שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ארכיון/יהושע הורוביץ
האם ניתן להעביר למרחב הערכים? עריכה
אני מעוניין להרחיב את הערך עוד קצת, אך כמדומני ניתן כבר להעבירו למרחב. תבנית:משלב גור • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ט • 11:25, 28 ביולי 2019 (IDT)
- בעד, אבל אם אתה רוצה להרחיב אותו כדאי לך שישאר במרחב טיוטה, זה בודאות יגרום לך לא להזניח את הערך. מצולות ים (שיחה) 13:27, 28 ביולי 2019 (IDT)
- אני חושב שכעת ניתן להעביר. יהונתן (שיחה) 01:27, 29 ביולי 2019 (IDT)
- מלבד הסתירה לגבי התחלת כהונתו כרב דז'יקוב הערך עומד בסטנדרט אנציקלופדי וניתן להעבירו למרחב הערכים, אם כי אם בכוונתך להרחיבו ייתכן שכדאי לקבל את עצתו של מצולות ים ולהשאיר בטיוטה, אין מה למהר - וכך יהיה ניתן לבקר את התוספת מחוץ למרחב הערכים. התרשתא • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:16, 30 ביולי 2019 (IDT)
- אפשר להעביר. איש גלילי • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 19:24, 30 ביולי 2019 (IDT)
- מלבד הסתירה לגבי התחלת כהונתו כרב דז'יקוב הערך עומד בסטנדרט אנציקלופדי וניתן להעבירו למרחב הערכים, אם כי אם בכוונתך להרחיבו ייתכן שכדאי לקבל את עצתו של מצולות ים ולהשאיר בטיוטה, אין מה למהר - וכך יהיה ניתן לבקר את התוספת מחוץ למרחב הערכים. התרשתא • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט • 12:16, 30 ביולי 2019 (IDT)
- אני חושב שכעת ניתן להעביר. יהונתן (שיחה) 01:27, 29 ביולי 2019 (IDT)
הנהגותיו עריכה
אנקדוטה יפה, אבל האם היא מבטאת את 'הנהגותיו' של נשוא הערך, מסופקני (אולי 'מהנהגותיו' יעבור). מצולות ים (שיחה) 13:25, 28 ביולי 2019 (IDT)
- על פי סיפורים של חסידי דזי'קוב דאז משתמע שזו הייתה בושה להשתייך לחסידות, בשל התנהגותו המוזרה. הסיפור הזה ממחיש קצת את העניין. גור • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ט • 23:55, 28 ביולי 2019 (IDT)
- הסרתי את הסיפור, והשארתי את העובדות. כוחה של אנציקלופדיה הוא כי אינה צריכה להעביר מסרים על ידי סיפורים ממחישים ("ומזה תלמד עוצם כוחו וקדושתו" וכו'), אלא היא מתארת אותם באופן עובדתי ויבש, ככל הניתן. אם הייתה בושה להצטרף לאותה החסידות, יש לציין זאת בערך, ובלבד שיהיה לזה מקור מספק. עצם זה שהיו לו חסידים רבים שבאו אליו מצביע אחרת, לפחות במעט. יהונתן (שיחה) 01:26, 29 ביולי 2019 (IDT)
אני מעתיק קטע מ קונטרס זה עמוד 260:
מקובל היה, כי המנהיג, האדמו״ר, עבודת הקודש שלו ~ התפילה לימוד החסידות וכדו' — נעשתה בגלוי, בהתלהבות ובדביקות, באימה ופחד לעיני חסידיו, בבחינת ; ״למען ישמעו וילמדו לעשות״, לעומת זאת התרחק הצדיק מהעולם החיצוני הגשמי, התבודד והסתגר בד׳ אמותיו. התנהגותו של רבנו היתה בדיוק הפוכה, את עבודתו שבינו לבין קונו עשה בהסתר הרחק מעיני הבריות, עד שלא הבחינו בזה גם חסידיו המקורבים ביותר, כך למשל אמרו עליו מתנגדיו, שרבנו ״לא מתפלל״... כלומר: לא רואים אותו מתפלל עם הציבור, כי היה קורה שבשעת התפילה בשבת בבית מדרשו, היה יושב שקוע במחשבות עמוקות כאילו אינו שומע דבר ומבלי לזוז זמן רב ממקומו, בזמן שהקהל התפלל בהתלהבות... שאת עבודת הקודש שלו מסתיר הוא מעיני wt , יו המקורבים לרבם האהוב T אך חס הבריות והיא בבחינת ״הצנע בתוך הצנע״, אולם אלה שידעו את דרכו בעבודת השם היו מתי מעט מהמקורבים אליו ביותר, ולהם לא הרשה רבנו לגלות ולפרסם, כי העדיף שידברו עליו סרה...
וכך מספרים: פעם אחת בהיות החסיד הנודע ר׳ מאטיש אקשטיין ז״ל מריישא, משובתי שבת אצל רבנו בדזיקוב, השכים החסיד ללכת למקווה בשבת לפנות בוקר, והיה צריך לעבור דרך חצר הרבי, עוד מרחוק שמע בכיות וקולות מעומקא דליבא, והכיר מיד שזה קולו של הרבי, ר׳ מאטיש נדהם ממשמע אזניו, היסס לרגע ולבסוף נכנם לחדר הרבי, הוא ראה את רבנו עומד מעוטף בטליתו ומתפלל בדביקות עצומה, ר׳ מאטיש נשאר עומד קפוא, נרעש ממראה עיניו, פחד ורעדה אחזוהו ולא יכול היה להוציא הגה מפיו, הרבי הרגיש שמישהו נכנס, שמט את הטלית מעל פניו וכשראה את חסידו המובהק ר׳ מאטיש עומד נבוך, פנה אליו ואמר : כן מאטיש, כשלא מתפללים עם הציבור, מוכרחים להתפלל במקום זאת מוקדם... אבל— הזהיר אותו— ״אסור לך לגלות מה שראו עיניך..." ואכן כך היתה דרכו של רבנו, לעשות מעשים מוזרים בפרהסיא, כדי להטעות את העולם כדי שידברו עליו סרה, ולא בכדי היו החסידים נוהגים לומר: ״להיות חסיד דזיקוב, צריך לב בריא״. . .
סבורני שיש טעם בסיפור בערך, כדי להמחיש את העניין. גור • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 19:35, 30 ביולי 2019 (IDT)
קונטרס קדושה משולשת עריכה
יהונתן כתבת שחתנו רבי מנשה אייכנשטיין הדפיס ספר זה של חמיו בצירוף לספרו - תורת האשם. חיפשתי באוצה"ח ובהיברובוקס, יש שם את הספר תורת האשם (הוצאת תרצ"ב) אך אין שם קונטרס זה. גור • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 21:33, 30 ביולי 2019 (IDT)
- ראה כעת. סיפור מוזר מעט. מאחר ופרידברג, ונדר ומרגליות מעידים על כך, חובה עלינו לקבל עדותם. בפרט שגם חתנו מעיד על כך בספרו אלפי מנשה, מונקץ' תרצ"ה, דף ל', עמוד ב'. אתייג את ערכיפד אולי יפתור את החידה. יהונתן (שיחה) 10:15, 31 ביולי 2019 (IDT)
שטיבל של חסידיו בלונדון עריכה
בעלון זה מסופר כי רבי יהושע עודד את חסידיו לברוח מגליציה לפני מלחמת העולם הראשונה, וגם לאמריקה. מכיוון שחזה את העתיד להתחולל. האם מישהו יודע מקור כלשהו לכך? בהקשר לכך מסופר שם בעלון - הוקם שטיבל של חסידיו בלונדון. שוב - האם ניתן למצוא לכך מקור? האם ניתן להכניס מידע זה לערך על סמך עלון זה? גור • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 21:44, 30 ביולי 2019 (IDT)
- מן הסתם, אם יש מקור למה שכתוב שם - יהיה ניתן למצוא את זה. על סמך העלון - לא נראה לי לענין להכניס את זה. איש גלילי • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 23:34, 30 ביולי 2019 (IDT)
- קשה לסמוך על דברים כאלו שנכתבו לאחר מעשה. במלחמת העולם השנייה אנו רואים את זה יותר אצל הרבה רבנים ואדמו"רים. זו נטייה הגיוגרפית הנובעת מרצון להראות שפלוני ידע את כל הנסתרות, ואף אמר זאת לסובביו. אם יש מקור שנכתב לפני המלחמה, זה כבר משהו אחר; או במקביל מקור מוסמך ביותר, של מישהו אובייקטיבי. יהונתן (שיחה) 10:17, 31 ביולי 2019 (IDT)
- ולגבי השטיבל בלונדון - אפשר לכתוב על סמך העלון? או אולי נמצא את מקורם של הדברים בעלון ההוא. גור • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ט • 14:27, 31 ביולי 2019 (IDT)
- זה שחזה את פרוץ מלחמת העולם הראשונה - מצאתי לזה מקור במאמרו של פליישר כאן. גור • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 21:29, 31 ביולי 2019 (IDT)
- קשה לסמוך על דברים כאלו שנכתבו לאחר מעשה. במלחמת העולם השנייה אנו רואים את זה יותר אצל הרבה רבנים ואדמו"רים. זו נטייה הגיוגרפית הנובעת מרצון להראות שפלוני ידע את כל הנסתרות, ואף אמר זאת לסובביו. אם יש מקור שנכתב לפני המלחמה, זה כבר משהו אחר; או במקביל מקור מוסמך ביותר, של מישהו אובייקטיבי. יהונתן (שיחה) 10:17, 31 ביולי 2019 (IDT)