שמואל בן עדיה
שמואל בן עדיה (בערבית: السموأل بن عادياء, א-סמואל אבן עאדיא) היה משורר יהודי שחי במאה השישית לספירה באזור חג'אז (בימינו בערב הסעודית) ומת בעיר תימא (חצי האי ערב) בסביבות 560 לספירה. לשמואל בן עדיה מיוחס ספר שירים שכתוב בערבית שנחשב לאחד הספרים החשובים בחקר השפה הערבית הטרום-אסלאמית ובחקר התרבות היהודית בחג'אז. נכדתו, צפיה, הייתה אחת מנשותיו של מוחמד אחרי שנלקחה כשלל.
| לידה |
המאה ה־6 חג'אז, חצי האי ערב, כיום בערב הסעודית  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־6 תימא, חצי האי ערב, כיום בערב הסעודית |
| צאצאים |
ברה בנת סמואל |
  | |
בימי חייו
עריכהתפקידו של בן עדיה כמשורר סייע לו רבות בהידוק קשריו עם מנהיגי השבטים הערביים באזור ועם המושלים הערבים מטעם שלטונות פרס והאימפריה הביזנטית. השירה הייתה אמצעי חשוב לבניית סטטוס חברתי ופוליטי חשוב ולהתקדמותו הפוליטית והחברתית של המשורר כאשר הייתה ההשכלה מוגבלת לשכבות מצומצמות בחברה. לפעמים ייחסו התושבים למשוררים כוחות על טבעיים בשל שליטתם בשירה. בצורה זאת הפך שמואל בן עדיה לאחד האנשים העשירים ביותר בחצי האי ערב כאשר הצליח לבנות מבצר גדול שנקרא בשם אל-אבלק. המבצר נבנה כדי לספק מקום הגנה חשוב הן למשפחתו והן לתושבי העיר תימא, ולשמש כמקום שבו הופקדו כספים ונכסים רבים בידי התושבים על מנת לשמור אותם.
דמותו ומורשתו
עריכהבספרות הערבית של ימי הביניים חוברו אגדות חינוכיות רבות סביב דמותו של שמואל בן עדיה. מטרת האגדות האלה הייתה להדגיש את ערכי המוסר של החברה בזמנו של מחבר האגדה בימי הביניים. אבן עדיה הוצג כדמות שמשקפת את האידיאל של הנאמנות והיושר. אבן עדיה מוצג כאדם שהעדיף את הנאמנות ופעל נגד האינטרסים האישיים והמשפחתיים שלו כאשר סירב למסור את הפיקדונות של המשורר הערבי הידוע אמרוא אל-קייס שהיו ברשותו למושל עיראק מטעם הפרסים. לאחר שנודע למושל העיראקי שאין בכוונתו של שמואל למסור את הפיקדונות, הוא רצח את בנו של שמואל, שבו החזיק כבן ערובה. נאמנות זו הולידה את הפתגם הערבי המפורסם "אין אדם נאמן יותר משמואל" (אופא מן אלסמואל). הסיפור הונצח בשירו של המוזיקאי והזמר שי נובלמן "רץ ביפו", שהופיע באלבומו "יומי הוא חלום".
בעת החדשה היו זרמים הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים שניצלו את דמותו ההיסטורית של בן עדיה לצרכים אידאולוגיים על מנת לגשר בין ערבים ליהודים. היו גם זרמים בפרט מן הצד הערבי שניסו לטשטש את זהותו היהודית של שמואל בן עדיה ולהבליט אותו כדמות ערבית לאומית שחייתה לפני האסלאם. עם זאת, שיריו והאגדות החינוכיות סביב דמותו נשארו מקור השראה לסופרים ואנשי רוח ערבים רבים בעולם הערבי.
על שמו רחוב מרכזי בירושלים המחבר בין מוזיאון רוקפלר לאוכף שבין הר הזיתים להר הצופים בירושלים, וכן ביפו ובחיפה.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה- "שמואל בן עדיה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספר השירים של שמואל בן עדיה בערבית
א-סמואל אבן עאדיא, הלַאמִיָּה, באתר הארץ, 14 בינואר 2014- ד"ר מרדכי זליגזאהן, שמואל בן עדיא, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (איזנשטין, יהודה דוד, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 154, באתר היברובוקס
שמואל בן עדיה (נפטר בערך 560), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אמציה פלד, רחוב שמואל בן עדיה, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה