שמואל אבא מזיכלין

רבי שמואל אבא מזיכלין (י"ט בכסלו ה'תק"ע - כ"ו באלול תרל"ט) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות והאדמו"ר הראשון של חסידות זיכלין.

תולדותיועריכה

נולד בשנת ה'תק"ע לרב זעליג (בן הרב איצקל ודבורה בת הרב פישל מסטריקוב) וליוטל בעיר לויביטש שבפולין. נקרא על שם סביו הרב שמואל מטשערנוויסק ועל שם דודו זקינו הרב אבלי חריף מקאליש. למד תורה אצל רבי אריה לייב צינץ, ואצל רבי משה יהודה לייב זילברברג. רבו לעבודת ה' היה סבו רבי פישל מסטריקוב, תלמידם של המגיד ממעזריטש, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כמו כן ביקר כמה פעמים אצל הרב שמחה בונים מפשיסחא. בהגיעו לפרקו נישא לגולדה רייצא, בת דודו הרב מרדכי מבודזאנוב (שהיה חתן אמו חורגתו דבורה). אחר חתונתו החל להנהיג עדה בלויביטש. אחר כמה שנים מחתונתו ירד אביו מנכסיו ועל כן לקחו חמיו לגור על ידו בבודזאנוב שם פתח בית כנסת חסידי ונהג באדמו"רות. בשנת תר"ד נולד לו בנו רבי משה נתנאל. באותה תקופה ירד חמיו מנכסיו ולכן עבר לזיכלין שם התגוררה דודתו ביילא, אחות אביו וחמיו שהבטיחה לו לספק לו את צרכיו.

רבי שמואל אבא התנגד מאוד לממשלת רוסיה עקב גזירותיה על היהודים ורדיפתה את רבי ישראל מרוז'ין, אותו החשיב מאוד. בעקבות כך הלשינו עליו מתנגדיו לשלטונות, על כך שהוא מעודד את תקומת מדינת פולין הכבושה, ועקב כך נאסר רבי שמואל אבא בחודש כסלו ה'תר"ה בכלא שבעיר לונטשיץ, שם ישב כשלושה שבועות עד שהגיעה הפקודה מורשא לשחררו.

נפטר בשנת תרל"ט בזיכלין ונקבר במקום. על פי המסורת החסידית, נעצר השעון בחדרו בשעת פטירתו. בנו יחידו, רבי משה נתנאל, מילא את מקומו באדמו"רות.

דרכועריכה

נודע בדרכו העממית והפשוטה, עשיית מופתים וקירוב יהודים פשוטים. דרך זו הייתה חריגה בפולין החסידית, שם הייתה נפוצה דרך פשיסחא העמקנית והלמדנית.

כן התנגד לרופאים מכל סוג[1] עליהם היה אומר את הפסוק (תהילים קמד, ח) "אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" - שדיבורם בפיהם הוא שוא, ומה שכותבים רפואות ביד ימינם הוא גם כן שקר[2].

צאצאיועריכה

  • רבי משה נתנאל מזיכלין, ממלא מקום אביו באדמו"רות.
  • מרים ברכה, נפטרה ללא צאצאים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • להב אש מאת נינו הרב אפרים מאיר זיכלינסקי

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ, להב אש, מכון שמחת עולם, ירושלים תשס"ח, עמודים ריא - ריט.
  2. ^ אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ, להב אש, מכון שמחת עולם, ירושלים תשס"ח, עמ' ריב.