מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה. גופניו השונים: עברית מודרנית ולועזית -, עברית מקראית ־, עברי קדום ⸗, ללא רווח לפני ואחרי.
| מקף | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
להבדיל, הקו המפריד (-, --, –, –– תמיד עם רווח לאחריו) תמיד מופרד עם רווח מהמילה שלאחריו, ומטרתו הפוכה - להפריד בין חלקי המשפט. להדגשה נוספת של ההפרדה ניתן להכפיל ואף לשלש את הקו המפריד, ניתן להשתמש בקו מפריד ארוך, וניתן אף להפרידו מהמילה שלפניו על ידי הוספת רווח נוסף לפניו.
מקורו של המקף המאחה הוא טעם מקרא, בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית מודרנית, שיובאו משפות אירופיות.
שימושים עריכה
- כחלק מטעמי המקרא בנוסח המסורה של המקרא, שימש המקף לאיחוי שתי מילים או יותר ליחידה תחבירית־מושגית אחת בלתי ניתנת לפירוק, ועל כן יחידת הטעמה אחת.
- יצירת מילים ומושגים חדשים מאיחוי מספר מילים ליצירת יחידת מילה (יחידה מילולית) בודדת חדשה בסמיכות כבולה (סמיכות שאינה ניתנת לפירוק) בעל משמעות שונה מהמילים הבודדות המרכיבות אותו:
- שמות עצם ומושגים - בית-ספר, הלילה השנים-עשר, צעד-צעד, שמאל-ימין-שמאל, ראש-הנחש, זנב-שור, אשת-חיל, דרך-ארץ, שיתוף-פעולה.
- שמות ערים ומקומות - תל-אביב, ניו-יורק, ראש-העין, אבו-כביר, פתח-תקווה, אוסטרו-הונגריה.
- שמות משפחה - בן-גוריון, בן-יהודה, בן-צבי, אבן-גבירול, אבן-שושן, איש-שלום, דיין-צדק, כהן-צדק, טור-סיני, הר-ציון, הר-שפר, סימן-טוב, בעל-שם-טוב.
- מילים אשר שונים מהותית ממרכיביהם, ואף הפוכים להם - אי-יציבות, בין-לאומי, מעצמת-על, מוליכות-על.
- חיבור תחיליות למילים, מספרים ולועזית, להדגשה וחיקוי שפת הדיבור:
- עברית: ה-מורה, ה-ארץ.
- מספרים: ב-2001, ב-15:00, כ-100 משתתפים.
- לועזית: ל-Heathrow, ה-Spam.
- חיבור תיבות לכדי מילה אחת, כדי להמנע מלכותבה במפורש:
- א-לוהים [1]
- יצירת טווח המהווה יחידה לוגית אחת (אם יש יותר מתיבה אחת, אז יש להשתמש במקף מפריד):
- מספרים: עמ׳ 46–53 (ולא: 46 – 53). משמעו: מעמוד 46 עד עמוד 53. גילאי 1–3, משמעו: גילים 1 עד 3.
- שעות: 01:00–02:00, משמעו: מאחת בלילה ועד שתיים בלילה.
- ימים א'–ה'.
- קו חיפה-ירושלים.
- סימון תתי-חלקים בתוך מילה בודדת, תוך כדי מניעת פיצול המילה למספר מילים, כך שהקורא יבין שלמרות סימון ההפרדה בין האותיות, עדיין זו מילה בודדת, ולא מספר מילים נפרדות:
- לסמן שורש מילים, תוך שימור היותן מילה בודדת: א-כ-ל, ג-ד-ל, פ-ע-ל.[1]
- בדפוס, המקף משמש לאיחוי שני חלקי מילה בודדת שחולקה לשני חלקי-מילה, עקב חריגה מתחום שורה אחת ולאפשר למילה להמשיך בתחילת השורה שלאחריה. בפרט, המקף משמש לצורך זה בעיתונות עברית, שם לעיתים קרובות מילים מתפצלות לשתיים בשל העמודות הצרות שבפורמט הדף.
- שמירה על יחידת מילה בודדת במקור של תעתיק לועזי, כך שגם בעברית זו תשאר מילה בודדת: אף-בי-איי, סי-אן-אן.
הקלדה עריכה
ביוניקוד, המקף העברי הוא התו U+05BE;[2] כך מקלידים את המקף בעברית במערכות הפעלה שונות:
- Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והסימן - (AltGr+-) (במקום Alt ימני אפשר להקיש צירוף של המקש Ctrl והמקש Alt).
- Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: אין צירוף מקשים זמין, אולם כש־Num Lock פועל והתוכנה הפעילה מצויה במצב קלט של כתיבת עברית (HE), יש ללחוץ Alt, להקליד 0206 בלוח המקשים הקטן שבצדה הימני של המקלדת (Numeric keypad), ואז לשחרר את מקש ה־Alt. (לפי ת"י 1452 הצירוף של מקש Alt ימני והסימן - (מקף־מינוס) אמור להוסיף מקף, אולם בגרסאות ישנות של Windows הוא מוסיף את תו הרפה.)
- macOS: Option+\.
- אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על הסימן - (מקף־מינוס).
- iOS - הקשה ארוכה על הסימן - (מקף־מינוס).
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- כללי הפיסוק, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
קישורים חיצוניים עריכה
- מקף, באתר האקדמיה ללשון העברית
- על מקף וקו מפריד, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מקף וקו מפריד, באתר "השפה העברית"
- קצר, עבה וגבוה, באתר האייל הקורא