שיחה:אמירת סדר העבודה

הפיוטים לפני הסדר ולאחריו

ישנו חומר נוסף שאינו בידי כרגע אצל פליישר ב"שירת הקודש", עמ' 173–177, ובמאמרו של מיכאל רנד באנגלית על סדר בריות. בן עדריאל • שיחה • כ"ז בטבת ה'תש"ף 14:34, 24 בינואר 2020 (IST)

פיוט סדר עבודה מתוך בן-סירא

רקע היסטורי - זו הגירסה הקדומה ביותר הידועה לנו, בצורתה המקורית מהמאה ה-2 לפני הספירה.

הפיוט הראשון המוכר לנו בסגנון תפילת סדר העבודה ביום הכיפורים הוא 'שבח אבות עולם' מתוך ספר בן-סירא, מהמאה השנייה לפני הספירה. הפיוט מתחיל בסקירה היסטורית - החל מחנוך, נוח, אברהם, שלושת האבות, שנים עשר השבטים, משה ואחרי כן מציין בהרחבה את בחירתו של אהרון לכהן הגדול, תפקידיו בקודש, הופעתו ולבושו. פרק נ' בספר בן-סירא מפרט את סדר העבודה של הכוהנים ביום הכיפורים ומתחיל בתיאור הכהן הגדול בן-זמנו של בן-סירא, בעת צאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים: "מה נהדר בהשגיחו מאוהל ובצאתו מבית הפרוכת" ('מה נהדר' הוא פיוט נוסף שנאמר בתפילת מוסף ביום הכיפורים). להלן פיוט סדר העבודה ביום הכיפורים מספר בן-סירא (מתוך ויקיטקסט):

− − (א) גְּדוֹל אֶחָיו וְתִפְאֶרֶת עַמּוֹ, שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן הַכֹּהֵן.

− − (*א) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִפְקַד הַבָּיִת, וּבְיָמָיו חֻזַּק הֵיכָל.

− − (ב) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִכְרָה מִקְוֶה, וְשִׂיחַ כַּיָּם בַּהֲמוֹנוֹ.

− − (ג) אֲשֶׁר בְּיָמָיו נִבְנָה קִיר / פִּנּוֹת, מָעוֹן, כְּהֵיכַל מֶלֶךְ.

− − (ד) הַדּוֹאֵג לְעַמּוֹ מֵחֶתֶף, וּמְחַזֵּק עִירוֹ מִצָּר.

− − (ה) מַה נֶהְדַּר בְּהַשְׁגִּיחוֹ מֵאֹהֶל, וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית הַפָּרֹכֶת.

− − (ו) כְּכוֹכָב אוֹר מִבֵּין עָבִים, וּכְיָרֵחַ מָלֵא בִּימֵי מוֹעֵד.

− − (ז) כְּשֶׁמֶשׁ מְשַׁקֶּרֶת אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּכְקֶשֶׁת נִרְאֲתָה בֶעָנָן.

− − (ח) כְּנֵץ בַּעֲנָפוֹ בִּימֵי מוֹעֵד, וּכְשׁוֹשָׁן עַל יִבְלֵי מָיִם.

− − (*ח) כְּפֶרַח לְבָנוֹן בִּימֵי קָיִץ, וּכְאֵשׁ לְבוֹנָה עַל הַמִּנְחָה.

− − (ט) כִּכְלִי זָהָב מְפֻתָּח וְאַנְטִיל, הַנֶּאֱחָז עַל אַבְנֵי חֵפֶץ.

− − (י) כְּזַיִת רַעֲנָן מָלֵא גַרְגַּר, וּכְעֵץ שָׁמֵן מְרַוֶּה עָנָף.

− − (יא) בַּעֲטוֹתוֹ בִּגְדֵי כָבוֹד, וְהִתְלַבְּשׁוֹ בִּגְדֵי תִפְאָרֶת.

− − (*יא) בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִזְבַּח הוֹד, וַיֶּהְדַּר עֲזֶרֶת מִקְדָּשׁ.

− − (יב) בְּקַבְּלוֹ נְתָחִים מִיַּד אֶחָיו, וְהוּא נִצָּב עַל מַעֲרָכוֹת.

− − (*יב) סָבִיב לוֹ עֲטֶרֶת בָּנִים, כִּשְׁתִילֵי אֲרָזִים בַּלְּבָנוֹן.

− − (*יב) וַיַּקִּיפוּהוּ בְּעַרְבֵי נָחַל, כָּל-בְּנֵי אֲהַרֹן בִּכְבוֹדָם.

− − (יג) וְאִשֵּׁי יְהֹוָה בְּיָדָם, נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.

− − (יד) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּלְסַדֵּר מַעַרְכוֹת עֶלְיוֹן.

− − (טו) אָז יָרִיעוּ בְנֵי אֲהַרֹן / הַכֹּהֲנִים, בַּחֲצֹצְרוֹת מִקְשֶׁה.

− − (טז) וַיָּרִיעוּ וַיַּשְׁמִיעוּ קוֹל אַדִּיר, לְהַזְכִּיר לִפְנֵי עֶלְיוֹן.

− − (יז) כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו נִמְהָרוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.

− − (*יז) לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְנֵי עֶלְיוֹן, לִפְנֵי קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

− − (יח) וַיִּתֵּן הַשִּׁיר קוֹלוֹ, וְעַל הֲמּוֹן הֶעֱרִיכוּ נֵרוֹ.

− − (יט) וַיָּרֹנּוּ כָּל עַם הָאָרֶץ, בִּתְפִלָּה לִפְנֵי רַחוּם.

− − (*יט) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּמִשְׁפָּטָיו הִגִּיעַ אֵלָיו.

− − (כ) אָז יָרַד וְנָשָׂא יָדָיו, עַל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.

− − (*כ) וּבִרְכַּת יְהֹוָה בִּשְׂפָתָיו, וּבְשֵׁם יְהֹוָה הִתְפָּאֵר.

− − (כא) וַיִּשְׁנוּ לִנְפּוֹל שֵׁנִית, בְּרָכוֹת לָקַחַת מִפָּנָיו.

− − (כב) עַתָּה בָּרְכוּ נָא, אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

− − (*כב) הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, הַמְגַדֵּל אָדָם מֵרֶחֶם וַיַּעֲשֵׂהוּ בִּרְצוֹנוֹ.

− − (כג) יִתֵּן לָכֶם חָכְמַת לֵבָב, וִיהִי שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם.

− − (כד) יֵאָמֵן עִם שִׁמְעוֹן חַסְדּוֹ, וְיָקֶם לוֹ בְּרִית פִּינְחָס.

− − (*כד) אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לוֹ, וּלְזַרְעוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם.

− − [נגד שני גוים רווח במהדורת כהנא]

− (כה) בִּשְׁנֵי גוֹיִם קָצָה נַפְשִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁית אִינֶנּוּ עָם.

− − (כו) יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר וּפְלֶשֶׁת, וְגוֹי נָבָל הַדָּר בִּשְׁכֶם.

− − [חתימה רווח במהדורת כהנא]

− (כז) מוּסַר שֵׂכֶל וּמוֹשֵׁל אוֹפַנִּים, לְשִׁמְעוֹן בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן סִירָא.

− − (*כז) אֲשֶׁר נִיבַּע בִּפְתוֹר לְבָן, וַאֲשֶׁר הִבִּיעַ בִּתְבוּנוֹת.

− − (כח) אַשְׁרֵי אִישׁ בְּאֵלֶּה יֶהְגֶּה, וְנוֹתֵן עַל לִבּוֹ יֶחְכָּם.

− − − תרגום בן זאב

− − ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק נ'.

− − ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ח), פרק נ'.

− (א) רב אחיו וכליל עמו שמעון בן חוניו הכהן הגדול.

− − (ב) בימיו נבנה הבית ויסד ההיכל והורם החומה.

− − (ג) והוחזק המלוא וחפר מעינות מים ויצל עמו מיד אויביו.

− − (ד) מה הוד והדר לו בצאתו מהיכל בהגלותו מבית לפרכת כנגה בין העבים כירח בימי האביב.

− − (ה) כשמש זורח על הרי עפר וכקשת בענן כשבלת השדה וכחבצלת השרון על מבועי מים וכעץ לבנון בימי בציר.

− − (ו) כריח הלבונה במחתת הקטרת וכתפוחי זהב במשכיות כסף.

− − (ז) כזית הדר הרחיבו דליותיו וכברוש האריכו ענפיו.

− − (ח) בלבשו בגדי הקדש ובהעטפו כסות תפארת.

− − (ט) בבואו אל הקדש לשרת בעבודתו פנימה.

− − (י) בשאתו דם הזבח מידי אחיו והוא בראשם נצב.

− − (יא) וכל אחיו הכהנים בני אהרן כל בני ישראל.

− − (יב) ובידיהם הקריבו קרבן, לעיני כל בני ישראל.

− − (יג) עד אשר כלה לשרת במזבח ולפאר אותו בהדרת הקדש.

− − (יד) וישלח ידו אל הנסך ויקח יין ושכר וינסך על המזבח לריח ניחוח.

− − (טו) אז תקעו בני אהרן בחצוצרות לפני כל עם ישראל וישאו קול חזק לברך את העם.

− − (טז) ויפלו כל העם על פניהם ארצה וירנו וישתחוו לאלהים.

− − (יז) ויתנו את קולם בתודה ובשיר בהלל ובתפלה זמרו לו.

− − (יח) שירו כל יושבי תבל לאלהים העושה נפלאות בארץ.

− − (יט) הבורא את האדם ממעי אמו ומנהיג אותו בחפצו וממלא את לבו חכמה ודעת.

− − (כ) יהי נא שלום בארצנו והקם חסדך עם שמעון הצדיק ועם זרעו כימי השמים.

− − (כא) בשנים עמים קצה נפשי והשלישי עם לא היה.

− − (כב) יושבי גבל ופלשת ועם סכל היושב בשכם.