שכבת התעבורה

מושג ברשתות מחשבים

שכבת התעבורה (Transport) של מודל TCP/IP מקבילה מבחינת תפקידיה לשכבת התעבורה של מודל ה-OSI - היא אחראית על ניהול התקשורת, אמינות החיבור, ואמינות הנתונים. כמו כן, היא משמשת את שכבת היישום של מודל TCP/IP ומשתמשת בשכבת הרשת של המודל לצורך העברת נתונים ברשת.

בשכבת התעבורה נכללים מספר פרוטוקולים, שמיישמים את הפונקציות של השכבה בדרכים שונות. בנוסף, חלקם בוחרים ליישם או לא ליישם פונקציות מסוימות. לדוגמה: פרוטוקול UDP לא בודק את אמינות הנתונים שהוא מעביר (בניגוד לפרוטוקול TCP). עם זאת, קיימים שני תפקידים המשותפים לכל הפרוטוקולים, והם: בקרת זרימה ואמינות החיבור.

בקרת זרימה עריכה

פרוטוקולים של שכבת התעבורה מפקחים על זרימת הנתונים (Data stream) בין שני צמתים ברשת מחשבים. פיקוח זה מתבטא בשליטה על מהירות ההעברה (רוחב פס), המתבצע על ידי שימוש ב"חלונות" (Sliding window), כאשר גודל החלון קובע את כמות נתונים שמחשב המקור (SOURCE) יעביר למחשב היעד (DESTINATIONׂׂ), לפני שהם יתאמו מחדש פרטים שונים הנוגעים לאופן העברת הנתונים (ביניהם גם גודל החלון). ככל שהחלון גדול יותר, כך מהירות העברת הנתונים עולה. בדרך כלל, כאשר שני המחשבים פנויים, וקו התקשורת ביניהם אמין, החלון יהיה גדול למדי. לעומת זאת, אם אחד המחשבים עסוק, הוא יבקש להקטין את החלון ובכך להאט את קצב העברת הנתונים.

אמינות החיבור עריכה

קיימות שתי שיטות נפוצות לבדיקת אמינות החיבור - מספרים רציפים (sequencing numbers) ואישורים (acknowledgments) כאשר רוב הפרוטוקולים משתמשים בשילוב של שתיהן.

כאשר משתמשים במספרים רציפים, כל חבילות הנתונים (datagram) שנשלחות על ידי מחשב המקור ממוספרת בסדר עולה. כך יכול מחשב היעד לוודא שהגיעו אליו כל החבילות, ובאם חסרה אחת הוא יכול לבקש את המידע הספציפי.

אישורים משמשים את מחשב היעד להודיע למחשב המקור על החבילה האחרונה שהתקבלה, ולבקש את החבילה הבאה. מספר האישור יהיה המספר הרציף של החבילה הבאה שמחשב המקור צריך לשלוח (לדוגמה: אם נשלחו חבילות 1-10 מחשב היעד ישלח אישור עם המספר 11). גודל החלון קובע את מספר החבילות שאחריהן צריך להגיע אישור - ככל שמספר החלון נמוך יותר, כך כמות הנתונים שיש להעביר גדלה (מכיוון שצריך להעביר כמות גדולה יותר של נתוני בקרה).

פרוטוקולים של שכבת התעבורה עריכה

ראו גם עריכה