שיחה:יהדות חבאן
ראיתי סירטון שמראה את יהודי חבן העליה בציבעוני שליפני 40 שנה בערך וזה קצת סוטר . 85.250.253.209 23:53, 14 באפריל 2012 (IDT)
האם הספר "מסעות חבשוש" שתורגם מערבית ע"י פרופ' ש"ד גויטן אינו מתייחס גם ליהודי חבאן בנוסף ליהודי חצרמוות? מכל מקום מומלץ לקראו לכל מי שמתעניין בנושא יהדות תימן והיהודים הקרובים ליהדות זו. מיכל מירושלים - שיחה 21:10, 17 בינואר 2013 (IST)
ערך טוב
עריכהרצוי להוסיף תמונות מחיי הקהילה. Ben-Natan • שיחה 15:57, 26 באוקטובר 2014 (IST)
דיווח שאורכב ב-04 בינואר 2019
עריכה- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מצב טיפול: שגוי
איך יכול להיות ערב פסח כביכול כשעל השולחן יש פיתות ????????
- התמונה לא מציגה פיתות. יתכן שהבלבול נובע מגודלה של התמונה. לחץ עליה להגדלה ותראה בבירור שאלה לא פיתות. גילגמש • שיחה 07:06, 4 בינואר 2019 (IST)
אלה כמובן פיתות, או סלוף תימני לפי בועות האוויר הגדולות.. מה שכן, כתוב במפורש שהמשפחה מדגימה סדר פסח, והמצות של פסח הן גם עגולות ובאותו גודל 5.29.205.83 13:07, 20 באפריל 2019 (IDT)
המשפחה הראשונה שעזבה את חבאן והגיעה לארץ עשתה זאת ב 1932
עריכהשלום, אני ממשפחת חבני שהתגוררה מ 1935 בשכונת הפועלים בנס ציונה - רחוב לוחמי הגטאות 34. סבי זכריה חבני עלה עם משפחתו ב 1932 לארץ והמשפחה התגוררה בגבול יפו תל אביב. עם המאורעות ב 1935 עברה המשפחה לנס ציונה. בדף על יהדות חבאן מצויין כי בן הקהילה הראשון שעלה עשה זאת ב 1944.. איך אני מתקן זאת? מבלי שימחקו לי את המידע? 5.29.205.83 13:08, 20 באפריל 2019 (IDT)
ערך לא אינציקלופדי
עריכהאין כלל מקורות לערך, מלבד לפרק על העלייה לארץ; וגם הוא כתוב בשפה לא ויקיפדית ("אחת הקהילות ... המופלאות", "מסורת זו נכתבה במקומות רבים ע"י חוקרים שונים בצורות שונות"). אין לי ידע בתחום, אבל אני ממליץ להוסיף מקורות / להוריד חלקים מסוימים. --שאול תליון - שיחה 09:20, 10 ביולי 2020 (IDT)
- הסרתי את החלקים הלא אנציקלופדיים שמצאתי. גילגמש • שיחה 09:30, 10 ביולי 2020 (IDT)
חבאנים: תרבות, מנהגים ואנשים
עריכהגם בארכיון האתר לא פעיל. 176.228.51.29 16:54, 23 ביולי 2020 (IDT)
ראוי לתת כבוד לחוקר יהדות חבאן מעטוף סעדיה בן יצחק
עריכהאיך זה יכול להיות שהספר היחיד (!) שנכתב עד היום על יהדות חבאן - "יהדות חבאן (חצרמות) בדורות האחרונים" - לא מוזכר כאן פרט ב"לקריאה נוספת"? יותר מזה, רוב הערך נכתב בהשראת העמודים הראשונים שבספר (וחלקו ממש מועתק), אך שום אזכור לספר ולמחבר - מעטוף סעדיה בן יצחק! יש לתת כבוד לסעדיה שנקרא במושב ברקת "המורה סעדיה", על שום דמותו ופועלו המיתולוגי. כמו כן, ראוי להזכיר את החוקרת יעל שי שחקרה אף היא את הקהילה החבאנית ועבדה בצמוד לסעדיה מעטוף.2A01:6500:A039:4C5E:A54A:7345:8649:152 09:01, 24 באוגוסט 2020 (IDT)