ובכן, זה קצת מורכב. זה מאמר שאני כותב והוא מסתמך על מקורות רבים. אחד מהם הוא מוריס מרלו פונטי, הכותב בספרו הפנומנולוגיה של התפישה, על החלל לא כאירגון של הדברים אלא כאפשרות להיווצרות אירגון הדברים. משמע שהחלל אינו תופעה פיסית, אלא אפשרות להיווצרות תופעה פיסית. לגישה זו משמעויות רבות, אשר בין היתר שופכות אור אחר על החלל בו נוצר היקום - הוא חלל ההיתכנות להיווצרותו. חלל זה מכיל את כל האפשרויות שיכולות להתקיים או לא להתקיים. לאורך ההסטוריה היתה דילמה האם ההווה הוא זמן. תפישת ההווה כחלל (כאמור לעיל) פותרת את הדילמה ארוכת השנים הזו - ההווה הוא החלל - חלל ההווה - בו קיימת התכנות לכל ההופעות. זה עיקרו של המאמר והוא מסתמך על כתבים רבים, פילוסופיים בעיקרם. נדמה לי שבנקודה זו הפילוסופיה והמדע משיקים, או לפחות אמורים להשיק. בברכה. אודי.כ--85.250.47.131 23:44, 24 בנובמבר 2014 (IST)