שיחה:שמואל ברוך גנוט

היתי רוצה לקרוא התייחסות מי שמצוי במגזר לגבי חשיבותו. הערך כשהועלה נראה כמו שיר הלל ולא כערך. פריץ - שיחה 19:53, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

הערך היה בעיקר מבולגן, ערכתי אותו. אין ספק שההספק שלו הן כמחבר תורני ואין כמהדיר בהוצאות מכובדות - מרשים לאור גילו הצעיר. תומך בחשיבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באלול ה'תשס"ט • 23:46, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

בחור צעיר מאד יחסית לבעלי ערכים דומים. הערך לא מצביע באופן חד-משמעי על חשיבות. לא כל מי שפרסם ספר ראוי לערך. האם הספר נלמד? מופץ? עורר הדים? מוטי - שיחה 23:51, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

לא פרסם ספר, אלא כמה וכמה ספרים, שזכו, כבר כשהיה בן 19, להסכמת רבנים מרכזיים ביותר; ובמקביל ההדיר כמה וכמה ספרים בהוצאה מכובדת ביותר (מכון ירושלים), שאינה סובלת ממחסור במהדירים מקצועיים. ספרים תורניים אינם אמורים לעורר הדים במובן החילוני וכמובן אין לצפות שיזכו לביקורת בהארץ. במקום זה מסתכלים על זהות המסכימים. זה עולם אחר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשס"ט • 00:11, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

שאלת תםף האם מתפרסמים ספרים תורניים ללא הסכמות מצד רבנים חשובים, למשל חשובים בסדר גודל שכאן אצלינו מספרים עליהם שהם "חשובים" ולכן נכתב עליהם ערך? אם לא אשמח לדעת מי הם המסכימים שדי בהסכמתם כדי להעיד על חשיבות הספר ולהצדיק ערך על בעליו. בוודאי יש עשרות בודדות שכאלו. אם לא כך הוא, וספרים תורניים אינם מתפרסמים ללא הסכמות של רבנים חשובים, ניתן להסיק שכל ספר תורני זכה להסכמות של רבנים חשובים ועל כן, לשיטת הטיעון המוצגת לעיל, גם הוא חשוב, ומכאן חשיבות מחברו ויכתב הערך המיוחל. אשמח לתשובה. אורי • שיחה 08:08, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

יש בהחלט גם ספרים ללא הסכמות, ועוד יותר ספרים עם הסכמות מרבותיו של הכותב וכדומה, רבנים שאינם בסדר הגודל של הרב חיים קנייבסקי והרב וואזנר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשס"ט • 12:07, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

כפי הידוע הוא מהרבנים החשובים באלעד, הזוכה לאהדה רבה מצד ציבור שומעי לקחו, מאמריו התורניים מתפרסמים תכופות ברבים מהעיתונים החרדיים, כמו כן ספריו זכו להסכמות נלהבות ונלמדים ע"י רבים מכל גווני הציבור. השפעתו הציבורית באלעד היא כה רבה עד כדי כך שהוא מונה ליו"ר הוועדה ההילכתית המייעצת לעיריית אלעד.

כמעט והשתכנעתי מהסברו של נרו יאיר, אולם אז הוסיף האנונימי את טיעוניו ודגלים אדומים שבו להתנוסס: "מהרבנים החשובים באלעד" - כלומר מהעיר בת השנתיים שכודלהה כרמת אביב ג'? התואר שקול ל"אחד מרואי החשבון המשפיעים של נתניה" או "אחד מהסופרים המבטיחים של בית שאן"; "הזוכה לאהדה רבה מצד ציבור שומעי לקחו" - ושוב, כמ בימים ההם של ערכי הרבנים, עולה טיעון הפופולאריות: חסידיו מקשיבים לו; "מאמריו התורניים מתפרסמים תכופות ברבים מהעיתונים החרדיים" - מה זה תכופות? מה זה "מאמר תורני" והכי חשוב, מה בכלל המשמעות של העיתונות האולטרא מקומית הזו? פרסם מאמרים ב"המקום - הוד השרון" זה אומר משהו?; "נלמדים ע"י רבים מכל גווני הציבור" רבים? מכל גווני הציבור? הצהרות חסרות כיסוי; "השפעתו הציבורית באלעד היא כה רבה עד כדי כך שהוא מונה ליו"ר הוועדה ההילכתית המייעצת לעיריית אלעד" - כפי שכבר נכתב - ומה מחוץ לתחום השבת של היישוב? משפיע באלעד, כותב בעיתונות המקומית שלה, מקשיבים לושם וכדומה - כל הכבוד לאיש. יעלה ויצליח, אבל חשיבות? ועוד משהו על השימוש שלנו בתואר "רב" - לטעמי יש להבחין בין מי ש"רבנותו אומנותו" - כלומר מי שפרנסתו באה לו מהיותו רב. תחת אותה קורת גג ניתן, אולי לשים גם את המחנכים בישיבות. מנגד יש להבחין בינן, שיש להם קהילות, תלמידים וכו, לבין אלו שהוסמכו לרבנות, וכעת הם, למשל, פובליציסטים. אולי טכנית כולם רבנים, אבל לשם הבנת חשיבותם יש שמיים וארץ ביניהם. אורי • שיחה 03:36, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

ראשית, זו מחמאה עבורי שכמעט השתכנעת מדבריי. לעצם העניין, גודלה של העיר שבה הוא גר (ופרק הזמן שחלף מאז הוכרזה ככזו) אינו רלוונטי לחשיבותו. באותה רמת אביב שהזכרת יכולים לגור כמה וכמה משוררים שכתבו ספר אחד או פרסמו בכתב עת אזוטרי לא פחות מ"המקום הוד-השרון", או כמה זמרות אופרה שזכו לביקורות חיוביות אך לא מתפרנסות מזה, ולכולם נמצא מקום בוויקיפדיה. ייתכן שדברי האנונימי ביחס למעמדו בתוך אלעד לא היו מספיקים בפני עצמם, אך הבהרת החשיבות שלי עומדת בעינה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז באלול ה'תשס"ט • 11:48, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני רק רוצה לציין שאני לא בטוח אם אורי באמת "כמעט" השתכנע מדבריך. תומר א. - שיחה 20:06, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אתה לא מאמין לו?! נרו יאיר • שיחה • כ"ז באלול ה'תשס"ט • 20:14, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני חושב שזה היה אמצעי רטורי, אין בכך בכדי למתוח שום ביקורת על אורי. תומר א. - שיחה 20:30, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לנרו, לא היה בדברי שום אמצעי רטורי. אכן כמעט השתכנעתי מדבריך. אני מקבל את זה שלכל תחום קריטריונים משלו לחשיבות ושיטות משלו ללמוד על חשיבות. ברור שאם באקדמיה מדברים על ביקורת עמיתים, ביקורת ספרים, ציטוטים וכאינדיקציות שטחיות ראשוניות - בית ההוצאה וזהות המחבר, זה לא מתאים לתחומים אחרים. מקובל עלי שספרות תורנית ניתן לשפוט לפי זהות ה"מסכימים". ה"כמעט" בדברי נובע רק מניסיון, שלא אחזור עליו כי הדברים ידועים, שבפרקטיקה הוויקיפדית כולם בסוף חשובים. לתומר, אני מתקשה להבין מה ביקשת לתרום לדיון. כדבריך למטה: אתה עושה לו שירות דוב. אורי • שיחה 07:21, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

ביקשתי לתרום לו מעט הומור. לא התכוונתי שהוא יתפתח באופן הזה. מתנצל. תומר א. - שיחה 08:20, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לאורי, תודה על האמון, אני מעריך את זה. אני אכן מתבסס, למיטב שיפוטי, על הפרקטיקה הוויקיפדית בעניין הרף של חשיבות ערכים. לא אגן על ערך שעוסק ברב שכתב נניח ספר בודד וחסר חשיבות (וגם אם קיבל הסכמה מהרב עובדיה, כי זה קל). במקרה הזה אני מתבסס לא רק על זהות המסכימים אלא גם על גיל המחבר בעת מתן ההסכמות, על כמות ומגוון הספרים שכתב וגם על עבודתו כמהדיר בהוצאה מכובדת מאוד, ובמידה פחותה על פעילותו הפובליציסטית והציבורית. כל זה בהחלט יוצר חשיבות בהשוואה לרף המקובל. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשס"ט • 11:24, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

ארשה לעצמי להתנגד לחשיבותו של ערך זה. מקומו של המחבר בפסיפס החרדי אינו מצדיק ערך. יש מחברים רבים כמוהו וטובים ממנו. למכון ירושלים יש עוד עורכים רבים, ובכלל למשמעות עורך במכונים אלו יש משמעות אחרת לגמרי (לוגיסטית יותר). קיצר, מתנגד. Rex - שיחה 02:44, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

מסכים עם ישראל ואורי. המחבר מוכר לי, וכמוהו יש עוד אלפים. ההסכמות אינן אומרות כלום, ואין לרב גנוט חשיבות אנציקלופדית כלל. במחשבה שניה, זה פשוט מצחיק אותי. ברי"א • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 00:22, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

הרב גנוט חשוב דיו

ספרו שלהי דקייטא הופץ, ככל הידוע לי, באלפי עותקים והוא מהווה אבן יסוד לספרי הלכה רבים שנכתבו עד כה על חופש ובין הזמנים. הרב מרדכי גרוס למשל,אחד מהרבנים היותר נחשבים היום, מזכיר בספרו "מנוחת אמת" את ספרו של גנוט "שלהי דקייטא" פעמים רבות.ואל תשכחו שמדובר בספר הלכתי שכתב מחבר בן...22. וכל זה בחברה החרדית הרצינית והביקורתית.

אנונימי, אתה עושה שירות דוב לערך, כדאי שתפסיק. תומר א. - שיחה 20:06, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

דרישת מקור לגבי ההסכמות

ייתכן שהדרישה נובעת מחוסר הבנה. הסכמות מופיעות בדרך כלל בספר עצמו. מי שכתב "קיבל הסכמות" התכוון שהן נמצאות בספר, וממילא הוא סיפק מקור. מי שמפקפק יכול ללכת לספריות ולבדוק אם זה שקר, אבל מה הטעם בתבנית מקור? נרו יאיר • שיחה • כ"ט באלול ה'תשס"ט • 11:27, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

האם מישהו מהויקיפדים בעלי זכות הצבעה ראה במו עיניו את הספר ויכול לאשר שאכן במידע נכון הנסיך - שיחה 22:37, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

לא זכור לי נוהל כזה שבו מקור ספרותי מפורט שמביא אנונימי אינו מתקבל עד שמישהו בעל זכות הצבעה בדק שאכן זה שם. מי שחושד צריך לבדוק. נרו יאיר • שיחה • ב' בתשרי ה'תש"ע • 23:19, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

הייתה דרישת מקור שהוסרה בלי מקור. הבקשה של הנסיך סבירה והגיונית. האחד והיחיד - שיחה 23:32, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

הובא מקור. השאלה שעומדת על הפרק היא מה דינו של מקור שמביא אנונימי ולא נתקלתי עד היום בטענה שאיננו מכבדים מקור כזה. נרו יאיר • שיחה • ב' בתשרי ה'תש"ע • 23:41, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

לא הובא מקור אלא רק הובאה טענה שיש מקור כזה. הלכתי לחותן שלי לחפש את החוברת "משנת תפילין" (שניתנה לו בזמנו במתנה ע"י שמוליק) אבל לא מצאתי. לכן צריך להמתין למידע מאומת מוטי - שיחה 00:14, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

כמובן, נדיר מאוד שמישהו מביא לכאן "מקור". מביאים ציון מקור. אני נאלץ לנסח שוב: השאלה העומדת על הפרק היא מה דינו של ציון מקור שמביא אנונימי, ולא נתקלתי עד היום בטענה שאיננו מכבדים זאת. עם זאת, כמו שניתן לראות למטה אני מתחיל להידבק בחיידק הספק. נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 00:23, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

היו כבר בעבר תקדימים, אם כי לא רבים, שאלמוניים (וגם רשומים) התבקשו להוכיח מקורות. במקרים בהם היה ספר בספרייה מוכרת ונגישה היו כאלו שניגשו לבדוק . והיו מקרים של סריקת טקסטים. דוגמא מהעבר הרחוק - גדי אלכסנדרוביץ' ביקש מספר דף בספר והלך לבדוק בספריית הטכניון (נדמה לי שבנושא האוטיזם של אלן טיוריג) מלכת אסתר - שיחה 13:53, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

את מביאה מקרים הפוכים, שבהם מי שפקפק דרש ציון מקור מדויק והלך לבדוק. כאן סופק ציון מקור ברור: הסכמה נמצאת בראש הספר. האם יש נוהג מקובל שבו מישהו נדרש לסרוק את המקור כאשר מדובר בספר? נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 14:23, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

בדיקת נתונים

חלק מספריו של גנוט נמצאים בתוכנת החיפוש של "אוצר החכמה" וניתן לראותם שם במו עיניכם. ספרו "ויאמר שמואל " הורד למספר אתרי אינטרנט וניתן להגיע אליו, כולל להסכמת הרבנים, דרך חיפוש פשוט בגוגל. אגב, חשיבות הסכמתו של הרב חיים קניבסקי לספרו, נחשבת במיוחד לאור העובדה שהרב קניבסקי אינו מעניק שום הסכמות בכתב לשום ספר והוא מסתפק ב'ברכה למחבר'. בתחילת ספר "ויאמר שמואל" מתנוססת 'הסכמה' ארוכה,סרוקה מכתב ידו של הרב קניבסקי,המחשיב כנראה ביותר את המחבר הצעיר. אם ויקפד חרדי מצליח למצוא לי עוד 3 הסכמות כאלה של הרב קניבסקי, הנחשב,כידוע,לאחד מברי הסמכא ומראשי 'הפירמידה החרדית', אני צנצנת. אדרבה,נסו,חפשו והווכחו לדעת האם אני צודק. אתם מוזמנים לבדוק אותי.

במחילה, מה שיש בראש ויאמר שמואל הוא הערה הלכתית של ר"ח על הספר, לא כתוב שזו הסכמה. כאלה יש הרבה. אתה בטוח שיש הסכמה ממש של ר"ח למחבר? נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 00:09, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

הדיון פה אינו נחוץ, הסכמה אומרת על חשיבותו של האיש (או של מכריו) בעיני הגר"ח, ואינה אומרת מאומה על חשיבותו הויקיפדית (כל עוד לא יצא הנוהל שכל מי שקיבל מכתב מהגר"ח זכאי לערך, תקנו אותי אם כן, כי יש לי גם כן עוד כמה אישים). נכון לעכשיו יש מחברים כמוהו בעשרות ואולי ביותר (כ"י..). למחיקה. Rex - שיחה 11:44, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

כמובן שזה מלמד על חשיבות מסוימת בתוך הציבור החרדי, איש לא טען שזהו קריטריון עצמאי ומוחלט. נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 14:26, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

האם הקרטריון היחיד הוא מחבר ספר דגול?

גנוט מתאפיין ומצטיין במספר תחומים. הוא פרסם (בדקתי)מאות (!) מאמרים בעיתונות החרדית המקומית בגוש דן וגם בעיתון 'חדשותי' בצפון,(תחת שמו המלא,או בשם העט 'הרב שב"ג') כשאת חלקם ניתן כנראה למצוא בגוגל. ערך מספר ספרים.כתב מספר ספרים. בקיצר,בחור מוכשר כנראה. האם הקריטריון היחיד לפרסום בויקפדיה הוא מידת פרסומו הענק של הערך? ישראל ציין שישנם עשרות כמוהו. נכון. האם הם לא זכאים לערך? מדוע, למשל, אין ערך למחבר פוריים כהרב צבי כהן, הרב צבי שפיץ, הרב משה פטרובר, הרב גלבר? ועוד שאלה: מדוע הספר 'יודקה' קיבל ערך, בעוד שכותב הספר ועורכו (אם אכן הנתון נכון וגנוט כתב את הספר) אינו יכול להופיע כערך,או כאיזכור מסוים?! ההסכמה של הרב אינה כה רלוונטית, אלא מידת תרומתו של גנוט לחברה בתחום הכתיבה, ההגות, החיבור והסיפורת. האם הוא תרם דיו לחברה? או שלא?

מי שמשתלח כאן בקהילה מטעמו של הרב גנוט עושה שירות דב לערך ולמושאו. הידוען האלמוני - שיחה 14:54, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

למעלה בנית לא מעט על ההסכמה של ר' חיים. עכשיו במקום לענות ברורות אם מדובר ב"הסכמה" מפורשת או בהערות אתה עובר לכיוון אחר? נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 15:09, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

עיתון "חדשודתי" בצפון הוא חינמון הנזרק בפתחי מכולות מידי שבוע, על מנת לפרנס את המו"ל שלו. הוא לא ראוי לשם עיתון, כך שנפל פיתא בבירא.

ההשוואה בין גנוט לבין תלמידי חכמים מסוגם של כהן, שפיץ וגלבר, מעוררת גיחוך וגם זעם. לא כל מי שיודע לכתוב ומצא מישהו שיממן את פליטות המקלדת שלו נחשב לתלמיד חכם בחרבה החרדית. לשם השוואה, בעוד שאת "ארחות שבת" של גלבר ורובין קנו בעשרות אלפים, אני מסופק מאוד אם גנוט מכר יותר ממאתיים עותקים ממשנת תפילין. הספר היחיד שזכה לפופולריות מסוימת הוא "שלהי דקייטא", בגלל האספקט הקוריוזי שבו. גם שם אין הרבה חידושים שלו, אלא לקט של דעות פוסקים אחרים. לדעתי שב"ג טרם תרם דיו לחברה, אך עתידו עוד לפניו, ושמא, מי יודע, ביום מן הימים הוא יזכה לערך בוויקיפדיה. ברי"א • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ע • 19:52, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

ברי"א, אני סבור שאתה קצת ממעט בערכו של גנוט, אבל לא אעמוד נגדך כאשר מדובר ברב ליטאי. נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תש"ע • 20:08, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

לנרו יאיר.אתה צודק.

בדקתי ואכן מדובר במכתב הערות שאין בו מוטיב מקובל של הסכמה סטנדרטית. אך עדיין אינני מכיר ספר עם מכתב הערות שכזה מהרח"ק. ביצעתי חיפוש מהיר ב"אוצר החכמה" שברשותי ולא נתקלתי במכתב שכזה (יש בסביבות מליון מכתבים של רח"ק של 'כן.לא,שחור.לבן,אולי,יתכן'). אשמח לדעת האם טעיתי ו/הטעתי. לא השתלחתי בקהילה.רק תהיתי מדוע אין בה ערך למשל להרב צבי כהן, שכתב 20 או 30 ספרים לפחות.

מתוך אתר "אידיאליסט"- סקירת מומחים חרדים בנושאים מגוונים: הרב שמואל ברוך גנוט (39), נשוי +8. בוגר הישיבות דרכי משה בבני ברק וקול תורה בירושלים, כיום משמש כר"מ בישיבה לצעירים "אור התורה" באלעד ובמקביל לומד ב'כולל' , מחברם של ארבע ספרים בענייני הלכה וסוגיות התלמוד שזכו לפופולריות רבה בקרב בני הישיבות ואברכי הכוללים והודפסו באלפי עותקים ובמספר מהדורות. עורכם של עשרות ספרי קדמונים בשלל נושאים תורניים, במסגרת "מכון ירושלים", "מכון המאור" ומכוני עריכה נוספים, עורך ומהדיר ספרים תורניים רבים. בעל טור שבועי פופולרי בנושאי הלכה והשקפה בעיתון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" וכותב מאמרים תורניים והשקפתיים בעיתונות החרדית, בעיקר במקומון החרדי "קוראים אלעד" היוצא לאור באלעד. מאות ממאמריו מפורסמים באתרי אינטרנט חרדיים מגוונים, כשבמסגרתם משיב גם לשאלות הלכתיות של הפונים (דרך "אתר השבת" ועוד אתרים). עורך וכותב בקביעות במספר בטאונים בנושאי תורה והשקפה יהודית. נחשב ממקורביו של הרב חיים קניבסקי, מגדולי הרבנים במגזר החרדי-ליטאי, שאף העניק לו הסכמות נדירות לספריו התורניים 2A01:6500:A040:A9BB:42D9:C8F2:181:7007 21:55, 8 באוגוסט 2017 (IDT)

מסתמא הסיבה היחידה שבגללה אוי ראוי ליכנס זה טורו ביתד ספריו אינם מצדיקים יותר מאשר ספריו של הרבנים אורי טיגר ובערל ספטימוס שגם קיבלו הערות מהרח"ק ואף אחד לא העלה בדעתו לעשות עליהם ערך אולי חד בר נש - שיחה 14:06, 12 באפריל 2022 (IDT)