שיחה:רב-לשוניות
לדעתי, יש להוסיף לערך מאפיינים של דו לשוניים שבאותה סיטואציה של שיח עושים מעבר בין שפות או ערבוב בין שפות.הבאת דוגמאות מהערבים החיים במדינת ישראל. https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=104899239
פסקה לא ברורה עריכה
דניאל, כדאי לנסח מחדש את הפסקה השנייה בסעיף השני. הנה הנוסח שלה:
- בהתאם למידת הגמישות של המשתמש במונח, ניתן להחשיב את "היכולת לתקשר" באמצעות שפה מסוימת ליכולת לתקשר באמצעותה ברמת שפת אם (לדוגמה, אדם הדובר רוסית ועברית ברמת שפת אם ייחשב כדו־לשוני); או להחשיב ידע בסיסי יותר (למשל, אדם הדובר עברית שוטפת ומבין אנגלית ברמה בסיסית ייחשב בהגדרה זו כאדם דו־לשוני). ההגדרה הראשונה היא הנפוצה יותר כאשר משתמשים במונח זה.
נראה לי שאני מבין מה רצית לומר כאן, ובכל זאת, הניסוח מסורבל משהו. תוכל לנסות לשכתב את הפסקה הזאת? אלדד • שיחה 20:55, 23 בפברואר 2007 (IST)
- קראתי שוב את הפסקה (לאחר פרק זמן מסוים), ועכשיו הניסוח נראה לי ברור יותר. נראה שאין צורך לשכתב. אלדד • שיחה 21:06, 23 בפברואר 2007 (IST)
הוא והיא עריכה
"רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר..." - למה היא ? Gridge ۩ שיחה 00:12, 24 בפברואר 2007 (IST).
- גם לי בהתחלה זה נראה מוזר, אבל נראה לי שאוגד יכול לבוא במין של הנושא או של הנשוא. מינו של המונח "רב־לשוניות" הוא נקבה. בכל מקרה, שאלדד יביא הסבר אשר יניח את דעתך. בברכה, דניאל • שיחה 11:15, 24 בפברואר 2007 (IST)
- התייחסתי למינו של שם העצם. אתה לא אומר "רב-לשוניות נפוץ במקומותינו", אלא "רב-לשוניות נפוצה במקומותינו". במקרה של אוגד (כלומר, "הוא" או "היא"), נהוג להתאים אותו לנושא המשפט, והנושא בדרך כלל בא בתחילת המשפט. לכן שיניתי את האוגד "הוא", שהתייחס למילה "מונח", והחלפתי אותו ב-"היא", כך שיתייחס לנושא המשפט, "רב-לשוניות". הסבר פילוסופי משהו, אבל אני מקווה שהוא מובן (ומה שחשוב יותר, מקובל). אלדד • שיחה 11:36, 24 בפברואר 2007 (IST)
- במחשבה שנייה, אם מדובר כאן על מונח, מינו הוא זכר (במשפט "רב-לשוניות נפוצה במקומותינו" לא התייחסתי למונח, אלא לתופעה). לכן, היות שכאן מדובר על המונח, אשנה בחזרה את מינו ל-הוא. אלדד • שיחה 11:41, 24 בפברואר 2007 (IST)
- גם "הוא" וגם "היא" נשמעים כאן מוזרים משהו, כל אחד מסיבה שונה. דניאל, השמטתי את האוגד לגמרי. אם תרצה להוסיף "הוא" או "היא" בכל זאת, עשה זאת על פי שיקול דעתך. אלדד • שיחה 11:45, 24 בפברואר 2007 (IST)
- לי "הוא" נשמע ממש לא נכון. מה קורה לכם? אלדד, אני מתפלא. האוגד תמיד מותאם לנושא ולא לנשוא, ו"רב לשוניות" היא נקבה, אין בכך שום ספק. Harel • שיחה 11:47, 24 בפברואר 2007 (IST)
- הראל, גם לי לא היה ספק בכך (בעריכתי הראשונית תיקנתי "הוא" ל-"היא"). הבעיה כרגע היא שאני לא יכול לשים את רב-לשוניות במרכאות בתחילת הערך, כדי להראות שמדובר במושג או מונח. כרגע, "רב-לשוניות" היא תופעה, כפי שהיא בתחילת הערך, ולכן זו "היא". אבל בהמשך המשפט מדובר על מונח, שמינו זכר. לכן העדפתי למחוק את ה-היא שכתבתי קודם לכן. אם נראה לך בכל זאת שצריך להחזיר את ה-"היא", החזר. אלדד • שיחה 11:49, 24 בפברואר 2007 (IST)
- קראתי את המשפט הראשון שוב ושוב (לאחר שהחזרתי את האוגד) וכדובר עברית ילידית (ותקינה, על פי רוב, כך יש לקוות), אני יכול להעיד בבטחון מלא שהוא תקין לגמרי. Harel • שיחה 11:52, 24 בפברואר 2007 (IST)
- אם כך, בסדר גמור. אם יש צורך בהסבר נוסף להתלבטות שלי, הריהו לפניך: אני מציב במקום "רב-לשוניות" את המילה "התופעה". מתקבל: "התופעה [X] היא מונח בבלשנות" - וזה, איך אומרים החבר'ה, לא עושה שכל. מכאן נבעה התלבטותי. העדפתי להוסיף מרכאות, ואז אין בעיה בכלל עם "הוא" (כי המרכאות מקנות לשם הערך צביון של מונח, ואז ברור לקורא שמדובר ב-"הוא". אלדד • שיחה 11:54, 24 בפברואר 2007 (IST)
- זו כבר בעייה תוכנית, לא לשונית. מבחינה דקדוקית המשפט שהצעת הוא בסדר גמור, הוא רק לא "עושה שכל" מבחינה תוכנית. זה כמו משפטי הפתיח שנתקלים בהם פה לפעמים, "נתן אלתרמן הוא שמו של משורר עברי" במקום "נתן אלתרמן הוא משורר עברי" (דוגמה קיצונית בכוונה). או שזו תופעה, או שזה מונח. לומר את שניהם באותו המשפט זה פשוט mouthful אחד יותר מדי. Harel • שיחה 11:56, 24 בפברואר 2007 (IST)
- הבעיה שנתקלתי בה היא שהמונח הזה מתאר שתי תופעות בבלשנות, לכן השתמשתי במילה "מונח". אם תוכלו למצוא ניסוח אחר שלא כולל את המילה "מונח", המשפט יישמע יותר טוב. משום מה, בתור דובר עברית ילידי, הפתיח "רב־לשוניות היא מונח" לא נשמע לי כל כך טוב, גם אם זה תקני... יש למישהו רעיון לניסוח אחר? בברכה, דניאל • שיחה 15:13, 24 בפברואר 2007 (IST)
- תודה רבה. Gridge ۩ שיחה 18:28, 1 במרץ 2007 (IST).
- הבעיה שנתקלתי בה היא שהמונח הזה מתאר שתי תופעות בבלשנות, לכן השתמשתי במילה "מונח". אם תוכלו למצוא ניסוח אחר שלא כולל את המילה "מונח", המשפט יישמע יותר טוב. משום מה, בתור דובר עברית ילידי, הפתיח "רב־לשוניות היא מונח" לא נשמע לי כל כך טוב, גם אם זה תקני... יש למישהו רעיון לניסוח אחר? בברכה, דניאל • שיחה 15:13, 24 בפברואר 2007 (IST)
- זו כבר בעייה תוכנית, לא לשונית. מבחינה דקדוקית המשפט שהצעת הוא בסדר גמור, הוא רק לא "עושה שכל" מבחינה תוכנית. זה כמו משפטי הפתיח שנתקלים בהם פה לפעמים, "נתן אלתרמן הוא שמו של משורר עברי" במקום "נתן אלתרמן הוא משורר עברי" (דוגמה קיצונית בכוונה). או שזו תופעה, או שזה מונח. לומר את שניהם באותו המשפט זה פשוט mouthful אחד יותר מדי. Harel • שיחה 11:56, 24 בפברואר 2007 (IST)
- אם כך, בסדר גמור. אם יש צורך בהסבר נוסף להתלבטות שלי, הריהו לפניך: אני מציב במקום "רב-לשוניות" את המילה "התופעה". מתקבל: "התופעה [X] היא מונח בבלשנות" - וזה, איך אומרים החבר'ה, לא עושה שכל. מכאן נבעה התלבטותי. העדפתי להוסיף מרכאות, ואז אין בעיה בכלל עם "הוא" (כי המרכאות מקנות לשם הערך צביון של מונח, ואז ברור לקורא שמדובר ב-"הוא". אלדד • שיחה 11:54, 24 בפברואר 2007 (IST)
- קראתי את המשפט הראשון שוב ושוב (לאחר שהחזרתי את האוגד) וכדובר עברית ילידית (ותקינה, על פי רוב, כך יש לקוות), אני יכול להעיד בבטחון מלא שהוא תקין לגמרי. Harel • שיחה 11:52, 24 בפברואר 2007 (IST)
- הראל, גם לי לא היה ספק בכך (בעריכתי הראשונית תיקנתי "הוא" ל-"היא"). הבעיה כרגע היא שאני לא יכול לשים את רב-לשוניות במרכאות בתחילת הערך, כדי להראות שמדובר במושג או מונח. כרגע, "רב-לשוניות" היא תופעה, כפי שהיא בתחילת הערך, ולכן זו "היא". אבל בהמשך המשפט מדובר על מונח, שמינו זכר. לכן העדפתי למחוק את ה-היא שכתבתי קודם לכן. אם נראה לך בכל זאת שצריך להחזיר את ה-"היא", החזר. אלדד • שיחה 11:49, 24 בפברואר 2007 (IST)
- לי "הוא" נשמע ממש לא נכון. מה קורה לכם? אלדד, אני מתפלא. האוגד תמיד מותאם לנושא ולא לנשוא, ו"רב לשוניות" היא נקבה, אין בכך שום ספק. Harel • שיחה 11:47, 24 בפברואר 2007 (IST)
- גם "הוא" וגם "היא" נשמעים כאן מוזרים משהו, כל אחד מסיבה שונה. דניאל, השמטתי את האוגד לגמרי. אם תרצה להוסיף "הוא" או "היא" בכל זאת, עשה זאת על פי שיקול דעתך. אלדד • שיחה 11:45, 24 בפברואר 2007 (IST)
רכישת שפה עריכה
לא נכון לומר שתהליך רכישת שפת אם אינו ידוע. מדובר בתחום שנחקר כבר מזה 50 שנה והצטבר מידע רב, גם אם התמונה אינה שלמה. אין היום ספק בכך שרכישת שפה נעשית בתהליך מורכב בהרבה מהתניה אופרנטית, כלומר הביהביוריזם מבית מדרשו של פרדריק סקינר לא מסביר את תהליך רכישת השפה. מצד שני, המחשבה שאפשר לזנוח את הביהביוריזם לגמרי בכל הקשור לרכישת שפה, גם היא נזנחה. הוויכוח היום נוגע בעיקר לשאלה איזה מקום יש להתניות אופרנטיות בתהליך רכישת השפה, ועד כמה זקוק הילד לאינטראקציה עם מבוגרים כדי לרכוש את השפה - ברור לכולם שלא מדובר בעיקר המנגנון, אבל יש לו חלק מסוים בתהליך. אני מקווה שהניסוח הנוכחי בערך מסביר את העניין. DrorK • שיחה 16:25, 21 בדצמבר 2007 (IST)
קישור חיצוני עריכה
אם אין התנגדות ברצוני להעלות קישור לטור שכתבתי בנושא באתר הידען. יורם שורק, האם רב לשוניות משפרת את האינטיליגנציה, באתר "הידען". יורם שורק - שיחה 22:09, 6 באוגוסט 2021 (IDT)