זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה. המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

זכרון יעקב

מדרחוב רחוב המייסדים
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	זיו דשא
גובה ממוצע	‎78 מטר
תאריך ייסוד	1882
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019
- אוכלוסייה	23,206 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	92
- שינוי בגודל האוכלוסייה	0.6% בשנה עד סוף 2019
- צפיפות אוכלוסייה	735 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	178
תחום שיפוט	31,590 דונם
- דירוג שטח שיפוט	63
(למפת הכרמל מוגדלת)   זכרון יעקב (למפת הכרמל רגילה)   זכרון יעקב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום זכרון יעקב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום זכרון יעקב 32°34′14″N 34°57′08″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015	8 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2017	0.5271
- דירוג מדד ג'יני	3
לאום ודת   יהודים: 96%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.7% גילאי 5 - 9 9.3% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 8.9% גילאי 20 - 29 12.6% גילאי 30 - 44 16.2% גילאי 45 - 59 19.6% גילאי 60 - 64 4.9% גילאי 65 ומעלה 11.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך סה"כ בתי ספר 18 –  יסודיים 12 –  על-יסודיים 10 תלמידים 5,038  –  יסודי 3,337  –  על-יסודי 1,701 מספר כיתות 185 ממוצע תלמידים לכיתה 27.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
www.zichron-yaacov.co.il

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

היסטוריה

כינוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מנמל גאלאץ שעל הדנובה ב-25 באוגוסט 1882, כשעל סיפונה הפליגו חמישים משפחות ובהן 228 נפשות. חלקן יצאו לגליל ליישב את המושבה ראש פינה.

אלה ממשפחות המייסדים שלא עלו לראש פינה שהו בחיפה עד שנרכשו האדמות שנועדו למושבה מידי פרנסיס ז'רמן, סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין", שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה 'כורמים' והשתמר בשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו וחידוש היישוב העברי ב-1882, וכן משום ששם זה הזכיר למתיישבים את השם "שומרון" בלועזית ('סמאריה').

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, ומשום כך ב-1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו תחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה לקבל שם פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים להודות על הרצון הטוב - אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".^{[דרוש מקור: מדויק]} אז פנו התושבים ל'נדיב הידוע', שניאות לפרוס את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את ידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, בכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד, הידוע". הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב המושבה.

הברון בנה באמצעות פקידיו את מבני המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם ודאג להפעלתם ותפקודם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים במקצועם. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין, וגם הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד 2013; עם סגירתו, היקב בזכרון יעקב הפך לגדול ביותר בארץ). אחרי שהכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה דאג הברון לייבא זנים חדשים מארצות הברית.

ב-1900 עברה המושבה זכרון יעקב לטיפולה של חברת יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון. ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, נוהלו מבית משפחתו במושבה.

ב-1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי מכל הארץ, 'הישוב הישן' והחדש, ביוזמתו של מנחם אוסישקין. האספה התכנסה בתגובה ל'קונגרס אוגנדה' בנשיאותו של הרצל בבזל, ובהחלטותיה נרשם שהצירים מארץ ישראל מתנגדים לתוכנית אוגנדה. בתום כינוס 'הכנסייה' נשארו במושבה נציגי המורים והגננות, ואלה ייסדו את הסתדרות המורים. ייתכן שזהו אירוע ראשון בתולדות היישוב בו ניתנה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. לוועד המנהל של הסתדרות המורים נבחרה חנה לנדאו, יחד עם דוד ילין, וילקומיץ ואחרים.

הרופא הידוע שנלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה ב-1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, ממנה יצאו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, שייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.

במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומית

• אבא שכטר - ראש ועד המושבה האחרון וראש המועצה הראשון. היה ראש הוועד מ-1936 עד 1950, וראש מועצה מ-1950 עד 1953.
• ד"ר אריה רפפורט: 1953 (ממלא מקום שלושה חודשים)
• צבי ברונשטיין 1954–1959
• יעקב לוי (ראש מועצה) (1959–1975)
• ישי שיבובסקי (1975–2003)
• אלי אבוטבול (2003 – אפריל 2016)
•  יצחק בלה: 2016 (ממלא מקום שלושה חודשים)
• זיו דשא (2016 - נוכחי)

אתרים בעלי חשיבות

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זה מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

• בית כנסת אוהל יעקב
• בית אהרנסון
• בריכת בנימין
• היקב
• מוזיאון העלייה הראשונה
• אחוזת לנגה
• בית דניאל
• יקבי תשבי
• בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב
• קהילת בית אל בזכרון יעקב
• רחוב המייסדים
• מלון הרשקוביץ
• מלון גרף

אנשים מוכרים שנולדו, חיו, או גרים בזכרון יעקב

• אייק אהרונוביץ' (יצחק ארן)
• אהרן אהרנסון
• אלכסנדר אהרנסון
• שרה אהרנסון
• משה איבגי
• פרופ' שמעון אפרת
• איתי בחור
• פרופ' צבי בן אברהם
• פרופ' אהרון בן זאב
• אמה ברגר
• מנשה ברונשטיין
• יוסף דוידסקו
• הלל הלקין
• ד"ר חנה וייץ
• ד"ר נפתלי וייץ
• פרופ' עלי זלצברגר
• הרב זאב יעבץ
• ד"ר הלל יפה
• קובי יפרח
• ליאור כפיר רפאל
• פרופ' רבקה כרמי
• פרופ' פרץ לביא
• אלוף (במיל) אבי מזרחי
• אלוף (במיל) יאיר נוה
• גיל סמסונוב
• פרופ' פניה עוז זלצברגר
• יואב עומר
• פרץ פסקל
• רפאל קוהן
• יוסף קופרמן
• קותימן
• טוביה קרופיק
• קירה רדינסקי
• דוד רמז
• יפעת שאשא-ביטון
• שושנה שבבו
• דורה שוורץ
• דן שילון

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בזכרון יעקב 23,206 תושבים (מקום 92 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לזכרון יעקב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 78.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 13,293 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

ספרייה ציבורית ע"ש יעקב לוי

הספרייה הציבורית ע"ש יעקב לוי, ראש המועצה של זכרון יעקב בין השנים 1960 - 1975. הספרייה זכתה בפרס ק"י גולן כספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א (2011) מטעם משרד התרבות והספורט.

גלריית תמונות

• 

  בריכת בנימין בזכרון יעקב, החזית הפונה לרח' המייסדים

• 

  הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שתמך רבות ביישוב

• 

  בית כנסת אוהל יעקב, ע"ש יעקב אבי הברון רוטשילד, מבט מצפון-מזרח

• 

  בית אהרנסון

• 

  מגדל המים של המושבה ועליו איור "הנדיב הידוע"

• 

  "יד למייסדים"

• 

  אנדרטת הבריגדה היהודית בזכרון יעקב

• 

  זכרון יעקב, מבט ממזרח, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

• 

  הצייר יהושע קוברסקי (1907-1967), שעלה מליטה, יושב בפתח האטלייה שלו, זכרון יעקב, 1948

ערים תאומות

• סנט מוריץ, שווייץ
• שרונטון לה פון, צרפת
• מיזו אלפור, צרפת.
• דרום פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית

לקריאה נוספת

• רן אהרנסון, "זכרון יעקב - בירת השומרון של הברון", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
• רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים : יד בן צבי, 2004 (הספר בקטלוג ULI).
• איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.
• מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1882–1883, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947 (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983), כרך א', פרק מ"ו, עמ' 522–533.
• אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
• זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
• שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882–1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.
• רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של זכרון יעקב
• אתר המועצה המקומית זכרון יעקב

• פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס

• זכרון יעקב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• 'גפן' ו'גפן המושבה' - מקומון זכרון יעקב והסביבה משנת 1979
• מגזין המושבות - מקומון זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה והאזור
• מכתב גלוי, זכרון יעקב, חבצלת, 18 במאי 1888
• מאמר, זכרון יעקב, השקפה, 20 באוגוסט 1897
• אלי אלון, סיפורו של בית העלמין בזכרון יעקב, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe‏, 24 באוקטובר 2016
• שרי מקובר-בליקוב, ‏תחנות בזכרון, באתר "ידיעות אחרונות", 14 ביוני 2018
• זכרון יעקב 1913, סרטון באתר יוטיוב
• עמוד הפייסבוק הרשמי של הארכיון של זכרון יעקב

היסטוריה

• רן אהרנסון, "זכרון יעקב תרמ"ב - תרמ"ד: חלום מול מציאות", אופקים בגאוגרפיה, 20, 1987, עמ' 19–49
• יוסי בן-ארצי, ‏החוזים והתוכנית לבניית בתים ואורוות בזכרון-יעקב (1885-1883) ניתוח גאוגרפי-היסטורי, קתדרה 29, ספטמבר 1983, עמ' 62-45