זכרון יעקב

זכרון יעקב
	מדרחוב רחוב המייסדים
מדינה	ישראל
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	זיו דשא
גובה ממוצע	‎78 מטר
תאריך ייסוד	1882
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)
- אוכלוסייה	23,987 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	92
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.6% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	759 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	178
תחום שיפוט	31,590 דונם
- דירוג שטח שיפוט	63
	(למפת הכרמל רגילה) זכרון יעקב32°34′14″N 34°57′08″E / 32.5706473141205°N 34.9522710612084°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2017	8 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.5229
- דירוג מדד ג'יני	5
לאום ודת
	יהודים: 96.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.9%;
	יהודים: 96.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 3.9%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	6.8%
גילאי 5 - 9	8.4%
גילאי 10 - 14	10.0%
גילאי 15 - 19	9.1%
גילאי 20 - 29	13.0%
גילאי 30 - 44	15.1%
גילאי 45 - 59	20.0%
גילאי 60 - 64	5.3%
גילאי 65 ומעלה	12.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך
סה"כ בתי ספר	17
– יסודיים	11
– על-יסודיים	10
תלמידים	5,335
– יסודי	3,508
– על-יסודי	1,827
מספר כיתות	228
ממוצע תלמידים לכיתה	26.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
	פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
	www.zichron-yaacov.co.il

המונח "זכרון יעקב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זכרון יעקב (פירושונים).

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השלישית של אנשי העלייה הראשונה.

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים

המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

היסטוריהעריכה

כינוס המורים בזכרון יעקב

ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מנמל גאלאץ שעל הדנובה ב-25 באוגוסט 1882, כשעל סיפונה הפליגו חמישים משפחות ובהן 228 נפשות. חלקן יצאו לגליל ליישב את המושבה ראש פינה.

אלה ממשפחות המייסדים שלא עלו לראש פינה שהו בחיפה עד שנרכשו האדמות שנועדו למושבה מידי פרנסיס ז'רמן, סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין",^[4] שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה 'כורמים' והשתמר בשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו וחידוש היישוב העברי ב-1882,^[5] וכן משום ששם זה הזכיר למתיישבים את השם "שומרון" בלועזית ('סמאריה').

למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, ומשום כך ב-1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו תחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה לקבל שם פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים להודות על הרצון הטוב - אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".^[^{דרוש מקור: מדויק]} אז פנו התושבים ל'נדיב הידוע', שניאות לפרוס את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את הידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, בכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד, הידוע".^[6] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב המושבה.

הברון בנה באמצעות פקידיו את מבני המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם ודאג להפעלתם ותפקודם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים במקצועם. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין, וגם הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד 2013; עם סגירתו, היקב בזכרון יעקב הפך לגדול ביותר בארץ). אחרי שהכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה דאג הברון לייבא זנים חדשים מארצות הברית.

ב-1900 עברה המושבה זכרון יעקב לטיפולה של חברת יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.^[7] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, נוהלו מבית משפחתו במושבה.

ב-1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי מכל הארץ, 'הישוב הישן' והחדש, ביוזמתו של מנחם אוסישקין. האספה התכנסה בתגובה ל'קונגרס אוגנדה' בנשיאותו של הרצל בבזל, ובהחלטותיה נרשם שהצירים מארץ ישראל מתנגדים לתוכנית אוגנדה. בתום כינוס 'הכנסייה' נשארו במושבה נציגי המורים והגננות, ואלה ייסדו את הסתדרות המורים. ייתכן שזהו אירוע ראשון בתולדות היישוב בו ניתנה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. לוועד המנהל של הסתדרות המורים נבחרה חנה לנדאו, יחד עם דוד ילין, וילקומיץ ואחרים.

ד"ר הלל יפה, הרופא הידוע במלחמתו בקדחת, עבד והתגורר במושבה והקים בה ב-1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, ממנה יצאו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, שייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.^[8]

במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).

ראשי המועצה המקומיתעריכה

אבא שכטר - ראש ועד המושבה האחרון וראש המועצה הראשון. היה ראש הוועד מ-1936 עד 1950, וראש מועצה מ-1950 עד 1953.
ד"ר אריה רפפורט: 1953 (ממלא מקום שלושה חודשים)
צבי ברונשטיין^[9] 1954–1959^[10]^[11]
יעקב לוי (ראש מועצה) (1959–1975)^[12]
ישי שיבובסקי (1975^[13]–2003)^[14]^[15]
אלי אבוטבול^[16] (2003 – אפריל 2016)^[17]
יצחק בלה: 2016 (ממלא מקום שלושה חודשים)
זיו דשא^[18] (2016 - נוכחי)

אתרים בעלי חשיבותעריכה

בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זהו מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.

קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.

בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.

אתרים חשובים נוספים:

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים בזכרון יעקב 23,987 תושבים (מקום 92 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, לזכרון יעקב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 81.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,293 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[19]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:

ספרייה ציבורית ע"ש יעקב לויעריכה

הספרייה הציבורית ע"ש יעקב לוי, ראש המועצה של זכרון יעקב בין השנים 1960 - 1975. הספרייה זכתה בפרס ק"י גולן כספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א (2011) מטעם משרד התרבות והספורט.^[20]

פעילויות ומפעלים קהילתיים בזכרון יעקבעריכה

בזכרון יעקב מתקיימת פעילות קהילתית מגוונת וענפה וברחבי המושבה מופעלים מרכזים קהילתיים שונים המשמשים את תושביה ולרווחתם. אחד המפעלים האלו הוא בית מלאכה קהילתי ומרכז סדנאות ויזמות סביבתית-קהילתית שמהווה מרחב לעבודה משותפת וחלוקת משאבים של כלים וידע, תוך יצירת קהילה וקירוב הקהילות השונות של המושבה. בית המלאכה הקהילתי הוא פרויקט שהוקם ביוזמת התושבים, בשיתוף המועצה המקומית והמשרד להגנת הסביבה.

גלריית תמונותעריכה

בריכת בנימין בזכרון יעקב, החזית הפונה לרח' המייסדים
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שתמך רבות ביישוב
בית כנסת אוהל יעקב, ע"ש יעקב אבי הברון רוטשילד, מבט מצפון-מזרח
בית אהרנסון
מגדל המים של המושבה ועליו איור "הנדיב הידוע"
"יד למייסדים"
אנדרטת הבריגדה היהודית בזכרון יעקב
זכרון יעקב, מבט ממזרח, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
הצייר יהושע קוברסקי (1907-1967), שעלה מליטה, יושב בפתח האטלייה שלו, זכרון יעקב, 1948

ערים תאומותעריכה

שווייץ סנט מוריץ, שווייץ
צרפת שרונטון לה פון, צרפת
צרפת מיזון אלפור, צרפת.
ארצות הברית דרום פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית

לקריאה נוספתעריכה

רן אהרנסון, "זכרון יעקב - בירת השומרון של הברון", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים: יד בן צבי, 2004 (הספר בקטלוג ULI).
איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.^[21]
מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1882–1883, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947 (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983), כרך א', פרק מ"ו, עמ' 522–533.
אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943.
זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988.
שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882–1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012.
רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019.

קישורים חיצונייםעריכה

אתר האינטרנט הרשמי של זכרון יעקב
אתר המועצה המקומית זכרון יעקב

פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס

זכרון יעקב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
'גפן' ו'גפן המושבה' - מקומון זכרון יעקב והסביבה משנת 1979
מגזין המושבות - מקומון זכרון יעקב, בנימינה, קיסריה והאזור
מכתב גלוי, זכרון יעקב, חבצלת, 18 במאי 1888
מאמר, זכרון יעקב, השקפה, 20 באוגוסט 1897
אלי אלון, סיפורו של בית העלמין בזכרון יעקב, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe‏, 24 באוקטובר 2016
שרי מקובר-בליקוב, תחנות בזכרון, באתר "ידיעות אחרונות", 14 ביוני 2018
זכרון יעקב, 1913, סרטון באתר יוטיוב
בציר בזכרון יעקב, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
שבעים שנה לזכרון יעקב, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
עמוד הפייסבוק הרשמי של הארכיון של זכרון יעקב

היסטוריהעריכה

רן אהרנסון, "זכרון יעקב תרמ"ב - תרמ"ד: חלום מול מציאות", אופקים בגאוגרפיה, 20, 1987, עמ' 19–49
יוסי בן-ארצי, ‏החוזים והתוכנית לבניית בתים ואורוות בזכרון-יעקב (1885-1883) ניתוח גאוגרפי-היסטורי, קתדרה 29, ספטמבר 1983, עמ' 62-45

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
^ מפת אזור הכרמל מאת מולינן, 1907 (בגרמנית) עם ציון השם 'זמרין' (זכרון יעקב), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ אתר החדשות של זכרון יעקב
^ המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק: פקידות הברון, עמודים 77-78
^ חבצלת,"הודעה מפתיעה: המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)
^ דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע,זכרון יעקב, 2017
^ אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2
^ ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון
^ תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4
^ יעקב לוי, ראש מועצת זכרון יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975
^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.
^ ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016
^ זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, רעות נדלין ynet, 2003
^ אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013
^ המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016
^ ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן
^ פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס
^ הספרייה הציבורית זכרון יעקב, פרס הספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א, ‏מרץ 2012
^ ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017

[4] מפת אזור הכרמל מאת מולינן, 1907 (בגרמנית) עם ציון השם 'זמרין' (זכרון יעקב), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[5] אתר החדשות של זכרון יעקב

[6] המגיד, כ"ח אלול תרמ"ג, (1883), המגיד ט"ו חשון תרמ"ד (1883), מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, פרק: פקידות הברון, עמודים 77-78

[7] חבצלת,"הודעה מפתיעה: המושבות זוכות לעצמאות", י"ט שבט תר"ס, (1900)

[8] דוד בר יוסף, קליטת מגורשי יפו ותל אביב בזכרון יעקב ושפיה, כרמים-מרכז התיעוד והמידע,זכרון יעקב, 2017

[ברונשטיין-9] אנדרטה לזכר אהרון אהרונסון - הצפה, יום רביעי, מאי 27, 1959; עמוד 2

[עדת_ראשון-10] ברונשטיין צבי, אלבום המשפחות, עדת ראשון לציון

[תסיסה-11] תסיסה במפא"י בזכרון. הבקר, יום חמישי, אוקטובר 13, 1955; עמוד 4

[12] יעקב לוי, ראש מועצת זכרון יעקב-למנוחות - דבר, 30/01/1975

[13] ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון-יעקב, דבר, 21 במרץ 1975.

[14] ישי שיבובסקי ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, הלך לעולמו. עיתון "כאן נעים" 08/11/2016

[נצח_פורש-15] זכרון יעקב: ראש המועצה הנצחי – פורש, רעות נדלין ynet, 2003

[זכרון_שבלב-16] אלי אבוטבול: לפעמים חלומות מתגשמים, בלינקר, 2013

[אבוטבול_שיקם_בית_ההבראה-17] המושיעה של זכרון יעקב, רותי רוסו, 2016

[דשא_בגפן-18] ראש המועצה, זיו דשא, איתי טטרו, 24/6/2016 גיליון: 1003, גפן

[19] פרופיל זכרון יעקב באתר הלמ"ס

[20] הספרייה הציבורית זכרון יעקב, פרס הספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א, ‏מרץ 2012

[21] ביקורת: אלי אשד, הברון רוטשילד ושפני הניסיונות של זיכרון יעקב, מגזין אימגו, 29 באוקטובר 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: זכרון יעקב
מדריך למטייל בוויקימסע: זכרון יעקב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זכרון יעקב