הפסקה הזו:

"צביעה בחינה שחורה, אשר עשויה מצמח, אינה פוגעת בשיער ואינה גורמת לנשירתו. לעומת זאת, התפיסה הרווחת כיום בקרב ספרים היא כי החינה האדומה, אשר עשויה מאבן כתושה, אוטמת את הקרקפת וגורמת לנשירה. לפיכך המגמה כיום היא להימנע מצביעה בחינה אדומה במספרה."

חסרת מקור, ולפי הידוע לי - לא מדוייקת

====================================== עריכה

אתר מצויין הדן בצביעת שיער בחינה (ובתוספים לחינה) הוא האתר הבא (באנגלית): WWW.HENNAFORHAIR.COM . עיקרי הדברים באתר ישנם בחוברת בפורמט PDF באותו אתר, שם מקוצר של החוברת הוא HENNA , שם מלא של החוברת הוא HENNA FOR HAIR, HOW-TO . שם הקובץ הוא (כמדומני) HENNAFORHAIR.PDF .


תיאור אופן הצביעה של שיער על ידי צבע חינה באתרים שונים בעברית --- רצוף שגיאות גדולות. התיאור המשובש הזה מזיק יותר מאשר מועיל, כי הוא מוביל לצביעה עצמית מאכזבת ולא נוחה, לעיתים מזיקה (אם ניכללים בה מרכיבים שגורמים לגירוי עור).

להלן כמה תיקונים ותיאורים נכונים לעניין צביעת _שיער_ על ידי צבע חינה (איני מתייחס כאן כלל לצביעת עור וציפורניים על ידי צבע חינה, לגבי אילו דרוש תיאור ניפרד) :

1) אין חינה מלבד חינה אדומה (מה שניקרא חינה שחורה הוא חומר צבע שאין בו כלל את את חומר החינה). צבע החינה, שניקרא "לונסון", הוא חומר שנימצא רק בעלים של צמח החינה (צמח החינה ניקרא לונסוניה-אינרמיס). לצבע החינה יש צבע יחיד והוא "כתום". בתערובות עם צבע שיער טבעי (שהוא בדרך כלל חום בהיר עד חום כהה מאוד) השילוב של הצבע כתום עם הצבע האחר נותן מיגוון צבעים החל בכתום, דרך חום, עד "חום כהה מאוד עם ברק אדום". צביעת שיער לבן על ידי חינה (ללא תוספות צבע אחרות) תיתן את הצבע הנקי "כתום".

2) חומר החינה האפקטיבי היחיד הוא אבקה טחונה של עלי צמח חינה (כאשר צמח החינה בוגר), השם המדעי של צמח החינה הוא Lawsonia inermis . צמח חינה במצב בוגר ניקרא LAWSONIA SPINOZA (לא מדובר בצמח אחר אלא בציון "מצב בגירות" של הצמח לוסוניה-אינרמיס).

"חינה אדומה מאבן כתושה" זה משהו ביזרי שאין לו שום קשר לחינה, אולי זה שם מטעה לצבע אחר. הצבע של אבקת עלי חינה טחונים הוא ירוק בהיר. ניתן לקנות חומר זה תמורת כ- 30 שקל לקילו בחנויות שמוכרות תבלינים. אם החנויות טוחנות בעצמן את עלי החינה --- האיכות של האבקה תהיה מירבית, שכן כך נישמרת הטריות של הצבע (לאחר הטחינה הטריות יורדת יחסית מהר). חנויות קוסמטיקה נוהגות למכור לעיתים קרובות חינה בתוספת "חומרים משפרים", אולם אותם "חומרים משפרים" גורמים לרוב לירידה באיכות ולעיתים לגירויי עור.

3) צבע החינה אינו אוטם את הקרקפת או חלק אחר של העור (אם זמן הצביעה קצר). מייד לאחר צביעת השיער עושים חפיפה קלה וזו מסלקת כמעט את כל חומר הצבע שנידבק לעור, השאריות שנותרות על העור אינן אוטמות אותו. ובכלל: גם אטימה קלה לימים מספר אינה יכולה בשום פנים לגרום לנשירה. אין צורך בהשהיית הצבע על השיער יותר משעתיים, אם הוא באיכות טובה ותהליך הצביעה נכון. השהיית הצבע על השיער יותר משעתיים היא הגורם העיקרי לגירויים אפילו אם מדובר בצבע חינה נקי, שכן הגוף אינו מורגל לסתימה מסיבית של עור הקרקפת ליותר משעתיים (למשל הזיעה שמצטברת בעור גורמת לגירוי).

4)להלן פירוט של נוהל צביעת שיער בחינה כדי להשיג תוצאות איכותיות:


4א) עירבוב אבקת עלי החינה עם חומצה קלה (מהולה במי ברז רגילים), עד לקבלת עיסה סמיכה (כמו פירה תפוחי אדמה "לח"),

4ב) העיסה הזו מושארת בטמפרטורת החדר למספר שעות עד שצבעה הופך חום-אדמדם,

4ג) לפני הצביעה מוסיפים עוד כמות של חומצה קלה עד שהעיסה הופכת לבוץ(בסמיכות דומה לזו של מימרח חומוס),

4ד) את עיסת הבוץ מורחים מייד לאחר הכנתה על השיער, כאשר מקפידים במיוחד על עיסוי השיער הבוצי ליד השורשים,

4ה) את השיער הבוצי מניחים ללא מגע נוסף בערך שעתיים, רצוי לעטוף אותו במשהו כדי למנוע ליכלוך או מגע נוסף,

4ו) בתום השעתיים, שוטפים את כל שאריות הצבע מהשיער אפשר עם שמפו חפיפה קל.

הערה לסעיף 4א: החומצה הקלה הכי נוחה לשימוש היא "חומץ 5 אחוז" שנימכר בסופרמרקט (חומץ אלכוהולי, הידוע גם בשם חומץ בן יין), מהילה אפקטיבית היא 2 יחידות מי ברז עם יחידה אחת של "חומץ 5 אחוז".

הערה כללית לסעיף 4 : בדרך כלל מעדיפים להוסיף (לצורך גיוון) צבע נוסף לצבע החינה (הכתום) --- במיוחד אם הצביעה נעשית על שיער שאינו כהה. זאת משום שצבע כתום או אדום בלבד נראה בעיני רבים כצבע רעשני או מוזר. הצבע שמוסף בדרך כלל לצורך גיוון הוא צבע אינדיגו (טיבעי או סינטטי). צבע האינדיגו הוא צבע כחול (עם נטיה קלה מאוד לסגול). השימוש באינדיגו לגיוון אפקטיבי מכיוון שהוא צבע "נגדי" לצבע הכתום, לכן ניתן לקבל בעזרתו גוונים שונים החל מכתום ועד חום כהה, הגוונים מושגים על ידי מינון קטן או גדול של צבע האינדיגו. בצביעה מסורתית (מזה אלפי שנים) של אינדיגו משתמשים באבקה טחונה של צמח האינדיגו (זנים שונים של צמח INDIGOFERA), לא זכור לי אילו חלקי הצמח ניטחנים. אבקה זו נימכרת בשווקים לעיתים תחת השם "חינה שחורה" (למרות שכאמור אין לה שום קשר לצבע החינה ולצמח החינה). אפשר להשתמש גם גם באינדיגו סינטטי (לא באבקה טחונה שנימכרת בשווקים), במיוחד ניתן להשתמש באבקת אינדיגו שמשמשת לצביעת בדים (בארץ ידוע לי שצבע כזה מיובא על ידי חברת "יעקובי"). הכנת צבע האינדיגו שונה לגמרי מהכנת צבע החינה, בעיקרון רק מערבבים במים מייד לפני השימוש (ללא צורך בחומצה ובהחלט ללא השהיה). עיסת אינדיגו מתקשה תוך זמן קצר לכן יש להימנע מהשהיה לאחר שנוצרה. אם משתמשים באבקה סינטטית לא צריך כלל לערבב בניפרד את אבקת האינדיגו, אלא רק להוסיף כמות קטנה של אבקת אינדיגו סינטטי לעיסה של צבע החינה לערבב ומייד לצבוע. צבע חום-אדום כתוצאה מהעירבוב מושג אם היחס הכמותי הוא כזה: על כל כף של אבקת חינה מוסיפים כפית של אבקת אינדיגו סינטטית, מינון זה מתאים לצבע שניקרא אינדיגו מספר 20 באבקה שמשווקת על ידי "יעקובי".

המשך להערה 4: אופציה אחרת לצביעה משולבת חינה+אינדיגו היא צביעה בשני שלבים, תחילה צביעה בחינה בלבד (כפי שתואר למעלה), אחר כך שטיפת שיער מהבוץ של החינה, ולבסוף צביעה באינדיגו עשוי מעלים טחונים (זה החומר שניקרא בחנויות תבלינים חינה שחורה).

להלן נוהל הצביעה באבקת עלי אינדיגו טחונים (אבקת חינה שחורה): את אבקת האינדיגו הנ"ל מערבבים במעט מים מהברז עד שמקבלים בוץ נוח למריחה, לא מוסיפים חומרים נוספים הם רק מורידים את איכות הצבע, לאחר העירבוב מחכים כרבע שעה (הבוץ יראה אז כהה מאוד, יתכן שיהיה בו גוון כחול פה ושם). מורחים את הבוץ הזה על השיער ומעסים היטב את הבוץ לתוך השיער. ממתינים כ- 30-45 דקות (רצוי לעטוף את השער למניעת לכלוך). בתום ההמתנה הזו --- שוטפים את השיער היטב. מתקבל שיער צבוע שחור עם גוון סגול קל פה ושם (הצבע הזה ידוע בשם צבע חציל).

שם הערך עריכה

לצמח יש שם עברי רשמי, כופר לבן, שמקורו בשיר השירים ושעל שמו קרויה משפחת הכפריים. מציע להעביר לשם זה ולהשאיר את חינה (צמח) דף הפניה. אמנון שביטשיחה 23:01, 13 במאי 2011 (IDT)תגובה

מסכים מאד. טוסברהינדי (שיחה) 00:58, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
אני בכל זאת בעד השם הקיים, שמוכר יותר לרוב האנשים. Mysterion - שיחה 20:39, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
רוב האנשים כלל לא מכירים את הצמח, רק את תוצריו והשימושים בהם. אמנון שביטשיחה 22:59, 14 במאי 2011 (IDT)תגובה
האם יש מקרים אחרים שבהם ערך על צמח נקרא אצלנו בשם העממי ולא בשם הרשמי? אביעדוסשיחה י"ד באייר ה'תשע"א, 00:35, 18 במאי 2011 (IDT)תגובה
ראה למשל לבנדר, רוקט, ארוגולה, רשאד, טימין - כולם מפנים לשמות רשמיים של צמחים. יוצא דופן: אורגנו. באף אחד מהם לא היה דיון, רק ההגיון קבע. אני מעביר לכופר לבן. אמנון שביטשיחה 00:17, 20 במאי 2011 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכופר לבן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:31, 19 במאי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "כופר לבן".