כופר לבן
כופר לבן (שם מדעי: Lawsonia inermis או Lawsonia alba) הוא צמח ממשפחת הכופריים המוכר גם בשם חינה, על שם הצבען המופק ממנו, המשמש לצביעת שיער, עור, צמר ועוד, ומהווה מרכיב מרכזי בטקס החינה.
 כופר לבן
| |
|---|---|
_in_Hyderabad,_AP_W_IMG_0524.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | כופריים |
| סוג: | כופר |
| מין: | כופר לבן |
| שם מדעי | |
 Lawsonia inermisלינאוס, 1753 | |
כופר לבן הוא מין יחיד בסוג כופר. זהו שיח או עץ קטן שגבהו 1-6 מטרים הנפוץ באזורים טרופים וסוב-טרופים צחיחים למחצה באפריקה, אסיה וצפון אוסטרליה. בארץ ישראל מגדלים אותו בתרבות לצורך שימוש בצבען המופק ממנו, וכן כצמח נוי. הצמח זקוק לחום, ובטמפרטורת החורף בישראל הוא משיר את עליו.
צמח הכופר נזכר בשיר השירים בצורת היחיד "כֹּפֶר", ובצורת הרבים "כְּפָרִים":
- ”אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי” (שיר השירים, א', י"ד) - הביטוי "אשכול הכופר" מתייחס לפירות הצמח שהופעתם על השיח נראית כמו אשכול.[2]
- ”שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם-נְרָדִים” (שיר השירים, ד', י"ג)
צבען החינה
עריכה
שיא הבליעה באורך גל 452nm
נוסחה מולקולרית C10H6O3
מסה מולרית 174.15 גרם למול
CAS: 83-72-7
מצב צבירה: מוצק, טמפ' התכה: אין, החומר מתפרק ב-192-195°C
מהצמח מופק חומר הצבע lawsone או hennotannic acid. זוהי מולקולה הנקשרת בתמיסה חומצית בקשר קוולנטי (קישור קבוע) לחלבון קרטין ולכן החינה צובעת ביעילות שיער, עור, ציפורניים ומשי, הבנויים מקרטין, והצבע יציב עד אשר תתחדש שכבת האפידרמיס או יצמח שיער חדש. lawsone בולע ביעילות קרינת UV. הריכוז הגבוה של החומר הפעיל הוא בעלים ובפרט בעוקץ העלה.
החינה נראית כאבקה חומה-ירקרקה, שמערבבים אותה עם מים ליצירת משחה דמוית בוץ. החינה משמשת בטקס החינה וכתכשיר לצביעת שיער בגוון אדמדם ולצביעת ציפורניים בעדות המזרח. יש הנוהגים אף לעשות קעקוע מדומה הנצבע על העור.
צביעת שיער בחינה
עריכההחינה משמשת כחומר צביעה טבעי לשיער.[3] החינה הטהורה היא אדומה עד גוני כתום כהה. יש לשים לב- מוצרים המשווקים בתור חינה שחורה מכילים בתוכם חומרי צבע אחרים (כנראה סינתטיים) שאינם חינה. לצביעת שיער באורך אמצע הגב דרושה כמות של כ-100 גרם חינה. לאבקה מוסיפים תה חם וחזק וביצה, וכן חומרים נוספים, על פי מתכונים ומסורות שונות:
- שמן זית
- סומאק (אוג הבורסקאים) או פפריקה (פלפלת), להדגשת הצבע האדום
- אלכוהול
- חליטת פירות אדומה להדגשת הצבע האדום
_in_Hyderabad,_AP_W_IMG_0527.jpg)
החינה האדומה צובעת שיער לבן בצבע כתום בוהק. לשיער כהה היא מעניקה ברק כתום לאור השמש. צביעת שיער לאחר חינה עשויה להניב צבעים בלתי צפויים.
תהליך הצביעה כולל מריחה של העיסה על שיער לח או שיער יבש, החל בשורשים, והשארתו על הראש, עטוף במגבת למניעת לכלוך, למשך מספר שעות - משעה ועד ללילה שלם. לאחר מספר חפיפות ראש מתקבע הצבע.
הצמח בפיוט ובספרות
עריכהבשיר השירים מכנה הרעיה את הדוד "אשכול הכופר", ועל פי הפרשנות היהודית המקובלת לספר, הדוד מייצג את ה'. לכן, הפך הביטוי "אשכול הכופר" להיות כינוי לה' בפי הפייטנים.[4]
הפסוק משיר השירים על אשכול הכפר מוביל את הפיוט העתיק של רבי אלעזר הקליר לשבת שקלים, במשמעות של נטילת 'כופר נפש' ובמשחק מילים בין משמעות אשכול ו"אשקול"[5] פיוט 'אשכול הכופר' נאמר בתפילת מוסף לשבת שקלים לפי נוסח אשכנז ונוסח החסידים.
הצמח מופיע במשמעות של ביטוי פיוטי לשמו של הקב"ה בפיוטים אחדים כמו ביוצר ליום ראשון של פסח,[6] בפיוט 'מלא פי' של קהילת ארם צובא (מהעיר חלב שבסוריה)[7] ופיוט 'אבני אקדח' של יהודי בבל,[8] ופיוט 'אומֵן בשמעו', יוצר לפרשת שקלים בנוסח אשכנז.[9]
הצמח אשכול הכפר או בכתיב מלא 'אשכול הכופר' שימש כשמם של ספרים אחדים. המילה "כופר" שמשמעותה המקורית "חומר ציפוי וכיסוי" ("כפורת" בלשון המקרא פירושו מכסה), שימשה בשמות ספרים פעמים רבות במובן "כפירה" - מרידה או אי הסכמה.
אשכול הכפר הוא שם הספר הקראי של יהודה הדסי מקבוצת אבלי ציון,[10] ושמם של ספרים נוספים לאורך הדורות, ספרים הלכתיים, ספרות תלמודית או פרשנות על המקרא. בתקופת תור הזהב בספרד, נכתב ספר בשם זה על מגילת אסתר (ומשמעות שמו דומה למשמעות שניתנה לו בפיוט לשבת שקלים). כתב היד הוסתר בפורטוגל אחר גירוש ספרד, אבד בגירוש פורטוגל, ואחרי תלאות נמצא שוב.[11]
ב-1964 כתב נתן אלתרמן את שיר הפיוס כחלק מהצגת 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', שיר בו משמשים ביטויים משיר השירים כביטויי חיבה בין שלמי ורעייתו, מעורבים עם ביטויים מעולמו של הסנדלר שרוכיו ונעליו. 'אשכול הכופר' משמש בשיר זה במשמעות 'אהוב לבי', כצמח המשמש תכשיט ותלוי על ליבה של הרעייה.[12]
צמח מרפא
עריכהבגמרא נזכר הצמח כחלק ממרקחת של תרופה לאבנים בדרכי השתן: "תלת ניטופייתא מישחא דכופרא" (שלוש טיפות של משחת כופר).[13]
קישורים חיצוניים
עריכה
- כופר לבן, באתר ITIS (באנגלית)
- כופר לבן, באתר NCBI (באנגלית)
- כופר לבן, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כופר לבן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כופר לבן, באתר Tropicos (באנגלית)
- כופר לבן, באתר GBIF (באנגלית)
- כופר לבן, באתר The Plant List (באנגלית)
- כופר לבן, באתר IPNI (באנגלית)
- כופר לבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כופר לבן זן רוברה, "צמחי הגן של סימה קגן", אתר משרד החקלאות
הערות שוליים
עריכה- ^ כופר לבן באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ יהודה פליקס, שיר השירים - טבע, עלילה ואלגוריה, הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, תש"מ, עמוד 25
- ^ Handa, S., Mahajan, R., & De, D. (2012). Contact dermatitis to hair dye: An update. Indian Journal of Dermatology, Venereology and Leprology, 78(5), 583-90.
- ^ לצד זה, יש שפירשו את הפסוק כך ש"אשכול הכופר" הוא כינוי לצדיק, 'איש אשכולות' המכפר על עם ישראל. ראו למשל שיר השירים רבה שם.
- ^ משחק המילים הוא על פי הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. הביטוי כופר נפש מופיע בפרשיית ערי המקלט: כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ - לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ, וְעֵד אֶחָד - לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע - לָמוּת (כלומר אין לקחת כופר, כדי להציל את נפש הרוצח ממיתה), כִּי: מוֹת יוּמָת. (פרשת מסעי, ספר במדבר)
- ^ יוצר 'אור הישר' לרבי אלעזר הקלירי
- ^
הפיוט מלא פי, באתר הפיוט והתפילה.
- ^ אבני אקדח פיוט של יהודי בבל (אתר שיתוף פיוט)
- ^ אומן בשמעו כי תשא את ראש - יוצר לפרשת שקלים (אתר תורה בנייד - "ובלכתך בדרך")
- ^ אשכל הכפר יהודה הדסי - ספר קראי משנת 1148, הכופר בתורה שבעל-פה ובפירושי "הרבניים"
- ^ הקדמה לספר אשכול הכופר לרבי אברהם סבע (אתר כתבים עבריים)
- ^ שיר הפיוס של נתן אלתרמן (אתר שירונט)
- ^ בבלי, גיטין, ס"ט, ע"ב (על פי ביאור שטיינזלץ)
