שיחה:חברה לתועלת הציבור

שיחות פעילות

הייתי מציע גם לבצע השוואה בין "חברה לתועלת הציבור" לפי חוק החברות לבין "חברה ציבורית" לפי מס הכנסה. ‏ Ramiy ( שיחה - תרומות ) 10:58, 19 במרץ 2007 (IST)

חוק הנאמנות – חברה לתועלת הציבורעריכה

בשנת 1979 חוקק חוק הנאמנות, אשר סעיף 32 שבו, תוך שילוב עם פקודת החברות, מרחיב ומסדיר ביתר פירוט את יסודן של חברות לתועלת הציבור. חוק הנאמנות מסדיר הקמתה של חברה לתועלת הציבור אשר התנאי הראשון לגביה הוא יסוד והקמת חברה רגילה. באשר למהות החברה לתועלת הציבור מפנה חוק הנאמנות לשלוש אופציות:

האחת, היתר משר המשפטים לפי סעיף 32 לפקודת החברות. עם ביטולו של סעיף 32 לפקודת החברות, בוטלה אופציה זו. אולם כפי שצויין לעיל, חברה לתועלת הציבור שאושרה בטרם ביטולו של סעיף 32 לפקודת החברות, תמשיך לשאת בכל הפריווילגיות של החוק שבוטל, ובפרט אי הכללת התואר בע"מ.

השניה, קיומו של פטור ממס לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק מס שבח. מוזר שהמחוקק בחוק הנאמנות, מפנה לסעיף 9 לפקודת מס הכנסה באופן גורף, כאשר הכוונה היתה ככל הנראה לפיסקה 9[2] בלבד. בעקבות זאת ניתן לבסס שתי מסקנות: האחת, לענין יסוד חברה לתועלת הציבור, אין צורך באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וניתן להסתפק בעמידה בתנאי הגדרת "מוסד ציבור" כאמור בסעיף 9[2], גם ללא אישורו של שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת [אף שמובן שקבלת אישור של ועדת הכספים של הכנסת על פי סעיף 46, או סעיף 61 לחוק מס שבח, מקנה יתר תוקף לקיומה של חברה לתועלת הציבור].

מסקנה נוספת מנוסח זה היא שחוק הנאמנות אינו שולל הקמתה של חברה לתועלת הציבור גם לענין חברה המשמשת כאיגוד מקצועי, שכן איגוד שכזה גם הוא פטור ממס לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה [פיסקה 9[2א]], אף שפרשנות זו אינה נקיה מספקות.

השלישית, הצהרת ביהמ"ש על פי פניית היועץ המשפטי לממשלה כי החברה פועלת לתועלת הציבור בעניני חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות, ספורט או מטרה ציבורית אחרת. מסגרת המטרות רחבה למדי [מעבר למטרות המפורטות בסעיף 9[2] לפקודת מס הכנסה, ובפרט הסיפא השיורית בדבר כל "מטרה ציבורית אחרת"]. הקושי הנוצר באפשרות זו הוא בעצם הדרישה לפניה ליועץ המשפטי לממשלה הפועל כביכול בעצמו ופונה לביהמ"ש מטעמו. יחד עם זאת, ניתן לשקול פניה יזומה לביהמ"ש ע"י החברה תוך צירופו של היועץ המשפטי לממשלה כמשיב, ובכך אולי לזרז קבלת האישור הן לענין חברה לתועלת הציבור והן לקבלת אישורם של שלטונות המס להכרה בחברה כמוסד ציבורי.

מי הוא רשם החברות לתועלת הציבור?

חוק הנאמנות, מציב כממונה על החברות לתועלת הציבור, הן לענין אישורן והן לענין פיקוח על פעילותן, את רשם ההקדשות. ככלל, תפקידו של רשם ההקדשות הוא רישומם של הקדשות, אך לעניננו אחריותו משתרעת באותה מידה גם על חברות לתועלת הציבור.

הלכה למעשה, על חברה לתועלת הציבור ממונים שניים: רשם החברות לענין יסוד ורישום החברה, ורשם ההקדשות לענין קיום התנאים בשלב ההקמה ופיקוח על החברה לאחר מכן, לענין עמידתה בתנאי הפעילות לתועלת הציבור. יתכן ולענינים שוטפים מסוימים יפעלו שני הרשמים במקביל, זה בתפקידו בנושאי החברה וזה בתפקידו בנושאי תועלת הציבור.

כלומר תחילה יש להקים חברה רגילה במשרדי רשם החברות, ולאחר מכן יש לפנות לרשם ההקדשות לאחר הרישום הפורמלי, וזאת תוך שלושה חודשים, ולמסור הודעה בדבר פעילותה של החברה לתועלת הציבור וכל הפרטים הכרוכים בפעילותה.

רשם ההקדשות ינהל פנקס של חברות לתועלת הציבור באופן זהה לזה של רישום הקדשות וכן יפרסם לגבי כל חברה עם הקמתה הודעה ברשומות. במהלך פעילותה חייבת החברה להודיע לרשם ההקדשות על כל שינוי בפרטים שמסרה [ראה סעיף 26 לחוק הנאמנות]. כמו כן מחויבת החברה בחובת הגשת דין וחשבון לרשם ההקדשות, המוסמך במידת הצורך לערוך גם חקירה מעמיקה בהתאם לחוק ועדות חקירה. בעלי חברה לתועלת הציבור שלא מסרו פרטים באופן תקין עלולים להענש בפלילים.

חוסרים ומידע לא מדויקעריכה

בערך יש מידע סותר ולא מדויק, למשל תחת הכותרת "התנהלות תאגידית" נכתב שלא ניתן להוריש מניה, אך תחת "השוואה בין חל"צ לעמותה" נאמר ההיפך. Guy.mor - שיחה 16:59, 8 בדצמבר 2010 (IST)

הבהרת תיקונים נדרשיםעריכה

לדעתי הערך תקין לחלוטין ותואם למידע באתר רשם העמותות. Yottam - שיחה 21:34, 20 ביוני 2011 (IDT)

הערך די טוב באמת, אבל בתור קורא (די חסר השכלה בתחום) אני מתקשה להבין מה ההבדל בין ההגדרה החוקית לפני התיקון לבין זאת שלאחריו, בגלל משפטים עם יתירויות שהופכות אותם ללא יעילים. במקום 'בעבר היה C, B, A ו-D ואז היה D, C, B, A ו-E', עדיף מבנה כמו 'בעבר היה C, B, A ו-D ואז נוסף E'. בתודה, אנבה - שיחה 05:41, 30 ביוני 2015 (IDT)

האוניברסיטה הפתוחה אינה חלצעריכה

אפשר מקור?

יש סתירהעריכה

יש סתירה בין הסעיפים בנוגע להעברה בירושה של מניות 77.127.169.21 08:57, 14 בדצמבר 2011 (IST)

האם מניה בחלצ תעבור בירושה?עריכה

יש סתירה בהגדרה, כתבתם בהתנהלות התאגידית שאין אפשרות להוריש מנייה ובהשוואה בין חל"צ לעמותה כתבתם כי מניה כן עוברת בירושה 77.127.192.195 19:31, 7 בפברואר 2012 (IST)

תיקון הסתירה והעברת מניה בירושהעריכה

בעקבות ההערות בעמוד הזה (כמה כבר קשה לחפש בגוגל): לפי תיקון מס' 6 לחוק החברות ב-2007, "בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), מניה בחברה לתועלת הציבור אינה ניתנת להורשה, לעיקול או לשעבוד והיא לא תהווה חלק מנכסי בעל המניה העומדים לחלוקה בפירוקו או בפשיטת רגלו, לפי הענין, ולא תוקנה למפרק או לנאמן, לפי הענין; במות בעל מניה או בפירוקו, יהיה דינה כדין מניה רדומה, כהגדרתה בסעיף 308." ר' http://www.nevo.co.il/law_html/law01/139_002.htm#Seif379 סעיף 345 טו (ב). יכול להיות שאפשר לעקוף את הסעיף על ידי סעיף א (שאומר כי בעל מניה רשאי להעביר בתנאים מסויימים מניה כזו בלי אישור בית משפט) אבל אני לא משפטן אז אינני יודע בוודאות. לכן מחקתי את האמירה שהמניות ניתנות להורשה ושיניתי את הכותרת מ"השוואה" ל"דוגמאות".--132.64.27.183 13:25, 6 במרץ 2012 (IST)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:27, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

חזרה לדף "חברה לתועלת הציבור".