שיחה מזוהה הוא שירות המאפשר לנמען של שיחת טלפון לקבל במקביל לצלצול הטלפון מידע על יוזם השיחה כמו מספר הטלפון שלו או שמו. המידע מוצג על מסך הטלפון או על התקן ייעודי המחובר אליו. השירות זמין במערכות דיגיטליות ואנלוגיות לרבות VoIP .

שיחה ממתינה (אנ') מזיהוי מזויף (אנ')

היסטוריה עריכה

לפני כניסת השירות של שיחה מזוהה, בעת שיחת טלפון נכנסת, לא ניתן היה לדעת את זהות המטלפן לפני שעונים לשיחה. על הנמען היה לענות לשיחה כדי לזהות את המתקשר על פי קולו או דבריו. בשנת 1968 החל מהנדס התקשורת היווני תיאודור פרסקבקוס (אנ') לפתח מערכת המזהה באופן אוטומטי את המתקשר, עד 1975 רשם 20 פטנטים הקשורים למערכות לזיהוי מתקשר. שיטתו של פרסקבקוס היא הבסיס לטכנולוגיה המודרנית של שיחה מזוהה. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נכנסה טכנולוגיה זו לשימוש המוני.

טכנולוגיות נגזרות עריכה

  • על בסיס טכנולוגית שיחה מזוהה מתאפשר לשמור בזיכרון של מכשירי טלפון מספר ולשייך אותו לשם כלשהו, כאשר שיחה נכנסת מאותו מספר מוצג גם שם המתקשר ולא רק המספר. בכך מתאפשר גם להגדיר צלצול מיוחד למספרים שונים או תמונה שתוצג על המסך בזמן השיחה.
  • בעשור השני של המאה ה-21 פותחו יישומונים המרכזים מספרים ושמות ששמרו אנשים בטלפון הנייד ומאפשרים למי שמחובר לשירות לראות את שם המתקשר גם אם במכשיר הטלפון שלו המידע לא קיים. בישראל, נפוצים בעיקר היישומונים: CallApp, Me ו־Truecaller.
  • מכשירי טלפון רבים מאפשרים "רשימת דחייה" - רשימת מספרים המוגדרת על ידי המשתמש שכאשר יתקשרו יידחו באופן אוטומטי.
  • לפעמים נעשה שימוש בזיהוי שיחה כדי לאמת זהות לצורך קבלת שירות בקו מידע קולי או שירותים דומים הניתנים דרך שיחת טלפון, אך עם התרחבות אפשרות זיוף שיחה (אנ') פחת השימוש בצורת זיהוי זו.

שיחה חסויה עריכה

התקשרות ללא הצגת פרטי המתקשר (נקראת בקיצור התקשרות מחסוי או חסום) מתאפשרת גם לאחר כניסת טכנולוגית שיחה מזוהה לשימוש, באמצעות הגדרה מיוחדת במכשיר הטלפון או בחברת התקשורת המורה שלא לשדר לנמען את מספר הטלפון.[1] חברות התקשורת יכולות להתעלם מההגדרה ולשלוח את נתוני המתקשר גם כאשר הגדיר מצב "חסוי", כך למשל בשיחות לשירותי חירום זיהוי השיחה משודר על אף הגדרת חסוי. חברות מסוימות מציעות שירות "גילוי חסוי" המאפשר גם ללקוחות פרטיים לקבל את זיהוי המתקשר גם כשהתקשר מחסוי.

זיוף שיחה עריכה

במקרים מסוימים מאפשרת חברת תקשורת ללקוח לקבוע בעצמו את זיהוי השיחה. כך למשל חברות המפרסמות מספר טלפון הידוע ללקוחות, ומעוניינות שהשיחות מנציגי החברה יוצגו ללקוח כשיחות מהמספר המפורסם. דבר זה פתח את האפשרות לחברות מסוימות להציע שירות זיוף שיחה גם ללקוחות פרטיים. דבר זה הוביל פעמים רבות להתחזות, וישנן מדינות שפועלות לאסור בחקיקה זיוף שיחה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שיחה מזוהה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אפשרי גם על ידי הוספת קוד שירות (אנ') לפני מספר הטלפון. בישראל: *43 בקו טלפון ביתי, או #31# בקו טלפון סלולרי.