שיחת משתמש:אריה ענבר/כתיבת ערך מומלץ

מה זה ערך מומלץ ואיך כותבים אותו

"... ערכים שנמצאו כמוצלחים ביותר בוויקיפדיה העברית, הן מבחינת הסגנון והן מבחינת שלמות התוכן. אנו מאמינים כי הם מייצגים בצורה הטובה ביותר את עבודתה של קהילת ויקיפדיה. ערכים אלו ישמשו דוגמה לכותבים, כמו גם לקוראים, שיוכלו להתרשם מן הערכים הטובים ביותר שיש לוויקיפדיה העברית להציע." כך מוגדר הערך המומלץ בפורטל המומלצים שלנו. בנוסף לכך מפורטים קריטריונים לבחירת ערך מומלץ. במהלך הזמן, עם גדילת הוויקיפדיה העברית, הצטרפותם של ויקיפדים בעלי ידע ויכולת כתיבה, הוחמרו התנאיים הדרושים למתן מומלצות לערך, מתוך השיקול שמיטב הכותבים של ויקיפדיה יוכלו לעמוד בתנאיים אלה. כעת הערכים המומלצים נדרשים להציג מקורות והערות שוליים ואין כמעט סיכוי לקבל את הגושפנקא בלעדיהם - בעבר זה לא היה כך ויש עדיין ערכים שאושרו בעבר והיום לא היו עוברים את ההצבעה. גם תנאיי הסף של ההצבעה הוחמרו, נדרשים יותר קולות לאישור המומלצות, דבר המכביד במיוחד על ערכים שלא מעוררים ענין אצל רבים.

יש כמה דרכים לכתיבת ערכים עם פוטנציאל להיות ערכים מומלצים:

1. תרגום איכותי של ערך מומלץ מוויקיפדיה אחרת, בדרך כלל מהאנגלית.
2. תרגום ערך והוספת מידע ממקורות נוספים
3. כתיבת ערך על פי מקור חיצוני עיקרי, ספר, מחקר אקדמי וכדומה.
4. כתיבת ערך על בסיס פרסומים קודמים של הכותב, בעל סמכא בתחומו.
5. כתיבת ערך על בסיס הרבה מקורות חיצוניים, תוך יצירת פסיפס של ידע.

יש הבדלים משמעותיים בין הידע והכישורים הנדרשים במסלולי הכתיבה השונים. כדי לתרגם היטב דרוש אדם דו לשוני המכיר את נושא הערך. מי שמתרגם ערך משפה אחרת או כותב אותו מחדש (מחליף מילים ומארגן מחדש משפטים, כדי שזה לא יחשב להעתקה) ודאי נדרש לידיעת השפה העברית ולאוצר מילים רחב, אולם הוא לא חייב להיות בעל יכולת לבנות סיפור יש מאין, תכונה הכרחית למי שצועד בנתיב החמישי - יצירת פסיפס של ידע.

איך בונים ערך "מקורי"

בדרך כלל בניית ערך, לפי המסלול החמישי, נדרשת כשמדובר בנושא גדול שלא קיימים עליו מאמרים מקיפים, כמו העלייה מרומניה שלא מופיעה בשום אנציקלופדיה אחרת ובאף ויקיפדיה, פרט לוויקיפדיה העברית. להבדיל מהמצב ביתר המסלולים, בבניית ערך מקורי דרוש כותב עיקרי שיבנה את השלד של הערך, יקבע את גבולותיו ויצוק בו תוכן בסיסי. הכותב צריך להיות אמון על בניית סיפור, מיומנות שלא נדרשת ביתר המסלולים, אף כי היא רצויה בכל מקום, במסלול זה היא הכרחית. הכותב צריך לאסוף את פיסות המידע שיהוו אבני הפסיפס בסיפור שלו, לבחור באיזה פיסות מידע להשתמש ובאיזה לא ולסדר אותן בצורה היוצרת סיפור זורם.

יש סיפור ידוע על שלושה עיוורים שמיששו פיל והתבקשו לתאר אותו - לא היה שום דימיון בין תיאוריהם, כי האחד מישש את רגלו, אחר את חדקו והשלישי את אוזנו. למרות שכל אחד מהעיוורים הכיר, דרך המישוש, חלק מהפיל, אף אחד מהם לא יכול היה לתת תיאור ראוי של הפיל, כי לשם מתן תיאור ראוי צריך לראות את התמונה בשלמותה. כך הדבר לגבי מי שעומד לכתוב ערך מקורי, עליו להכיר את הנושא היכרות מקיפה, רצוי מעמיקה ורק מי שיש לו הכרה כזאת מסוגל להתוות את גבולות הערך ולקבוע, בצורה נאותה, את חלקם היחסי של המרכיבים השונים.

כפי שמבקר אמנות מזהה בנקל סגנון של צייר מוכר בציור שמעולם לא ראה לפני כן, כך אפשר לזהות סגנון כתיבה בוגר גם בערכים אנציקלופדיים מקוריים - לכותב מנוסה יש סגנון משלו. אומנם בוויקיפדיה יש עבודת צוות ולאחר שהכותב העיקרי יצר את התשתית, יבואו אחרים ויוסיפו, יגרעו, ילטשו ויצחצחו, אך סגנון הכותב המקורי עדיין יבצבצו מתחת לכל השינויים, לעתים בדרך בה חולק הערך לפרקים ולעתים בפרקים ייחודיים (בערכי היסטוריה, למשל, פרקים של רקע כללי), לעתים במקורות המועדפים ולעתים בסגנון הכתיבה שיכול להיות קר וקורקטי, אך יכול להיות גם חם וקורקטי. קורה, ששינויים רבים מדי של אנשים רבים מדי, יעקרו מהערך את הסגנון שלו וזה, לדעתי, יפגע בצורה קשה בערך, כי הסגנון נותן לערך ערך מוסף.

שפת הערך

יצא לי להיות נוכח בהרבה טקסים של הענקת תעודות לסטודנטים מצטיינים (לא לי, לי אין אף תואר אקדמי) ולהאזין לנאומי הדיקאנים. באחד הנאומים האחרונים טען אותו דיקאן ש"מה בסך הכל רוצים הפרופסורים? שיבינו אותם והסטודנטים האלה הם הוכחה שיש מי שמבין את הפרופסורים...". בכל תחום שיש בו התמקצעות מתפתח גם ז'רגון מיוחד, אופייני. לפני כארבעים שנה, בתקופה בה הייתי חניך בקורס שוטרים של משטרת ישראל, יצאתי לאפטר ויחד עם עוד שני חברים ניסינו להתחיל עם שלישית בנות. העמדנו פנים של מסתוריות כשאנחנו מדברים בינינו בשפת סתרים שהורכבה ממספרים, מספרים של סעיפי חוקים שרמזו למושגים שונים. היינו בטוחים שהבנות לא יבינו, כי לא הסגרנו בשיחתנו את עיסוקינו, אך הבנות חשפו אותנו חיש מהר בגלל הנעליים המשטרתיות והתספורת הקצרה.

שפה מקצועית, אינה מקרבת, אלא מרחיקה את הקוראים, היא משדרת שהתוכן מיועד רק ליודעי ח"ן (לא חיל נשים, חוכמה נסתרת) ושפה גבוהה מדי מגיעה לתוצאות דומות. ערך טוב צריך להיזהר מנפילה למלכודות כאלה. כותב נלהב, הרוצה להפגין את ידיעותיו בפני הקוראים, עלול להיכנס לפרטים טכניים או מדעיים מדי, שאינם דרושים להבנת העיקר והופכים את הערך למשהו לא נגיש לסקרן מן השורה. רק לאחרונה הצגתי ערך כמועמד לקבלת המלצה וחלק מהקוראים, בעלי הידע הפיזיקאלי הרב יותר, ביקשו תוספות בתחום זה והייתי צריך להחליט האם אוסיף פרטים שיהפכו את הערך לפחות נגיש, אך אקבל את תמיכת המבקשים או שאשאיר את הערך במצבו ואסתכן בכך שלא יזכה לתמיכה הנדרשת לקבלת מעמד של ערך מומלץ. אני העדפתי את הצורה שנראית לי מתאימה יותר לקוראים מן השורה.

ידע

כדי לכתוב ערכים באנציקלופדיה דרוש ידע בתחום בו כותבים ולא רק ידע בתרגום. כשאין ידע כזה קורה, כמו שקרה זה עתה בערך היסטוריה של בולגריה שמתרגמים כתיבה מוטית ומגמתית מהוויקיפדיה האנגלית - כותבים שבולגריה נכבשה ואולצה להיות חלק ממעצמות הציר, דבר מופרך לחלוטין. בולגריה הייתה בת ברית מסורתית של גרמניה והפיקה רווחים טריטוריאליים משמעותיים מאוד מהצטרפותה לגרמניה ואיטליה במלחמה נגד יוגוסלביה ויוון.

ביקורת על ערך מקורי

בגלל ייחוד דרך בנייתו, ערך מקורי מועד להיות מבוקר בתחומים הבאים:

• בחירת שמו
• התחומים הנכללים בו
• המידע שנכלל בו
• מקורותיו
• מה בין ערך מקורי ובין מחקר מקורי

המשך יבוא