שמואל בן יוסף

הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700) היה מרבני יהדות פולין במאה ה-17. חיבר את הספרים "עולת תמיד" על הלכות יום ויום בשולחן ערוך ו"עולת שבת" על הלכות שבת בשולחן ערוך.

ביוגרפיהעריכה

נולד בקרקוב בשנת ה'ת - 1640, חותנו היה הרב חיים אורגלר, מחכמי קרקוב (נפטר חשוון תמ"ט).

שימש כדיין בקרקוב[1].

בשנת תמ"א הוציא לאור את פירושו על השולחן ערוך. בהקדמה לספר כתב שרוצה להוציא עוד ספר שכתב שנקרא: 'טירת כסף':

אנא ה' חזקני ואמצני פעם אחר פעם, ותאזרני חיל להוציא לאור תעלומות חכמה, חיבורי הגדול טירת כסף, אשר כבר התחלתי להביאו ולהקריבו על מזבח הדפוס

הקדמה לעולת תמיד

ככל הנראה לבסוף ספר זה לא יצא לאור.

התמוטט ונפטר בפתאומיות בליל שבת, א' באדר ת"ס (1700), בעת ביקור באלטונה. הוא נקבר בבית הקברות המקומי יומיים לאחר פטירתו.

פירושו לשולחן ערוךעריכה

חיבר פירוש על שולחן ערוך אורח חיים (נדפס לראשונה אמסטרדם תמ"א). חלקו הראשון, העוסק בהלכות יום יום (סימנים א-רמא), נקרא "עולת תמיד", וחלקו השני, העוסק בהלכות שבת ומועד (סימנים רמב-תרצז), נקרא "עולת שבת".

הפירוש מצוטט רבות בפי הבאים אחריו, אך ה"מגן אברהם" מצטט אותו תכופות באופן ביקורתי.[2] הדבר גרם לירידת קרנו והשפעתו של ה'עולת תמיד', כפי שכתב הרב חיים נתן דמביצר בספרו 'כלילת יופי' (חלק א עמ' סא-סב):

ואף כי בתחילת צאתו לאור הדפוס נתקבל לרצון ספר 'עולת תמיד', ובעיני כל היה חביב וחמיד[3] ...אכן כאשר נדפס הספר הנפלא 'מגן אברהם', אשר באו בו גם כן הרבה השגות עליו והורה עליו באצבע הרבה פעמים 'דלא כעולת תמיד', מני אז ביטל התמיד ולא נדפס עוד פעם שנית מני אז ועד עתה, והספר 'מגן אברהם' נתקבל במקומו באהבה ונקבעה הלכה כמותו בכל תפוצות ישראל עד היום הזה.

בשנת תשס"ג נדפס הספר שנית במהדורה מפוארת על ידי מכון 'זיכרון אהרן'.

לקריאה נוספתעריכה

  • משה דוד צ'צ'יק, פרקים לתולדות המחבר, בתוך: שולחן ערוך אורח חיים, עם הפירושים הקדומים ראשוני מפרשי השולחן ערוך אורח חיים, נחלת צבי ועטרת צבי. ירושלים: זיכרון אהרן, תשס"ג, עמ' 24-32.
  • יהודה גולדראט, ‏"מיעוט דמות" של ספרים, בתוך: תגים, בני ברק, תשכ"ט, עמודים 22-27, באתר HebrewBooks

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הסכמות הרבנים לספר עולת תמיד בהם מוזכר שמשמש כדיין
  2. ^ דוגמאות: מגן אברהם סימן ח ס"ק יז, סימן יא ס"ק י, סימן יח ס"ק א, סימן כה ס"ק ז, סימן כז ס"ק ג, סימן לב ס"ק סג, סימן לה ס"ק א ("לא עיין בבית יוסף"), סימן פט ס"ק ח ("עשה עצמו כאילו לא ידע").
  3. ^ כלשון ההקדמה ל"מגן אברהם" מאת בנו.