פתיחת התפריט הראשי

שלום בן-חורין

הוגה ועיתונאי גרמני-ישראלי

שלום בן-חורין (בגרמניתSchalom Ben-Chorin, ‏20 ביולי 1913מינכן - 7 במאי 1999, ירושלים) היה עיתונאי גרמני-ישראלי, הוגה דעות וחוקר דת. בן-חורין היה מעורב בדיאלוג בין יהודים לנוצרים, בדיונים בנושא התמודדות עם אנטי-יהדות ועם אנטישמיות, ובנושא אפשרות קיומה של תאולוגיה אחרי אושוויץ. היה ממנהיגי הקהילה הרפורמית בישראל.

שלום בן-חורין
שלום בן-חורין (1975).
שלום בן-חורין (1975).
לידה 20 ביולי 1913
רחוב צווייבריקן 8 במינכן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1999 (בגיל 85)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מינכן
Luitpold Gymnasium
מקצוע משורר, סופר, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ליאו בק (1959)
מסדר ההצטיינות הבווארי
צלב אביר המפקד של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1993)
מדליית בובר-רוזנצווייג (1982)
פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

בן-חורין נולד למשפחת סוחרים יהודים משכילה במינכן בתור פריץ רוזנטל (Fritz Rosenthal). לאחר שסיים את לימודי התיכון בעיר, בין השנים 1931–1934 למד שפה וספרות גרמנית ולימודי דתות השוואתיים באוניברסיטת מינכן. ב-1935 עלה לארץ ישראל. מ-1935 עד 1970 עבד בן-חורין כעיתונאי, בין השאר בעיתון "ידיעות חדשות".

ב-1958 ייסד בירושלים את הקהילה הרפורמית הוותיקה ביותר הקיימת כיום בישראל (קהילת הר-אל),[1] וב-1961 היה מייסד-שותף של העמותה "יהודים ונוצרים" (Juden und Christen) יחד עם מועצת הכנסייה האוונגלית (פרוטסטנטית) הגרמנית (Evangelische Kirche Deutschlands). מ-1970 ועד 1987 היה מרצה ופרופסור אורח בירושלים, בטובינגן ובמינכן. כאשר נוסדה בשנת 1975 אגודת הסופרים בשפה הגרמנית בישראל (Verband deutschsprachiger Schriftsteller Israels), היה בן-חורין אחד מחמישה עשר חברי הוועדה המייסדת. היה פעיל במפלגת ליברלים עצמאיים.[2]

נפטר בירושלים בשנת 1999 ונקבר שם.

במהלך לימודים בסמינר למורים הכיר שלום בן-חורין את אריקה פאקנהיים (Erika Fackenheim, לימים אביטל בן-חורין),[3] ואיתה התחתן בשנת 1943. בנו הרב טוביה בן-חורין (נולד ב-1936 בירושלים) הוא רב רפורמי. בין השנים 2009 -2015 היה רב קהילה בברלין, וכיום הוא רבה של סנט גאלן שבשווייץ. כן היה רב בציריך.

 
לוח להנצחת מקום הולדתו של שלום בן-חורין במינכן, רחוב צווייבריקן 8.

פרסים ואותות כבודעריכה

על פעילותו הספרותית והתאולוגית הוא קיבל אותות כבוד רבים, בהם:

עזבוןעריכה

עזבונו הכתוב של בן-חורין, הכולל כתבי יד ותכתובות, נמצא בארכיון הספרותי במארבאך על הנקר. חדר העבודה של שלום בן-חורין נלקח בשלמותו מירושלים למינכן והוא מוצג מאז 2009 בארכיון העירוני של מינכן.

כתביו (מבחר)עריכה

  • Die seltsame Gemeinde – ein Legendenbuch. Heim Verlag Dreßler, Radolfzell 1931.
  • Jenseits von Orthodoxie und Liberalismus. Versuch über die jüdische Glaubenslage der Gegenwart. Goldstein, Tel Aviv 1939.
  • Art. Israel, in: Lexikon der Frau, Hg. Gustav Keckeis, Encyclios, Zürich 1954, Bd. 2, Sp. 107–111.
  • Die Antwort des Jona. Zum Gestaltwandel Israels. Hamburg 1956.
  • Im jüdisch-christlichen Gespräch. Berlin 1962.
  • Zwiesprache mit Martin Buber. München 1966.
  • Bruder Jesus. Der Nazarener in jüdischer Sicht München 1967; (Neuauflage: Gütersloh 2005, ISBN 3579053434, ISBN 978-3579053431)
  • Paulus: Der Völkerapostel in jüdischer Sicht. München 1970, Jerusalem 1978, ISBN 3-471-77135-2.
  • Mutter Mirjam: Maria in jüdischer Sicht. München 1971, ISBN 3-471-77137-9.
  • Der dreidimensionale Mensch: Der Mensch der Bibel und der Moderne. Trier 1971.
  • Ich lebe in Jerusalem. Bekenntnis zur Geschichte. München 1972.
  • Jugend an der Isar. München 1974.
  • Jüdischer Glaube. Tübingen 1975.
  • Die Tafeln des Bundes. Das Zehnwort vom Sinai. J. C. B. Mohr (Paul Siebeck), Tübingen 1979.
  • Betendes Judentum: Die Liturgie der Synagoge. Münchener Vorlesung. Mohr, Tübingen 1980, ISBN 3-16-143062-X.
  • Franz Rosenzweig und das Ende des deutschen Judentums. in: Franz Rosenzweig. Kasseler Universitätsreden, 2. Kassel 1987, ISBN 3-88122-349-5 S. 3ff.
  • Weil wir Brüder sind. Bleicher, Gerlingen 1988, ISBN 3-88350-231-6.
  • Die Erwählung Israels. Ein theologisch-politischer Traktat. Piper, München 1993, ISBN 3-492-03630-9.
  • Zusammen mit Michael Langer: Die Tränen des Hiob. Tyrolia, Innsbruck 1994, ISBN 3-7022-1939-0. (Mit Farbfotos von Hans-Günther Kaufmann)
  • Gedichte. Hg. G. Ott. Sankt Michaelsbund, München 2007, ISBN 978-3-939905-01-1.
  • חמשים שנות ציונות: מכס בודנהימר, ירושלים: ר' מס, 1946

לקריאה נוספתעריכה

  • Heinz M. Bleicher: Der Mann, der Friede heißt: Begegnungen, Texte, Bilder für Schalom Ben-Chorin. (Aus Anlass seines 70. Geburtstages im Juli 1983.) Bleicher, Gerlingen 1983, ISBN 3-88350-227-8.
  • Sven Christian Puissant: SCHALOM BEN-CHORIN (Fritz Rosenthal). In: Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon (BBKL). Band 21, Bautz, Nordhausen 2003, ISBN 3-88309-110-3, Sp. 1303–1306.
  • Verena Lenzen: Schalom Ben-Chorin. Ein Leben im Zeichen der Sprache und des jüdisch-christlichen Gesprächs. Jüdische Miniaturen Bd. 142, Hentrich & Hentrich, Berlin 2013, ISBN 978-3-95565-021-6.
  • Renate Heuer (Hrsg.): Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Band 1, München: Saur 1992, S. 466–488

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קהילת הר-אל. בשנות השלושים המאוחרות הוקמו בארץ ישראל שלוש קהילות רפורמיות (ליברליות) ראשונות על ידי עולי גרמניה. בתל אביב ובחיפה פעלו קהילות בשם 'בית ישראל', אך אלה חדלו להתקיים עוד לפני הקמת 'הר-אל. בירושלים פעלה קהילת 'אמת ואמונה' בראשות הרב קורט וילהלם, שבן חורין היה מחבריה. בסוף שנות הארבעים התחלף רב הקהילה והיא נעשתה קונסרווטיבית.
  2. ^ שערי חזר לפעילות בל"ע, דבר, 12 באפריל 1977
  3. ^ נולדה באייזנאך ב-25 בפברואר 1923, נפטרה ב-6 באוקטובר 2017 בחיפה. עליה ראו: סיפורה של בוגרת 'בית אהבה'/מאת אביטל בן חורין באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה בישראל
  4. ^ וד"ר שלום בן חורין זכו בפרס ע"ש ליאו בק, הצופה, 23 במרץ 1960
  5. ^ Alle bisherigen Preisträger auf einen Blick באתר הקהילה היהודית של גרמניה
  6. ^ פרם ד"ר בק לשלום בן-חורין, הבקר, 25 באפריל 1960
  7. ^ Bisherige Preisträger, LUCAS-PREIS, באתר אוניברסיטת טיבינגן
  8. ^ Die Preisträger, באתר DEUTSCHER KOORDINIERUNGSRAT