שיחה:נשמה

'אתאיסטים אינם מאמינים בנשמה'- לא נכון, אתאיסטים אינם מאמינים באלוהים.

'נשמה אינה ביטוי מדעי, וקיומה לאחר המוות נשלל על ידי המדע.'

משפט מאוד מבלבל... בפשטות: אם אינּה ביטוי מדעי, כיצד מסוגל המדע לשלול אותה? בכלל ממתי 'מדע' מתעסק בסוגיות כאלה? איזה מדע לדוגמא?

' מבחינה מדעית, כל פעולות המוח הן פעולות פיסיות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח ומהקשרים בינהם. אי לכך אין לדבר על הנשמה כיישות עצמאית '

אבל מי קשר 'מוח' עם 'נשמה'? השלילה של נשמה לא קשורה לאף אסכולה מדעית (ידועה), וקשורה לסוג קיצוני של אתאיזם...

'כאמור הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעיים, שכן הנחת קיומה של הנשמה אינו גורם המנבא את התנהלות העולם, אלא מפרש אותו בלבד'

שימו לב - גם הצבע הצהֹב עונה על קריטריון זה... יש לשכתב במרץ....

מה ההצעה שלך?

להשאיר קטע מיסטי באנציקלופדיה, שהיא מטבעה גוף ידע מדעי? או שאתה מהפוסט מודרניסטים שאומרים שהציבור מספיק חכם.... זה מזכיר את הבדיחה על זה שרצה לשלוח מברק אבל כל פעם ניסה להוריד מילה כדי לחסוך בכסף, עד שלבסוף הוא נשאר בלי כלום ולא שלח את המברק. צריך להגיד לפעמים גם דברים טריוויאליים. אי אפשר לדעת מי הקורא. באשר לאתאיזם קיצוני, אני מפנה אתכם למאמר שפורסם היום בYNET האבולוציה של האמונה באלוהים

Avibliz 21:10, 23 פבר' 2004 (UTC)

הייתי משתוקק לעשות שינויים גדולים יותר בערך הזה, אבל חיבתי לשלום גדולה מחיבתי לאמת. לא משנה 21:20, 23 פבר' 2004 (UTC)

אוי ואבוי אם הגענו למצב שמישהו פוחד לעשות שינויים (קונסטרוקטיביים) בערך. במיוחד מישהו כמוך שעד כה כתב לעניין בויקיפדיה. תעשה, ומקסימום אחרי קצת או הרבה דיונים, מחיקות ושכתובים נגיע לאיזה קונסנזוס שהויקיפדים שישתתפו בתהליך יוכלו לחיות איתו. אבל חבל לותר מראש. eman

בלי או עם קשר לפּוסט-מודרניזם, ההצעה היא שהערך יציג מיסטיקה שונה, הסטורה, גישות של תרבויות שונות, אך לא הטעיות, ז"א דוגמת יחס 'המדע' לנשמה, מי זה ה"מדע" הזה המדובר כאן? מדענים? אילו מדענים? והרי רבים המדענים שמאמנים בדת זו או אחרת ובנשמות וכו'.

תנסה לפתוח אנציקלופדיה 'אמיתית' ב'נשמה'.

אני לא מנסה להוריד מילה כדי 'לחסוך' אלא כדי שהדף לא יראה מצחיק. להפך, אני רואה הרבה מקום להרחבה. אבל נשמה מטבעה אינּה מושג 'מדעי', וזוהי שגיאה להתיחס להתיחס לַמדע כ'שולל נשמה'. אין פה קשר לדעתי או אמונתי האישית לגבי נשמות, זה פשוט לא המדע ששולל או תומך בו. כמו בתחילת המשפט הפותח: 'נשמה אינה ביטוי מדעי', האם המדע שולל קיומה 'לפני' המוות? זה פשוט כתוב רע, בלי קשר לאמונות דתיות או מדעיות או מודרניסטיות או כל שהן.

בקשר לאתאיזם קיצוני - התכוונתי להבדלה בין אתאיזם שולל-אֶל לאתאיזם שסתם לא מתיחס לקיומו או חוסר קיומו כמעניין...

חברים יקרים!

קצת סדר!

מדע הינו שיטת הבנה בנוגע למציאות, לא יותר, לא פחות.

המדע מניח, כשיטת הבנה של המציאות, מציאות אובייקטיבית, כלומר- מציאות בה אין תודעה.

אין זה אומר כי המדע מוכיח כי אין תודעה, שכן זו היא הנחתו הראשונית.

אדם המאמין בתוקף של המדע (ובכלל זה- כולנו), אינו אדם המוגדר על ידי קיום המדע.

אדם כזה, הינו אך ורק אדם אשר משתמש, לצורך חקירת המציאות, בהנחה כי תודעתו אינה קיימת.

כמובן, תודעתו של אדם אכן קיימת, ולכן המדע משני לפילוסופיה.

נשמה היא מושג פילוסופי, לא מדעי. המדע מניח כי אין נשמה, אך האדם לרוב מניח כי יש, אך אינו מתייחס אליה בזמן החקירה המדעית.

לפיכך: נשמה ומדע אינם מסתדרים, אך אינ סותרים.

• נ.ב.- הצבע הצהוב הוא יישות פילוסופית, בדיוק כמו נשמה, אלא אם כן עוסקים באורכי גל, שימושי םבצבעים וכו', ואז הוא אכן מנבא מציאות מסויימת, וניתן להוכיח או להפריך את קיומו הפיזיקלי באופן מדעי (אך לא פילוסופי).

אלון 17:31, 24 פבר' 2004 (UTC)

פירוט תיקונים שהכנסתי

1. יש פער גדול מאוד בין תפיסת הנשמה בתנ"ך לבין תפיסתה בספרות המאוחרת יותר. אי אפשר, בנושא זה, לדבר בנשימה אחת על התנ"ך, התלמוד והמדרשים.
2. "המולחמים יחדיו ע"י פעולות החיים כמו אכילה" משפט שאינו די ברור. פילוסופים יהודים האמינו כי יש כוחות ביניים המתווכים בין הנשמה לעולם החומר, ורעיון כזה מופיע גם אצל פילוסופים לא-יהודים. אולי הכוונה לגלגול של רעיון של גלאנוס, אבל לא לגמרי הבנתי.
3. אין קשר (לפחות לא קשר ישיר) בין המילה "לחם" למילה "הלחמה". המילה "לחם" היא כנראה במקורה מילה נרדפת ל"ציד" (השוו: לחימה, מלחמה), ואכן בערבית משמעות המילה היא "בשר". כמו כן המילה "צידה" בעברית משמעה אוכל.
4. חשוב לציין שתפיסת הנשמה ביהדות המאוחרת הושפעה מאוד מהפילוסופיה האפלטונית והאריסטוטלית. פילוסופים יהודים (בפרט הרמב"ם) לא מתביישים להזכיר את מקורותיהם הזרים, ואם גדולים נוהגים כך, ודאי שאנחנו הקטנים ננהג כך.
5. "חלק אלוה ממעל" הוא ציטוט מספר איוב, לא מחז"ל. ייתכן שחז"ל דרשו את הביטוי מספר איוב, אבל לא הצלחתי למצוא איפה. בינתיים השארתי ניסוח קצת עמום, אבל הבאתי את מראה המקום מן המקרא.
6. "הנשמה מגלמת את האני העליון התת הכרתי של האדם, והיא חלק אבסטרקטי ואבסולוטי שנמצא בו. בזכות הנשמה שבאדם האדם יכול להתחבר ולתקשר עם האלוהות האינסופית והלא מוגבלת." - הפסקה הזו היא אנכרוניזם מוחלט. ביטויים כמו "אני עליון", "תת הכרתי" וכיוצא באלה הם ביטויים של זיגמונד פרויד בן המאה ה-19, ואנו עוסקים בפילוסופיה של סוף העת העתיקה וימי הביניים.
7. אין צורך בתרגום המלא של אונקלוס לפסוק מבראשית. די לציין את תרגומו לביטוי "נשמת חיים" שהוא המעניין.
8. גלגול נשמות אינה אמונה רווחת ביהדות, ולכן יש לסייג ולציין שלא כל היהודים מקבלים אותה.
9. הרעיון של מתחם ביניים בין גן העדן לגיהנום הוא רעיון בסיסי באמונה הנוצרית. על-פי הנצרות, ישו פתח את שערי גן העדן, וכל הצדיקים שישבו במתחם הביניים, זכו בזכותו להיכנס לגן העדן. אני נוטה לחשוב שהרעיון הגיע למחשבה היהודית בהשפעת הנצרות, אבל אני לא לגמרי בטוח, כך שלעת עתה רק ציינתי כי האמונה הזאת מוכרת גם בנצרות.

Dror_K 19:49, 7 מרץ 2006 (UTC)

פסקה בעייתית

מסיבה זו, אין למחקר המדעי משמעות לגבי מציאות הנשמה, וכל התאוריות בעניין (כולל זו המטריאליסטית) אינן מדעיות אלא פילוסופיות. גם אילו יצליחו לקשר במחקר מדעי בין רגשות כלשהם לתהליכים במוח, לא תהיה בו הוכחה למטריאליזם, שהרי הטענה "הנשמה משפיעה על תהליך במוח שיוצר פעולה מסוימת" שקולה לטענה "הנשמה יוצרת פעולה מסוימת".

הפסקה הוסרה, מאחר ומדובר בדעות של כותב הפסקה ולא בעובדות. המשפט השני הוא טענה (שלדעתי רחוקה מלהיות נכונה) שמוצגת כעובדה. אפשרות אחת היא להסיר את הפסקה לצמיתות, אפשרות שנייה היא להביא סימוכין ולכתוב "לטענת פרופ' כך וכך" או "על פי הגישה ה-X". וỹelloωblộớd ¤ שיחה 01:24, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

למושג "נשמה" אין משמעות במחקר המדעי. מטריאליזם הוא אכן השקפה פילוסופית ולא מדעית. מבחינה מדעית הגישה המטריאליסטית היא בררת מחדל - אין שום גישה פילוסופית אחרת שהמדע יכול לאמץ כשיטה בלי להיקלע לכשלים לוגיים. מדען יכול להאמין בקיומה של "נשמה", אבל אין לו שום דרך לטפל במושג הזה במסגרת המדע. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:23, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

הנשמה, כמו אלוהים, הומצאה כדי לתת מענה לשאלות ללא תשובה ולתופעות טבע שקשה להסביר אותן (ובכלל זה רגשות, אופי, מצפון פנימי וכו'). אם המדע ייתן הסברים מלאים לתופעות הללו, אזי לא יהיה עוד צורך באמונה בנשמה. עם לימוד והבנת מדע המטאורולוגיה אין עוד צורך להאמין בפוסידון, אל הים. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 10:26, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

אלו הן כמובן דעותיי, שסותרות את הקביעה החדה של הפסקה הבעייתית. אי אפשר לקבוע עובדות על אופן השפעת הגילויים המדעיים על אמונות שונות, אלא רק להציג טענות. לכן, המשפט שמתחיל ב- "גם אילו..." היא דעה אישית שמוצגת כעובדה שאין עליה עוררין. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 10:56, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

צריך להבחין כאן בין דעות לבין עובדות. אתה יכול להאמין או לא להאמין בקיומה של נשמה או בקיומו של אלוהים. זה עניין של דעה ואמונה. אבל עובדה היא שהמדע לא מסוגל לטפל במושגים כמו "נשמה". אין למדע כלים לבחון שאלות כאלה, זו שיטה שכלל לא נועדה למטרה הזאת. הדבר משול לניסיון לעוף בעזרת מכונית - המכונית לא מסוגלת לעוף וממציאיה כלל לא התכוונו שבני אדם יטוסו באמצעותה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:45, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

מסכים לגמרי - המדע לא יכול להוכיח או להפריך באופן מוחלט את קיום הנשמה. אבל להגיד שאין לשום תוצאה מדעית השפעה על האמונה הזאת, זה פשוט לא נכון.

אולי פשוט צריך לעדן את המשפט - ולהבהיר שמדובר בהוכחה חד משמעית שאותה באמת המדע אינו מסוגל לספק. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 23:35, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

הנשמה במדע - תוספות ותיקונים

1. "מבחינה מדעית, כל פעולות המוח הן פעולות פיסיות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח" - יש כאן בלבול בין פעילות המוח לבין תחושות ומחשבות שהן לכאורה ביטוי לפעילות גופנית. פעילות המוח היא קרקע פורה למחקר המדעי בכל הקשור לתחושות ולמחשבות, אבל עקרונית, כל איבר בגוף ראוי לבחינה בהקשר הזה. פשוט הקשר בין פעילות המוח לתחושות ולמחשבות הוכח עד היום כגדול הרבה יותר מהקשר בין פעולת הקיבה לתחושות ולמחשבות, אבל אולי ביום מן הימים יצליחו להוכיח אחרת.
2. אני חושב שאפשר להגדיר את ההנחה המדעית בדבר היעדר נשמה כ"הנחת עבודה". מדען יעשה כל שביכולתו כדי להראות קשר בין תופעות שניתנות להגדרה מדעית. הנשמה אינה ניתנת להגדרה מדעית, ולפיכך היא מחוץ למשחק. בהחלט ייתכן שיש דבר כזה נשמה, וכי המדע ייקלע למבוי סתום עקב אי יכולתו לכלול את הנשמה במערכת המדעית. בינתיים הנחת העבודה שאומרת "אין נשמה" לא הביאה למבוי סתום, ולהפך - היא תרמה לפוריות המחקר המדעי.
3. אני מרגיש צורך להסביר מה פירוש "מחקר מדעי פורה". הדוגמה שהבאתי היא הטיפול הרפואי ב"מחלות נפש" באמצעות תרופות וכירורגיה, טיפול שהתעכב במידת-מה כל עוד נעשו ניסיונות מדעיים לשלב את ה"נשמה" במחקר המדעי.
4. "המדע מוגדר כחקר החומר והכוחות הפיזיקליים בעולם, ואילו הנשמה מעצם הגדרתה אינה חומר והיא מעבר לחוקים הפיזיקליים (מטאפיזיקה=מעבר לחומר)." - זו לא בדיוק ההגדרה של מדע. המדע הוא מחקר אמפירי שיטתי לשם בניית תאוריות על העולם. הגדרת העולם כאן היא הגדרה "מונותאיסטית", כלומר: העולם הוא כל מה שניתן לבני אדם (ממש כמו בתהילים קט"ו, ט"ז). משמעות המילה "מטאפיזיקה" אינה "מעבר לחומר", אלא "מעבר/מאחורי הטבע". המונח הזה נטבע מסיבות טכניות - כך כינה העורך המאוחר של כתבי אריסטו את הכרך שבה אחרי הכרך העוסק במדעי הטבע. אני חושב שאין טעם לנסות להגדיר מהו מדע, אלא רק להבהיר למה "נשמה" אינה יכולה להיכלל במערכת המדעית.
5. ממש מתבקש להזכיר כאן את סיפורו של ה"אתר". זה היה הניסיון האחרון לכלול את ה"נשמה" בתוך המחקר המדעי. הניסיון נכשל כישלון חרוץ. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)

הנשמה במדע, ציטוט הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעיים, שכן הנחת קיומה של הנשמה אינו גורם המנבא את התנהלות העולם, אלא מפרש אותו בלבד. טענות כי נשמה מסוגלת להשפיע באופן ישיר על העולם החומרי, בלא שימוש בתיווך של גוף האדם, לא הוכחו מבחינה מדעית סוף ציטוט. זה משפט מאד לא ברור, מה זה לנבא את התנהלות העולם, וכן להשפיע על העולם, אני מציע לכתוב בערך כך. הנשמה אינה וכו' שכן הנשמה אינה בעלת תכונות פיזיקליות כגון מידות משקל וצבע, ולכן היא איננה יכולה להיות נחקרת ונמדדת. טיפוסי - שיחה 15:34, 14 במאי 2009 (IDT)

הנשמה ביהדות

איך אתם כותבים שאין התיחסות לנשמה כשכבר בספר בראשית רשום

 "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז)

לבוא ולהגיד שהיהדות שואבת משהו ממישהו בטח ובטח מהפילוסופים זה שטות גמורה הרי היהדות לאורך כל הדורות היתה הדת הכי מנותקת מאומות העולם

בנוסף הנה עוד תזכורת לנשמה בתנך :

 בספר קהלת יב, ז) "וְיָשׁב   הֶעָפָר   עַל   הָאָרֶץ,  כְּשֶׁהָיָה;  וְהָרוּחַ תָּשׁוּב,  אֶל   הָאֱלהִים   אֲשֶׁר   נְתָנָה 

מקור נוסף בתנ"ך מתייחס לענישת נפש החוטא לאחר המוות:

 "וְאֵת   נֶפֶשׁ   אֹיְבֶיךָ   יְקַלְּעֶנּ"

--זיו גבל 21:12, 31 ביולי 2007 (IDT)

זיו אני לא חושב שאתה צודק במאה אחוזים, הרי הפילוספיה היא גם תורה, בכל מקרה, בנושא תפיסת הנשמה ביהדות אני לא רואה לנכון טעם להזכיר את הפילוסופיה היוונית מכיוון שגם ככה היא מוזכרת בנושא למטה הנקרא הנשמה בפילוסופיה ושם כתוב בעצם את אותו דבר שכתוב על הפילוסופיה בנושא תפיסת הנשמה ביהדות מה שאני מעריך שאפשר לעשות הוא להשתמש בפסוקים שלך אבל לערוך אותם בצורה יותר ניטרלית. מה שבטוח צריך להוריד את מה שכתוב בפעמיים בערך הנשמה שלא קשור לאותם נושאים Nir37 21:39, 31 ביולי 2007 (IDT)

כדי לראות המשך שיחה נא גשו לשיחת המשתמש שלי כדי שלא תרשמו סתם פעמיים Nir37 23:12, 31 ביולי 2007 (IDT)

הועבר משיחת משתמש:מלמד כץ

הבנתי את דבריך אבל עדיין חסר לי משהו אחד שהוא מה אני עושה ברגע שלפני דעתי יש ערך שהוא יהודי נטו וערבבו בו מדע סתם ואני יתן דוגמה

בערך "נשמה" הכותבים טוענים במפורש שאין לזה פירוש מדעי ובכל זאת (למעט משפט קצר) הכל שם עוסק בפילוסופים (שהם סוג של מדענים)

מה שעוד גורם לי לצער הוא שהגישה האנטי הזאת קיימת רק בויקיפדיה העברית ורק ע"י עיון קצר בערכים כאלו ואחרים בשתי הויקיפדיות (עברית ואנגלית) עושה רושם ש"שם" נותנים לנו כבוד יותר גדול ובמה יותר שיוויונית הרי עם כתוב בברור "דעת\גישת היהדות" אין סיכוי שנבלבל עובדות עם "מדעיות" עם "שטויות" דתיות (וזה כמובן רק ציניות) כי אנחנו בפירוש מפרידים בין הדברים אני כבר הזכרתי למעלה שבעייתי היא לא הערך עצמו אלא הפיסקה שמדברת על איך היהדות מתיסחת לזה

בברכה --זיו גבל 00:04, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה מדבר על דברים שאינך מבין בהם. פילוסופיה איננה "סוג של מדע"; מדעי הטבע עוסקים בחקירה אובייקטיבית של דברים, והפילוסופיה עוסקת בנושאים סובייקטיבים שאינם ברי מדידה. ‏pacman - שיחה 00:06, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

עברנו במהירות על הערך נשמה. ייתכן שיש מקום לערך נפרד שייקרא נשמה (יהדות) ויעסוק רק באספקטים היהודיים של המונח מבלי להיכנס לעניינים פילוסופיים-מדעיים. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:11, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

אז הנה למר מלמד איך מתייסים פה אנשים לדעות של אנשים בתגובה למעלה של מר פאקמן יש ריח רע מאוד של התנשאות בעוד שאתה מוכן לראות את זה באוביקטיביות הוא יש החליט שאין לי מושג

זה בדיוק היחס שאני מדבר עליו

ובנושא הערך החדש אשמח לעזור בבנייתו

בברכה --זיו גבל 00:16, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מתנגד לערך כזה. יש מקום להרחיב עוד הרבה על תפיסת הנשמה אצל הוגים שונים ביהדות בערך הראשי לפני שיהיה צורך לפצל לערך נרחב. זה שזיו גבל מסרב לראות התייחסות ליהדות לצד התייחסות לפילוסופיה זה לא טיעון בעל משמעות באנציקלופדיה. ‏pacman - שיחה 00:17, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

כדאי להתייעץ עם נריה לגבי מידת נחיצותו של הערך נשמה (יהדות) כערך מורחב למושג הנשמה ביהדות. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:24, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

זאת הבעיה הגדולה שלי שאנשים פה החליטו שהדעות שלי לא מוצאות חן בעיניהם והם "עוקבים" אחרי לכל שיחה בשיל לנגח את דעותי אם תוכל בבקשה ממר פאקמן לא להגיב בשיחות שאני חלק מהם אני יודה לך מאוד כי נראה שהוא פשוט מחפש לעשות "דווקא

בברכה --זיו גבל 00:32, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

דרך אגב את הויכוח על נשמה ניהלנו שם ואז אצל יוזר בדף השיחה ומשום מה הוא עקב אחרי לפה בשביל להגיד את עמדו לא על הנושא אלא עלי ורק עלי --זיו גבל 00:35, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

נשמה ונשימה

ראיתי במקום מסוים על הקשר בעברית וביהדות בין נשמה לנשימה, הבאות מאותו שורש לשוני (נ.ש.מ), מה שגם משתמע מן הפסוק "ויפח באפו נשמת חיים". אשמח אם למשהו יש מידע מסודר על הקשר שרואה היהדות בין נשמה לנשימה, ויוסיף זאת לערך. Orenshafir - שיחה 11:33, 5 במרץ 2009 (IST)

הגדרת הנשמה כישות עצמאית יכולה ליצור שתי בעיות. האחת מפני שאני מאמין שה' אחד ושמו אחד ואין שום ישות אחרת. השניה כתוב בספר התנ"ך שקודם נוצרה צורה מהעפר ורק אח"כ נפח הבורא בצורה חיים. מדוע התורה לא כותבת על נשמה שהיתה קיימת קודם מדוע נפח הבורא מדילה. לו נניח שהבורא המצוי בכל בריאתו ואינו יכול לקבל ורק לתת, רצה לברוא צורה ולהכניס בתוכה מרוחו בכדי שהצורה תקבל מבחוץ הרי הרוח היא רק בצורה. זה כמו אדם שיצר רובוט אם ירצה להשבית את הרובוט לא יהיה רובוט ובאופן דומה אם הישות האחת תרצה לבטל הצורה תתבטל הישות שהיתה קיימת בתוכה ולא תהיה ישות אחרת קיימת. לכן אני מצדיק אותך במאת אחוזים צריך להוסיף לערך הגדרה של הנשמה כנשימה, הגדרה אשר טומנת בתוכה את העקרון שאם אין נשימה - אין גם נשמה. לכן אמרו חכמים שעולם התחיה בגוף כלומר יגיע היום שהבורא יצור גופים שלא יחזרו לעפר ובתוך הגופים יכניס רוח משלו לפי התובנה והתודעה המתאימים להיות מזומנים ליום הנצחי דברים אלו. אם ביקשת מידע מסודר כדאי שתדע שדברים אלו נכתבו על פי דברים שקראתי בכתבה הנקראת "גלגול נשמות לא לכולם" באתר המקסים "שיר סיפור וספר". 87.70.41.228 09:45, 4 ביולי 2011 (IDT)

אם לא שמת לב כבר כתבו בערך על הקשר בין נשמה לנשימה 212.143.144.30 11:13, 4 ביולי 2011 (IDT)

הגדרה

כפי שהיה כתוב בטקסט, המושג נשמה נתפס רק בתור מושג פסיכולוגי, ולכן לא ניתן להגדיר אותו אלא בתור ערך. הרי לא ניתן להגדיר בדיוק מהי הנשמה עצמה.

נכון מאד. בעצם אפשר לחלק לשתי שיטות. ולצורך החילוק נקח את הדוגמא של הזרע. בשר העומד שלושה ימים ללא חיות - מסריח. אם הזרע לא יקלט סופו להסריח. אם נקלט לא יסריח. שיטה אחת מסבירה שישות שאין לה צורה העומדת בפני עצמה וקדמה לו נכנסה בו ולכן לא הסריח. שיטה אחרת מסבירה שלא קיימת ישות ללא זרע ובקיום החומר שלא יסריח התקיימה יישות ובהסתלק החומר תתבטל היישות. לכאורה הדת היהודית הולכת לפי השיטה הראשונה אז אם כן למה צריך עולם תחיה בגוף? אולי השיטה האחרת מתאימה יותר לדת היהודית חרף העובדה שהציבור הדתי ורבניו המסתמכים על ספרות המדרשים (שקדם ומופיע בתלמוד הבבלי)מנסים להכחיש ולדחות. בכל אופן אין ראיה מבעלת האוב על קיום נשמות. כל אדם עולם בפני עצמו בחייו ומנסה על פי תודעתו לחקור את "האני" שבו ולעיתים לצורך פתרון בעיותיו יצטרך להמחיש ולבקש תשובה בחיזיון מדמויות הקרובות אליו או שנקשר אליהן ואינם בחייו - אבל ברור לו שהם לא באו במציאות. זה דומה לאדם שחלם ששתה קפה עם חברו אלא שבמציאות חברו בכלל לא יודע מפגישת הקפה. למה בדוגמא הזו לא נגיד ש"הנשמות" נפגשו ושתו קפה? 109.160.221.108 00:53, 1 ביולי 2011 (IDT)

גישות לרעיון הנשמה

הפסקה "גישות לרעיון הנשמה" - ^{[דרוש מקור]} - !!!! נראה די כמו הנפצה... Uhbcrd451 - שיחה 01:47, 11 בדצמבר 2014 (IST)

גם בשורה "נשמה כמהות החיים" הוא אומר בסוף "תפיסה זו מצמצמת את הגדרת הנשמה, לעצם העובדה כי האדם מסוגל למצוא משמעות במציאות שסביבו", שזוהי לכאורה התפיסה הבאה "נשמה כביטוי לתודעה". לפי תפיסה הנשמה כמהות החיים, הגדרת הנשמה מצטמצמת ל"עצם העובדה כי אדם מסוים הנו חי", לא ל"עצם העובדה כי האדם מסוגל למצוא משמעות במציאות שסביבו". הלא כן?? --Haim10 - שיחה 23:47, 12 בדצמבר 2014 (IST)

פרשנות חדשה ומקורית למושג "דף שיחה"

מי מאיתנו ירצה לקנות מאולם תצוגה מכונית חדשה אשר חלק מהציוד הסטנדרטי שבה אינו תקין ומשובש, כגון תיבת ההילוכים מקולקלת וכו'. מה ההיגיון של היצרן? מה הרווחיות בגישה שוגה זאת?

כנ"ל מי מהקוראים יהיה מוכן להיוולד עם מום, רגל עקומה אשר התפקוד שלה כושל ועליה יש דבוקות של זיהומים כמו השבלולים שדבוקים על סלעים בים.. כאשר כואב לקורבן אומרים לו שהמום המולד הינו התיקון שלו..

על אותו משקל מה ההיגיון באמירות שאנו נולדים עם כלי מקולקל דהיינו הנשמה, והייעוד האנושי שלנו, התיקון שלנו כאן על הפלנטה הוא לתקן את הכלי, לתקן את הנשמה הפגומה אשר נולדנו איתה.

מה היגיון של אלוהים היצרן? מה הרווחיות הקוסמית בגישה שלו?

מדוע שאינטליגנציית הבריאה החכמה תייצר במחזוריות כלים מקולקלים? מדוע שהנשמה, או חלק מאצילות האדם, עיצובו וטיפוחו ככלי חכם וחושב תהיה מקולקלת כבר מלידה וכל הזמן גם צריכה לתקן את "עצמה" ואת תוצאותיה, כי היא כלי מקולקל מלידה.. זאת לא הזדמנות שווה והוגנת להתחלה מאוזנת.

אומרים שהחטאים שלנו נדבקים לנשמה ועם המוות הנשמה עולה מעלה עם כל דבוקות החטאים שהצטברו בה. אומרים שאנו נולדים מחדש כדי לעשות תיקון ולכפר על חטאי עבר אשר עדיין דבוקים לנשמה מגלגול קודם.

אי לכך יוצא איפה שלמעלה בטוהר השמיים יש גם אפסנאות ענקית, כזאת המאכסנת במיליארדי מדפים את הפסולת האישית הדביקה שלנו.. וכאשר נתגלגל מחדש הפסולת תתלבש על הנשמה שלנו כמו חליפה דביקה ותרד מטה כדי שאנו נתקן חוב, נתקן את הנשמה האומללה ממקבצי החטאים הדבוקים בה.

זה נשמע מוזר.. לא הגיוני שטוהר קרן הבריאה, שמיים של מעלה הינה גם שרותי אפסנאות לפסולת שאנו צוברים.. משהו כאן אפור, דורש תגובה.. עולם של מעלה לא יסכים לתיאוריה של זיהום כזה, ערבוב כזה. מדוע שעולם של מעלה יאכסן בתוכו את עולם של מטה הדביק והגס.. גם הקוראים לא היו מסכימים לאפסניה כזאת בחצר האחורית שלהם..

במקביל לכך הנשמה עצמה ככלי איכותי ובכל זמן נתון לא תסכים ואין זה מקומה לתפקד כבית למדבקות אשפה אנושית החונקות את עצמיותה, חרותה, מהותה, תכונתה ואופייה הקוסמי, או תפקודה הבריאתי האציל והנאמן למקור.

הרי כל הזמן מרהיבים ומתרברבים ומהללים בזכויות הטוהר והקדושה של הנשמה..

כל הדתות סוגדות ומתהדרות במושג הנשמה. הייתכן שהמין האנושי סוגד לנשמה אשר בפועל הינה לוח מדבקות לאשפה התפקודית אנושית? מה הקטע?

זאת קומבינה, הזיה אנושית, מלל.. כי הבריאה הינה אינטליגנציה נאמנה ומדויקת שלא עושה קומבינות ומערבבת דבר בשאינו הדבר..

אדם נולד כמכונה מושלמת ופאר יצירת הבריאה מספקת אותנו כל פעם מחדש ועם ציוד תקין, עם ציוד סטנדרטי אנושי ותקין, הכולל כמובן גם את הנשמה והרוח ככלים תקינים.. הרעיון שכרגע כל מי שעושה דבר שלילי יוצר כתם שלילי הנדבק לנשמה שלו הוא רעיון מגוחך.. הרי מצד אחד מדברים על הנשמה שהוא כלי על מכובד ועליון, ומין הצד השני מטיפים שהנשמה היא לוח מודעות המוכתם בחטאים וגסויות דביקות. הכיצד?

נכון הוא שמעשים גם חיוביים וגם שליליים ועד לאחרון שבהם משאירים מאחריהם את רישומם ומצטברים. אבל מקום המרבץ של הרישומים האלה בגוף האדם אינו חס וחלילה הנשמה הקדושה. היא אינה מחסן..

הצגת הנשמה כישות הסופגת אל תוכה חטאים ויריקות הינה ביזיון וכפיות טובה.

אין בזה היגיון. זה ערבוב דבר בשאינו דבר. זה האנטי תזה הכופה עצמו על התזה. אנו הננו מכלול כלים משובחים שנועדו לתקן. אז מה הקטע של אלוהים לשווק כלי מקולקל ולתקן דברים עם כלי מקולקל?

במקור אנו נולדים עם רוח ונשמה (כמו יד או רגל) והם חלק בלתי נפרד מהציוד הסטנדרטי החכם, החדש אשר לא מוכתם בשאריות של ארוחות שחיתות ואגו מגלגול קודם.

לעניין הנפש.. אדם לא נולד עם נפש. את הנפש האדם בונה לעצמו מתוצאות עשייתו וסוג הגשמתו. הנפש הינה מקבץ אנרגטי, תאי זיכרון חשמליים מגנטיים מצטברים המסמלים ומקרינים מאופיו של אדם. הנפש בגוף האדם הינה תוצר, פרי עמל אישי וחלק ממכלול, הנפש אינה מתת שמיים שנולדים איתה. היא נבנית.

לעניין הרוח.. רוח האדם הינו חלקת אלוהים הקטנה המקודשת והמוצפנת בנו. רמת הרוח היא ראשונית בהיררכיית מקבץ האדם.

בזמן היווצרות האדם על מרכיביו ועוד בטרם היוולדו, הרוח והנשמה נכנסים מאי שם אל גוף האדם המתעבה ומתייצב אל חיים חדשים. מין הראוי הוא שהרוח תכנס ראשונה בכניסה זאת ואחר כך הנשמה.

אך... לא כך הם פני הדברים.. הנשמה (אשר הינה השנייה בהיררכיה לאחר הרוח) היא שנכנסת ראשונה אל הגוף ורק אחר כך נכנס הרוח ומתיישב בגוף הפיזי המתהווה.

למה לא ראשונה..? זאת עקב קדושת הרוח אשר אינה יכולה להתיישב להתכנס אל מקום, אל גוף לא כשיר, לא מושלם ואשר עדיין אין בו נשמה.

דהיינו המושלמות מתקיימת רק בגוף אשר בו שוכנת כבר הנשמה הנעלה. ניצוץ האלוהים לא יתקיים בגוף לא מושלם אשר אין בו נשמה ולכן קודם יורדת הנשמה המשלימה.

כאשר הרוח נכנסת היא משלימה את מושלמות הנשמה ויוצרת את האחד, את השלם.

אי לכך וכאשר אדם מתגלגל אי אפשר שהרוח תצטרף אל נשמה מעופשת בעלת מום ותוצר של מוח המתפקד רק שמונה אחוז מתפוקתו... אלוהים הרוח לא ייקח חלק בעסקה עמומה...

עד כאן כתבתי על המוטיבים המתקיימים בנו ככלי עזר ואשר הינם ציוד הבריאה. הם לא "שלנו" הם בנו ובהשאלה. הקרדיט הוא שאנו נשתמש בהם ביעילות ובהתאם לתוכנת הבריאה ונעבד נתונים, נעבד השפעות חיצוניות שאנו נתקלים בהם וחווים את השפעתם המפתה והמגרה. שנדע על פי חוקי טבע וספר ההוראות כיצד לנהוג ולעדן, לזכך.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנשמה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.tchelet.org.il/article.php?id=338&page=2 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131010042445/http://tchelet.org.il/article.php?id=338&page=2 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:07, 20 בנובמבר 2022 (IST)