חקר ימים ואגמים לישראל
חקר ימים ואגמים לישראל (בראשי תיבות: חיא"ל), הידוע גם בשם "המכון לחקר הימים והאגמים", היא חברה ממשלתית ומוסד מחקר לאומי שהוקם בשנת 1967 על מנת ליצור ידע לצורך ניצול מושכל ושימור של משאבי הים, החופים והמים של ישראל.
סמליל חקר ימים ואגמים לישראל | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | חברה ממשלתית, מתקן |
מיקום | חיפה |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1967–1967 |
תאריך פתיחה רשמי | 1967 |
אדריכל | דוד ינאי |
קואורדינטות | 32°49′34″N 34°57′24″E / 32.826111111111°N 34.956638888889°E |
www | |
חיא"ל עוסקת במחקר ופיתוח בתחומי מדעי הים (אוקיינוגרפיה), מדעי האגמים (לימנולוגיה) וחקלאות ימית. חיא"ל פועלת במסגרת מערך מכוני המחקר המסונפים למנהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות.
חיא"ל כוללת שלושה מכוני מחקר:
- המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה (הממוקם סמוך לתל שקמונה, ליד שכונת עין הים שבחיפה) במבנה שתוכנן בידי האדריכל דוד ינאי.
- המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון (הממוקמת באתר ספיר, על שפת הכנרת)
- המרכז הלאומי לחקלאות ימית (הממוקם באילת)
כמו כן, חיא"ל פועלת באמצעות "היחידה לנוער שוחר מדע במכון לחקר ימים ואגמים" לקרב בני נוער לעולם המדעי ובפרט למחקר הימי.[1]
היסטוריה
עריכההמכון לחקר ימים ואגמים הוקם על פי המלצה של ועדה בראשות פרופ' משה שילה שהמליצה לרכז את כל המחקר הימי תחת מכון ממשלתי אחד[2]. את החברה הקים באוגוסט 1966 האלוף (במילואים) יוחאי בן נון, ועל שמו נקרא מבנה המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בחוף שקמונה, חיפה. בפברואר 1967 נפתחה תחנת מחקר באילת[3]. בשנת 1969 הוחלט להקים את מבנה המכון בחוף שקמונה[4], במימון משותף של הנדבן שמואל לוננפלד וממשלת ישראל. המבנה נחנך בשנת 1976[5].
מנכ"לה הראשון של חיא"ל לאחר עידן יוחאי בן נון, היה ד"ר יובל כהן שכיהן בתפקידו עד שנת 2005. נכון לשנת 2024 מנוהלת החברה על ידי אלון זס"ק.
פעילות המחקר והפיתוח
עריכהחיא"ל מתמקדת במחקר, ניטור, הערכה וחיזוי של מצבם של אזורי הים הסמוכים למדינת ישראל (מזרח הים התיכון ומפרץ אילת) וימותיה הפנימיות (הכנרת וים המלח) ושל הבעיות הסביבתיות בגופי מים אלה. מאמץ המחקר בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה מתמקד בפיתוח טכנולוגיות לניצול יצורים ימיים כמקור למזון וביוכימיקלים. פעילות מגוונת זו של מחקר, ניטור סביבתי ופיתוחים ביוטכנולוגיים משלבת דיסציפלינות מדעיות רבות ובכללן פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גאולוגיה ואקולוגיה ומתבצעת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל וברחבי העולם.
חיא"ל משתתפת בתוכניות מחקר וניטור אזוריות וגלובליות, מסייעת למדינות מתפתחות בתחומי התמחותה, ומייצגת את ישראל בארגון הבינממשלתי לאוקיינוגרפיה (IOC) ובארגון הבינלאומי למחקר הים התיכון (CIESM).
חיא"ל מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים:
- ים וחופים - פיתוח של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על ניצול ושימור הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.
- כנרת - פיתוח של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכנרת במערכת אספקת המים הארצית תוך שמירה על איכות מימיה.
- חקלאות ימית וביוטכנולוגיה - פיתוח תשתית מדעית - טכנולוגית לענף החקלאות הימית בישראל ולתעשיות ביוטכנולוגיות נלוות.
יכולות מקצועיות ואמצעים
עריכהלמכוני המחקר של חיא"ל יכולות מקצועיות ואמצעי מחקר הכוללים: ספינות מחקר בים התיכון ובכנרת, ציוד למיפוי ימי ולאיסוף נתונים בים ובכנרת, מעבדות אנליטיות, ומערכות ניסוי עם מי-ים זורמים. במכון הלאומי לאוקיינוגרפיה פועל מרכז המידע הימי הלאומי אשר מרכז, מתעד ומפיץ נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל.
ספינות וסירות מחקר של המכון
עריכה- ספינת בת גלים
- ספינת שקמונה
- ספינת עציונה
- סירת אדווה
- סירת חרמונה (כנרת)
- סירת ליליאן (כנרת)
שירותים מקצועיים
עריכהחיא"ל מספקת שירותים מגוונים בתחומי התמחותה, ובכללם ביצוע סקרים ימיים ובדיקות מעבדה, מיפוי קרקעית הים, ניטור סביבתי והכנת תסקירי השפעה על הסביבה וייעוץ מקצועי.
מקורות וקריאה נוספת
עריכה- יוחאי בן-נון, חקר ימים ואגמים 'מערכות ים' 97, פברואר 1970, עמ' 16.
- יוחאי בן-נון, חקר ימים ואגמים בישראל 'מערכות ים' 98, אפריל 1970, עמ' 16.
קישורים חיצוניים
עריכה
ראו גם פורטל חיפה |
- אתר האינטרנט הרשמי של חקר ימים ואגמים לישראל
- חקר ימים ואגמים לישראל, דף שער בספרייה הלאומית
- חקר ימים ואגמים לישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
- שחר לנדאו, איך עושים יש מאין - חקר ימים ואגמים, 'בין גלים' 182 ינואר1991 עמ' 56.
הערות שוליים
עריכה- ^ נוער שוחר מדע – חקר הימים, באתר www.ocean.org.il
- ^ שאול הון, שקמונה - ספינת הדגל בצי, מעריב, 21 ביולי 1968
- ^ תחנת מחקר באוקיאנוגרפיה, דבר, 5 בפברואר 1967
- ^ יוקם מכון לחקר ימים ואגמים, דבר, 6 באוקטובר 1969
- ^ המכון לאוקיאנוגרפיה נחנך אמש בחיפה, מעריב, 30 באוגוסט 1976