שיחה:הפקר

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת יעקב קרויצפלד בנושא רעיונות
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
הערך השתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר"
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
הערך השתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר"

בתהליך הכנה עריכה

אני עובד על הערך, אשמח לקבל רעיונות. י.ק.ש.ב 18:33, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה


את תבנית המקצרמר למובחר עליך לשים בערך ולא בדף שיחה. בהצלחה, דורית 18:35, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה
תוקן י.ק.ש.ב 18:40, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה
מקווה שיורשה לי, אך תיקנתי כך שהתבנית תופיע בראש הערך כמקובל. בברכה, דורית 18:43, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה


רעיונות עריכה

  • ביידיש יש ביטוי "הפקר פטרושקה" (הפקר פטרוזיליה) בכדי לציין שמשהו הפקר.
  • הרישוי של "נחלת הכלל" (public domain) נראה לי קרוב למושג הפקר. דבר ששייך לכלל וכל אחד יכול להשתמש בו.
  • יש ביטוי הלכתי "הפקר בית דין - הפקר" שמשמעותו שיש סמכות לבית משפט להפקיר רכוש של אדם ואפילו של ציבור בהתייחסות לקביעת שביעית. בבלי מסכת גיטין דף לו/ב
  • קיימת אבחנה בבבלי מסכת נדרים דף ז/א בין צדקה להפקר, שצדקה מיועדת לעניים ואילו הפקר מיועד לכולם.
  • ישנו ביטוי "מנהג הפקר" במובן של יחסי מין נצלניים שהאישה מופקרת בהם, שחז"ל תיקנו כמה תקנות שלא יבואו לנצל מינית נשים חלשות. בבלי מסכת יבמות דף קיב/ב, בבלי מסכת גיטין דף עא/ב
  • הקשר בין הביטויים הפקר להפקרות.

בהצלחה, --אפי ב.שיחה01:45, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה

מעולם לא שמעתי על ביטוי כזה. האם הוא מספיק נפוץ כדי לציין אותו כאן?
רישוי של "נחלת הכלל"- האם זה דומה לרישוי FDL או GPL? אלו אינם הפקר. הפקר הוא ויתור מוחלט על בעלות ללא כל תנאים וסייגים. אדם אינו יכול לקחת תוכנה ברישוי GPL ולהכריז עליה כעל שלו, למנוע אחרים מלהשתמש בה ולשלב אותה בתכנה מסחרית. אעפ"כ, אשמח לראות מקורות העוסקים במעמד הפקר הלכתי של קניין רוחני, לא מצאתי כאלה. י.ק.ש.ב 13:43, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה
העניין הוא שלמיטב ידיעתי אדם לא יכול לקחת מה שבנחלת הכלל ולהפוך אותו לשלו (זה שמפירים את זה ברגל גסה בעולמנו הקפיטליסטי לא אומר שזה עדיין נכון), לכן אני חושבת שיש הבדל בין הפקר ונחלת הכלל. ולגבי-GPL וכולי, צודק - אין הם הפקר. דורית 14:02, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה
ההגדרה של נחלת הכלל בבבילון: "שטח ציבורי, אדמות ציבור; רשות הרבים, נחלת הכלל; מעמד משפטי של כתבים שזכות היוצרים שלהם פקעה, או שפורסמו ללא זכויות יוצרים."
אם כתבים הם כמו רשות הציבור, אז לכולם מותר להשתמש, אבל אסור לנכס את הדבר לעצמך, כמו שאומרת דורית. בכל אופו תוכנה שהיא PD, מותר למכור אותה ולעשות ממנה רווחים. כדאי לברר את הדבר הזה ואם זה שונה, לציין את ההבדל שקיים בין הפקר לנחלת הכלל.
בקשר לביטוי, וכמה יידיש כבר שמעת? (-:, זהו כנראה ביטוי שגור ביידיש אני התוודעתי אליו רק לאחרונה, וכדאי גם לברר את המקור שלו, למה דוקא פטרוזיליה. --אפי ב.שיחה14:31, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה
"הפקר פטרושקה" אכן עובר את מבחן גוגל בהצלחה יתרה. אנסה לברר על מקורותיו של הביטוי ומשמעותו. אם מישהו יודע משהו על זה, אשמח מאוד לשמוע.י.ק.ש.ב 22:24, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה

2do עריכה

תיקון ההפניות עריכת קצרמרים לנושאים קניין (המושג קניין במשפט העברי מתייחס לפעולת העברת בעלות), נחלה (ההפנייה כרגע לא רלוונטית), בעלות, מודר הנאה, תנא קמא, פירוט ההשלכות ההלכתיות הפקר בחוקי מדינת ישראל
אשמח לסיוע בכל אחד מהתחומים. י.ק.ש.ב 13:43, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה

סתם הערה עריכה

אולי יהיה מעניין להוסיף שאת הלכות הפקר בחר הרמב"ם לשכן בין הלכות נדרים. (הערך מאד מעניין אך לא ברור האם נושא הערך הוא הפקר או הפקר בהלכה).

העבודה הופסקה עריכה

לצערי, (או שמא לשמחתי?) הפסקתי את העבודה על הערך, עקב לידתו של בני. אשתדל להשלים אותו מאוחר יותר, אך אני מסיר את המועמדות שלי. משתמש: יעקב קרויצפלד ששכח את הסיסמה שלו.

חזרה לדף "הפקר".