כלום לא היה המשפט "בעקבות מחאות נמרצות של הונגריה נערך משאל עם בנוגע לעתידו של האזור שסביב שופרון, שנועדה להיות עיר הבירה של החבל, ובו הוחלט שאזור זה יישאר בהונגריה" צריך להסתיים ב"יישאר באוסטריה"? אביהו 16:17, 25 פברואר 2006 (UTC)

לא, להבנתי לא, איזור זה שסביב שופרון עבר להונגריה. אולי כדאי לכתוב "יועבר להונגריה". Harel - שיחה 16:33, 25 פברואר 2006 (UTC)

לאנונימי עריכה

שלום לך אנונימי המנסה להוסיף מידע לערך,

כפי שכתבתי לך אתמול בכתובת האייפי שממנה פעלת, התוספות שלך לערך בורגנלנד בעייתיות. הסגנון לא מתאים, מכיל כל מיני דעות אישיות והבעת רגשות כעס כלפי הנאצים, שימוש בביטויים בגוף ראשון ("יש לי תמונות") או ביטויי התלהבות ("היה נציג של פועלי ישראל!"), ומכיל גם טעויות עובדתיות (למשל כתבת שלקיסר קראו פרנץ יוזף שטראוס, שזה כמובן קשקוש). משום כך חסמתי את הערך לעריכה. אם רצונך להוסיף משהו, אנא הוסף אותו לשיחה:בורגנלנד ואנחנו נעבד אותו לצרכינו ולסגנון המקובל כאן. ‏Harel‏ • שיחה 10:48, 28 בינואר 2009 (IST)

שבע הקהילות - Siebengemeinden

איזנשטט רבניה: מהר"ם אש, ר' עקיבא איגר, עזריאל הילדסהימר ועוד

מטרדוף ר' משה סופר - החתם סופר (אח"כ התמנה לרב הראשי של יהדות הונגריה)

לאקנבאך - Lakompak רבניה: הרב קראוס, הרב אולמן

קובסדורף

דויטש קרויץ - צלם

ושתים נוספות שהפכו לאיזור הונגרי

הכינוי 'שבע הקהילות' ניתן עקב ההתארגנות כלכלית משותפת ורק במרוצת השנים קיבל מטען תרבותי-דתי והפך למושג מאד משמעותי ביהדות אשכנז המתייחס לקהילות בעלות מאפיינים דתיים-תרבותיים של תרומה יהודית ייחודית יוצאת דופן

יש תיעוד המכונה 'רישום בפינקסים שחורים' שפרנסי הקהילות היהודיות של האיזור נפגשו לכנסים בבירת המחוז איזנשטט לשם הגנה על זכויותיהם כבר בשנת 1690. המטרה המרכזית של אותן האספות היתה חלוקה הוגנת של המעמסה הכספית הכבדה בין הקהילות, דיווחים פיננסיים ודיונים ביכולות הכספיות עד לרמת המשפחה הבודדת.

הפריוולגיות המיוחדות מהם נהנו יהודי המקום חריגות ואיננן אופייניות למצב בקרב יהדות אירופה והיחס יוצא הדופן כלפי יהודים בתקופות שלפני האמנציפציה - היה כרוך בהתחיבויות משותפות לתשלומי מיסים כבדים ב"תרומות" מיוחדות שהם נדרשו להפריש לנסיך השליט שפרס את חסותו עליהם.

לדוגמא: הנסיך פאול אסטרהאזי באיגרת חסות מבטיח לקהילה זכויות של שלטון עצמי והגנה בימי מלחמה (פוגרומים מקומיים) אך מפרט את מחיר הדבר. ליהודים בעלי אורנטציה אולטא-אורתודוקסית מובהקת של 'שבע הקהילות' היתה האוטונומיה התרבותית-דתית המיוחדת זאת מאד חשובה כי היא איפשרה להם לפתח שרותי-דת יהודיים מקיפים: החל מרישומי תאריכים עברים לתינוקות במסמכים הרשמים של השילטון ובדוחות של המוהלים לברית מילה, דרך בניית מוסדות ציבור, אפשרות לאוטונמיה שיפוטית גם בנושאים כללים ובעיקר כלכלים על פי המשפט היהודי אצל הרב (ולא בבית המשפט) שחיטה וכד' וכלה בקבורה יהודית.

זה לא עניין של מה בכך לאור העובדה שבאותה תקופה רק כמה קילומטרים משם - על יהודי וינה נאסר לבנות בית כנסת! ושעד היום אסורה שחיטה כשרה בשוויץ (בטענה של 'צער בעלי חיים')

כדי שהתמונה תהיה מאוזנת ולא איזה פסטורליה וורודה מדי חשוב לציין שרב הנותני החסות ליהודים לא היו בדיוק 'אוהבי ישראל' אפילו הקיר"ה - שיהודי 'שבע הקהילות' ראו בשלטונו מלכות חסד שהגנה עליהם מפני שינאת ישראל העזה שהיתה מושרשת עמוק בין תושבי המקום ומפני הסתות אנטישמיות והאיומים לפגיעה ביהודים שהעלו המפלגות הפוליטיות - התיחס ליהודים הללו כאל 'רכושו' הפרטי - כלומר היה אינטרס כלכלי מובהק בדאגה לשלומם הפיזי ולרווחתם הרוחנית! הוא סרב לדרישות גירוש מסיביות שעלו מעת לעת כי ראה בכך הספד הכנסות של כסף.

נקודה מעניינת במיוחד - היה ברור לשליטי האיזור שפגיעה בחיי הדת של היהודים תביא להגירתם מחוץ לגבולות המקום ואז תגרום להספד כספי ישיר או עקיף.

הפריחה הרוחנית של 'שבע הקהילות' היא אם כן תוצאה של שיגשוג כלכלי של האיזור. היהודים שלמו בכסף עבור הזכויות לקיים אוטנומיה פנימית של מערכת חינוכית ענפה וכד' - ההסדרים המיוחדים היו נתונים כל הזמן במשא ומתן שהבטיח בכל זמן נתון כל הצדדים יהיו מרוצים מהעיסקה!

עובדתית יחסי הגומלין של תלות הדדית של הקסרים הנסיכים והרוזנים ביהודי המקום כללו בין היתר 'פרעות יזומות' בתקופות של דלול קופות האוצר של השליט הזה או האחר! כשקסרית בעלת אורנטציה אנטישמית גרשה יהודים טען שר האוצר האחראי על הקופה שלה שחלה ירידה בכל המסחר של האיזור וקטסטרופה כלכלית מזמן הגירוש. הוא התלונן על הפקעת שערים ע"י סוחרים נוצרים ודרש לפתוח מיד את השערים בפני היהודים ולהזמין בכל אמצעי הפיתוי היעילים את בני הדת היהודית בחזרה!!!

השפעת יהודי האיזור על חיי הרוח של כל יהדות אשכנז התבטאה בין היתר ב'יצוא' של רבנים חשובים שכיהנו בראשית צעדיהם בקודש באחת או יותר מתוך קהילות קטנות אלו ורק אח"כ פרצו החוצה והפכו לדמויות מפתח מרכזיות בעולם היהודי. הוזכר כבר החתם סופר שהפך למנהיג הקו של מתנגדים ונילחם בחורמה בכל הזרמים החסידיים של תקופתו ניתן להוסיף את המהר"ל מפראג שגדל ו'הרביץ תורה' בראשית דרכו בבורגנלאנד ר' שלום שר-שלום, ר' אברהם קלוזנר, ר' יעקב מולין, ר' ישראל איסרלין, ר' ישראל ברונא שעמדו בראש ישיבת וינר-נוישטאדט שהיתה ידועה כמקום תורה את ר' דוד גנז בעל "צמח דוד" שמהווה דוגמא לשילוב בין נאמנות דתית חסרת פשרות עם השכלה כללית רחבה שאיפינה את הקו האידיאולוגי הייחודי שהתפתחה ב'שבע הקהילות. רק כאן בעצם תנועת ההשכלה לא כרוכה במרידה דתית ובתהליכי חילון בלתי נמנעים. ההנהגה הרוחנית הפוליטית-הדתית של שבע הקהילות לא נאטמה מלכתחילה במכוון הרמטית מפני כל מגע עם ההשכלה מחשש התבוללות אלא הצליחה ליצור סינטזה הרמונית בין שני העולמות. התופעה של התבוללות תרבותית מקיפה שחלה ביהדות וינה לא התרחשה בבורגנלאנד הסמוכה.

מחקרים על הנאציזם מקדישים לאיזור בורנלאנד הנידח מקום חשוב ומרכזי למרות שמספרם הכולל של יהודי האיזור היה קטן ואפסי ביחס לממדי הגירוש וההשמדה ההמונית שהתרחשה אח"כ - אז זה אולי לא כל כך פוליטיקוראקט וכנראה לדעתך איננו חומר מתאים לויקיפדיה - אך לא אני המצאתי את העובדות המחקריות הללו והתלעמות מהן איננה נותנת תמונה אמינה... לעניות דעתי זה מידע חשוב שתורם להבנה של תהליכים חשובים בתולדות המקום - אך תעשה כמובן מה שאתה חושב בעריכה שלך

בסעיף ה'פוליטיקה' הרבה יותר מעניין את קוראי ויקופדיה בעברית משאל עם משמעותי ביותר בתולדות ישראל ב1938 נערך באיזור זה כחלק מכל אזרחי אוסטריה משאל-עם על הסיפוח לגרמניה. רוב מוחלט של תושבי האיזור הצביעו בעד הסיפוח והצטרפות כאזרחים ארים לפלוגות נבחרות כמו SS וכן לתפקידים שונים בצבא מדינות הציר.


בסעיף 'דת' התעלמות מהסבר מדוע אין מרכיב של דת יהודית באיזור בורגנלנד מוזרה בעיניי אך האיזכור מעיד לדעתך על שינאה פתאלוגית לנאצים?


בסעיף ה'כלכלה' אני מניחה שבוודאי לא תסכים לספק הסבר הגיוני למצב העגום בו האיזור הכי פורה שיש באוסטריה (תבדוק! זה גם כתוב בפירוש באינצקלופדיה העברית) נמצא על סף חרפת רעב!!! כיצד יתכן שאיזור שהיה משגשג כלכלית מאות בשנים (שופע מים, מבורך בשמש חמה כל עונות השנה, במישורים רחבי ידיים עם אדמות פוריות...) החל מיד בשקיעה וניוון לאחר הגירוש המוחלט של יהודי האיזור בשנת 1938 ב'אנשלוס' - Unschluss???

אגב, יהודי 'שבע הקהילות' שהיו רגילים לפרעות אנטישמיות תקופתיות עדין לא קלטו את מצבם הסופני אז ב11 למרס שלח היטלר את צבאו לאוסטריה וב15 למראס הכריז היטלר בנאום מתוך וינה על סיפוח אוסטריה לגרמניה.אז לא אני אשמה שעובדתית - אין כנראה הרבה חסידי אומות העולם מאיזור בורגנלאנד וכן לא קמו במקום תנועות התנגדות לנאציזם כפי שקמו במינון כזה או אחר במקומות אחרים רק לאחר פרעות 'ליל הבדולח' שאותם חוו יהודי בורגנלאנד כבר בתוך האיזור היהודי בוינה (אני לא בטוחה שכינו אותו 'גטו'?) הם הבינו שלא יחזרו לחיים שהותירו שם ופנו מיד כאנשים מעשיים עם רגלים על קרקע המציאות למצוא דרך להחלץ מאוסטריה-גרמניה ושלהשאר בשלטון הרייך השלישי פירושו חיסול!

הייתי מאד שמחה אם היית שוקל להוסיף סעיף מיוחד של 'אמנות יהודית' שאיפינה את האיזור באופן יוצא דופן ואת התרומה למעמד האשה - ניצני הפמניזם שכרוכים בפעילות הענפה של נשים יהודיות באיזור זה

אבל מצדי אתה בחלט יכול להשאיר את הערך בעליבותו העיניינית ודלותו המקורית

אין לי מושג מה מתלהם בעובדה שהיצוג הפוליטי של יהודי האיזור היה 'אגודת ישראל'??? ממש אין לי כל שיכות או זיקה למפלגה פוליטית זאת. אני סתם חושבת שזאת נקודה מעניינת לאור העובדה שכיום הווראציה של אותה מפלגה מקורית מאד פאנטית ואנטי-ציונית!!! הרוח הפלורליסטית שנשבה אז, הנטיה הלאומית, התמיכה הנלהבת בציונות ועוד - לגמרי נעלמו מהגירסה החרדית הנוכחית


אני גם לא מבינה מדוע פסלתה את תרגום שם המקום 'בורגנלנד' מגרמנית לעברית - 'ארץ הטירות?' ברור שהטירות המרשימות במקומות ציוריים להפליא - הם חלק חשוב מהאטרקציות התיירותיות של האיזור! לתייר ישראלי הקשר היהודי המקומי לסיור בטירה מוסיף עיניין רב כי הוא כבר בוודאי ראה תעלולים של נשר מאולף או תוכי מדבר. גם סיפרי האהבה הזימה קינאה והבגידות של הנסיכים שגרו בכל טירה חוזרים על עצמם ומשעממים. אך ביפורי הצלה מקוריים תעוזה ואומץ הם תמיד מרתקים ומעידים על תושיה יהודית מיוחדת כאיזה תכונה עתיקה ומושרשת עמוק...

אם יש לך משהו ענייני להוסיף לפרק על יהודי בורגנלנד (הבנוי על תוספותיך החשובות!!) המופיע כעת בערך, אנא כתבי אותו כאן בצורה עניינית ובסגנון שמתאים לאנציקלופדיה, מבלי להתלהם ומבלי ללכת סחור-סחור. ‏Harel‏ • שיחה 10:42, 29 בינואר 2009 (IST)תגובה

מבחנתי כל משפט שכתבתי כאן וגם בגרסאות שהוחלט להעלים - עינייני ותורם להבנת תהליכים חשובים של האיזור ולהכרות עם הייחוד של תושביו! השקעתי זמן יקר ובתמורה קבלתי שיבוש בתכנים, צרור עלבונות וחסימה ברוטאלית!

ממילא אתה קובע בסופו של דבר אז תבחר אתה (מבלי לשנות את תוכן המשפט ולהפוך אותו לגיבוב שטויות כמו: סמל SS שניתן לראות היום על דלת הבנייןבככר העיר)

אין לי שמץ של מושג מה זה סיגנון של אינצקלופדיה? אני מבינה שאתה עורך מקצועי אז תשמיט כל מה שנראה לך כ'ללכת סחור-סחור'

האמת שכמורה אני זורקת מיד לפח הזבל את כל העבודות של העתק הדבק שהתלמידים מגישים לי מויקיפדיה (כי זה האתר שקופץ ראשון בגלל האגרסיביות הרבה של 'קידום האתר' בכל נושא ונושא בכל מנועי החיפוש...) מעולם לא הצלחתי לקרוא יותר ממשפט משובש אחד או שנים שכלל לא נתנו איזה זוית עניין מגובשת...

לסיכום: ממש חבל על הזמן היקר שלי שהושחת לריק - אין סיכוי שאי פעם אעשה דבר טיפשי שכזה שוב!!!

אף אחד לא רוצה לנגח אותך. תוספותייך החשובות באמת נוספו לערך תוך כדי ניסוח אנציקלופדי והשמטת משפטים שאינם מתאימים לאנציקלופדיה. אני מזמין אותך להירגע ולהסתכל על ההתנהלות כאן באור חיובי. ויקיפדיה הינה חופשית לעריכה כל עוד מדובר בעריכות לגיטימיות. ברגע שאת רצית להוסיף לערך היתה לך האפשרות לעשות זאת אך היה צורך לסנן את התוספות מאחר והיו בהן ניסוחים ומשפטים לא אנציקלופדיים. כולנו מעוניינים בסופו של דבר בטובתה של ויקיפדיה. לאף אחד אין משהו אישי נגדך, וודאי שאנו מוקירים מאוד אותך כאישיות ומעריכים מאוד את תרומותייך הלגיטימיות (ולכן הן נוספו לערך). כנראה שהתעקשת שהניסוח יהיה כפי שאת החלטת ולכן הוחלט לחסום אותך. אנו מזמינים אותך להירשם ולתרום באופן ענייני ולשמוע לעצות הותיקים פה מאחר והם מתמצאים טוב יותר בככלים פה. להדרכה על דרכי העבודה פה תוכלי לפנות לדף הזה. נצטער מאוד אם בגלל היעלבות שלא במקומה תפסיקי לתרום לויקיפדיה תרומות לגיטימיות תוך כדי ציות להוראות ולנהלים שכולנו - הותיקים כמו החדשים, הרשומים כמו האנונימיים - מחוייבים להן. מצטער שלקחת את הדברים האופן אישי מדיי. בתקוה להבנה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:28, 29 בינואר 2009 (IST)תגובה
חבל שבחרת להגיב כמו שהגבת. ברור לכל בר-דעת שמשפטים כמו "יש לי תמונות מהמקום" אינם יכולים להופיע בצורה זו באנציקלופדיה. ובוודאי שלא טעויות עובדתיות כמו לקרוא לפרנץ יוזף הראשון פרנץ יוזף שטראוס או לתעתק אנשלוס Unschluss. אנחנו מנסים להקפיד על רמה גבוהה, והרי את מתלוננת שרמתנו נמוכה. לו הייתה התוספת שלך נכתבת מלכתחילה בלשון אנציקלופדית יבשושית וניטרלית לא הייתה איתה בעייה. מה עניין פה לכך ש"סיפורי הזימה של הנסיכים משעממים" או מה צריך או לא צריך לעניין את התייר היהודי. שלום לך. ‏Harel‏ • שיחה 14:04, 29 בינואר 2009 (IST)תגובה


יהדות בורגנלנד בשואה תוספת עריכה

בניגוד לכתוב בדף הערך על בורגנלד על כך שרובם של היהודים ניצלו, כמחצית מיהדות בורגנלנד נספתה בשואה - לא ידוע מספרם המדוייק.

חלק מן היהודים לא גורשו לווינה, כי אם למפגש הגבולות: הונגריה, אוסטריה, סלובקיה ושם נדדו במשך ימים שלמים ללא מזון, בגדים או דרכונים, ביניהם מכובדים מיהודי פראונקיכן. הם ניסו לחצור את הגבול, אך נתפסו וגורשו על ידי הז'נדרמרים ההונגרים. חלק שהצליחו להגר להונגריה, ניספו שם (נורו למוות), או גורשו משם למחנות השמדה

ראשי הקהילה באייזנשטט נתפסו ע"י הגסטפו, עונו במשך שלושה ימים ואולצו לחתום על ויתור על רכושם.

יהדות רכניץ - לאחר האנשלוס וכניסת הגרמנים לבורגנלנד, הועלו יהודי רכניץ במרץ 1938, על אוטובוסים והוסעו ליוגוסלביה (כיום לא בשטח יוגוסלביה). זמן קצר לפני תום המלחמה נרצחו בעיירה 200 יהודים הונגרים.

רוב היהודים מבורגנלנד ששהו בוינה, נשלחו באביב 1941 ללודז', ריגה, מינסק ולובלין וניספו שם.

חוה - שיחה 10:56, 9 בפברואר 2009 (IST)תגובה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה עריכה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 20:07, 23 בינואר 2023 (IST)תגובה

חזרה לדף "בורגנלנד".