שלמה אלפאסי

הרב שלמה אלפאסי (סביב ה'תפ"א, 1721 - ט"ו בתמוז ה'תקס"א, 1801) היה דיין ופוסק הלכה בתוניסיה במאה השמונה עשרה, וכיהן כרבה הראשי של תוניסיה.

הרב הראשי ליהדות תוניסיה
רבי שלמה אלפאסי
לידה התפ"א-1721
תוניס
פטירה התקס"א-1801
תוניס
מדינה הבייליק של תוניס
רבותיו רבי מסעוד רפאל אלפסי
בני דורו רבי נתן בורג'יל רבי יוסף הכהן יצחקי רבי עוזיאל אלחאייק
אב רבי מסעוד רפאל אלפסי

היסטוריה

עריכה

נולד כבן בכור לאביו רבי מסעוד רפאל אלפאסי (רבה של תוניס), בשנת התפ"א-1721 לערך. למד רוב תורתו מאביו. התמנה לדיין בשנת התקי"א-1751,[1] אך בפועל ייתכן שכיהן כדיין רשמי רק משנת תקמ"א.[2] שימש כדיין בבית דינו של רבי יוסף הכהן יצחקי, ומאוחר יותר כמשנה לאב בית הדין - רבי נתן בורג'יל (הראשון). לאחר עלייתו של רבי נתן לארץ ישראל בסביבות שנת תקמ"ח-תקנ"ב 1787-1791, התמנה הרב אלפאסי לאב בית הדין ורבה הראשי של יהדות תוניסיה, בתפקיד כיהן עד פטירתו התקס"א-1801. התכתב בהלכה עם השד"ר הרב שמואל עובדיה הדס.[3]

בימי חייו סבל מצרות שונות ובהם פטירת ילדיו. כמוכן, בשנת התקי"ו-1756 בעקבות מלחמה שהתחוללה בתוניס הבירה, נשרפו כתביו, ונשלל רכושו. על ריבוי יסוריו כתב רבי עוזיאל אלחייך:”הן בעון שנות מספר הסמוך לחמישים שנה, נושא סבל - סבלות מצרים יסורין באים עליו, ואף גם זאת לא זזה ידו, מתחת יד ספרי הקודש” (ספר מערתא דדייני דף נח ע"א). במקום אחר מדמה הרב אלחייך את ייסוריו ליסורי המשיח.[4]

הרב שלמה נהג בעצמו בכמה דברים כדעת המקובלים.[4]

בימי חייו איבד את בנו ובתו, ולא השאיר אחריו צאצאים, נשא שלוש נשים בימי חייו.[5]

חיבוריו

עריכה
  • משחא דרבותא - חיבור המכיל שאלות ותשובות, דרשות וחידושים. נדפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ה (1805) בידי אחייניו. הספר נכתב יחד עם אביו ואחיו, בשם הספר רמוזים שמות המחברים בראשי תיבות: מסעוד, שלמה, חיים אלפאסי.
  • כרוב ממשח - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם, נכתב יחד עם אחיו רבי חיים.
  • שאלות ותשובות - ידוע על 150 תשובות בהלכה ששלח לעיר גאבס, ואבדו.[6]
  • ספר דרושים - נכתב יחד עם אביו ואחיו, ואבד.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על פי ההקדמה לספר משחא דרבותא
  2. ^ ראו מלכי תרשיש, ערך רבי שלמה אלפאסי.
  3. ^ ראו: כרוב ממשח, חידושי הרמב"ם הל' שמיטה ויובל ד, כה.
  4. ^ 1 2 ספר מערתא דדייני דף נט ע"א
  5. ^ ספר מלכי תרשיש ערך משפחת אלפאסי עמ' צא
  6. ^ ו: גנזי שלום סימן ט.א
הקודם:
רבי נתן בורג'יל (הראשון)
רבנים ראשיים לתוניסיה הבא:
רבי שמואל הכהן יצחקי