שיקום בלתי פורמלי
שיקום בלתי-פורמלי הוא שדה פעולה בו מיושמים עקרונות החינוך הבלתי פורמלי בתהליכי שיקום. מושג השיקום מגיע מעולם הרפואה ומתייחס לתהליך המסייע לאנשים עם לקות לשפר את התפקוד שלהם באופן משמעותי. לעומת זאת, החינוך הבלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית, המבוססת על ההנחה שניתן ורצוי לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בסיוע עקרונות, תכנים, ארגונים וכלים בעלי רמת מיסוד גמישה. את המושג "שיקום בלתי פורמלי" הגדיר לראשונה גידי צור, במאמר אותו פרסם בשנת 2013 בכתב העת "עט השדה"[1]. השיקום הבלתי פורמלי עם כן, הוא מושג רב-תחומי המתייחס להחלת עקרונות החינוך הבלתי פורמלי בתהליכי שיקום של בני נוער וצעירים.
מאפייני השיקום הבלתי פורמלי עריכה
תהליך השיקום מתקיים במסגרת קבוצה חינוכית-שיקומית, החיה ביחד במסגרת של קומונה שיתופית-שיקומית. מדריכי הקבוצה הם אנשי חינוך המלווים על ידי אנשי מקצוע מתחומי השיקום השונים (ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה שיקומית ועוד). המטרות העיקריות של השיקום הבלתי פורמלי הן האצת תהליך הספרציה-אינדיבידואציה של המתבגר מהוריו, ולימוד דרך התנסות של תפיסות, יכולות ומיומנויות לניהול חיים עצמאיים במסגרת הקהילה.
ראובן כהנא, טען כי מה שמבחין בין ארגוניים פורמליים לאלה שאינם פורמליים אינן המטרות או אופן תפקודם, אלא הצפנים ההתנהגותיים העומדים בבסיסם[2]. הוא הגדיר שמונה מרכיבים לצופן הבלתי פורמלי: וולונטריזם, רב ממדיות, סימטריה, דואליזם, מורטוריום, מודולריות, אינסטרומנטליזם אקספרסיבי וסימבוליזם פרגמטי. כהנא טען שלמסגרת התאורטית הזו יש השלכות ויישומים רחבים, וניתן להסביר באמצעות הצופן הבלתי פורמלי תאגידים כלכליים, מפלגות פוליטיות, קבוצות אינטרסים, ארגונים וולונטריים, בתי ספר ותנועות נוער, שהן היוו את הבסיס לפיתוח הקוד הבלתי פורמלי.
| מאפיין | חינוך בלתי פורמלי | שיקום בלתי פורמלי |
|---|---|---|
| וולונטריזם | יכולת בחירה גבוהה של השותפים לחינוך בהשתייכות למסגרת ובהשתתפות בפעילויות. | הצטרפות לתהליך השיקום מתוך בחירה. במהלך התוכנית עצמה לחניך יש הזדמנויות מרובות לבחירת פעולותיו וכן להתנדבות במסגרת הקבוצה ומחוץ לה. מרכיב זה יכול להעניק או להחזיר לצעיר המשתקם את השליטה על חייו. |
| רב ממדיות | מגוון רחב יחסית של פעילויות ומיומנויות (כגון: לימודים, שדאות, עבודות כפיים שונות, ספורט) השוות זו לזו בערכן ובחשיבותן החברתית. | ריבוי תפקידים והתנסויות במגוון רחב של תחומים, מזמן לצעירים עם מוגבלות חוויות הצלחה בזירות אשר לרוב חסומות בפניהם במסגרות החינוכיות הפורמליות ואף במסגרת המשפחתית. המגוון הרחב ושווה הערך של פעילויות מגוונות, מייצר זירה עשירה של ניסוי וטעייה המאפשרת לצעירים עם מוגבלות לחרוג מהגבולות המוגנים בהם הם רגילים. מאפיין זה תומך גם בחקירת ריבוי התפקידים והזהויות המרחיב את תפיסת העצמי בגיל ההתבגרות. |
| סימטריה | יחסי גומלין המבוססים באופן יחסי על שוויון, אין פער מעמדי גדול ומוחלט בין השותפים לתהליכי החינוך - בני שכבות-גיל שונות, בעלי תפקידים שונים או מדריכים וחניכים. | חוויה מרכזית של מתבגר עם מוגבלות היא האסימטריה בינו לבין בני גילו ללא מוגבלות. בשיקום הבלתי פורמלי הסימטריה מתקיימת במעגלים שונים. ראשית במסגרת קבוצת השווים בה מתקיימת מערכת חליפין הדדית של משאבים ואין היררכיה בין החניכים, גם אם יכולותיהם שונות. מעגל נוסף הוא הסימטריה הנוצרת במסגרת השירות הלאומי או הצבאי, בו המתבגר עם המוגבלות הופך ממקבל שירות לנותן שירות. הסימטריה נשמרת גם מול הצוות החינוכי-שיקומי, כאשר המדריכים קרובים בגיל לחניכים ושומרים על יחסי כבוד ושוויון. |
| דואליזם | מגמות שונות ואף סותרות מתקיימות זו לצד זו בו-זמנית. למשל, שיתוף פעולה ותחרותיות, אינדיבידואליזם וקולקטיביזם. | שדה השיקום הבלתי פורמלי הוא דואלי במהותו, כיוון שהשיקום הוא פרטני במהותו, בעוד התהליך החינוכי הוא קבוצתי במהותו. המתח בין התהליך הקבוצתי לתהליכי הקידום האישיים הוא חלק אימננטי בשיקום הבלתי פורמלי. |
יישום הגישה עריכה
נכון להיום, מיושמת גישת השיקום הבלתי פורמלי בשש המכינות של עמותת כוונים. במסגרת מכינות אלו, אנשי חינוך ושיקום עובדים יחד ביצירת מסגרת חינוכית-שיקומית הפועלת לפי הצופן הבלתי פורמלי. ביטוי יישומי של השיקום הבלתי פורמלי בבניית קהילה של צעירים עם מוגבלות, בא לידי ביטוי במפגש של שלוש קבוצות שונות של צעירים עם וללא מגבלה, כפי שנמצא במאמר המתאר אירועי מקרה במכינות אלו[3]. השיקום הבלתי פורמלי נמצא בבסיס מודל ההפעלה של תוכנית הרצה (פיילוט) של דירות אימון לבני נוער עם מוגבלות, אותה יזמו משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הג'וינט, וקרנות הביטוח הלאומי.
לקריאה נוספת עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ עט השדה : כתב עת בנושא ילדים, נוער וצעירים במצבי סיכון ובני משפחותיהם | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ראובן כהנא, לקראת תיאוריה של בלתי פורמליות והשלכותיה לנעורים, מאמר זה מבוסס על פרק 2 בספר: R. Kahane (with collaboration of T. Rapoport): “The Origins of Postmodern Youth: Informal Youth Movements in a Comparative Perspective”. Berlin & New York: de Gruter 1997., 2000
- ^ של מי הקהילה הזו בכלל? צעירים עם מוגבלויות בפעולה, באתר www.oranim.ac.il