שיחה:ספירלת השתיקה

NPOV

לא הגיוני שכל הדוגמאות להשלכות הספירלה של השתיקה הן עם אורינטציה חזקה וחד כיוונית מבחינה פוליטית. נדרש אישוש לטענות האלו ולרגע נדמה כאילו כל מטרתו של הערך הן הדוגמאות וחיזוקה של תאורית קונספירציה בעזרת אסמכתא מדעית לכאורה. יוספוס • שיחה 19:14, 4 בדצמבר 2007 (IST)

לא להגזים, זאת לא היתה הכוונה... בכל מקרה - שכתבתי ואיזנתי את הטיעונים. תודה.

מעולה, כנראה שלא הבנתי מלכתחילה שהוגת הרעיון מחזיקה בדעה שהתקשורת נשלטת ע"י השמאל. האם תוכל\י לצרף לטענות מהימין ומהשמאל סימוכין? יוספוס • שיחה 23:16, 4 בדצמבר 2007 (IST)

אני מתלבט אילו סימוכין להביא. מדובר על יישומים של תיאוריה, שלא נכתבו כמאמרים מדעיים, אלא נטענו ברמת 'השטח', כדי להסביר תופעות פוליטיות. בבלוגים מסוימים (כמו זה שצירפתי בלינק למטה) או בראיונות שונים. בגלל ה'פיקנטיות' של התיאוריה נוטים להשתמש בה בכדי להבין תופעות אלו של פערים. מלבד הטיעון על מלחמת לבנון, אותו אני זוכר שקראתי במאמר תקשורתי (אולי בעין השביעית, אבל אני לא בטוח), את שאר הטיעונים ראיתי ושמעתי במקורות לא-רשמיים. מה עושים? ואיך מורידים את ההערה למעלה עם ההכפשה של ההטיה הפוליטית (עד שיש תיאוריה אחת שמזוהה עם חוקרי התקשורת השמרנים ולא הדה-קונסטרוקטיבים או הניאו-מרכסיסטים...).

כבר אמרו על מילים שהן כמו משחת שיניים, מרגע שהוצאת אותן, אין דרך להחזיר אותן חזרה. למחוק אותן לא ישנה אותן והן נכתבו מתוך זהירות ומסתבר בדיעבד שללא נתק מוחלט מכוונתה של המשוררת נואלה-נוימן

יש בעיה עם מקורות עמומים ולפעמים עדיף להמנע מהם. למשל שיחת סלון או תגובות של טוקבקיסטים ולרוב גם בלוגים, לא יכולים לשמש כלל כמקור לבעצם שום דבר שעולה על דעתי. טענה שנויה במחלוקת שכתובה בערך, המדברת על דעת הרוב בקרב הציבור חייבת להיות מגובה במקור לעניין או שאין לה מקום פה. לכל הפחות, ויש להניח שרבים הוויקיפדים המחמירים ממני, המקור יהיה דעה אישית שפורסמה בתקשורת, ואז להביא הדברים בשם אומרם ולא כעובדה. יוספוס • שיחה 12:51, 5 בדצמבר 2007 (IST)

הבהרה, מילים ומשחת שיניים, סבור הייתי שהכוונה לדיון בדף השיחה. את תבנית השכתוב תיקנתי כמובן, באיחור קל עליו אני מתנצל. יוספוס • שיחה 21:03, 5 בדצמבר 2007 (IST)

למה הוספתם פתאום שוב את ההערה של 'ערך מוטה מבחינה פוליטית'? נו, באמת. הדוגמאות שהבאתי הן משני צידי המפה הפוליטית, וציינתי כבר שחוקרת זו, בניגוד לרוב חוקרי התקשורת, בונה תיאוריה זו מהצד השמרני של הפוליטיקה ולא מהצד הליבראלי, ולכן יש צורך לציין את זה.

מקור

אין טעם להכניס תבנית מקור, אלה דוגמאות. אפשר לאהוב אותן או לא אבל אין להתייחס אליהן כעל מידע מוסמך. שנילי • שיחה 22:34, 10 בדצמבר 2007 (IST)

אלו דוגמאות שנסמכות על תוצאות סקרי דעת קהל ולכן הן חורגות מדעות אישיות פופולריות או לא פופולריות, ולכן עליהן להיות מגובות במקורות או לחילופין להיות מוצגות כדעה בשם אומרם. יוספוס • שיחה 22:40, 10 בדצמבר 2007 (IST)

הידעת?

החוקרת הגרמניה אליזבט נואלה-נוימן השתייכה למפלגה הנאצית. אנדר-ויק - שיחה 17:21, 13 ביולי 2009 (IDT)

בעיה בערך

כתוב:

"הסכמה עם התיאוריה מאפשרת תמיכה בעמדה השוללת פרסומם של סקרי דעת קהל בתקופה שלפני הבחירות (כפי שאכן קיים בצרפת, ספרד, שווייץ, ישראל ועוד). סקרים המצביעים על הצלחה של מפלגה מסוימת (אשר לעתים קרובות מתבררת כטעות), יסחפו אחריהם מצביעים אשר יטעו בהבנת דעת הקהל האמיתית - לטובת דעת הקהל המופיעה בסקרים."

ראשית - דעת הקהל המופיעה בסקרים קרובה עד מאוד לדעת הקהל האמיתית ברגע שנדגמו. שנית - "אשר לעיתים קרובות מתבררת כטעות" אבל הטענה היא שהסקר דווקא מחזק, אז מתי מתבררת הטעות? אפשר לנסח אחרת ולטעון טענה אמיתי, שלפעמים סקר שמנבא הצלחה מגביר את האפקט, וראו אפקט פיגמליון. יוסאריאן • שיחה 18:02, 13 ביולי 2009 (IDT)

מקורות

הערך נטול מקורות של ממש, וודאי לא מקורות מחקריים. כל הדוגמאות בפרק "השלכותיה הפוליטיות של ספירלת השתיקה" הובאו כמחקר ראשוני ואין כל מקור אקדמי שטוען כי הן מקרה פרטי של התיאוריה. גם הפרק "הביקורת כנגד ספירלת השתיקה" מצטט כביכול "חוקרים תקשורת מודרניים" עלומים ואת "דעת רוב חוקרי האינטרנט" המתנגדים להם. אם לא יובאו מקורות לדברים בנ"ל תוך שבוע (אחרי שנתיים בהן לא התקדם דבר, וראו במעלה דף שיחה זה), אסיר אותם מהערך. יוסאריאן • שיחה 18:08, 13 ביולי 2009 (IDT)

ובשבל להוסיף שמן למדורה: במאמר של יריב צפתי, "סקרי בחירות בישראל",הוא טוען שיש בעיה עם התיאוריה הזו ושהיא נוצרה במידה מסוימת כדי להצדיק את עליית הנאצים במלחמת העולם השנייה. (נשבע). אנדר-ויק - שיחה 18:14, 13 ביולי 2009 (IDT)

ביקורת

חבל שלא מביאים בערך גם ביקורת על התיאוריה הזו Tamarnet - שיחה 13:15, 18 בספטמבר 2022 (IDT)