שירות אבטחת המדינה המיוחד (גאורגיה)

שירות אבטחת המדינה המיוחדגאורגית: საქართველოს სახელმწიფო დაცვის სპეციალური სამსახური [სდსს], בתעתיק: "סקארתוולוס סאחלמציפו דאצוויס ספציאלורי סמסאחורי") הוא סוכנות ממשלתית בעלת אופי צבאי של ממשלת גאורגיה האחראית לאבטחת בכירים, נציגי מדינה, כולל נשיא גאורגיה, כמו גם נכסים לאומיים, מבקרים זרים ומבנים דיפלומטיים. הסוכנות כפופה לפרלמנט, כאשר רק המחלקה האחראית לאבטחת הנשיא המכהן כפופה לנשיא.

שירות אבטחת המדינה המיוחד
სახელმწიფო დაცვის სპეციალური სამსახური
מידע כללי
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
תאריך הקמה 23 ביוני 1994
סוכנות קודמת שירות האבטחה הממשלתי (საქართველოს რესპუბლიკის სამთავრობო დაცვის სამსახური)
מטה מרכזי רחוב 9 באפריל, טביליסי, גאורגיה
www.ssps.gov.ge

היסטוריה עריכה

קודמו של השירות היה שירות האבטחה הממשלתי (საქართველოს რესპუბლიკის სამთავრობო დაცვის სამსახური) שנוצר ב-23 ביוני 1994 על בסיס מינהל האבטחה הממשלתי של המשרד לביטחון המדינה. ב-20 בפברואר 1996 אימצה הסוכנות את שמה הנוכחי בהתאם לחוק "אודות שירות אבטחת המדינה המיוחד".

בשנת 1998 הוטל על הסוכנות להעניק שירותי אבטחה ומתן ביטחון שוטף לפרויקטים בתחום האנרגיה בגאורגיה, כגון צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. משימה זו הועברה לידי המחלקה הראשית להגנה על צינורות אסטרטגיים של משרד הפנים ב-1 בינואר 2006.[1]

הסוכנות איבדה שבעה אנשי צוות במילוי תפקידם, מתוכם שניים נהרגו במתקפה על שיירת הנשיא אדוארד שוורדנדזה בטביליסי, ב-9 בפברואר 1998.

משימות עריכה

שירות אבטחת המדינה המיוחד מספק אבטחה:

  • לפקידי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת,
  • בניינים, מבנים ושטחים השייכים לממשל,
  • לביקורם של רמי-דרג וגורמים מחו"ל, נציגים של ארגונים בינלאומיים ואח"מים,
  • מקומות ומבני מגורים המשמשים בכירי ממשל.

השירות מאבטח את האישים הבאים:

בהחלטת הנשיא, השירות מספק אבטחה גם ל:

  • סגן יו"ר הפרלמנט, חברי פרלמנט, חברי ממשלה, פקידים בכירים אחרים, כמו גם בני משפחתם אם ישנן ראיות המצביעות על איום על חייהם ובריאותם;
  • גורמי בכירים ונציגי ארגונים בינלאומיים;
  • ראשי נציגויות דיפלומטיות בגאורגיה;
  • בני משפחה של פקידים בכירים, כפי שנקבע בחוק מיוחד.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Main Division for Protection of Strategic Pipelines. Ministry of Internal Affairs. Accessed on April 24, 2011