שמואל חיים

עיתונאי איראני

שמואל חיים (ידוע גם בכינויים מונסייר חיים ושמואל יחזקאל אפנדי; 189115 בדצמבר 1931) היה עיתונאי, מנהיג קהילתי ופעיל ציוני יהודי-איראני שכיהן כחבר המג'לס של איראן (הפרלמנט האיראני) בשנות ה-20 של המאה ה-20.

שמואל חיים
Samuel Haim.JPG
לידה 1891
כרמאנשאה, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 15 בדצמבר 1931 (בגיל 40 בערך)
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 בדצמבר 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר פרלמנט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עיתון "החיים", ד' באב תרפ"ה (1925), חלקו הימני בפרסית סטנדרטית וחלקו השמאלי בפרסית יהודית

קורות חייועריכה

חיים נולד בעיר כרמאנשאה שבאזור האיראני של חבל כורדיסטן. בנעוריו התחנך בבית ספר של כל ישראל חברים והשתלם במספר שפות זרות. משנת 1914 עבד כפקיד מכס בעיר מולדתו, ובזכות חוש פוליטי מחודד עם הזמן החל לשמש גם כיועץ פוליטי של שגרירות בריטניה. בשנת 1920 עבר לעיר הבירה טהראן והחל לעבוד כעיתונאי עבור העיתון המוסלמי-הכללי "אתחאד" (אחדות). לאחר מכן החליט לצאת ביוזמה לייסד עיתון המיועד לקהילה היהודית, והקים עיתון שבועי בשם "החיים" שיצא לאור בשנים 1922–1925. מרבית העיתון היה כתוב בפרסית סטנדרטית, אך חלקו היה כתוב גם בפרסית יהודית.

חיים ניצל את במת העיתון כדי לבטא את עמדותיו בנושאים השונים על סדר היום של יהדות פרס באותה תקופה; הוא קרא לבני הקהילה לגלות מעורבות גדולה יותר בחיים הפוליטיים, קרא לעריכת רפורמות במוסדות הקהילה, וביקר את ממשלת איראן על מקרי אפליה ודיכוי של יהודיה. הוא לא חשש להביע את ביקורת זו כלפי הממשלה האיראנית בפומבי ואף יזם פניה לחבר הלאומים כדי שיסייע ליהודים באיראן, וכך רכש לעצמו לא מעט אויבים בממשל האיראני. כמו כן הוא השתמש בעיתון כבמה להפצת הרעיון הציוני. הוא האמין שהארגונים הציונים היהודים-איראנים הקיימים אינם מתנהלים ומתפקדים כשורה ולכן הקים ארגון ציוני מתחרה שזכה למספר רב של תומכים.

בשנת 1923 התמודד חיים וזכה ברוב גדול בבחירות של הקהילה היהודית לתפקיד הנציג היהודי בפרלמנט (מג'לס) של איראן, וכך היה לחבר באספה החמישית של המג'לס האיראני. בזמן כהונתו בפרלמנט הוא נטה לשתף פעולה עם חברי הפרלמנט מהאופוזיציה, וכך יצר אנטגוניזם מצד רזא ח'אן (ראש הממשלה דאז ולאחר מכן השאה). הוא היה צפוי לנצח גם בבחירות לכיסא היהודי במג'לס השישי, אך הושם במעצר בשבועיים וחצי לפני הבחירות ולבסוף הפסיד ליריבו ד"ר איוב לוקמאן נהוראי. מעט לאחר סיום כהונתו כחבר פרלמנט הואשם על ידי רשויות איראן בקשירת קשר להתנקשות בשאה מתוך כוונה להפוך את איראן לרפובליקה. הוא הועמד לדין בפני בית משפט צבאי שגזר עליו עונש מוות בשנת 1926. הוא נותר בכלא בתא נידונים למוות מספר שנים נוספות, וב-15 בדצמבר 1931 הוצא להורג על ידי כיתת יורים.

קישורים חיצונייםעריכה