שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בנוי כנייר עמדה והצהרת כוונות, ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא היא מטרה מספר 14 מתוך 17 המטרות לפיתוח בר קיימא שהוגדרו על ידי האו"ם. הגדרת המטרה עוסקת בשימור האוקיינוסים, הימים והחיים התת-ימיים.

רקעעריכה

האוקיינוסים מספקים משאבים טבעיים המשמשים כמזון, תרופות ודלק ביולוגי. אוקיינוסים מספקים כ-50% מהחמצן, 20% מהחלבון ו-30% מהשמן והגז של בני האדם. הסרת הפסולת וזיהום מהמערכת האקולוגית בה חיים אורגניזמים פועלת להפחתת נזקי סופות. שמירה על האוקיינוסים עוזרת בהסתגלות שינוי האקלים. בנוסף, זהו אזור לתיירות ונופש ובכך זהו משאב כלכלי נוסף. מודעות לבעיה ויצירת שותפויות חדשות עבור דייג, החמצה, פסולת והובלה ימית יכולה למזער את הנזקים.

פעילותעריכה

בשנת 2013 הקים בחור בן 18 את חברת "The Ocean Cleanup". החברה מעסיקה 65 מהנדסים וחוקרים על מנת לחקור את האופן בו הפלסטיק נאגר, מתפרק ומתפזר לעומק. המטרה של הפרויקט היא לנקות 50% מכלל הפלסטיק הקיים באוקיינוס השקט ב-10 שנים הקרובות.

עובדי החברה אספו דגימות מהאוקיינוס האטלנטי וגילו שהפלסטיק באוקיינוס מפוזר עד עומק של 5 מטרים בלבד. ב-2015 כ-30 ספינות חצו את שטח הפסולת של האוקיינוס השקט לצורך ביצוע מסע המחקר הגדול ביותר באוקיינוס בהיסטוריה. ההפלגה בין הוואי לקליפורניה חקרה שטח של 3.5 מיליון קמ"ר ואספה נתונים רבים יותר על הפלסטיק האוקיאני מאשר שנאספו בכל 40 השנים האחרונות.

צינור עשוי פוליאסטר באורך של כ-2 קילומטר נפרס באוקיינוס ומתחתיו מסך מיוחד לעומק של כ-5 מטרים. למסך מחובר עוגן שמגיע לעומק של עד 600 מטר ומשנה את העומק שלו בהתאם לעוצמת הזרמים. המערכת פשוט גולשת על הגלים במהירות יותר אטית מהזרמים וכך האוקיינוס מביא את הפסולת לכיוון המסכים. הזרמים החזקים עוברים מתחת לעומק של 5 מטרים וכך מאפשרים לדגים לא להיקלע במסך האיסוף. ברגע שהמסך מתמלא, חיישנים שולחים איתות ומגיעות ספינות עם מערכות שאיבה ואוספות את הזבל הנאגר. הפלסטיק הנאסף ימוחזר ויהפוך לחומר גלם שימושי.

יעדיםעריכה

  1. עד 2025, למנוע ולהפחית באופן משמעותי זיהום ימי מכל הסוגים, במיוחד מפעילויות קרקעיות, כולל פסולת ימית וזיהום מחומרים שמוזרמים לים.
  2. עד 2020, לנהל ולהגן על מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות כדי למנוע השפעות שליליות משמעותיות, כולל על ידי חיזוק עמידות שלהם, ולנקוט בפעולה לשיקום שלהם על מנת להשיג אוקיינוסים בריאים ופרודוקטיביים.
  3. עד 2020, להסדיר שימוש במשאבי הים ולסיים דיג יתר, דיג בלתי חוקי, שיטות דיג הרסניות ללא פיקוח וליישם תוכניות ניהול מבוסס מדע, על מנת לשקם את תפוצת הדגים בזמן הקצר האפשרי, לפחות לרמות שהם יוכלו לשקם את באוכלוסייה שלהם  כפי שנקבע על ידי המאפיינים הביולוגיים שלהם
  4. עד 2020, לשמר לפחות 10 אחוזים של אזורים החוף הימי, בהתאם לחוק הלאומי והבינלאומי על סמך המידע המדעי הטוב ביותר הזמין.
  5. עד 2020, לאסור על צורות דייג שגורמות לדייג יתר. להפסיק את ההטבות אשר תורמות לדיג לא חוקי, לא מדווח ולא מאורגן ולהימנע מלהכניס הטבות בעתיד. עבור מדינות מתפתחות והפחות מפותחות, צריכות להיות הטבות סדירות כחלק מארגון הסחר העולמי.
  6. עד 2030, להגדיל את היתרונות הכלכליים למדינות קטנות מתפתחות ופחות מפותחות בדרכי השימוש במשאבים ימיים כמו דיג, חקלאות ותיירות באמצעות ניהול בר קיימא.
  7. הגדלת הידע המדעי, פיתוח יכולת המחקר והעברת הטכנולוגיה הימית, תוך התחשבות בקריטריונים הבין-ממשלתיים הבין-ממשלתיים של הוועדה לאוקיינוגרפיה והנחיות על העברת טכנולוגיה ימית, במטרה לשפר את בריאות האוקיינוס ולהגדיל את תרומת המגוון הביולוגי הימי לפיתוחן של מדינות מתפתחות, בפרט קטן האי פיתוח מדינות ומדינות פחות מפותחות.
  8. לספק גישה למשאבים ימיים עבור הדייגים קטנים.
  9. הגברת השימור ושימוש בר-קיימא באוקיינוסים ובמשאביהם על ידי יישום החוק הבינלאומי, כפי שהוא משתקף ב- UNCLOS, המספק את המסגרת המשפטית לשימור ולשימוש בר-קיימא באוקיינוסים ובמשאביהם, כמפורט בסעיף 158 לעתיד הרצוי.

ארגונים שותפיםעריכה

בישראל החברה הממשלתית חקר ימים ואגמים לישראל הקימה את "מרכז המידע הימי הלאומי" כדי לרכז, לתעד, לשמור ולהפיץ את הנתונים הימיים הנאספים. בנוסף החברה מפיקה מהם מידע שימושי לתוכנית לאומית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה