אַבְּחַזְיָהאבחזית: Аҧсны; ברוסית: Республика Абхазия; בגאורגית: აფხაზეთი[3]) היא ישות מדינית שהתנתקה מגאורגיה והכריזה על עצמה כעצמאית. היא נמצאת בצפון-מערב הקווקז, לחופו המזרחי של הים השחור. שטחה 8,660 קמ"ר.

רפובליקת אבחזיה
Аҧсны Аҳәынҭқарра
Республика Абхазия
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
המנון לאומי ניצחון
המנון
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה נשיא אבחזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אבחזיה אסלן בז'ניה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת אבחזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת אבחזיה אלכסנדר אנקבב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אבחזית[1]
עיר בירה סוחומי 43°0′0″N 41°1′0″E / 43.00000°N 41.01667°E / 43.00000; 41.01667
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת People's Assembly of Abkhazia עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה, אסיה
שטח יבשתי 8,660 קמ"ר
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +4
היסטוריה
הקמה  
- הכרזת עצמאות
- חוקה
- הכרה
23 ביולי 1992
2 באוקטובר 1999
28 באוגוסט 2008 (רוסיה)
דמוגרפיה
אוכלוסייה
(מפקד 2011)
240,705 נפש
צפיפות 28 נפש לקמ"ר
כלכלה
מטבע אפסר אבחזי, רובל‏ (RUB)
שונות
קידומת בין־לאומית 940 / 840 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבחזיה
נוף באבחזיה

עד 2008 הייתה אבחזיה מחוז בצפון-מערב גאורגיה. לאחר המלחמה בדרום אוסטיה הכריזה על עצמאות, אשר הוכרה על ידי הפדרציה הרוסית. נכון ל-2021, מכירות באבחזיה כמדינה עצמאית רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה, נאורו וסוריה. יתר מדינות העולם רואות בה חלק מגאורגיה.

כחלק מהסכסוך הגאורגי-אבחזי המתמשך, ותוך ניצול תקופת המעבר בין גמסחורדיה לשוורדנדזה, הכריזה אבחזיה באופן חד-צדדי על עצמאותה אחרי מלחמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. היא נותרה עצמאית דה פקטו ברוב שטח המחוז. הרפובליקה העצמאית שולטת בכל שטח המחוז, כולל בבירה סוחומי שעל גדות הים השחור. הממשל דה יורה של אבחזיה, שהוא הגוף היחיד שמוכר באופן בינלאומי כסמכות החוקית של אבחזיה, שכן בעמק קודורי, שהוא חלק מהאזור שהיה בשליטה הגאורגית באבחזיה עילית.

היסטוריה עריכה

ההיסטוריה המוקדמת עריכה

מהמאה התשיעית לפני הספירה ועד למאה השישית לפני הספירה היה השטח של אבחזיה המודרנית חלק מהממלכה הגאורגית, ממלכת קולכיס, שהתחלפה בשנת 63 לפנה"ס לממלכת אגריסי. סוחרים יוונים יסדו ערי נמל לאורך קו חוף של הים השחור. אותן ערי נמל הפכו בסופו של דבר לעריה המודרניות של אבחזיה, למשל דיוסכוריאס שהפכה לסוחומי, בירת אבחזיה.

האימפריה הרומית כבשה את אגריסי במאה הראשונה, ושלטה בה עד למאה הרביעית, לאחר מכן זכתה במידה מסוימת של עצמאות, אבל נותרה תחת ההשפעתה של האימפריה הביזנטית. אף על פי שהזמן המדויק בו התנצרו האבחזים לא ידוע, ברור כי "מטרופוליטיאן מפיטיוס" (בן העיר פיטיוס) השתתף בוועידת ניקיאה הראשונה בשנת 325. במאה השביעית הוקמה באבחזיה נסיכות אוטונומית על ידי האימפריה הביזנטית, סטטוס שהחזיק מעמד עד למאה ה-9, כאשר היא אוחדה עם הפרובינציה אימרתי והפכה לממלכה האבחזית. עם זאת ישנן עדויות המציינות את אבחזיה ממאה השמינית כנסיכות כוזרית, כאשר אם המלך לאו הראשון הייתה נסיכה כוזרית. עם תום השושלת הפכה אבחזיה למחוז כוזרי (וכך היא נזכרת בחיבור הגאוגרפי פרסי משנת 982, חדוד אלעאלם). במאות התשיעית-העשירית, ניסו המלכים הגאורגים לאחד את כל הפרובינציות הגאורגיות, ובשנת 1001, המלך בגרט השלישי משושלת בגרטיוני, הפך למלך הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת, שלב ראשון בדרך לאיחוד כל הממלכות הגאורגיות.

בשנת 1269 השתלטו בני גנואה על חופי אבחזיה וראשי השבטים שלטו בפנים הארץ, ובסוף המאה החמש עשרה גירשו הטורקים את בני גנואה. ומאז בהדרגה יחד עם התפרקותה של הממלכה הגאורגית המאוחדת, נכבשה אבחזיה על ידי האימפריה העות'מאנית. בסוף ימי הביניים ובתקופת השלטון העות'מאני באבחזיה היגרו אבחזים רבים כממלוכים למצרים. ההשתלטות העות'מאנית על שבטי ההר הייתה מוגבלת. במהלך שלטונה חלק גדול של תושבי אבחזיה המירו את דתם לאסלאם.[4] נסיכות אבחזיה, שנשלטה על ידי שושלת שרוואשידזה (או שושלת צ'אצ'בה, כפי שמכנים אותה האבחזים), שמרה על האוטונומיה תחת השלטון העות'מאני.

אבחזיה בתקופת האימפריה הרוסית עריכה

התפשטות האימפריה הרוסית, לתוך אזור הקווקז, שהחלה במאה השמונה-עשרה, הביאה לעימותים מתמשכים ברמות נמוכות בין המתיישבים הרוסים לבין השבטים הקווקזיים ילידי המקום. בסופו של דבר התפרצה מלחמת קווקז, שנסתיימה בכיבוש צפון הקווקז ומערב הקווקז על ידי רוסיה. רוב הנסיכויות הגאורגיות סופחו לאימפריה הרוסית בין השנים 18011864. גנרל ציציאנוב הביא את אבחזיה תחת חסות המנהל הרוסי, ובשנת 1810 הפכה אבחזיה למדינת חסות של האימפריה הרוסית. במהלך תקופה שנמשכה בין 1829 ועד 1842, היא סופחה לאימפריה הרוסית. אולם רק בשנת 1864, הצליחו הרוסים לבטל את הנסיכות המקומית, שהייתה עדיין תחת שליטה של שושלת שרוואשידזה, ואבחזיה הפכה רשמית לחלק מהאימפריה הרוסית. ב-17 באוגוסט 1866 הוקם "אוטדל סוחומי" (Сухумский отдел).

לאחר המלחמה הרוסית-צ'רקסית, שנסתיימה ב-21 במאי 1864, במשך 14 השנים הבאות, עד ל-1878, גורשו מספר לא ידוע של אבחזים מוסלמים, שהיוו על פי הערכה כ-60% מכלל האוכלוסייה באבחזיה, בתהליך המוג'היריזם,[5] לאימפריה העות'מאנית, יחד עם אוכלוסיות מוסלמיות אחרות בקווקז. חלקים גדולים משטחה של אבחזיה נותרו בלתי מיושבים, ושלטונות רוסיה עודדו הגירה של האוכלוסייה הנוצרית לאבחזיה. במפקד שנערך בשנת 1886 נספרו בשטח אוקרוג סוחומי 67,846 איש. כתוצאה מכך הרבה ארמנים, יוונים ואסטונים (כולם נוצרים) היגרו לאבחזיה ויישבו מחדש חלק גדול מהאזורים שהתרוקנו. גרסה זו של האירועים אינה עומדת בקנה אחד עם גרסת ההיסטוריונים הגאורגים,[6] שטוענים כי שבטים גאורגיים, מגרלים וסוואנים, אכלסו את אבחזיה מאז ימי ממלכת קולכיס. על פי מלומדים גאורגים, האבחזים הם צאצאי שבטים צפון קווקזיים, האדיגים והאפסווה, שהיגרו לאבחזיה מצפון הרי הקווקז והתמזגו באוכלוסייה הגאורגית המקומית. כך או אחרת, בתחילת המאה ה-20, בשנת 1911 נמנו בסוחומי 43,000 תושבים, שני שלישים של האוכלוסייה היו מגרלים ושליש אבחזים.[7] ב-26 בפברואר 1905 הוצא צו על הקמת אוקרוג סוחומי (Сухумский округ).

למרות האיסלמיזציה בתקופה, שאבחזיה הייתה בשליטה של האימפריה העות'מאנית, חלק ניכר מהאוכלוסייה לא המיר את דתו הנוצרית ובקרב האבחזים, שהפכו למוסלמים, האסלאם לא השתרש עמוק והאנשים המשיכו לקיים חלק ממצוות הנצרות לצד מצוות-האסלאם. כל זה הקל מאוד על המסיונרים הנוצרים, שהגיעו אחרי השתלטות האימפריה הרוסית על אבחזיה, להחזיר את האבחזים-המוסלמים לחיק הנצרות האורתודוקסית. מספר לא מבוטל של אבחזים נשארו נאמנים לאמונות הפגניות ולאורך כל ההיסטוריה קיימו את פולחנם במקדשים וממשיכים לקיים ב-5 המקדשים, שפועלים לצד 2 המסגדים פעילים והכנסיות הרבות גם בימינו.

אבחזיה בתקופת השלטון הסובייטי עריכה

  ערכים מורחבים – אבחזיה סס"ר, אבחזיה אסס"ר
 
אבחזיה אסס"ר בחלוקה הפוליטית של הקווקז הסובייטי 1989

המהפכה הרוסית של 1917 הביאה לייסודה של רפובליקה גאורגית עצמאית, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שהתקיימה עד לשנת 1921. במהלך קיומה של הרפובליקה סבלה המפלגה המנשביקית השלטת בגאורגיה מאי שקט באזור אבחזיה, אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה מוגבלת. בסכסוך סוצ'י (1918-1919) נקבע הגבול המערבי של גאורגיה עם רוסיה, שהוא גם קו הגבול בין אבחזיה לפדרציה הרוסית כיום. בפברואר 1921 פלש הצבא האדום לגאורגיה והביא לקיצה את העצמאות קצרת הימים של הרפובליקה. בעקבות זאת הפכה אבחזיה בתקופה שבין 1921–1931, לרפובליקה סובייטית בשם הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה סס"ר). אף על פי שהייתה לאבחזיה אוטונומיה להלכה, היא הייתה כפופה לשלטון הסובייטי המרכזי החזק בגאורגיה. הגאורגית הפכה לשפה הרשמית באוטונומיה. לברנטי בריה עודד הגירת גאורגים לאבחזיה, ורבים עברו להתיישב בה כולל רוסים.

דיכוי האבחזים הסתיים רק לאחר מותו של סטלין והוצאתו להורג של בריה, וחלקם של האבחזים בממשל הרפובליקה גדל. כמו בכל הרפובליקות האוטונומיות הקטנות בברית המועצות, עודדו הסובייטים את התפתחות התרבות המקומית ובמיוחד הספרות. הוטלו מכסות על בסיס אתני לתפקידים פוליטיים מסוימים, שנתנו לאבחזים מידה של כוח פוליטי שלא היה פרופורציונלי לחלקם היחסי באוכלוסייה. השלטונות הסובייטים פעלו בשיטת "הפרד ומשול", בה קיבלו אליטות מקומיות חלק בשלטון בתמורה לתמיכה בשלטון הסובייטי. באבחזיה, כמו במקומות אחרים בהם הונהגה השיטה, הדבר גרם להתמרמרות, במקרה זה של הרוב הגאורגי.

התפוררות ברית המועצות ועצמאות גאורגיה עריכה

עם תחילת התפוררותה של ברית המועצות בסוף שנות השמונים, צצה מתיחות אתנית בין הגאורגים והאבחזים עקב התקדמותה של גאורגיה לכיוון עצמאות. האבחזים שהתנגדו למהלך חששו כי הכרזה על עצמאות גאורגיה תוביל לחיסול האוטונומיה האבחזית, וטענו כי אבחזיה התבססה כרפובליקה סובייטית נפרדת. הוויכוח הוביל, ב-16 ביולי 1989, למאורעות אלימים בסוחומי.

ב-17 במרץ 1991, הטילה הרפובליקה הגאורגית חרם על משאל עם בשאלה האם לחדש את הקשר בין הרפובליקות הסובייטיות במסגרת ברית המועצות, שהוזמן על ידי מיכאיל גורבצ'וב. אולם 52.3% מאוכלוסיית אבחזיה, המהווים למעשה את כל הלא-גאורגים באוטונומיה, השתתפו במשאל העם, והצביעו ברוב מכריע של 98.6% על שימור מסגרת ברית המועצות.[8] מאוחר יותר, ב-31 במרץ של אותה שנה, החרימו רוב הלא-גאורגים משאל העם על עצמאות גאורגיה, שזכה לתמיכה גורפת של רוב אוכלוסיית גאורגיה. מספר שבועות לאחר מכן, ב-9 באפריל, הכריזה גאורגיה על עצמאותה, בהנהגת הדיסידנט האנטי-סובייטי, זוויאד גמסחורדיה. תחת שלטונו של גמסחורדיה נרגעו הרוחות באבחזיה באופן יחסי, ונחתם הסכם לשיתוף השלטון בין האבחזים והגאורגים, תוך הבטחת ייצוג יתר לאבחזים בבית המחוקקים האבחזי.

תוך זמן קצר נאלץ גמסחורדיה להתמודד מול אופוזיציה חמושה תחת הנהגתו של תנגיז קיטובאני, שהכריחה אותו להימלט מגאורגיה, בינואר 1992, לאחר הפיכה. שר החוץ הסובייטי לשעבר, אדוארד שוורדנדזה, הוזמן לעמוד בראש המדינה. ההפיכה הביאה להתחזקותם של דוגלי הקו הנוקשה בממשלת גאורגיה, שהפכו לבעלי השפעה גדולה אף מזו של שוורדנדזה.

ב-21 בפברואר 1992 הודיעה המועצה הצבאית השלטת בגאורגיה, על ביטול החוקה הסובייטית והחזרת חוקת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה משנת 1921. אף על פי שהחוקה החדשה לא אמרה זאת, פירשו אבחזים רבים את ההודעה כביטול מעמד האוטונומיה. ב-23 ביולי של אותה שנה, הכריזה הסיעה האבחזית במועצה העליונה של הרפובליקה הכריז על עצמאות מגאורגיה. הישיבה בה הוכרזה העצמאות הוחרמה על ידי הנציגים שהיו אתנית גאורגים, וההכרזה לא הוכרה על ידי אף מדינה בעולם. ההנהגה האבחזית נקטה במדיניות של נישול הפקידים הגאורגים ממעמדם, תהליך שלווה באלימות. בינתיים חיזק המנהיג האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, את הקשרים שלו עם חסידי הקו הנוקשה בפוליטיקה הרוסית והאליטה הצבאית של רוסיה והכריז כי הוא מוכן למלחמה כנגד גאורגיה.[9]

מלחמת אבחזיה עריכה

  ערך מורחב – מלחמת אבחזיה

בתחילת אוגוסט 1992 השתלטו תומכי גמסחורדיה על מקטע של קו מסילת הברזל העובר בסמגרלו ובאבחזיה והמחבר את טביליסי לרוסיה. בנוסף לכך הם לקחו בשבי מספר פקידים בכירים של הממשל הגאורגי בנפת גאלי, ובכללם שר הפנים הגאורגי, רומן גוונצדזה (რომან გვენცაძე). ההנהגה הגאורגית החליטה על פעולה צבאית לשחרור החטופים וכיבוש המסילה. מאוחר יותר טען שוורדנדזה כי השיג את הסכמת ראש הפרלמנט האבחזי, ולדיסלב ארדזינבה, לפעולה. ארדזינבה מצידו התכחש לדברים.

כתוצאה מההחלטה נכנסו, בלילה של ה-13 באוגוסט 1992, כוחות המשמר הלאומי בפיקוד קיטובאני לאבחזיה, במטרה להשתלט על מסילות הברזל והכבישים הראשיים בנפה. הפעולה הצליחה והשבויים שוחררו. אולם גם לאחר שהושגו מטרות הפעולה המשיך קיטובאני במתקפה, והתקדם לכיוון סוחומי. כוחותיו של קיטובאני נתקלו בהתנגדות עזה ונעצרו. לאחר הפוגה קצרה, ב-18 באוגוסט 1992, חזר קיטובאני עם המשמר הלאומי ותקף את סוחומי. ממשלתו של ארדזינבה נאלצה להימלט צפונה אל העיר גודאותה. שוורדנדזה טען כי קיטובאני פעל על דעת עצמו, ובניגוד להוראותיו.[10][11] קיטובאני טען כי הססנותו של שוורדנדזה מנעה ממנו להמשיך במתקפה ולכבוש את גודאותה, דבר שהיה עשוי להביא לסיומה של המלחמה בניצחון גאורגי. ישנה גרסה לפיה הרוסים הם שעודדו את קיטובאני במעשיו, על מנת ליצור עימות מזוין בגאורגיה, שיחליש את גאורגיה, ויסייע לאבחזים בהם תמכו.[12] בשלב זה השתלטו כוחות הממשלה הגאורגית על חלקים נרחבים מאבחזיה, אך לא הצליחו לדכא את הבדלנים, והלחימה ברחבי החבל נמשכה.

הממשל דה יורה של אבחזיה עריכה

  ערכים מורחבים – הממשל דה יורה של אבחזיה, אבחזיה עילית

הממשל דה יורה של אבחזיה הוא הגוף היחיד המוכר באופן בינלאומי כסמכות הרשמית של אבחזיה, ששולטת בפועל רק בחלק הצפון-מזרחי של אבחזיה וממוקמת בצ'חאלתה שבאבחזיה עילית. הממשל דה יורה של אבחזיה שנקרא לפני כן מועצת השרים של אבחזיה, עזב את אבחזיה לאחר שכוחות של בדלנים שנתמכו על ידי רוסיה ובעלי בריתה, הסתערו על סוחומי ב-27 בספטמבר 1993, וגירשו את התושבים וחברי הממשל הגאורגים של אבחזיה, שהיו אז הרוב באבחזיה. במשך כ-13 שנה, נקרא ממשל זה בשם "ממשלת אבחזיה בגלות", והייתה ממוקמת בטביליסי עד למשבר קודורי (2006), שייסדה מחדש את הממשל האבחזי בתוך הגבולות האדמיניסטרביים של אבחזיה. מלחז אקישבאיה, פוליטיקאי אבחזי בעל השכלה מערבית, נבחר באפריל 2006 כראש הממשל דה יורה של אבחזיה. ב-27 בספטמבר 2006, הנשיא מיכאיל סאקשווילי ונינו בורג'נדזה, הפטריאך הקתולי של כל גאורגיה, איליה השני, וחברי ממשלה אחרים של גאורגיה, ביקרו בעמק קודורי, ושינו את שם האזור באופן רשמי לאבחזיה עילית. הנשיא סאקשווילי מיקם את המפקדה בצ'חאלתה שבאבחזיה עילית. מנאומו של סאקשווילי: ”אנחנו כאן - באבחזיה עילית, קרובים מאוד לסוחומי - ואנחנו לא עומדים לעזוב את המקום. אנחנו נחזור לאבחזיה מהר מאוד, אבל רק בדרכי שלום.” אחרי המלחמה בדרום אוסטיה ב-2008, הודיעה רוסיה כי היא מכירה בעצמאות מדינות אבחזיה ודרום אוסטיה. ההודעה נתקבלה בגינוי בארצות הברית ומדינות אירופה. נכון לשנת 2019 רק חמש מדינות שחברות בארגון האומות המאוחדות מכירות באבחזיה כמדינה. טורקיה מקיימת איתה יחסים לא רשמיים.

גאוגרפיה ואקלים עריכה

אבחזיה משתרעת על שטח של כ-8,600 קמ"ר בקצה הצפון-מערבי של גאורגיה. רכס הרי הקווקז הגדול מצפון וצפון-מערב מפריד את אבחזיה מרפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה שבפדרציה הרוסית. ממזרח ודרום מזרח, גובלת אבחזיה במחוז סמגרלו וסוואנתי עילית ומדרום ודרום-מערב היא גובלת בים השחור.

אבחזיה היא חבל ארץ הררי מאוד. רכס הרי הקווקז הגדול נמתח לכל אורך הגבול הצפוני של הרפובליקה, עם שלוחות של רכס גגרה, רכס בזיב ורכס רכס קודורי, המחלק את המחוז למספר עמקים עמוקים רוויים במי נהרות. הפיסגה הגבוה ביותר מתנשאת לגובה של 4,000 מטר מעל פני הים. תוואי הנוף של שרשרת הרי אבחזיה כולל יערות חוף ומטעי הדרים ועד לקרחונים עם שלג-עד בחלקים הצפוניים.

כ-75 אחוזים משטח הרפובליקה הם שטח הררי ולכן מרבית ההתיישבות ברפובליקה היא לחוף הים או במספר עמקים בעלי מקורות מים רבים. האקלים באזור זה הוא הבילי מאשר במקומות אחרים ולכן בתקופת השלטון של ברית המועצות במקום הוא נקרא "הריביירה הגרוזינית" ושימש מקום תיירותי מאוד בברית המועצות. בחבל זה ישנם שטחי גידול רבים של תה, טבק, ענבים לייצור יין ומטעי פירות.

צמחייה עריכה

תוואי הנוף של אבחזיה משתנה מאזורים מיוערים (כולל יערות אורן מקומיים ליד ביצ'ווינתה) ומטעי הדרים על קו החוף להרים וקרחונים המכוסים שלג-עד בצפון. כ-70% משטח אבחזיה מכוסה ביערות, בעיקר יערות עצי אלון, עצי אשור, עצי אלמון (ממשפחת האלוניים) ועצי אגוז. אבחזיה ידועה במספר הרב של זנים מקומיים המצויים רק באבחזיה.

צמחיית החופים כוללת יבולי פירות וזרעים. בעבר היו גם חופי אבחזיה מכוסים ביערות אולם אלה נגדעו. דרום מזרח אבחזיה, שהוא חלק משפלת קולחידה מכוסה ביערות נשירים עם עצים כמו אלמונים, אלות לבנות, אלונים ואשורים אירופאים (European Beech) או גידולי הדרים ותה. העמקים מכוסים בעיקר ביערות עצים נשירים עם המינים: אלה לבנה, אלון, ערמונים ואלמון. במדרונות ההרים בצפון עד לגובהשל כ-600 מטר מעל פני הים, מכוסה האזור ביערות עצים נשירים עם אלמנטים של עצים מחטניים, מהמינים: עצי אלון, אלה לבנה, אשור ובוקסוס סמפרווירנס (Buxus sempervirens). בגבהים שבין 600 עד 1800 מטר מעל פני הים הצמחייה מעורבת, כאשר המינים הנפוצים ביותר הם האשור האירופאי, אשוחית אוריינטלית (אשוחית קווקזית) ואשוח נורדמאניאנה (Nordmann Fir). מבין העצים באבחזיה ישנם עצים שהם בין הגבוהים באירופה, סוגים שונים של אשוח (במיוחד סביב לימת ריצה). בגבהים שבין 1800 ל-2900 השטח מכוסה בקרחונים ושלג-עד.

דמוגרפיה עריכה

השפעת ה"טיהור האתני של הגאורגים"
על הדמוגרפיה של אבחזיה (באלפים)
1989 1997
אבחזים 93.2 17,8% 53.9 36,9%
גאורגים 239.8 45,7% 43.4 29,7%
רוסים 74.9 14,3% 18.1 12,4%
ארמנים 76.5 14,6% 17.7 12,1%
אחרים 40.6 6,7% 12.6 8,7%
סה"כ 525.061 145.986
  ערך מורחב – אסלאם באבחזיה

במהלך ההיסטוריה התגוררו באבחזיה מגוון רחב של עמים יחדיו. במפקד שנערך בשנת 1886 באוקרוג סוחומי צוין כי 28,318 הם אבחזים, 3,474 מגרלים, 62 גאורגים ו-30,640 סאמורזקנים (самурзаканцы) כלומר תושבי המחוז ההיסטורי סאמורזקן (כיום מחוז גאלי המאוכלס ברובו בגאורגים). יחד עם יוונים, ארמנים ורוסים התגוררו במחוז 67,846 איש בסך הכל.[13]

הדמוגרפיה של אבחזיה השתנתה בצורה דרסטית בשנים 19911992 בעקבות מלחמת אבחזיה. על פי מפקד שנערך על ידי הסובייטים בשנת 1989, התגוררו באבחזיה כ-500,000 איש. כ-46% מתוכם היו גאורגים (בעיקר מגרלים) ורק כ-17% היו אבחזים. כמחצית מהאבחזים שהתגוררו באבחזיה היו מוסלמים סונים ומחציתם נוצרים אורתודוקסים.

המלחמה הביאה לירידה של כ-150,000 איש במספר התושבים באבחזיה, אולם שיעור הירידה בכמות התושבים לא היה זהה. האבחזים ביצעו הטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה והביאו לירידת חלקם היחסי בסך האוכלוסייה מ-46% לכ-30%. האוכלוסייה הגאורגית שנותרה באבחזיה התרכזה במחוז גאלי הסמוך לגבול הגאורגי ש-92% מאוכלוסייתו היו גאורגים.

הדיווחים הרשמיים של הממשלה הגאורגית טוענים כי בשנים 19921998 נמלטו מאבחזיה 264,792 איש, ועברו לחלקים אחרים של גאורגיה. מתוכם כ-120,000 איש הם פליטים המתגוררים בסמגרלו וסוואנתי הגובלים באבחזיה ומעל ל-77,800 איש בטביליסי.

הממשלה הבדלנית של אבחזיה, החלה לקדם תוכנית להגדלת האוכלוסייה האבחזית, כיוון שגם אם היו מוציאים את כל הגאורגים שנספרו במפקד האוכלוסין משנת 1989, היוו האבחזים פחות משליש מהאוכלוסייה. לפיכך גירוש הגאורגים מאבחזיה (שחלקם חזר) לא הספיק להבטיח את הרוב האבחזי באבחזיה. התוכנית מקדמת את השבתה של הפזורה האבחזית הגדולה הנמצאת בעיקר בטורקיה ובמקומות אחרים. אבחזים אלה הם צאצאי האבחזים שהיגרו ממולדתם באבחזיה במאה התשע עשרה, כחלק מהשבת האבחזים שגורשו במהלך המוג'היריזם.[5] אולם מספר המהגרים שחזר היה מועט ביותר. תוכנית נוספת שהועלתה היא ל"אבחז" את הצ'רקסים (אדיגים) והאבזינים על ידי שינוי הלאום המופיע בתעודת הזהות שלהם, ולעודד אותם להגר לאבחזיה.[14]

עיר הנמל סוחומי היא בירת הרפובליקה והעיר הראשית שלה. מפקד האוכלוסין האחרון, משנת 2003, מלמד כי מספר תושביה מנה 43,716 איש. בשנת 188 מנתה העיר 121,406 איש. ערים חשובות נוספות הן: גגרה, גאלי, גודאותה, אוצ'מצ'ירה וטקווארצ'לי.

השפה הרשמית באבחזיה היא אבחזית שהיא ממשפחת שפות קווקזיות צפון-מערביות, אולם השפה הרווחת בקרב תושבי אבחזיה היא השפה הרוסית. בתקופה בה הייתה לגאורגיה שליטה באבחזיה הייתה השפה הגאורגית נפוצה אף היא יותר אולם פחות מהרוסית. אף על פי שרוב האבחזים הם נוצרים אורתודוקסים קיים גם מיעוט גדול של מוסלמים.

אמצעי התקשורת הם בעיקר תחת ההשפעה של הממשלה הבדלנית המחזיקה בבעלותה את תחנת הטלוויזיה הראשית ותחנת הרדיו הראשית ברפובליקה.[15] ברוב שטחי אבחזיה ניתן לקלוט שידורי טלוויזיה ורדיו מגאורגיה ורוסיה.[16] על מספר רב של אמצעי תקשורת אבחזיים ורוסיים, בעיקר העיתון "אפסני" האבחזי, קיימות הגבלות שונות ואף אויימו והותקפו לאחר שהביעו ביקורת על הממשלה הבדלנית.

ההתפלגות האתנית של אוכלוסיית אבחזיה על פי מפקדים[13]
1926 1939 1959 1970 1979 1989 2003
אבחזים 55,918 56,197 61,193 77,276 83,087 93,267 94,606
גאורגים 67,494‏[17] 91,967 158,221 199,596 213,322 239,872 45,953
רוסים 12,553 60,201 86,715 92,889 79,730 74,913 23,420
ארמנים 25,677 49,705 64,425 74,850 73,350 76,541 44,870
יוונים 14,045 34,621 9,101 13,114 13,642 14,664 1,486
אסטונים 758 2,282 1,882 1,834 1,445 אין נתונים 1,797
אוקראינים 4,647 8,593 11,474 11,955 10,257 אין נתונים 446
סה"כ 201,016 311,885 404,738 486,959 486,082 525,061 215,972

ממשל וחלוקה מנהלית עריכה

 
נפות אבחזיה

בראש הרפובליקה הבדלנית של אבחזיה עומד נשיא. כיום מכהן בתפקיד ראול חאג'ימבה שירש את אלכסנדר אנקבב שכיהן בשנים 20112014 והחליף את סרגיי בגאפש המנוח שירש את ולדיסלב ארדזינבה, נשיאה הראשון של אבחזיה בשנים 19942004. הגוף המחוקק הוא אספת העם, והוא מונה 35 נבחרים מתוך 35 מחוזות הבחירה.

הרפובליקה של אבחזיה היא אוטונומיה דה פקטו שאף מדינה בעולם לא הכירה בה עד אוגוסט 2008, עת זכתה להכרה מצד הפדרציה הרוסית. מכאן שגם החלוקה המנהלתית של אבחזיה למחוזות אינה מוכרת ברוב מדינות העולם. מצד שני מוכרת החלוקה המנהלתית של גאורגיה, שעל פיה נחשבת אבחזיה עצמה למחוז בגאורגיה, וחלוקתה הפנימית לנפות, המקבילה כמעט לגמרי לחלוקת אבחזיה למחוזות, הם במעמד יתר נפות גאורגיה, להוציא מחוז טקווארצ'לי, שנוסד בשנת 1995 והוא כולל חלקים ממחוז גאלי ומחוז אוצ'מצ'ירה. החלוקה האבחזית כוללת שבעה מחוזות, ואילו החלוקה הגאורגית כוללת שש נפות.

במקביל לממשל הבדלני של אבחזיה הקים הממשל בטביליסי, ב-27 בספטמבר 2006, ממשלה חילופית שנקראת הרפובליקה האוטונומית של אבחזיה, שהייתה עד לסיום משבר קודורי, ב-2006, ממשלה גולה שישבה בטביליסי. מספטמבר 2006 העתיק הממשל החדש של אבחזיה את מקום מושבו לאבחזיה עילית בעמק קודורי. בראש הרפובליקה עומד מלחז אקישבאיה. ב-12 באוגוסט 2008, לאחר פלישת רוסיה לגאורגיה, גורש הממשל מאבחזיה עילית. ממשל זה מוכר כממשל הרשמי של אבחזיה על ידי רוב מדינות העולם להוציא רוסיה שלא הכירה בו מלכתחילה.

מצב זכויות אדם באבחזיה מהווה בעיה, רוב אוכלוסייה הגאורגית עזבה את האזור במהלך תחילת שנות ה-90.

כלכלה עריכה

כלכלת אבחזיה ממוזגת כמעט לחלוטין עם רוסיה והרובל הרוסי הוא ההילך החוקי באבחזיה. התיירות היא ענף המפתח של אבחזיה ושלטונות הממשל הבדלני של אבחזיה כי התיירות המאורגנת (בעיקר מרוסיה) הניבה את הגעתם של למעלה מ-100,000 תיירים בשנים האחרונות. לצורך השוואה היו מספר התיירים שביקרו באבחזיה בשנת 1990, לפני מלחמת אבחזיה, כ-200,000 איש.[18] הממשל האבחזי מעריך כי מספר התיירים שביקרו באבחזיה, בשנת 2006, עמד על 1.5 מיליון איש.[19] אף על פי שנדרשת ויזה כדי להיכנס מגאורגיה לרוסיה, יכולים בעלי מחזיקי דרכון רוסי לנוע באופן חופשי מאבחזיה לרוסיה.

אדמת אבחזיה פורייה ושופעת המוצרים חקלאיים כולל: תה, טבק, יין ופירות (במיוחד Citrus reticulata - סוג של מנדרינה), שניתן להשיגם בעונה המתאימה. החשמל מגיע בעיקר מתחנת כוח הידרואלקטרית בסכר אנגורי, שנמצא בתחום קו הפסקת האש האבחזי-גאורגי. התחנה מופעלת במשותף ומספקת אנרגיה גם לגאורגיה גופא.

יזמים רוסים, בהם עיריות ברוסיה השקיעו באבחזיה כולל עיריית מוסקבה בראשות יורי לוז'קוב שחתם על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין מוסקבה לאבחזיה. פקידים רשמיים של הממשל הבדלני באבחזיה הכריזו על כוונתם לעשות שימוש במתקנים ובמשאבים עבור פרויקט הבנייה לקראת אולימפיאדת החורף 2014 שנערכה בעיר סוצ'י הסמוכה לגבולה המערבי של אבחזיה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  אטלס בוויקישיתוף: אבחזיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שפות נוספות בשימוש הן ארמנית, גאורגית ומגרלית.
  2. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  3. ^ באבחזית:Аҧсны/Apsny, בגאורגית:აფხაზეთი/אַפּחַזֶתי וברוסית:Абха́зия/Abkhazia
  4. ^ Studies on Iran and The Caucasus, Uwe Bläsing, Victoria Arakelova, Matthias Weinreich (2015), עמ' 150, ISBN 9004302069, (באנגלית)
  5. ^ 1 2 מוג'היר (مهاجر) - הגירה של ילידי הקווקז לתחומי האימפריה העות'מאנית, לאחר מהמלחמה הרוסית-צ'רקסית (1763-1864), ונקראה גם גלות הצ'רקסים.
  6. ^ מ. לורטקיפנידזה "האבחזים ואבחזיה", טביליסי 1990
  7. ^ מתוך אנציקלופדיה בריטניקה
  8. ^ כרונולוגיית האירועים באבחזיה 1921-1999, (באנגלית)
  9. ^ סוונטה קורנל (2001), אומות קטנות כוחות גדולים:מחקרים בסכסוכים האתנוגרפיים בקווקז, עמ' 345–349, ISBN 0700711627, (באנגלית)
  10. ^ טונש איבאק (2001), הפוליטיקה של הים השחור: הדינמיקה של שיתוף פעולה ועימות, עמ' 189, ISBN 1860644546, (באנגלית)
  11. ^ רוסתווי-2, אדוארד שוורדנדזה מאשים את תנגיז קיטובאני בהסתה למלחמה באבחזיה, 14.8.2007, The Georgian Times, (באנגלית)
  12. ^ סוונטה קורנל (2002), אנטומיה של קונפליקט: אתנו-טריטוריאליות ובדלנות בדרום הקווקז - מקרה גאורגיה, עמ' 183, ISBN 9150616005, (באנגלית)
  13. ^ 1 2 אוכלוסיית אבחזיה, מפקדי אוכלוסייה שפורסמו על ידי הסובייטים, (ברוסית)
  14. ^ ראווז גאצ'צ'ילדזה (1995), גאורגיה החדשה: מרחב, חברה ופוליטיקה, עמ' 178, ISBN 0890967032, (באנגלית)
  15. ^ ‏‏סקירת נגישות האינפורמציה באבחזיה ומידת השפעתה על תושביה, (באנגלית)
  16. ^ אזורים וטרור: אבחזיה, 30 ביוני 2008, חדשות בי.בי.סי, (באנגלית)
  17. ^ מתוכם 40,989 מגרלים ו-1,875 סוואנים.
  18. ^ יופייה של אבחזיה מחוץ לטווח ראייה, 22 באוגוסט 2003, "סיביל גאורגיה", (באנגלית)
  19. ^ בגאפש: יותר ויותר תיירים מגיעים לאבחזיה, 1 בספטמבר 2006, (ברוסית)