שיחה:סופרנובה 1987A

"תוצאה חשובה אחרת של ההפרש הקטן של שעות ספורות אחרי מסע של מאות אלפי שנים בין הגעת הנייטרינים להגעת האור הנראה , היא האפשרות לקבל בפעם הראשונה אינדיקציה ניסויית לגבי ההבדלים בהשפעת הכבידה על חומר ואנטי חומר." לי זה לא מסביר כלום למה הניטרינו הגיע קודם. האם שדה כבידה בדרך עיקם את האור וגרם להארכת מסלולו לעומת הניטרינו? האם הנייטרינו אינו מושפע משדה כבידה? אם זה נכון - יש להוסיף.חגי אדלר 12:02, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

לא מאוד ברור. ראשית, אף אחד לא אמר שהנייטרינו נפלט באותו זמן כמו הפוטונים. שנית, מהמשפט לא ברור על איזה חומר ואנטי חומר מדברים, כי האור הוא לא זה ולא זה. בדוק בגרסאות קודמות מי הוסיף את המשפט ושאל אותו מה כוונתו. ‏odedee • שיחה 12:16, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

במקור הזה [1] מוסבר קצת על זה. בעקרון השאלה היא האם המסלולים של נייטרינואים, אנטי נייטרינואים, ופוטונים יהיו אותו דבר בהשפעת הכבידה. במקור הזה כתבו שהתסכלו גם על נייטרינואים, וגם על אנטינייטרינואים, אבל זכור לי שזה נראה לי מוז,ר ובמקום אחר ראיתי שהשוו את הנייטריונאים עם פוטונים. אבל אני לא מצליח למצוא אותו )הייתי צריך לשים לינק אז...). eman • שיחה • (: \ ): 18:07, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

העברה ממשתמש:מלמד כץ

אריה, לא קיבלתי בזמנו תשובות שהניחו את דעתי ואני לא ישן בלילות... (גם בגלל ההצבעה ההיא (-:) התוכל לעיין בשיחה ובערך ולהבהיר מעט יותר? בברכה, חגי אדלר 02:10, 16 בינואר 2007 (IST)

"המודל הסטנדרטי" של סופרנובה אומר שבשלב הראשון יווצרו בגרעין הכוכב (בתוך ה-core) חלקיקי ניטרינו בתהליך בטא הפוך, שבו אלקטרונים ופרוטנים הופכים לניטרונים ולחלקיקי ניטרינו. פרץ חלקיקי הניטרינו נמשך כמה שניות עד עשרות שניות בלבד. חלק מחלקיקי ניטרינו אלו מגיבים בשכבות החיצוניות של הכוכב ומתחילים את השלב השני שבו נוצר בגרעין אוסף של חלקיקים ואטומים. עוברות מספר שעות עד שפוטונים שנוצרים בשלב השני יכולים לצאת מתוך התערובות שיש במרכז. לפוטונים יש אינטרקציה אלקטרומגנטית חזקה עם חומר ואילו האינטרקציה של הניטרינו חלשה ולכן רוב חלקיקי הניטרינו בורחים.

לסיכום חלקיקי הניטרינו יוצאים מיד ואילו הפוטונים מצליחים לצאת רק אחרי מספר שעות עד ימים (3 שעות במקרה של 1987A).

לגבי המשפט הרשום - הוא לא מובן לי ואני מציע להשמיט אותו. אני מנחש שהכוונה לנסיון לבדוק אם חלקיקי ניטרינו ואנטי-ניטרינו מגיעים יחד (כחמישית מחלקיקי הניטרינו שנפלטים בסופרנובה הם אנטי-ניטרינו). אני חושב שמדידת הזמן בגלאים לא היתה מדויקת מספיק בשביל ניסוי כזה. אגב, השעון של הגלאי ביפן בכלל לא היה מכוון ויודעים רק את הדקה שבה הגיעו הניטרינו.

עוד אנקדוטה מ-1987A היא שרבע מהגלאי האמריקני התקלקל יום קודם ולא השביתו את כולו לצורך תיקונים רק בגלל שזה היה יום ראשון. אם הקלקול היה קורה באמצע השבוע היו משביתים אותו ליום-יומיים... מלמד כץ 03:22, 16 בינואר 2007 (IST)

בונים גלאים בעשרות או מאות מיליוני דולרים, מחכים 30 שנה שזה הזמן הממוצע בין סופרנובות נצפות ויום לפני הגלאי מתקלקל? אם זה לא חוקי מרפי אז מה כן? אתה מעדכן את הערך? ההסבר שלך נשמע טוב. חגי אדלר 03:37, 16 בינואר 2007 (IST)

הגלאים היו מיועדים בכלל לגילוי התפרקות פרוטונים, ורק בדיעבד, אחרי שראו את הפוטונים מהסופרנובה, בדקו את רישומי הגלאים. אף אחד לא התרגש מבעיות בגלאי כי ממילא איש לא ציפה לגלות התפרקות של פרוטון... אגב, המתקן היפני שימש עשר שנים אחר-כך (בניסוי אחר) לגילוי החשוב מאוד שלניטרינו יש מסה.

לגבי הערך, אעדכן אותו בעוד יומיים-שלושה (אם לא יעשו זאת עד אז). מלמד כץ 04:08, 16 בינואר 2007 (IST)

ואם יש לו מאסה, אז איך באמת הוא נע במהירות האור? eman • שיחה • ♥ 04:11, 16 בינואר 2007 (IST)

הם נעים במהירות מאוד קרובה למהירות האור (בהערכה גסה ‎1×10^-16 m/s‎ פחות ממהירות האור). כך שגם אחרי 170000 שנה במהירות זו הם יפגרו רק בחצי מילימטר אחרי חלקיק שנע במהירות האור. מלמד כץ 04:41, 16 בינואר 2007 (IST)

בעריכה

אריה, אני רואה שהערך "בעריכה" אז אני לא רוצה לתקן כמב שגיאות ניסוח ועובדות שעדיין קיימות. מקווה שתסיים מהר. ב-1987 כתבתי כתבה מקיפה על הארוע לבטאון דפי זהב, החברה בה עבדתי אז. חבל שאיני מוצא כתבה זו... אם תוכל, תקן בהזדמנות חגיגית זו גם את הערך בהירות שנמצא במצב ירוד ביותר. שמתי עליו תבנית עריכה. חגי אדלר 06:09, 21 בינואר 2007 (IST)

אסיים היום את העריכה ואשאיר אותו לטיפולך. אם תמצא את הכתבה שלך מ-1987 אנא שלח לי. נשמע מסקרן...מלמד כץ 22:46, 21 בינואר 2007 (IST)

סיימתי את העבודה, עד כדי עריכה והגהה סופית. אתם מוזמנים להוסיף מידע. דרך אגב, רוברט מקנאוט, אחד המגלים של SN1987A הוא גם המגלה של שביט מקנאוט (Comet McNaught), שמחכה כבר כמה ימים בסבלנות כדי שנכתוב עליו (הוא השביט הבהיר ביותר בעשרות השנים האחרונות). מלמד כץ 06:44, 22 בינואר 2007 (IST)

Naming Convention

I think the name of the supernovas should follow proper naming naminmg convention. Otherwise it will not make much sense.

זה השם הרשמי. לאיזה תקן שם בדיוק אתה מתכוון? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • 07:30, 4 במרץ 2008 (IST)

השנים שבהם צולמה התמונה (בפורמט GIF)

תמונת הGIF שכתוב עליה שצולמה בין השנים 94-97. באתר של האבל, אליו הגעתי מלינק בסוף הערך, יש תמונה דומה בGIF, וכתוב עליה התאריכים - בין 94 ל-2003: http://imgsrc.hubblesite.org/hu/db/videos/hs-2004-09-a-animated_gif.gif

אני לא רואה הבדל בין התמונות, אבל אני לא מתקן את הערך כי אולי בכל זאת זה לא אותה תמונה.

למרבה המזל

העריכה האחרונה של משתמש:עדירל מבטלת עריכה טובה, לדעתי. גלאי IMB שבארה"ב התקלקל, ורק בגלל שזה קרה בסוף השבוע, הוא לא כובה, וכך התאפשר לגלות את חלקיקי הניטרינו, שהגיעו בלי להודיע מראש. ציון העובדה שזה קרה במקרה ולמזלו הטוב של המדע, היא אנקדוטה מעניינת ומחכימה על תפקידה של המקריות במדע. אני מבקש לשחזר את העריכה. המתנהלאיטו • שיחה • אופניים, זה האוטו שלי 09:53, 16 בנובמבר 2015 (IST)