שיחה:מנוע דיזל
כניסת האויר אל מנוע הדיזל מתבצעת בעת ירידת הבוכנה במצב יניקה(אחת מארבע פעלות שהם: יניקה דחיסה פעלה פליטה). אגרת הדיזל בוטלה בסוף יולי 08 [1] . הדיזל חסכוני יותר כאשר משווים שני מנועים עם אותו כוח. --Nathandor - שיחה 22:31, 9 בספטמבר 2008 (IDT)
הסרת פיסקה עריכה
הפסקה הבאה הוסרה ברובה, כיוון שכללה הערכות ומסקנות שאינן בעלות אופי אנציקלופדי ואינן נוגעות באופן ישיר בנושא הערך.
כיום מעריך משרד האוצר שנעים בדרכי ישראל כ-50 אלף כלי רכב פרטיים ו-220 אלף כלי רכב מסחריים בעלי מנוע דיזל. מלבד צה"ל שרכש אלפי רכבי דיזל לקציניו, הפופולאריות של רכבי דיזל בישראל הינה נמוכה לשימוש פרטי מהסיבות הבאות:
- מבחר מוגבל של רכבים יפניים עם מנועי דיזל בשוק הישראלי
- היצע קטן מאוד וכמעט אפסי של רכבים משפחתיים קטנים עם תמסורת אוטומאטית עם מנוע דיזל
- תרבות העדר אשר מעדיף לקנות כרכב משפחתי - רכב יפאני, עם מנוע 1600 סמ"ק וגיר אוטומטי.
היצע גדול יותר של רכבי דיזל בישראל והגדלת המודעות לחסכון המושג בו יגדילו את פופולאריות הטכנולוגיה גם בישראל.
שרשר • שיחה 21:10, 10 בספטמבר 2008 (IDT)
=משרד האוצר מעריך שנעים בדרכי ישראל כ-50 אלף כלי רכב פרטיים ו-220 אלף כלי רכב מסחריים בעלי מנוע דיזל (על סמך נתוני משרד הרישוי). מלבד צה"ל שרכש אלפי רכבי דיזל לקציניו, הפופולאריות של רכבי דיזל בישראל הינה נמוכה. אלו נתונים סטטיסטיים- מדוע לא ניתן לכלול אותם באינציקלופדיה? --Nathandor - שיחה 22:53, 10 בספטמבר 2008 (IDT)
- הנתונים המספריים שציינת דווקא לא הוסרו מהערך. ההערה לגבי צה"ל נראית לא רלוונטית בהקשר זה. למען האמת, כל הסעיף לגבי הנעשה בישראל גבולי לדעתי, כיוון שכמעט ואינו מתייחס לנשוא הערך, קרי, מנוע הדיזל, אלא מתייחס לסוגיות הנוגעות לכלי הרכב וכו'. שרשר • שיחה 23:44, 10 בספטמבר 2008 (IDT)
קישור לחברה מסחרית או בלוג עריכה
לפני כמה דקות הוספתי קישור ואחד העורכים הוריד לי אותו, אין לי מושג למה או איך להתקשר איתו, אם מישהו יוכל לעזור לי אשמח - בן קדם 24-09 1140
- בויקיפדיה לא נהוג להוסיף קישור לחברה מסחרית לצורך קידום אינטרסים או לקשר לבלוג כיוון שהמידע אינו מהימן ברמה מספקת כמקור לערך. זו הסיבה להסרת הקישור. שרשר • שיחה 23:18, 24 בספטמבר 2008 (IDT)
- אני מתנצל, לא הייתה לי שום כוונה רעה, פשוט חשבתי שקישור לבלוג שמדבר על הפטנטים הקשורים לנושא יכול לעניין (בדיוק כמו שבערכים רבים יש קישור לחברות מסחריות שמכילים פרטים רלבנטים) - אבל, אני חדש ואני מקבל את כל מה שתגיד לי - הדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא להזיק או לעבור על כללי אתיקה כלשהם.... ועוד שאלה בעניין- האם מותר להעתיק מהבלוג המדובר את הקישורים לפטנטים עצמם ולהכניסם לגוף הערך או שזה גם ייחשב לפסול? (ואני לא אומר את זה מתוך קנטרנות, אלא באמת מתוך עניין כנה -כי אני באמת כאן כדי להרחיב את הויקי, ואני חושב שמתן אפשרות להגיע לפטנטים המקוריים של דיזל וסטיוארט הוא באמת משהו רלבנטי - אבל שוב הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע או לעבור על כללים כלשהם...). בכל מקרה אני אקבל כל מה שתגיד לי, מחכה לתשובתך, ושוב מתנצל על אי ההבנה בן קדם - שיחה 19:02, 25 בספטמבר 2008 (IDT)
- גישתך מבורכת ואין כל בעיה בשאלות מרובות, הן מתקבלות בברכה. לעצם העניין, אין תשובה ברורה בידי, אך כלל האצבע אומר שאם קיים חומר בעל רלוונטיות לערך, מן הראוי להסתמך עליו בכתיבת הערך וגם לקשר אליו ב-"קישורים חיצוניים" כדי להבהיר מהו המקור. איני מכיר את התוכן שאתה מציע, אך ראוי לבדוק האם הוא רלוונטי לערך בוויקיפדיה למשל מהבחינה של האם הוא מכיל רק אוסף פרטים טכניים מסובכים הנהירים רק למומחים בתחום (ואז הוא עשוי להיות מיותר). רציתי גם להתייחס למינוח "האפשרות להגיע" - אני מבין את המוטיבציה, אבל נדמה לי שוויקיפדיה בהגדרתה אינה מיועדת להיות מדריך, שימושון, דפי זהב וכו', לכן כדאי לבחון את הצורך בקישור (או הכנסת פיסת מידע) מבחינת התרומה לנושא הערך. שרשר • שיחה 22:18, 26 בספטמבר 2008 (IDT)
- התוכן שאני מציע הוא קישור למסמכי הפטנט המקוריים של דיזל מ-1892 (זה שהוגש בגרמניה וזה שהוגש בארה"ב לצורך הנוסח האנגלי - אתה יכול לראותם דרך הבלוג אליו קישרתי). לדעתי מי שמתעניין וקורא את הערך בויקי (גם אם הוא חסר רקע טכני) יכול למצוא במסמך הפטנט המקורי של דיזל עניין - אני יודע שזה משהו שאני הייתי מתעניין בו מאוד (קישורים לפטנטים הם אחד הדברים הראשונים שאני פותח כשאני קורא בויקי באנגלית, ממש כמו בערך האנגלי על מנוע הדיזל לדוגמה- ואין לי שום רקע טכני או הנדסי - סתם בשביל "לגעת בהיסטוריה"....) אבל אני סומך על דעתך, אם אתה חושב שזה מיותר/לא רלבנטי/לא חשוב/אינו תורם אני אקבל זאת. כמובן שאשמח לשמוע עוד דעות של ויקיפדים מדופלמים ומנוסים -אז אם מישהו רואה את השיחה הזו..... ובכל מקרה תודה ושנה טובה. בן קדם - שיחה 16:07, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
- בהוספת קישורים עדיף תמיד לקשר לאתר ה"בסיסי" והמקורי ביותר שמכיל את החומר, במקרה הזה - לאתרי הפטנטים הרשמיים, ולא לבלוג שלקח מהם חומר. בהכללה, בלוגים הם לא יציבים ואינם נתונים לבקרה כלשהי. odedee • שיחה 17:42, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
- התוכן שאני מציע הוא קישור למסמכי הפטנט המקוריים של דיזל מ-1892 (זה שהוגש בגרמניה וזה שהוגש בארה"ב לצורך הנוסח האנגלי - אתה יכול לראותם דרך הבלוג אליו קישרתי). לדעתי מי שמתעניין וקורא את הערך בויקי (גם אם הוא חסר רקע טכני) יכול למצוא במסמך הפטנט המקורי של דיזל עניין - אני יודע שזה משהו שאני הייתי מתעניין בו מאוד (קישורים לפטנטים הם אחד הדברים הראשונים שאני פותח כשאני קורא בויקי באנגלית, ממש כמו בערך האנגלי על מנוע הדיזל לדוגמה- ואין לי שום רקע טכני או הנדסי - סתם בשביל "לגעת בהיסטוריה"....) אבל אני סומך על דעתך, אם אתה חושב שזה מיותר/לא רלבנטי/לא חשוב/אינו תורם אני אקבל זאת. כמובן שאשמח לשמוע עוד דעות של ויקיפדים מדופלמים ומנוסים -אז אם מישהו רואה את השיחה הזו..... ובכל מקרה תודה ושנה טובה. בן קדם - שיחה 16:07, 27 בספטמבר 2008 (IDT)
- הוספתי את הקישור למסמך הפטנט האמריקאי דרך מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל (כיוון שנראה כי הפטנט אינו זמין כיום במשרד הפטנטים האמריקאי). שרשר • שיחה 00:06, 3 באוקטובר 2008 (IDT)
- גישתך מבורכת ואין כל בעיה בשאלות מרובות, הן מתקבלות בברכה. לעצם העניין, אין תשובה ברורה בידי, אך כלל האצבע אומר שאם קיים חומר בעל רלוונטיות לערך, מן הראוי להסתמך עליו בכתיבת הערך וגם לקשר אליו ב-"קישורים חיצוניים" כדי להבהיר מהו המקור. איני מכיר את התוכן שאתה מציע, אך ראוי לבדוק האם הוא רלוונטי לערך בוויקיפדיה למשל מהבחינה של האם הוא מכיל רק אוסף פרטים טכניים מסובכים הנהירים רק למומחים בתחום (ואז הוא עשוי להיות מיותר). רציתי גם להתייחס למינוח "האפשרות להגיע" - אני מבין את המוטיבציה, אבל נדמה לי שוויקיפדיה בהגדרתה אינה מיועדת להיות מדריך, שימושון, דפי זהב וכו', לכן כדאי לבחון את הצורך בקישור (או הכנסת פיסת מידע) מבחינת התרומה לנושא הערך. שרשר • שיחה 22:18, 26 בספטמבר 2008 (IDT)
- אני מתנצל, לא הייתה לי שום כוונה רעה, פשוט חשבתי שקישור לבלוג שמדבר על הפטנטים הקשורים לנושא יכול לעניין (בדיוק כמו שבערכים רבים יש קישור לחברות מסחריות שמכילים פרטים רלבנטים) - אבל, אני חדש ואני מקבל את כל מה שתגיד לי - הדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא להזיק או לעבור על כללי אתיקה כלשהם.... ועוד שאלה בעניין- האם מותר להעתיק מהבלוג המדובר את הקישורים לפטנטים עצמם ולהכניסם לגוף הערך או שזה גם ייחשב לפסול? (ואני לא אומר את זה מתוך קנטרנות, אלא באמת מתוך עניין כנה -כי אני באמת כאן כדי להרחיב את הויקי, ואני חושב שמתן אפשרות להגיע לפטנטים המקוריים של דיזל וסטיוארט הוא באמת משהו רלבנטי - אבל שוב הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע או לעבור על כללים כלשהם...). בכל מקרה אני אקבל כל מה שתגיד לי, מחכה לתשובתך, ושוב מתנצל על אי ההבנה בן קדם - שיחה 19:02, 25 בספטמבר 2008 (IDT)
טורבודיזל - מילה אחת? עריכה
מהמעט שקראתי עד היום לא נתקלתי בהלחם הזה כמילה אחת. גגלתי וצמד המילים טורבו-דיזל מופיע הרבה יותר מצורת ההלחם טורבודיזל (לא שזו הוכחה אבל בהחלט מחזק את הטענה. 2900 לעומת 240,000 ) מי יביא סימוכין? אילי - שיחה 23:08, 24 באפריל 2009 (IDT)
- כמדומני אני הוספתי את הנ"ל ומבחינתי אפשר לשנות. לגבי הצורה הנהוגה, אי אפשר להתווכח עם גוגל, אבל מהו סימוכין בהקשר זה? הרי המונח לא צפוי להופיע במילון אבן שושן. אם שימוש בעיתונות הרכב מהווה אסמכתא כלשהי, אז באתר מוטוקאר ראיתי שימוש בהלחם זה ובאופן לא מפתיע גם בצורה המפורקת. שרשר • שיחה 23:32, 24 באפריל 2009 (IDT)
- תודה על ההתיחסות! לפני שאתחיל עם שינויים אסביר קצת יותר: נדמה לי שהמקור מאנגלית, בה (בויקיפדיה בפרט) נתקלים באופן חופשי במילה turbodiesel וזה בגלל שהאנגלית הרבה יותר סובלנית להלחמים מעברית. בעברית יש בעיה עם ההטעמה, אין הטעמה כפולה והטעם על הט' בראש המילה רחוק מדי מסוף המילה, לכן אני חושב שצריך לבוא לפחות מקף למרות שקטונתי מלהכיר את כללי המקף של האקדמיה. מקור מהימן לסימוכין יהיה למשל אתר האקדמיה ללשון (פישפשתי ולא מצאתי) או כל אתר בר-סמכא בנושא העברית. לא רואה מניעה שהמילה אם קיימת תופיע במילון רב-מילים החדש. כאמור קטונתי! מישהו???
החלפת סעיף ההיסטוריה עריכה
החלפתי את רוב סעיף ההיסטוריה, כיוון שעסק בנושא שאינו קשור ישירות לערך. יתכן שניתן לשלב חלקים ממנו בערכים אחרים. התוכן היה:
הרעיון המקורי בבסיס המצאתו של בוצ'י היה לנטרל את השפעת דלילות האוויר על הגובה המרבי שמטוס יכול להגיע אליו. בוצ'י התקין ב 1920 את מגדש הטורבו שלו במנוע של מטוס דו כנפי מתוצרת לה פר, כבר בטיסתו הראשונה נסק המטוס לגובה של 33 אלף רגל (כ 11 ק"מ) וקבע שי עולם חדש. הפעם הראשונה שבה הותקן במנוע מגדש טורבו בכלי רכב אופני הייתה ב 1938 במשאית מתוצרת חברת סאורר השווייצרית. מנוע המשאית לא נחשב מוצלח במיוחד אבל הדבר לא מנע מיצרנית הטרקטורים קטרפיל את גילוי הפוטנציאל הגלום בטורבו. הדחפור הענקי D9 שהציגה קטרפילר ב 1950 קיבל מנוע טורבו דיזל שהיה חזק הרבה יותר מאחיו נטול המגדש. אבל עולם המכוניות עדיין נותרו אדישים להמצאה הגאונית הזו ויחלפו עוד תריסר שנים בטרם יגיע מגדש הטורבו אל מתחת למכסה המנוע של המכונית. בתחילת שנות השישים נעשו מספר ניסיונות על ידי חברות המכוניות הענקיות ובעיקר GM, אך הם נכשלו ויצרנים אחרים התרחקו מהמצאה זו . אך הטורבו חוזר בסוף שנות השישים העזה ב.מ.וו לחזור אל הטורבו ולשתול אותו במנוע של ה tti2002 שהתחרתה באליפות אירופה למכוניות סאלון. ניסיון של ב.מ.וו צלח ואכן ה tti2002 הפגין עליונות מוחלטת על מסלולי המרוצים, ובחברה היו מרוצים כל כך עד שהחליטו להציג אם גרסה סדרתית של המכונית ב 1973. מורכבותם של מנועי הטורבו ורגישותם היחסית לא אפשרו להם מעולם לכבוש את עולם המכוניות,אבל חידושים טכנולוגיים כמו גאומטריה משתנה של להבי המגדש ,חומרים מתקדמים, מסבים כדוריים כפולים, מצנני ביניים מקוררי מים וניהול מנוע יעיל עזרו למנועי הטורבו להגדיל את פער היעילות שלהם על המנועים האטמוספיריים ושמרו על זכות הקיום שלו. הנקודה היחידה שישנה בה תמימות דעים בין יצרניות הרכב בנוגע למגדש הטורבו היא במנועי דיזל, רוב מנועי הדיזל החדשים בעולם מיוצרים על מגדשי טורבו ואלה מעלים משמעותית את נצילותם. מגדש הטורבו אינו צפוי להיעלם מהעולם בזמן הקרוב מנועי הטורבו של היום יעילים לינאריים וחזקים מאי פעם, ומלבד זאת קשה למצוא מחליף טוב למה שהם יודעים ליצר.