנייה של אנשי העלייה הראשונה, (אחרי ראשון לציון).

זכרון יעקב
מדרחוב רחוב המייסדים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זיו דשא
גובה ממוצע[1] ‎78 מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,488 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 95
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.96 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 775 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 176
תחום שיפוט[4] 31,610 דונם
    - דירוג ארצי[2] 63
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 41
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.5229
    - דירוג ארצי[2] 5
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 9.9%
גילאי 15 - 19 9.1%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 14.7%
גילאי 45 - 59 20.1%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 12.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 10
תלמידים 5,440
 –  יסודי 3,477
 –  על-יסודי 1,963
מספר כיתות 236
ממוצע תלמידים לכיתה 25.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.zichron-yaacov.co.il
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריה עריכה

 
כינוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מנמל גאלאץ שעל הדנובה ב-25 באוגוסט 1882, כשעל סיפונה הפליגו חמישים משפחות ובהן 228 נפשות. חלקן יצאו לגליל ליישב את המושבה ראש פינה.

אלה ממשפחות המייסדים שלא עלו לראש פינה שהו בחיפה עד שנרכשו האדמות שנועדו למושבה מידי פרנסיס ז'רמן, סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין",[6] שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה 'כורמים' והשתמר בשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו וחידוש היישוב העברי ב-1882,[7] וכן משום ששם זה הזכיר למתיישבים את השם "שומרון" בלועזית ('סמאריה').

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, ומשום כך ב-1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו תחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה לקבל שם פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים להודות על הרצון הטוב - אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[דרוש מקור: מדויק] אז פנו התושבים ל'נדיב הידוע', שניאות לפרוס את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את הידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, בכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד, הידוע".[8] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב המושבה.

הברון בנה באמצעות פקידיו (הראשון בהם היה יהודה ליאון וורמסר) את מבני המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם ודאג להפעלתם ותפקודם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים במקצועם. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין, וגם הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד 2013; עם סגירתו, היקב בזכרון יעקב הפך לגדול ביותר בארץ). אחרי שהכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה דאג הברון לייבא זנים חדשים מארצות הברית.

ב-1900 עברה המושבה זכרון יעקב לטיפולה של חברת יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.[9] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, נוהלו מבית משפחתו במושבה.

ב-1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי מכל הארץ, 'הישוב הישן' והחדש, ביוזמתו של מנחם אוסישקין. האספה התכנסה בתגובה ל'קונגרס אוגנדה' בנשיאותו של הרצל בבזל, ובהחלטותיה נרשם שהצירים מארץ ישראל מתנגדים לתוכנית אוגנדה. בתום כינוס 'הכנסייה' נשארו במושבה נציגי המורים והגננות, ואלה ייסדו את הסתדרות המורים. ייתכן שזהו אירוע ראשון בתולדות היישוב בו ניתנה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. לוועד המנהל של הסתדרות המורים נבחרה חנה לנדאו, יחד עם דוד ילין, וילקומיץ ואחרים.

ד"ר הלל יפה, הרופא הידוע במלחמתו בקדחת, עבד והתגורר במושבה והקים בה ב-1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, ממנה יצאו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, שייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.[10]

במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומית עריכה

אתרים בעלי חשיבות עריכה

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זהו מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בזכרון יעקב 24,488 תושבים (מקום 95 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 82.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,293 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[21]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:


ספרייה ציבורית ע"ש יעקב לוי עריכה

הספרייה הציבורית ע"ש יעקב לוי, ראש המועצה של זכרון יעקב בין השנים 1960 - 1975. הספרייה זכתה בפרס ק"י גולן כספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א (2011) מטעם משרד התרבות והספורט.[22]

פעילויות ומפעלים קהילתיים בזכרון יעקב עריכה

בזכרון יעקב מתקיימת פעילות קהילתית מגוונת וענפה וברחבי המושבה מופעלים מרכזים קהילתיים שונים המשמשים את תושביה ולרווחתם. אחד המפעלים האלו הוא בית מלאכה קהילתי ומרכז סדנאות ויזמות סביבתית-קהילתית שמהווה מרחב לעבודה משותפת וחלוקת משאבים של כלים וידע, תוך יצירת קהילה וקירוב הקהילות השונות של המושבה. בית המלאכה הקהילתי הוא פרויקט שהוקם ביוזמת התושבים, בשיתוף המועצה המקומית והמשרד להגנת הסביבה.

גלריית תמונות עריכה

ערים תאומות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

היסטוריה עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ מפת אזור הכרמל מאת מולינן, 1907 (בגרמנית) עם ציון השם 'זמרין' (זכרון יעקב), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  7. ^ אתר החדשות של זכרון יעקב
  8. ^ המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק: פקידות הברון, עמודים 77-78
  9. ^ חבצלת,"הודעה מפתיעה: המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)
  10. ^ דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע,זכרון יעקב, 2017
  11. ^ אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2
  12. ^ ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון
  13. ^ תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4
  14. ^ יעקב לוי, ראש מועצת זכרון יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975
  15. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.
  16. ^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016
  17. ^ רעות נדלין, זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, באתר ynet, 10 בפברואר 2003
  18. ^ אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013
  19. ^ המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016
  20. ^ ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן
  21. ^ פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס
  22. ^ הספרייה הציבורית זכרון יעקב, פרס הספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א, ‏מרץ 2012
  23. ^ ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005