פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

הרב שלמה זלמן קלוניצקייידיש: קלאניצקי) היה רב ובלשן, סבו ומחנכו של לאונרד כהן.

קורות חייועריכה

נולד ליעקב והודיע (יהודית) קלוניצקי במשפחה בת חמישה ילדים בעיר קובל שבפלך ווהלין. מוצאו של סבו, זלמן-אריה קלוניצקי, בן למשפחה מיוחסת, בקוברין שבליטא.

אביו מת בנעוריו, אמו שהייתה שם ודבר ליהודי קובל - מוסד סעד לנזקקים - שלחה את הנער עם התבגרותו ללמוד בישיבות מובחרות ועד לישיבת סלבודקה שבעיר קובנה שבליטא הגיע, שם הוא נעשה תלמיד מובהק של רבי יצחק אלחנן ספקטור. בקובנה הוא התחתן עם אסתר בת ר' אליהו חרניסון. שלמה עסק בתורה ובהוראה. כישרון מיוחד היה לו להוראה, הוא לימד ויסד בתי אולפנה בפולין ושימש ראש ישיבת קובנו[1] בשלהי מלחמת העולם הראשונה היגר בעקבות בתו לאטלנטה בארצות הברית ומשם עבר לניו-יורק, שם הסתופף בחברת סופרי העיתון האידישאי "פארווערטס" והמשיך בהוראת דקדוק עברי ותלמוד. הוא חיבר הרבה ספרים בנושאים תורניים ובלשניים, ומהם הוציא לאור את הספרים: "אוצר טעמי חז"ל"- ניו-יורק תרצ"ט, ואת ספר הלימוד "מלון דקדוקי". בתקופה זו חתם את שם משפחתו קלוניצקי-קליין.

את ספרו עב הכרס "אוצר טעמי חז"ל - לעניינים, לסיפורים ולמצוות שבתורה"[2] כתב קלוניצקי-קליין בניו-יורק. הספר יצא לאור בשנת 1939 ומכיל חמישה חלקים, על פי חמשת חומשי תורה. בהקדמה לספר מסביר קלוניצקי שאת לקט טעמי חז"ל שאסף וביאר הפריד ל-4 מינים שונים "כשלכל אחד יש לו מטרה אחרת ותפקיד אחר ואין לערבבם יחד". כשרק את הראשון מביניהם הוציא לאור "מפני שמין זה הוא דבר השוה לכל נפש". שלושת הכרכים הנוספים שהשלים הם: טעמי חז"ל ללשונות שבתנ"ך, טעמי חז"ל לשמות הנמצאים בתנ"ך, וטעמי חז"ל לסמיכות עניינים ידועים זה לזה וסמיכות פרשיות זו לזו.

קודם לספר זה חיבר את ספרו "מלון דקדוקי" שראה אור בא"י רק בשנת 1941 בהוצאת הספרים "מצפה": ספר לימוד עברית הכולל את כל המילים שיש בהן הרכב של חלקי דבור שונים עם משמעויותיהם והוראותיהם השונות, לפי התנ"ך, המשנה והמדרש. ספר עזר ושימוש למורים, מתלמדים ולכל שוחרי הלשון העברית ודקדוקה.

לבני הזוג קלוניצקי נולדו 3 ילדים. הצעיר מבניהם הוא הבן יעקב קליין שחי בסינסינטי ארצות הברית. הבת הבכורה מלכה נישאה להנרי אלכסנדר וגרו באטלנטה, ארצות הברית. הבת השנייה היא מאשה, אשת נתן כהן שחיה במונטריאול, קנדה. לבני הזוג נולדו שני ילדים: הבת אסתר והבן לאונרד כהן המשורר והזמר הנודע. אביו של לאונרד כהן נפטר בגיל צעיר וסבו שלמה קלוניצקי לקח אותו תחת חסותו והקנה לו דעת.

השפעתו של קלוניצקי על יצירתו של לאונרד כהןעריכה

על תרומתו של שלמה קלוניצקי לעיצוב אישיותו של המשורר ליאונרד כהן כתב המראיינת לוראן כהן:[3]

(ליאונרד) כהן, שגדל ללא אב, הקדיש את הספר לסבו, הרב שלמה קליניצקי, בלשן שהכניס את מחבר "קופסת התבלין של הארץ" בסוד כתבי הקודש מאז היה ילד. בעיני כהן, הרב מגלם את האידאל היהודי השורשי ביותר, אידאל של אוריינות ופנימיות, של חיים המוצאים את משמעותם באהבת הספר, וכפי שסיפר כהן, של קריאה המתחדשת מפעם לפעם והופכת, בזכות הפרשנות, לחפירה אינסופית באלף-בית: "הוא היה שב וקורא את הקטע בכל הרעננות שאפיינה את הקריאה הראשונה, ואז היה חוזר על פרשנותו. לפעמים היה לוקח ערב שלם לקרוא וללמוד פסוק או שניים. ברגע שהיה מדובר בעמדות רבניות, הוא היה מוכן מיד למחלוקת ולפולמוס.

הרב שלמה קליניצקי, היה מוכר גם בכינוי "שר הדקדוק" - הוא פרסם לקסיקון למילים נרדפות עבריות - כתב בין השאר כרך של 700 עמודים בשם "אוצר טעמי חז"ל, תזאורוס של פרשנויות תלמודיות" שכהן נוהג להראות לעיתונאים ולחוקרים המתעניינים בהשפעותיו הספרותיות העיקריות.

"קופסת התבלינים של הארץ" כולל טקסט ארוך שנקרא "שורות מיומנו של סבי", והוא אחד השיאים הפואטיים בכתבי כהן. ביצירת מופת לירית זו, שנכתבה בצורה של יומן מיסטי, המשורר מפגיש בין דוד המלך למהר"ל מפראג, משלב בין נופים מקראיים ומחנות המוות, בין תפילות לבין התבוננות בגאולת-הדיבור, בדרכי הטוהר והנדידה. אבל נוכחותו של הרב מורגשת גם בפואמות אחרות, כמו "תפילה לסבא הפראי שלי" והשיר הנאו-מקראי "ישעיהו", המושפע מדברי הנביא שאותם זכה כהן ללמוד ולפרש בהדרכתו של הרב קליניצקי.[3]

לקריאה נוספתעריכה

  • יומן אבי אדם: יומנו של אריה קלוניצקי (אחיינו של זלמן קלוניצקי). הוצאת בית לוחמי הגיטאות, 1969.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארתור קורצוויל מראיין את ליאונרד כהן, 1993.
  2. ^ סריקה של הספר נמצא באתר hebrewbooks.org.
  3. ^ 3.0 3.1 עיתון "ארץ אחרת" גיליון 52, המאמר הכמיהה לקדושה, מאת: לוראן כהן, 21/09/2009