שם משפחה

החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו

שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו. כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה. בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.

בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם. כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, last name משמש כמילה נרדפת לשם משפחה. במדינות רבות באסיה ובאפריקה (וכן בהונגריה) שם המשפחה נכתב בהתחלה. סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.

במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסות לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר). תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור, עו"ד, ליידי וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד). השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים. חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.

בחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי. ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו[דרוש מקור].

בחברה הקוריאנית ישנם כ-286 שמות משפחה בלבד. כמו כן, נשים קוריאניות נוהגות לשמור על שם המשפחה שלהן ולא משנות אותו לאחר נישואיהן.[1]

באיסלנד שם המשפחה של אדם הוא השם הפרטי של האב בתוספת הסיומת "סון" (לבנים) או "דוטיר" (לבנות).

יהודים רבים שעלו לארץ ישראל עברתו את שמם.

שם משפחה לאישה נשואהעריכה

החל מהמאה ה-13 החל מנהג אימוץ שם משפחת הבעל לאישה הנשואה להתבסס באירופה (בתחילה בקרב האצולה) ועד המאה ה-17 הפך הנוהג למקובל בכלל האוכלוסייה. התנגדות פמיניסטית להחלפת השם החלה בשנות ה-30 של המאה ה-19 בצרפת ומאוחר יותר בארצות הברית שם הייתה פעילת זכויות הנשים לוסי סטון לאישה הראשונה ששמרה על שם משפחתה לאחר נישואיה בשנת 1855. [2] בישראל נשאו, בשנת 2016 3.6% מהנשים שני שמות משפחה. 20-25% מהנשים הנישאות לאחר גיל 30 בוחרות לשאת שני שמות משפחה לעומת אחוזים בודדים בקרב הנשים הנישאות בגיל צעיר יותר[3]

אפקט שם המשפחהעריכה

לשם משפחה ישנו ביטוי קוגניטיבי הידוע כ"אפקט שם המשפחה". השפעה זו מתבטאת במהירות הרכישה (Acquisition Timing) של הצרכן לאחר חשיפה להצעות עסקיות המוגבלות בזמן. האפקט מודגם על ידי בדיקה של מהירות התגובה של הצרכן להצעות עסקיות שהוא מקבל דרך מיילים או הצעות מאתרי אינטרנט אשר מוגבלות בזמן. אם שם משפחתו של הצרכן מתחיל באותיות הסופיות של סדר האלפבית, זמן התגובה שלו להצעה יהיה מהיר יותר ככל הנראה מפאת החשש לפספס את הזדמנות הרכישה.

אפקט זה נעוץ כנראה בחוויות ילדות, הקשורות לכך שהצרכן השתייך לקבוצות שונות בהתאם לאות הראשונה של שם משפחתו. לרוב, בעלי סמכות פנו אחרונים לילדים עם האותיות האחרונות בסדר האלפבית בשמות המשפחה. נראה שמהירות התגובה של אותם הצרכנים כיום להזדמנויות רכישה שונות מפצה על חוסר ההזדמנויות מהילדות.

בישראלעריכה

שם המשפחה הנפוץ בישראל הוא כהן, בשנת 2016 נמנו 180,000 ישראלים ששמם כהן (2.6% מכלל האוכלוסייה היהודית) ו-108,000 איש נקראו בשם לוי (1.5% מהיהודים). השם השלישי השכיחותו היה מזרחי (כ-30,200) ואחר כך פרץ (29,600) ביטון, דהן, אברהם ופרידמן[3]. בקרב מוסלמים היה השם הנפוץ ביותר אגבאריה ובקרב הנוצרים ח'ורי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • (2), 300-307 .Carlson, K. A., & Conard, J. M. (2011). The last name effect: how last name influences acquisition timing. Journal of Consumer Research, 38

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איציק יונה, ואלה שמות, "הקוריאנים" - המדריך לקוריאה, ‏10 בפברואר 2008
  2. ^ מיכל רום, אז איך קוראים לך עכשיו?, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2019, עמ' 61-62
  3. ^ 1 2 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמות משפחה בישראל 2016
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.