אורי, סליחה על ההתערבות, אבל שתי שאלות ברשותך שאולי יעזרו לי להבין ולך לנסח (אפשר גם למחוק כדי לא לגרור דיון אינסופי נוסף):

  1. במשפט "מצד שני, גנטקאים החוקרים את הגנום האנושי קובעים כי ניתן לחלק את בני האדם לקבוצות בעלי מקטעי ד.נ.א. משותפים, אולם לא לבעלי תכונות משותפות..." למה אתה מתכוון ב"תכונות משותפות" האם סיכון למחלה מסויימת לא נחשב לתכונה? האם תרופה העובדת על קבוצה אחת ולא על אחרת אינה תכונה ביולוגית משותפת? וראה הערתי בעניין פה (בעניין הסטטיסטיקה). דע לך שבשפה המדעית אלו אכן תכונות (הנקראות תכונות מורכבות).
  2. האם מקובלת עליך החלפת המושגים שציטטת ב"כבר ב 1935 טענו האקסלי והאדסון בי יש לזנוח את מונח ה"גזע" ביחס לקבוצות אנושיות לחלוטין ובמקומו יש להשתמש ב"קבוצה" (אתנית)"? בשפה המקצועית אכן משתמשים לרוב במונח "קבוצת מוצא אתנית" או חלופות דומות, ופחות ב"גזע" (אך גם הוא בשימוש) לאותו דבר. בדיון שניהלתי עם מורט הוא התעקש על הגדרה שונה לשני המושגים ורציתי לשמוע את התיחסותך.
עכשיו ראיתי את הערתך בשיחת גזעי האדם - ראה הערתי שם.

בברכה, אסתר 12:42, 10 יוני 2006 (IDT)

שלום אסתר,
ראשית תודה על הערותיך, אמח אם תעזרי לי, ולכולנו, ליצור ערך טוב יותר על גזע האדם. לגבי ההבדל בין מקטעי דנ"א ותכונות ראי מה שהוספתי בשו"ת. אינני גנטיקאי ואף לא ביולוג ואשמח אם תחדדי נקודות שונות או תעמידי אותי על טעויותי. לגבי האדסון, אינני חושב שזגע וקבוצה אתנית הן מילים נרדפות וחשוב מכך, אין להן משמעות זהה בשיח היומיומי. אודה להערות נוספות. --אורי 17:27, 10 יוני 2006 (IDT)


צריך לכתוב שלעיתים כאשר גנטיקאים כותבים "גזע" הם מדברים על קבוצה אתנית. וזה עוד יותר מחזק את המופרכות של המונח "גזע".
יש הגדרה של משוניס לגזע:
"גזע היא קטגוריה המורכבת מאנשים בעלי תכונות ביולוגיות תורשתיות משותפות, שבני האדם מייחסים להן חשיבות חברתית."
ההגדרה שהבאת היא יותר קצרה וקולעת לדעתי. ובכל זאת, יש לשקול להכניס אלמנט ביולוגי להגדרה שאתה הבאת. אחרי הכל אנחנו צריכים לחשוב מי הם אותם קליינטים שבפניהם אנחנו באים. צריך לזרוק להם עצם בדמות המילה "ביולוגי" כדי שלא כל תפיסת עולמם תקרוס. :)
צריך לשקול את זה. אבל אני מקבל גם את ההגדרה שלך.
Mort


שלום מורט, קיבלת את המייל ממני? אולי הוא בדואר הזבל? לעניין, מה זה "מייחסים להן חשיבות חברתית?" ואם נוריד את זה - במה זה שונה מההגדרה של אקט? ראה מה שכתבתי בתשובות ושאלות בדף לגבי שוני ודמיון גנטי שאיננו קשור לתכונות. במהלך הדיון השתכנעתי בצורך לכתוב את הערך מנקודת מבט היסטורית, ולכן חיפשתי הגדרת בסיס עליה יש הסכמה. כמובן שזה הופך אותה גם לרחבה מדי, אבל זו הרחבה בלתי נמנעת, לדעתי. --אורי 19:15, 10 יוני 2006 (IDT)

השאלה אם תפסת מרובה, לא תפסת. תשאיר למורט הודעה בדף שיחתו על המייל. ולגבי חשיבות חב', אני מניחה שהוא מתכוון לכך שאנשים מייחסים לתכונות מסויימות משמעות חברתית. נניח, קביעה כמו - היהודים הם חכמים. דורית 19:20, 10 יוני 2006 (IDT)
קיבלתי את המייל שלך והשבתי לך משום שהנתון שצירפת שם היה שגוי. לא קיבלת את המייל ממני? Mort 22:18, 10 יוני 2006 (IDT)

דיון על הגדרה עריכה

  • הגדרה ראשונית (להלן הגדרה מספר 1): "גזע הוא מונח בו נעשה שימוש לציון מוצא משותף של קבוצות בני אדם"
  • המבוא לערך באנגלית:

The term race distinguishes one population of humans (or non-humans) from another. The most widely used human racial categories are based on visible traits (especially skin color and facial features), genes, and self-identification. Conceptions of race, as well as specific racial groupings, vary by culture and over time and are often controversial, for scientific reasons as well as their impact on social identity and identity politics. Legal definitions, common usage, and scientific meaning can all be conflated, causing confusion and controversy.

Since the 1940s, evolutionary scientists have rejected the view of race according to which a number of finite lists of essential characteristics could be used to determine a like number of races. Many evolutionary and social scientists think common race definitions, or any race definitions pertaining to humans, lack taxonomic rigour and validity. They argue that race definitions are imprecise, arbitrary, derived from custom, and that the races observed vary according to the culture examined. They further maintain that "race" as such is best understood as a social construct, and conceptualize and analyze human genotypic and phenotypic variation in terms of populations and clines instead. Some scientists, however, have argued that this position is motivated more by political than scientific reasons.

Since the 1990s, data and models from genomics and cladistics have resulted in a revolution in our understanding of human evolution, which has led some to propose a new "lineage" definition of race. These scientists have made related arguments that splitting humanity into separate races is valid when they are understood as fuzzy sets, clusters, or extended families


  • הגדרה מספר 2: גזע, כאשר הוא מיושם עבור בני אדם, הוא מונח המשמש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף. חלוקה זו יכולה להיות על בסיס עקרונות מגוונים, כגון בסיס לאומי (למשל אירים, יפנים או גרמנים); שבטי (כגון צ'ירוקים או זולו); משפחות לשוניות (כגון סלביות, לטיניות, הינדו-אירופיות או שמיות); מיעוטים (כגון יהודים או צוענים); מאפיינים פנוטיפיים מובחנים, גם אם מעורבבים (כגון שחורים, לבנים, קווקזיים וצבעוניים); מאפיינים ביולוגיים (כגון סוג דם); ומאפיינים גנטיים.
תאוריות הגזע הראשונות התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים כגון צבע עור, ולא התבססו על מובחנות ביולוגית ממשית (כך, למשל, אמריקאי-אפריקאי ויליד אוסטרלי יכלו להחשב כשייכים לגזע השחור למרות שאין להם מוצא משותף). החל ממחצית המאה ה-20, בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות הגזע השונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה. הביקורת התמקדה בכך שיותר משהמונח מציין מהות כלשהי של "גזע", הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית. היינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים וחסרי חשיבות כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. המחקר הגנטי לא מצא סימוכין להגדרת הגזעים בבני אדם כקבוצות אוכלוסיה עיקריות המאופיינות על ידי תכונות חיצוניות כצבע עור ותווי פנים, כפי שהיה מקובל להגדיר לפני מחצית המאה ה-20.
התקדמות המחקר הגנטי לקראת סוף המאה ה-20, ובעיקר פרויקט מיפוי גנום האדם, העלה מחדש את טענת ייחודם הגנטי של קבוצות מוצא אתניות. מאידך, שולל המחקר הגנטי את קיומם של גזעים כקבוצות אוכלוסיה עיקריות ונרחבות (כגון, האדם הלבן, האדם השחור, וכיוב') להן מכלול מאפיינים ביולוגים תורשתיים המבדילים אותם מקבוצות אחרות, כפי שהיה מקובל לחשוב לפני מחצית המאה ה-20. --אורי 01:52, 11 יוני 2006 (IDT)


הגדרה טובה מבחינתי, ואין לי בעיה ללכת עליה. Mort 02:00, 11 יוני 2006 (IDT)
ההגדרה הזו יותר טובה מבחינתי, אבל חשוב לציין גם למה יש בעיה מבחינת סיווגי הגזע הללו והתוצאות שהביאו אליהם. מחצית המאה העשרים, היא ביטוי עדין ביותר לתורת הגזע והשלכותיה. דורית 02:13, 11 יוני 2006 (IDT)
המשפט "...אך שלל את קיומם של גזעים במונחם הנפוץ והיומיומי הקודם מבחינה גנטית" בעייתי - מהו מונחם הנפוץ והיומיומי הקודם? האם לא בשביל זה מישהו קורא כזה ערך? אני לא יכולה להסכים לקביעה כזו כל עוד לא ברור לי מהו אותו מונח.
חוץ מזה המשפט "החל ממחצית המאה ה-20, בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שהתבססו על תפיסה אורגנית של גזעים, נמצא המונח תחת מתקפה ככזה שיותר מאשר הוא מציין מהות כל שהיא, הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית" לא ברור. מה זה תפיסה אורגנית של גזעים? גם הקישור לחלק השני של המשפט מעורפל משהו. עניין של ניסוח. אסתר 10:52, 11 יוני 2006 (IDT)
צטער, אבל לא שמעתי שמדברים על "הגזע האירי", או על "הגזע הפרנקופוני", או אפילו על "גזע בעלי דם A-".. אני חושב שכשאנשים מדברים על גזע הם מתכוונים רק לעיניין של (וצריך לפשט את המשפט הזה) "מאפיינים פנוטיפיים מובחנים, גם אם מעורבבים (כגון שחורים, לבנים, קווקזיים וצבעוניים)". אני מסכים שהחלוקה הזו היא מלאכותית, והיא המצאה של בני אדם הרבה יותר מאשר איזה משהו אמיתי שניתן לבדוק בצורה אובייקטיבית. emanשיחה 13:17, 11 יוני 2006 (IDT)
בעיני ההגדרה הזאת טובה יותר. כל הדיון נסוב, לדעתי, בנוגע לסוגיה אחת פשוטה. מובחנות גנטית משמעותית קיימת בקבוצות מוצא אתניות. האם היא קיימת גם בקבוצות גדולות יותר, כמו האדם השחור. זו השאלה. אסתר לא עונה על השאלה הזאת, אז אני אענה במקומה. מובחנות גנטית קיימת בקבוצות מוצא אתניות (שלרוב הן יחסית קטנות), בעוד שאין מובחנות גנטית בין כל אלה שנראים שחורים (גוון עור, תווי פנים, וכיוב'). לכן לגזע במובן הישן והרע של המילה אין ממשות ביולוגית. זה כל הסיפור על רגל אחת. אה, ויש עוד סיפור. הגנטיקאים נמנעים מלהשתמש במושג גזע (ולא רק מסיבות PC), וכשהם כבר עושים זאת, הם לרוב מתכוונים לקבוצות מוצא אתניות. Mort 15:56, 11 יוני 2006 (IDT)

למשתתפים מהם ביקשתי להגיב להצעתי - ההגדרה עברה שכתוב לאחר עריכתי, תוכלו לראות את הצעתי בגרסאות הקודמות. אסתר 19:53, 12 יוני 2006 (IDT)


  • הגדרה מספר 3: גזע הוא קטגוריה המורכבת מאנשים בעלי תכונות ביולוגיות תורשתיות משותפות, שבני החברה מייחסים להן חשיבות חברתית. בני אדם נוהגים לסווג זה את זה לגזעים על פי תכונות פיזיות כגון צבע עור, תווי פנים, סוג שיער ומבנה גוף. אין בחלוקה זו לגזעים כדי להצביע בהכרח על מובחנות ביולוגית ואפילו לא על מוצא משותף. כך, למשל, אמריקאי-אפריקאי ויליד אוסטרלי יכולים להיות מזוהים כשחורים למרות שאין להם מוצא משותף ותכונות ביולוגיות משותפות, פרט לכמה מאפיינים חיצוניים.

בשיח היומיומי ובשיח האקדמי, לעיתים משתמשים במונח גזע כדי לתאר קבוצת מוצא אתנית. במקרה הזה, יש מובחנות ביולוגית ותרבותית בין קבוצות האוכלוסייה השונות. Mort 01:57, 11 יוני 2006 (IDT)

אינני אוהב כל כך את ההגדרה הזו מכמה סיבות:
  1. היא הגדרה ביולוגית גרידה בתוספת ייחוס חשובות חברתית ולכן ניתנת לעיוות בקלות.
  2. יתר על כן, אני חושב שאיננה נכונה, שכן יש שידבקו בהגדרה הביולוגית מבלי ליחס לה חשיבות חברתית
  3. גם אם נכונה, על אף שני הסעיפים הקודמים, אני חושב שהיא איננה ברורה כל כך
  4. יש גם דרכים נוספות מקובלות למדי לסווג אנשים לגזעים, למשל גנטיקה, ולכן אין די בתוספת במשפט השני ויש להרחיבו.

נראה שהזמן קצר והיום, 11 במאי, נציג את הצעתנו. אני מעדיף את ההגדרה השנייה, אם גם אתם, בואו נתרכז בלשפרה ובלהרחיבה. לא אבצע עריכות במהלך היום ואחזור לכך רק בערב ובלילה, אנא הוסיפו לפי הבנתכם במטרה לשפר את הערך ואת הנימוקים לו (לדעתי יש להפוך את השאלות והתשובות לפסקאות מנמקות, או להוציאן מהנימוק ולהביאן בדיון. מה דעתכם? יום טוב, --אורי 10:16, 11 יוני 2006 (IDT)

אני מציע שתקחו את הזמן, ותגבשו משהו סביר. עד עכשיו אף אחת מההצעות שלכם לא טובה. אז שהם יחכו עוד יומיים. לא צריך לעשות שטויות בגלל איזה דד ליין מלאכותי לגמרי, וחסר כל הצדקה. emanשיחה 13:27, 11 יוני 2006 (IDT)

חלקים שהועברו מהערך לקראת העברתו לדף ההצבעה (שו"ת) עריכה

שאלות ותשובות עריכה

  • ש: האם מדובר בהשקפות שונות על גזע (סוציולוגית, ביולוגית, גנטית) או בהבנות שונות חוצות דיסציפלינות על מהות המושג?
ת: בשום פנים ואופן לא מדובר על "סוציולוגים" נגד "ביולוגים" או "גנטיקאים" או על "מדעי החברה" כנגד "מדעי הטבע" כשהדבר אמור בשאלת קיומם של גזעים אנושיים או במהותם. אנתרופולוגים, בלשנים וסוציולוגית במאה ה-19 טענו לקיומם של גזעים אנושיים מבחינה ביולוגית. מצד שני, גנטקאים החוקרים את הגנום האנושי קובעים כי ניתן לחלק את בני האדם לקבוצות בעלי מקטעי ד.נ.א. משותפים, אולם לא לבעלי תכונות משותפות ובוודאי שלא לפי החלוקות המקובלות בשפה העממית כשרידים מהמאה ה- 19 (ראו גם למטה "כיצד חקר הגנום האנושי שולל את קיומם של גזעים אנושיים?").[1]
  • ש: מדוע בני אדם הם יחודיים? או במילים אחרות, מה ההבדל בין כלבים ובני אדם כשמדובר ב"גזעים"?
ת:
  • ש: גזע - דבר קיים או תהליך?
ת:
  • ש: הגדרה ביולוגית - עבר או הווה?
ת: במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה- 20 מקובל היה לטעון כי קבוצות אנושיות שונות, שזוהו והוגדרו בדרכים ביולוגיות שונות (בעיקר מאפיינים פנוטיפיים חיצוניים של צבע עור או צורת השיער) הן "גזעים".[2] כלומר שלגזעים אנושיים יש קיום ביולוגי. מאז חלו שינויים רבים במדע ובחברה, בהגדרות מדעיות ובהקשרן ובעיקר במקר הגנטי ששיאו כיום במיפוי הגנום האנושי. התפתחויות אלו מראות שלמה שנחשבו גזעים אנושיים, להם עדיין מתייחסים בשפה היומיומית, אין בסיס ביולוגי. זוהי, אם כן, תפיסת עבר שיש לצינה ולהסבירה, אך לא להציגה כתקפה כיום. במהלך הויכוח המתמשך על עיצוב ערכים הקשורים בגזע בויקיפדיה טרם הובא מקור אקדמי עדכני (ולא הגדרה מילונית) הטוען לקיומם של גזעים אנושיים במובן הביולוגי
  • ש: האם אדם יכול להיות שייך לגזע מסויים? או שאלת הגבולות בין גזעים
ת:
  • ש: כיצד יש סוביקטיביות במדע "אובייקטיבי"?
ת:
  • ש: המנעות כללית משימוש ב"גזע" לתיאור קבוצות אנושיות - טרנד עכשווי של קנאי תקינות פוליטית?
ת: בהחלט לא. בשנות ה-80 פרסמה ברברה פילדס סדרת מאמרים מהפכניים שקראו להפסקת השימוש במונח "גזע" שכן גזעים אינם קיימים בעולם הטבע והם מובנים חברתית בלבד. מכיוון שכך שינוי היחס החברתי למושג טומן בחובו את גוויעת רעיון קיומם של גזעים מחוץ לעולם החברתי ואת תופעת הגזענות יחד איתו. לדידה, עצם השימוש במונח "גזע", גם ללא ציון היררכיה בין גזעים ולמטרות טובות (נאמר מחקר רפואי מציל חיים) - הוא גזענות.[3] אולם השקפותיה אלו, שהתקבלו בזרועות פתוחות באקדמיה, אינן חדשות כלל וכלל. כבר ב 1935 טענו האקסלי והאדסון בי יש לזנוח את מונח ה"גזע" ביחס לקבוצות אנושיות לחלוטין ובמקומו יש להשתמש ב"קבוצה" (אתנית).[4]
  • ש: מה הבדל בין גזע לבין קבוצת מוצא אתנית?
ת:גזע הוא מושג שבתחילת השימוש המדעי בו, הוראתו היתה קבוצות אוכלוסייה גדולות כגון, האדם הלבן, האדם השחור והאדם הצהוב (מונגולואידים). כך התפתחו תיאוריות הגזע השונות, אשר הסתמכו לא על ממצאים גנטיים ממשיים אלא בעיקר על סמך מאפיינים חיצוניים כגון צבע שיער ותווי פנים. קבוצות מוצא אתניות הן קבוצות אוכלוסייה קטנות הרבה יותר, אשר יש לה קשר גנטי הדוק יותר, עבר משותף ותרבות משותפת. כגון שבדים או שבט הזולו.
  • ש: כיצד חקר הגנום האנושי שולל את קיומם של גזעים אנושיים?
הערה לגבי סעיף זה: המאמר לא קובע בצורה פסקנית שום דבר, אלא מעלה סוגיה, נותן רקע מדעי ומציין התיחסויות שונות לעניין שונות ואחידות גנטית. חלקם של הציטוטים המובאים פה הם בגדר "יש הטוענים" ואינם מובאים כהוכחה לקיום או אי קיום גזע. אסתר 10:48, 13 יוני 2006 (IDT)
ת: בגיליון מספר 10 של כתב העת Scientific American ישראל, בו מתורגמים לעברית מאמרים מהמהדורה האנגלית, הוקדש המאמר המרכזי לשאלה האם קיימים גזעים בקרב בני אדם.[5]. המאמר קבע בצורה פסקנית כי בקרב בני אדם לא קיימים גזעים.
במאמרם התבססו החוקרים על בדיקת שינויים קטנים בדנ"א (תופעה הקרויה פולימורפיות) המתרחשים ברצף זוגות הבסיסים, אבני הבניין של הדנ"א. רוב השינויים הללו אינם מופיעים בתוך הגנים (קטעי דנ"א המכילים את קוד המידע להרכבת חלבונים) ועל כן "הפולימורפים הנפוצים הם נייטראלים, כלומר אין הם משפיעים באופן ישיר על תכוננות כל שהן. ועם זאת יש פולימורפים שמופיעים בתוך הגנים ואז הם תורמים להבדלים בתכונות ובמחלות גנטיות"[6]
מדענים גילו מליוני פולימורפים בקרב בני אדם. אולם הם לא גילו "פולימורף אידיאלי", אשר יתקיים בקרב קבוצה אנושית אחת בלבד ויעדר לחלוטים מקבוצות אנושיות אחרות. מה שנותר הוא לחלק את האנושות לקבוצות באמצעות תדירויות של הופעת פולימורפים שונים.[7] אנליזה גנטית לפי פולימורפים אלו יכולה להבחין בין קבוצות אנשים על פי מוצאם הגיאוגרפי, אולם בכך יש להיזהר. ראשית, מכיוון ששונות גדולה נצפתה בקרב קבוצות ביניהן מתקיים מרחק גיאוגרפי רב ביותר, המדגימה את השונות הגנטית המירבית; ושנית משום ערוב האנושות לאורך ההיסטוריה כולה (ולא רק 500 שנות קולוניאליזם אירופי) מוביל לכך ליש צורך במאות, ואולי באלפי פולימורפים כדי להבחין בין קבוצות שהתערבו במרוצת השנים. כך, למשל, בדיקה של 100 פולימורפים בקרב אנשים מדרום הודו העלתה שהמשותף בינם ובין אירופאים או אסייאנים גדול על המשותף בקרב בני הקבוצה עצמה.[8].
כלומר אפשר למיין בני אדם באופן גס באמצעות מידע גנטי, כעת שואלים החוקרים אם הבדלים גנטיים אלו תואמים את המושגים המקובלים על גזע. הם שוללים את ההתאמה במקרה של תכונות המושפעות מברירה טבעית (למשל צבע עור או מבנה פנים) שכן "קבוצות עם מאפיינים פיזיים דומים, כתוצאה מן הברירה הטבעית, עשויות להיות שונות מאוד מהבחינה הגנטית. לאפריקנים מדרום לסהרה ולאבוריג'ינים האוסטרלים יש צבע עור דומה (בשל הסתגלות לשמש חזקה) אך מבחינה גנטית הם שונים למדי" והם מסכמים כי "תכונות או פוליפורמים המושפעים באמצעות ברירה טבעית אינם מנבאים היטב שייכות לקבוצות."[9] בהמשך בדקו החוקרים גם את ההתאמה הגנטית בקרב אנשים שזיהו עצמם כשייכים לקבוצה גזעית מסויימת וגילו, למשל כי בקרב 30% מבין האמריקאים המגדירים את עצמם "לבנים", פחות מ- 90% מבני השושלת שלהם אכן ממוצא אירופי. ומסכמים כי "המושגים המקובלים אודות גזע אינם משקפים תמיד את הרקע הגנטי של בני האדם."[10]
החוקרים מכירים בשונות הגנטית ובקשר שלה למחלות, או עמידות למחלות, שונות. למשל בקרב קבוצות ממוצא מזרח אירופאיות חסר קטע גנטי של קולטן הקרוי כימוקין 5 (CCR5) המצוי על פני שטח של תאים אליו נקשרים רוב הזנים של הנגיף הגורם לאיידס. אנשים החסרים את הקולטן, אם כך, עמידים בפני איידס. ידע שכזה עשוי לסייע בהתקדמות המחקר הרפואי שכן "מדענים יכולים לחקור את האפקטים תלויי האוכלוסייה הללו, ולהשתמש בידע לצרכי ריפוי. אולם הם יכולים לעשות זאת רק אם הם יודעים איך למיין אנשים לקבוצות."[11]. המאמר מצטט מחקר אחר בו נקבע כי "גזע איננו קריטריון מתאים כשרופאים בוחרים תרופה מסויימת בעבור חולה."[12]. הם גם מטילים ספק במחקרים שהראו יעילות של תרופה להרחבת כלי דם בקרב אמריקאים-אפריקאים. מנגד, יש לציין, יש מחקרים הטוענים לביסוס קשרים שכאלו. כותבי המאמר מציינים כי "במחקרים ביו-רפואיים רבים ההשתיכות לקבוצות אוכלוסייה אינה מוגדרת באופן קפדני, והיא מסתמכת במקום זאת על הנחות המבוססות על סוגי גזע. המחלוקות סביב חשיבותה של ההשתייכות לקבוצת אוכלוסייה מדגימה עד כמה תפיסת הגזע מעוצבת באמצעות השקפות חברתיות ופוליטיות."[13] החוקרים מציינים כי לעתים יש הקבלה בין השתייכות לקבוצת מוצא לתכונות גנטיות הקשורות בבריאות, אולם טוענים כי "השתייכות לקבוצה עשוייה לשקף גם גורמים לא גנטיים המשפיעים על בריאות."[14]

קווים מנחים לכתיבת הערך על גזע בויקיפדיה עריכה

  • הערך יכתב כהיסטוריה של הרעיונות (במונח גזע נעשה שימוש לציון...) ולא בצורה מהותית (גזע הוא...).
  • נקודת המוצא היא ההגדרה המוצעת לעיל, שהיא אמנם רחבה, אבל נראה לי שגם לא שנויה במחלוקת.
  • באופן כללי הארך יסקור את תחילת השימוש במונח במאה ה-16, בפיתוח מצד האנתרופולוגיה במאה ה-19, בנקודת המבט הביולוגית בעקוות דרווין במחצית המאה ה-19, נגיעה קלה בהתפתחות תורות הגזע במאה ה-20, בשינויים בהבנת המונח במחצית השנייה של המאה ה-20 בעקבות מאבק זכויות האדם, התפרקות הקולוניאליזם והפתחות האקדמיה לקולות אחרים, ולבסוף בתרומת המחקר הגנטי לסוגייה בעשורים האחרונים.
  • לא תינתן בכירות להסבר או אידיאולוגיה זו או אחרת וגם לא לדיסציפלינה מסויימת. יחד עם זאת לא יכתבו דברים ללא סימוכין על סמך "היגיון" וידע כללי. הגיון המסועף עד כה הגיע לשלב בו לא ניתן להמשיך עוד בקו זה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגנטיקאי דובז'אנסקי מדגיש כי גזע הוא תהליך, ולא עובדה. "Race", Dictionary of race, Ethnicity and culture, edited by Guido Bolaffi et. el., Sage Publications (London: 2003), p. 240
  2. ^ "Race", Dictionary of race, Ethnicity and culture, edited by Guido Bolaffi et. el., Sage Publications (London: 2003), p. 243
  3. ^ לאחד ממאמריה בו מובעת תפיסה זו ראו arbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.
  4. ^ We Europeans: A Survey of racial Problems, by Julian S. Huxley and A.C. Haddon (Cape, 1935) מצוטט אצל Michael Banton, "Race - as classification", p. 295
  5. ^ מייקל ג' במשד וסטיב א' אולסון, "האם קיימים גזעים?", Scientific American ישראל, 10: 20 - 27
  6. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 22
  7. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 23
  8. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 224
  9. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 24 - 25
  10. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 25
  11. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 26
  12. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 26
  13. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 27
  14. ^ במשד ואולסון, "האם קיימים גזעים?", עמ' 27

פגמי ההגדרות החלופיות עריכה

תגובה לבקשת אורי עריכה

אורי, קראתי את הערך ואנסה להגיב כמיטב יכולתי, אבל עלי להקדים ולומר, שכיון שאינני מדענית ואין לי כל השכלה גבוהה, לא בביולוגיה על ענפיה השונים ולא בסוציולוגיה, אני יכולה להסתמך אך ורק על ההגיון, השכל הישר, השכלה כללית ומראה עיניים. אם כל אלה חסרי ערך בעיניך, אבד עליהם הכלח והם נתונים במרכאות, אינני יודעת מה הטעם לפנות אלי ומה הטעם בתשובתי מלכתחילה. אף על פי כן, אומר מה שבפי ואתה רשאי להתייחס או להתעלם, כראות עיניך.

  • אינני מבינה איך יתכן שאין ממשות בממצאים ביולוגיים בכל הנוגע לגזע. אתה יכול לטעון, שבעיניך אין להם חשיבות, או שאינם משנים דבר בכל הנוגע לך, אבל ממשות ודאי יש להם, מוכחת ובדוקה.
  • אינני יודעת אם באיזה שהוא זמן היה מי שהגדיר אפריקאים ואבאוריג'ינים אוסטרלים כבני אותו גזע, אבל גם אם כן, ברור שהיום אין איש טוען כך. ברור שאפריקאים, פולינזים ואותם בני שבט נידח שהתגלה לפני כמה עשרות שנים במעבה יערות האמזונס אינם שייכים לאותם גזעים.
  • לטעון, שגזע הוא תלוי תרבות והיסטוריה בלבד, היא טענה משוללת יסוד, לדעתי הלא-מלומדת בעליל. מה הקשר התרבותי בין שחור בריטי זה דורות אחדים, איש אקדמיה משכיל ומלומד, לבין בן שיכונים דל מהרלם, שלא סיים ארבע כיתות לימוד, פרט לצבע עורם?
  • מה הקשר בין שפה לגזע? אנשים ממוצא שונה מכל בחינה אפשרית יכולים להיוולד, לגדול ולחיות באותה שפה בלי להכיר כלל את שפת אבות-אבותיהם. ככל הידוע לי, השפה המקשרת בין העמים והשבטים השונים בהודו היא אנגלית, שאותה קיבלו מן הקולוניאליסטים. ומה לגבי שבטים שונים באפריקה, שחלוקתם למדינות מקרית ותרבותם ולשונם יכולה להתפרש על איזורים שונים, ובכל זאת המשותף להם מתבטא בגנטיקה, סוגי דם וכו', אלה שאינם ממשיים בעיניך.
  • כל טענה שבאה להסתייג מן החלוקה לגזעים חוזרת למעשה לנושא ההתייחסות התרבותית לשוני בין אנשים ממוצא שונה ולא לעצם היותם שונים. מכאן, שלא שאלת הגזעים היא תלויית תרבות, היסטורית או חברתית, אלא שאלת ההתייחסות אל אנשים שצבע עורם, צורת עיניהם או מבנה אפם שונים משל הסובבים אותם. הדרך לגנות התייחסות זאת איננה בהתכחשות לעצם ההבדלים אלא בקביעה נחרצת, השוללת כל אפליה, קיפוח או התנשאות מצד גזע אחד לאחר, בכל נסיבות שהן.
  • הערה אחרונה, שאיננה נוגעת בדיוק לעניין ובכל זאת: פמיניסטיות מסוימות, מן הקנאיות שבהן, טוענות, שאין כל הבדל ביולוגי בין גברים לנשים. אינני יודעת איך הן פותרות את בעיית הרחם והשחלות וההורמונים הגבריים, למשל, אבל האם זו באמת הגישה הנכונה לטיפול באפליה כלפי נשים? נעמיד פנים שהן כמו גברים ואז אין עוד טעם להפלותן לרעה? תמיהני.--שלומית קדם 19:31, 12 יוני 2006 (IDT)
לא נראה לי שהטענה שלך נכונה. שפמניסטיות, נניח רדיקליות, טוענות שאין הבדלים, אלא שאין להם חשיבות. איפה את רואה התייחסות בהגדרה לנשים? אומנם טרם הספיקותי להקיף את מכלול השינויים האחרונים שנעשו, אבל אשמח אם תצביעי על המשפט המדוייק. תודה, דורית 20:04, 12 יוני 2006 (IDT)
דורית, הרי אמרתי, שההערה הזו איננה נוגעת בדיוק לעניין ומכאן ברור, שאיננה נמצאת בהגדרת הגזע. פשוט ראיתי כאן גזירה שווה ולכן הזכרתי את העניין. את הטענה הזו שמעתי וקראתי לא פעם ולא פעמיים, מפי פמיניסטיות רדיקליות שונות, שהתייחסו להבדלים בין המוח הגברי לנשי, בכישורים, בתפיסה מרחבית וכו'.--שלומית קדם 21:14, 12 יוני 2006 (IDT)


לשלומית שלום, ראשית תודה על תגובתך. אינני יודע מדוע הקדמת לכתוב כי ההגיון, השכל הישר, השכלה כללית ומראה עיניים חסרי חשיבות בעיני ואני מצטער שזה הרושם שיש לך עלי. הוא אינו נכון. להלן תגובותי לנקודות שהעלת:

  • אינני מבקש להגדיר מהוא גזע "באמת", כפי שאינני רוצה לכתוב ערך שכזה, ולא מכיוון שאין לי דעה משל עצמי בעניין. מכיוון שהנושא שנוי במחלוקת עזה, ולא רק בויקיפדיה, נראה לי נכון יותר לכתוב ערך שיתאר את ההיסטוריה של השימושים במושג ולכן גם הגדרה שלו שתוכל להוות נקודת מוצא לדיון שכזה מבלי לנכס לה את ה"אמת", שכאמור שנוייה במחלוקת עזה.
  • ממשותו הביולוגית של מושג הגזע שנויה במחלוקת. זואינה דעתי האישית ולא דעתה של קבוצה קיצונית של חובבי תקינות פוליטית, אלא מגמה עיקרית באקדמיה ששותפים לה אנשי מדעי החברה כמו גם גנטיקאים. אין ספר שיש הבדלים ביולוגיים בין קבוצות אנושיות, אולם המחקר הגנטי מערער על תפיסות מקובלות רבות ומראות, למשל, שהקירבה הגנטית בין שחור ולבן בארה"ב למשל, יכולה להיות גדולה מאשר בין שחור מארה"ב ושחור מאפריקה, על אף שדרכיהם נפרדו רק לפני כ-300 שנים. תוכלי לקרוא למעלה בעמוד זה "שאלות ותשובות" שבחרתי שלא לכלול בהגדרה הסבר מפורט יותר עם מראי מקום והפניות למאמר מדעי בעניין זה באינטרנט.
  • הטענה בדבר ההבנייה החברתית של מושג הגזע היא טענה אקדמית מקובלת. היא גם אינה חדשה והושמעה לראשונה כבר ב- 1935. גם בעניין זה ראי את השאלות והתשובות לעיל עם הפנייה למאמר מקוון בנושא זה במקורות. אולי אינך מקבלת טענה זו, אולם היא חלק מהטענות המרכזיות על מושג הגזע.
  • כנראה שעניין השפה לא היה ברור, שכן גם ליש לא הבין אותו. כוונתי לכך שאחת החלוקות הראשונות של האנושות לגזעים השתמשה בכלים בלשניים וניסתה לאתר יחסי קירבה ומוצא של קבוצות אנושיות על פי השפות המדוברות. כך נולדו ה"הינדו-אירופים" מהן התגלגלו ה"ארים", למשל. ההגדרות הראשונות לגזעים לה התבססו על צבע עור, אלא עם לשון. לא התכוונתי שאם אדבר צרפתית רהוטה אצטרף לגזע הצרפתי.
  • אינני בטוח שהבנתי את המטאפורה בעניין הפמיניזם, אבל ממה שהבנתי נראה לי שהסברת בדיוק מדוע אין לכתוב ערך על "מה הוא גזע" (או מה ההבדל בין גברים לנשים) אלא על מה השימושים שנעשו במושג הגזע, או מה אנשים אומרים שזה גזע (או מה אנשים אומרים שההבדל בין גברים ונשים)

אני מקווה שלאחר הסברים אלו כוונתי (כוונתנו) בהצעה זו להגדרה ברורה יותר. האם תוכלי לסייע לנו לנסחה כך שתעביר את הרעיונות הללו למען יצירת ערך טוב בסופו של דבר? בברכה ובתודה, --אורי 22:13, 12 יוני 2006 (IDT)

שלום אורי.
תודה על תשובתך. לצערי, אינני רואה אפשרות לעצמי לנסח את ההגדרה ליצירת ערך טוב יותר, משום שברור לי, שחסר לי הידע המתאים לכך. את מה שהיה לי לומר בנושא כבר אמרתי ואם יש לך דרך לנצל משהו מדברי שישפר, לדעתך, את הערך, אתה חופשי כמובן לעשות זאת. בקש למטאפורה בעניין הפמיניזם, אם לא הייתי ברורה די הצורך, אנסה להבהיר עוד: כוונתי היא, שכל ההבדלים הקיימים, מבחינה הורמונלית, אנאטומית וכל בחינה אחרת, בין גברים לנשים משקפים מצב קיים. גברים ונשים אינם זהים, אבל הם שווים מבחינה חברתית, שווי ערך, שווי זכויות וראויים לשוויון הזדמנויות. גישתן של פמיניסטיות מסוימות, הרואות בכל גבר מדכא ובכל אישה קורבן, משיגה בדיוק את ההיפך. יש גם כפילות-מחשבה בלתי מתקבלת על הדעת - מצד אחד, טוען הפמיניזם שאין כל הבדל במבנה המוח בין גברים לנשים. מצד שני, הוא מעודד גברים להתחבר לצד הנשי שלהם, להיעשות רגישים, עדינים, מבינים ואמפטיים יותר. אם אלה תכונות נשיות טיפוסיות, לעומת תכונות אחרות, גבריות בעליל, הרי שיש הבדלים. כמובן, אפשר לטעון שהם נובעים מסיבות היסטוריות, מוסכמות, חינוך וציפיות, ויש צדק רב בטענה זו, אבל כך או כך, הנקודה החשובה היא, שכל אדם באשר הוא זכאי להתייחסות שווה ולהזדמנות שווה, בלי לטעון שהוא זהה לאדם אחר.

ברור שזו איננה דעה מלומדת ואקדמית ואינני מסתמכת על שום מחקר. זו רק דעתי הפרטית הצנועה.--שלומית קדם 14:08, 13 יוני 2006 (IDT)

שלומית, אין טעם להסתמך על "הגיון" ו"שכל ישר" משום שלעיתים אנחנו שבויים בקונספציות מוטעות. בגלל זה יש מחקר אקדמי (סוציולוגי, גנטי, ומה שזה לא יהיה). רק מחקר גנטי, למשל, יכול להוכיח או להפריך תפיסות מוקדמות בנוגע למובחנות גנטית אצל קבוצות אוכלוסייה מסויימות. מחקר סוציולוגי, למשל, יכול לתאר את ההבנייה החברתית של הקטגוריות השונות. מהו אופן ייצורם של הקטגוריות הלכאורה מדעיות והמדעיות. בקיצור, לעניות דעתי, אין להסתמך על השכל הישר בערך זה. חשוב לשמוע מה הגנטיקאים אומרים בנושא, ומה אנשי מדעי החברה והרוח אומרים בנושא. וכשאני אומר זאת, אני לא מתכוון שצריך לעשות תואר אקדמי כדי לכתוב או להגיב לערך. מספיק לעיין במה שאומרים החוקרים בנושא זה וכך לגשת לערך. אי אפשר לגשת לערך לפני שחקרנו ולמדנו היטב את הנושא, בצורה אוטודידקטית או פורמלית.
אנא קבלי דבריי בהבנה.
Mort 17:00, 13 יוני 2006 (IDT)

מקורות עריכה

  • מייקל ג' במשד וסטיב א' אולסון, "האם קיימים גזעים?", Scientific American ישראל, 10: 20 - 27 (לגירסה מקוונת ראו כאן)
  • Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118 (PDF version of the article here)
  • Michael Banton, "Race - as classification", Dictionary of race and Ethnic Relations, edited by Ellis Cashmore et.el, 4th ed., 1996, p. 294-296
  • We Europeans: A Survey of racial Problems, by Julian S. Huxley and A.C. Haddon (Cape, 1935)
  • "Race", Dictionary of race, Ethnicity and culture, edited by Guido Bolaffi et. el., Sage Publications (London: 2003), p. 239-245

סגירת ההגדרה? עריכה

שלום לכל המשתתפים, בימים האחרונים לא נעשו עריכות משמעותיות בהגדרה, או בדיונים אודותיה. בקשותי מחלק מהמשתתפים והתורמים להבהרות וניסוחים נענו באופן חלקי עד כה. בנוסף, משתתפים אחדים ביקשו שהות מסויימת עקב עומס זמני.

מכיוון שכך בקשתי מכל המעוניינים להעיף מבט הן בהגדרה והן בנימוקיה ולהעיר הערותיהם, להציע הצעותיהם ולתקן תיקוניהם בהקדם. לחילופין, לכתוב כאן שבכוונתם לעשות זאת בהקדם האפשרי.

בברכה, ----אורי 10:22, 17 יוני 2006 (IDT)

אורי שלום, מאחר וכל הערותי לגבי ההגדרה נדחו בנימוס בסופו של דבר, אם מלכתחילה ואם בעריכות החוזרות, אני לא רואה טעם בעמלי על ניסוח נוסף לשני המשפטים שהוקצבו לי. עד כמה שנסיוני בדיון זה מלמד, הם בלאו הכי יעברו התאמה למסר שחלק מהמשתתפים מנסים להעביר, ותפקידי הוא בעיקר לתת חותמת כשרות בתור גנטיקאית למסר הנ"ל ולהפכו ללגיטמי. ובכן, ההגדרה כפי שהיא לא מקבלת את החותמת שלי כלל וכלל. היא מלאה כבר עכשיו שגיאות ואף סתירות פנימיות מבחינת ההתיחסויות לביולוגיה בכלל ולגנטיקה בפרט. ניסיתי לעזור בניסוח הערך כדי שיהיה מדויק מכל הבחינות, אך נראה שנתפסתי כשייכת ל"מחנה אוייב" כלשהו ותרומתי נתפסה כמזיקה מראש. אני מושכת את ידי מהגדרה זו ואאלץ להצביע כשאר הויקיפדים על האפשרויות שיועלו, ולפרוש בדיון ההצבעה את טענותי נגדה. בברכה, אסתר 17:06, 17 יוני 2006 (IDT)
לאסתר שלום, ראשית, צר לי על החלטתך.
  • ניסיתי שוב ושוב לשלב את הערותיך בגוף ההגדרה. כשלא היסכמתי איתך ביקשתי הבהרות. כנראה שלא הצלחתי לקלוע לטעמך. חבל, אם כך, שלא ניסחת את דבריך בעצמך במקום לרמוז לי כיצד לעשות כן.
  • אני דוחה בכל תוקף את טענתך כי ניסיתי לגייס אותך כחותמת גומי בלבד על מנת להכשיר דעות להן אינך שותפה. לא עשיתי זאת מעולם. כל כוונתי הייתה להיעזר במומחיותך, אותה הצעת, לשיפור וחידוד ההגדרה שנקודת מבטה היא גלגולי השימוש במונח, ולא מענה על השאלה "מהו גזע", מה שבהכרח יגרום להעדפת עמדה אחת על פני אחרות. יחד ען זאת, בהיסטוריה של המונח הגדרות אכן סתרו זו את זו בצורה מבוססת יותר או פחות. מכך לא ניתן ולא צריך להתעלם.
  • אשמח אם תחזרי בך ותציע ניסוח משלך לתרומת הגנטיקה לגילגולי השימוש במושג הגזע.
  • אגב, לא ברור לי מה שגוי, מטעה או סותר בפיסקה האחרונה הנוכחית, העוסקת בגנטיקה.
בברכה, --אורי 20:40, 17 יוני 2006 (IDT)
לאורי
  • להזכירך, דווקא ניסחתי את דברי בעצמי, אבל הפסקה שונתה שוב בצורה שמחקה כל שינוי שלי או ששינתה את משמעותו.
  • גם כשפורשים את הסטורית השימוש במונח (גישה המוסכמת עלי), יש לדייק בהתיחסות, ולכתוב למשל כי "נמצא כי גזעים, לפי הגדרות אלו שהוזכרו, אינם קיימים", ולא "גזעים אינם קיימים", כי כמו שלפי טענתך לא הוכח שהם קיימים לפי קריטריונים כאלו או אחרים, גם לא הוכח שהם אינם קיימים לפי שום קריטריון.
  • למעשה, אם הקריטריון, כפי שהוזכר בפתיח כדוגמא, הוא מוצא משותף וקבוצות לינגוויסטיות, אז אדרבה - גזעים קיימים, ואף ניתן לזהות כל פרט לפי תכונותיו הגנטיות ולשייכו לקבוצה המתאימה. מורט קורא לזה קבוצת מוצא אתנית, הגדרה שמקובלת עלי דווקא, אבל העובדה היא שאתה הזכרת את הקריטריונים האלו כקריטריונים הסטוריים לקביעת גזע, ואם כך הוגדר גזע, החלוקה לא הופרכה מעולם, ואכן נמצאה שונות קטנה יותר בתוך כל קבוצה, מאשר בין הקבוצות. הקביעה שלך אומרת שהוכח שאין גזע לפי שום קריטריון שהוגדר אי פעם, וזו סתירה.
  • הבעיה עם המשפט האחרון בדבר המחקר הגנטי היא בעיקר שהוא מוטה בצורה שחוטאת לאמת במקרה הטוב, ולא נכון במקרה הפחות טוב (רוב האנושות ניתנת לחלוקה זו ולא רק קבוצות קטנות והשונות בקרב אוכלוסייה כלשהי אכן קטנה מאשר בין אוכלוסיות), אבל כבר פירטתי לך את עניין זה.
בברכה, אסתר 22:09, 17 יוני 2006 (IDT)

משפחות לשוניות לא מגדירות גזע עריכה

צבע עור, גודל גולגולת דווקא כן. מי טוען אחרת? (שפות משתנות הרבה יותר מהר מגנים, כך שזה גם לא ממש הגיוני להגדיר על-פיהן גזע, אלא-אם כן אתה רוצה לשנות את סיווג הגזעים כל חצי שנה, ולטעון שדוברי אספרנטו הם גזע שצץ יש מאין :) ) ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 01:39, 19 יוני 2006 (IDT)

שלום אלכס. אני אינני מבקש להגדיר גזע. דעתי האישית בעניין קיצונית בהרבה ולא תהייה מקובלת על רוב הכותבים כאן, אני מניח. אבל לא דעתי נוסחה בהצעתי להגדרה אלא ניסיון להגדיר את המונח גזע ושימושיו השונים, ולא מהו גזע. כלומר יכול להיות שקבוצות לשוניות אינן מגדירות גזע, לפי דעתך, או לפי דעתי, או אפילו לדעת כל המחקר העכשווי (כפי שאראה בהמשך - זה לא נכון - יש החושבים כך גם היום). מה שחשוב הוא שאכן נעשה שימוש מדעי בכלים בלשניים להגדרת גזעים אנושיים ולהגדרת גזע.
מכיוון שכך, במחצית הראשונה של המאה ה-19, כאשר רק החל הסיווג המדעי (או אם תרצה, הפסוודו מדעי) של האנושות לגזעים, בטרם דובר על מאפיינים ביולוגיים כל שהם סווגה האנושות לגזעים בהתאם למחקר בלשני של קבוצות של שפות. אין כאן כל טענה כי מי שילמד סרבית יצטרף בכך לגזע הסרבי. הטענה היא שהיסטורית נעשה שימוש בכלים בלשניים לסווג את האנושות לגזעים. זו הייתה, אגב, תפיסה מרכזית. בנוסף, באחד הגיליונות האחרונים של נשיונאל ג'יאוגרפיק הוצג מתווה המיזם השאפתני של החברה לנתח את התפשטות האנושות כולה בהתאם למחקר גנטי. בתאור המחקר נאמר מפורשות כי על מנת ליצור תמונה כוללת ושלמה יוצלבו הנתונים הגנטיים עם ממצאים בלשניים ואחרים. כלומר טרם אבד הכלך על שיטתצ סיווג זו לקבוצות מוצא.
לגבי המאפיינים שהבאת, נתחיל ונאמר שאין אף מאפיין ביולוגי יחיד (כגון צבע עור, למשל) לפיו ניתן לחלק את האנושות לגזעים. זאת הראה המחקר הגנטי העכשווי ולכך ראה את מראי המקום שהבאתי בנימוקים להגדרה (המאמר המקוון בעברית), וכן דבריה של אסתר עצמה בהיסטוריה של דף זה.
לגבי הטוענים שאף מכלול של מאפיינים ביולוגיים אינו מאפשר להגדיר גזע אנושי, ראה את כל המבקרים על תורות הגזע ועל הגדרות הגזע לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר מתחום מדעי החברה, אולם לא רק. ראה גם באותו המאמר שציינתי לעיל אודות אי ההתאמה בין הסיווג הגנטי לקבוצות מוצא אנושיות (לא לחינם נזהרים מרבית הגנטיקאים שלא להשתמש במושג גזע עצמו ברוב המקרים) לבין הגדרות פופולאריות ונפוצות יותר, כגון זו שאתה הצגת כאן. ראה גם את דברי בשאלות ותשובות למעלה בעמוד זה, המבוססות על אותו המאמר.
בברכה, --אורי 02:55, 19 יוני 2006 (IDT)
משפחות לשוניות, כמו גם שמות משפחה, ועצי משפחה, או בהכללה, כל מה שמצביע על מוצא בדורות הקודמים, ותואם את התמונה כולה, משמש להגדרת שיוך לקבוצת אוכלוסיה. כן, גם היום. ברור שאם בתור יהודי אשכנזי (קבוצת אוכלוסיה מוכרת למחקרים גנטיים) אימצת ילד סיני, הוא לא הפך ליהודי אשכנזי למרות שאולי ידע אידיש (?) ושם משפחתו כהן. עץ המשפחה יראה שמוצאו שונה (שלא לדבר על בדיקה גנטית שתראה שאינו בן להוריו). אסתר 10:49, 19 יוני 2006 (IDT)
אם כך כדאי לשנות את הניסוח. כרגע זה נראה כאילו יש שיטות שונות להגדרת גזע: צבע עור, גאוגרפיה, שפה, וכו', בעוד שכוונתך היא (אם הבנתי את מה שכתבת עכשיו נכון) שמשתמשים במכלול המאפיינים הללו כדי להגדיר גזע (או "גזע"; לא ממש משנה כרגע).
אגב, ראה לדוגמה את w:en:Easter Island#Moai-carving culture (?10th century CE - ?16th/17th century CE)‎. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 14:42, 19 יוני 2006 (IDT)

לסיכום דעתי על הדיון לעיל, "גזע" הוא מה שאתה מחליט שהוא. המציאות היא אחת, המילה, משמעויות רבות לה. המציאות היא כזו שישנם הבדלים בין בני אדם. ישנם הבדלים בין קבוצות אוכלוסיה שונות לפיהן ניתן לשייך אדם לקבוצה זו או אחרת, גם ללא ידע מוקדם על מוצאו. האם זה גזע? האם זו קבוצה אתנית? הדרך שתבחר לקרוא לזה, תלויה בך ובקונוטציות הסמנטיות שלך למושגים השונים. רמת ההפרדה הניתנת במערכת הגדרות כזו או אחרת, היא שרירותית. מה ההבדל בין סוג, מחלקה, משפחה ותת משפחה בצמחים? מה שהחלטת שיהיה ההבדל. העולם לא מחולק בצורה ברורה ומוחלטת לשום דבר, לא כמו שהיינו רוצים שיהיה כשאנו באים להגדיר משהו. אנחנו ממציאים היררכית חלוקה לקבוצות ומתאימים אותה למציאות כפי שאנו מסוגלים לתפוס אותה.

זה מה שקרה למילה "גזע" - היא נועדה להבחין בין קבוצות אדם בעלי שיוך שונה מבחינת מוצא, אך יכולת ההבחנה והאבחנה היתה מוגבלת, וכך קרה שהמציאות והיררכית ההגדרה, לא תאמו. בכך כשלה ההגדרה. חוסר התאמה זו, גררה תהליכים חברתיים, ושימשה בשרות תורות שונות ומשונות בצורה כזו, שנוצרה התנגדות לעצם המונח "גזע". ההגדרה שונתה עם הזמן וקיבלה כוונים כאלו ואחרים, חלקם אף תואמים את המציאות במידה מספקת למדי, אך עצם ההתנגדות שנוצרה למונח (ואף לנסיון לחלק ולהגדיר), לא איפשרה התיחסות עניינית להגדרה משלב כלשהו.

אפשר לטעון שהמונח היה שגוי לאורך רוב ההסטוריה, לא צלח בהגדרת קבוצות אדם ושימש ככלי ביד לא אמונה, אך צריך להסביר א. מה המושג ניסה להגדיר (חלוקה לקבוצות מוצא קיימות), ב. במה כשל (בקביעת הקריטריונים לחלוקה ובייחוס תכונות שגויות לקבוצות), ג. בשום אופן אין לטשטש את המציאות והחלוקה הקיימת כדי "להוכיח" את כשלון ההגדרות. ניתן גם להוסיף שרזולוציה טובה יותר הקיימת היום באבחנה מאפשרת להגדיר חלוקה נאמנה יותר למציאות, המוגדרת כיום כחלוקה לקבוצות מוצא אתניות.

אסתר 10:49, 19 יוני 2006 (IDT)

מסכים לכל מילה Mort 11:24, 19 יוני 2006 (IDT)
חזרה לדף המשתמש של "Uri R/ארגז חול/גזע".