שירים (הורטיוס)
השירים (בלטינית: Carmina) או האוֹדות (Odae, מיוונית: ὠδή = 'שיר') הם ארבעה ספרים של שירים ליריים שחיבר המשורר הרומאי הורטיוס. שלושת הספרים הראשונים פורסמו בשנת 23 לפנה"ס, והרביעי פורסם עשר שנים מאוחר יותר.
ספרי השירים נשכחו כמעט לחלוטין עד שלהי ימי הביניים, והורטיוס נודע אז בעיקר בשל מימרותיו ופתגמיו הידועים, שצוטטו מתוך הסאטירות והאיגרות שכתב. פטרארקה בן המאה ה-14 היה הראשון שציטט בהרחבה משיריו של הורטיוס, ובעקבותיו זכו השירים לאינספור הוצאות לאור ותרגומים שונים ברחבי אירופה, עד ימינו אנו.[1]
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
הורטיוס  |
| שפת המקור |
לטינית |
| סוגה |
אנתולוגיה, שירה לירית |
  | |
סגנון ותוכן
עריכהבשיריו שילב הורטיוס סגנונות-שירה רבים ושונים אותם שאל מהמשוררים והכותבים שקדמו לו, והוא מזכיר בהערצה כמה מהם, ביניהם סאפפו, אלקאיוס ופינדארוס. בין סגנונות אלו ניתן למצוא משקלים שיריים ואמצעים רטוריים קלאסיים, שהורטיוס שילב בצורה אמנותית יוצאת דופן.
מבחינה תוכנית, השירים משקפים קשת רחבה מאוד של נושאים ומציגים גישות שונות ואף מנוגדות לנושאים אלו. כך, ניתן למצוא בשירים רשמים מניסיונו האישי העשיר, 'המלצות' לחיים ראויים ברוח הפילוסופיה הסטואית, ביקורת על דמויות ומוסדות בני זמנו, תיאורים גאוגרפיים שונים, שירי אהבה ועוד, והכל תוך שימוש באמצעים רטוריים מגוונים ושיבוץ מאות הֶרְמֵזים ליצירות קלאסיות שקדמו לו.
יכולתו יוצאת הדופן לשלב תוכן מגוון באינספור אמצעי ביטוי הובילה את פרידריך ניטשה לכתוב כי:[2]
עד עצם היום הזה לא הפקתי הנאה אמנותית משום משורר, כפי שהפקתי למן הרגע הראשון מאוֹדה של הוראטיוס. בשפות אחרות אין אף להעלות על הדעת הישגים כאלה. פסיפס המילים, כשכל מילה בצלילה, במיקומה ובמשמעותה חודרת ומשפיעה לימינה ולשמאלה ולכל כיוון, המזער בהיקף ובמספר הסמלים, המירב המושג בעוצמתם של סמלים אלה — כל זה הינו רומאי, ובעל מצוינות שאין דוגמתה
גם המשורר והסופר האנגלי אלפרד טניסון מציין - מבלי לנקוב בשמו של הורטיוס - כי למד בשיעורים הקלאסיים את אותן "...quoted odes, and jewels five-words-long, That on the stretched forefinger of all Time, Sparkle for ever" ("אוֹדות מצוטטות, ויהלומים בני חמש מילים, שעל אצבעו המושטת של הזמן כולו, יזהרו לנצח").[3]
השפעות תרבותיות
עריכההחל מהמאות ה-15-14 החלו לצאת לאור מהדורות רבות של השירים, הן במקור הלטיני והן בתרגומים שונים, ואלו נפוצו ברחבי אירופה והפכו עד מהרה למושא להערצה ולחיקוי. לפי הערכות החוקרים, הורטיוס הוא המשורר המתורגם ביותר מאז ומעולם.[4]
השירים כוללים כמה ממכתמיו הידועים ביותר של הורטיוס, ביניהם carpe diem ('קטפי את היום' - ספר 1, 11, שורה 8), auream... mediocritatem ('שביל הזהב' - ספר 2, 10, שורה 5), Dulce et decorum est pro patria mori ('טוב ויפה הוא למות למען המולדת' - ספר 3, 2, שורה 13) ועוד. הפתגם האחרון שימש כותרת לשיר האנטי-מלחמתי של וילפרד אוון, בו הוא מכנה אותו "The old Lie" (השקר הנושן), ומנגד היווה ככל הנראה את הבסיס לסיסמה "טוב למות בעד ארצנו" שצוטטה בשם יוסף טרומפלדור לפני מותו.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- רחל בירנבאום, הוראטיוס: השירים (האודות), ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח
קישורים חיצוניים
עריכה
- https://benyehuda.org/friedmann/horace.html מבחר שיריו בתרגום יהושע פרידמן מתוך 'פרויקט בן יהודה'
- 'השירים' בלטינית, באתר Perseus
- 'השירים' בתרגום לאנגלית, באתר Perseus
- מבחר שירים של הורטיוס, מתוך האתר של שמעון בוזגלו
הורטיוס, האוֹדָה הרביעית בספר הראשון. תרגומים לעברית של מאיה ערד ושלמה דיקמן, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ רחל בירנבאום, הוראטיוס: השירים (האודות), ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ח, עמ' 16-15
- ^ ראש הפרק האחרון של 'שקיעת האלילים', מובא אצל רחל בירנבאום, עמ' 20.
- ^ Alfred Tennyson, "The Princess", II, lines 372-374.
- ^ רחל בירנבאום, עמ' 16. היא מפנה למחקר מ-1906 שמנה 328 תרגומים שונים לשירי הורטיוס, בשפות איטלקית, גרמנית, צרפתית ואנגלית.