שמואל תנחום רובינשטיין
הרב שמואל תנחום רובינשטיין (ט"ו בשבט תרע"ו, 20 בינואר 1916 - י"ח באב תשנ"ח, 10 באוגוסט 1998) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כרב הראשי של גבעתיים, ולאחר מכן אב בית דין בתל אביב. מחבר פירוש רמב"ם לעם, שזיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
תולדותיו עריכה
נולד לר' יעקב דוד רובינשטיין בביאלא פודולסק[1] למשפחה מחסידי לומאז' (ענף של חסידות קוצק). בצעירותו נודע כ"עילוי מביאלה", וסיפרו עליו שבגיל חמש ידע את כל ספר ישעיהו בעל פה. היה מראשוני התלמידים בישיבת חכמי לובלין, ממקורבי ראש הישיבה, הרב מאיר שפירא[2].
בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל. בגיל 22 נתמנה לרב בית כנסת של יעקב גזונטהייט ברחוב בן-יהודה בתל אביב. בשנותיו הראשונות בארץ התפרנס מעבודה כמורה בבתי ספר תיכוניים. בשנת 1948 מונה לרבה הראשי של גבעתיים[3]. הוא החזיק בתפקיד עד שנת 1965. בשנת תש"י השתתף בכנס רבנים של הפועל המזרחי ונבחר לוועדה המרכזת[4].
בשנת תשכ"ה ניגש לבחינות כושר לדיינות[5], בשנת תשכ"ה נתמנה לדיין בבית הדין הרבני[6], תחילה בחיפה, וכעבור שנים אחדות בתל אביב. בשנת תשל"ח מונה לאב בית דין בתל אביב[7]. הוא המשיך לכהן בתפקידו בהתנדבות, גם לאחר שיצא לגמלאות. בשנת תשמ"ה נבחר לרב בית כנסת "בית יעקב אהל רבקה" ברחוב יהושע בן נון בצפון תל אביב[8].
החל מאמצע שנות ה-40, לבקשת ידידו הרב מרדכי-דב רבינוביץ', כתב את הפירוש לכמה חלקים של הרמב"ם בסדרת "רמב"ם לעם" שיצאה לאור בהוצאת מוסד הרב קוק[9]. על הפירוש זכה לפרס הרב קוק לשנת תשי"ח, ולפרס הרב מימון לשנת תשמ"ו[10]. בשנת 1970 היה יו"ר ועדת פרס יד הרב מימון[11]. פרסם מאמרים רבים בקובצי "תורה שבעל פה".
הרב רובינשטיין נישא לחיה פיגא גיטל, בתו של הרב חיים טוביה פליגלטויב מחבר "כנפי יונה" (נפטרה בתשנ"ו). לבני הזוג לא נולדו ילדים.
משנתו ההלכתית עריכה
הרב רובינשטיין השתתף בפולמוס ההלכתי סביב ניתוחי מתים שהתקיים בשנות ה-60 במדינת ישראל. לשיטתו ניתוחי מתים מותרים רק כאשר ישנו סיכוי להצלת חולה אחר, ויש צורך שחכמי ישראל ילמדו רפואה ויוכלו לדון בשאלות אלו באופן עצמאי, ולא רק כסרח עודף בוועדות הרפואיות[12].
גם בפולמוס הגיור שהסעיר את מדינת ישראל בשנות השבעים השתתף הרב רובינשטיין. בקובץ 'תורה שבעל פה' כרך י"ג הוא הציג את השאלה האם ניתן לגייר בני זוג של יהודים מתבוללים שייתכן שלא ישמרו מצוות אחר גיורם כמחלוקת הפוסקים, וגם נטה להתיר גיור גויה שנשואה לכהן, בשל העובדה שהוראת חכמים שאין לגייר גר שרוצה לקבל את התורה 'חוץ מדבר אחד' נאמרה רק כאשר האינטרס להתגייר הוא של הגויה, אבל כאשר לבית הדין יש אינטרס לגיירה כדי למנוע התבוללות - ניתן לגייר גם כשקבלת המצוות לא שלמה. בכרך כ"ה שם הציג שהמחלוקת בדבר בני זוג של יהודים מתבוללים שייתכן שלא ישמרו מצוות אחר גיורם היא שאלה של 'עין טובה' ואופטימיות אל מול 'עין רעה' וחששנות[13][14].
לדעתו של הרב רובינשטיין שימוש ברמקול אסור בשבת, אפילו אם הוא פתוח מבעוד יום, בעיקר בשל החשש שיתקלקל ויבואו לתקנו ולחברו מחדש בשבת, אולם שימוש במכשיר שמיעה עבור חרש מותר, בשל הצורך הגדול שיש בו. ואין לחשוש שיבואו להתיר את הדלקתו בשבת, משום שאין לנו לחדש גזירות שכאלה, ובייחוד בדברים שנעשים בצנעא[15].
לקריאה נוספת עריכה
- יצחק רפאל וגאולה בת-יהודה (עורכים), 'רובינשטיין, שמואל תנחום', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ו, מוסד הרב קוק תשס"א, עמ' 828–829
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת הפרסומים של שמואל תנחום רובינשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- טל שחר, העילוי מביאלה
- הגאון ר' שמואל תנחום רובינשטיין, השימוש במעלית בשבת, קובץ אור המאיר, עמ' 175, באתר היברובוקס
שמואל תנחום רובינשטיין (1916-1998), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ספרי מוסד הרב קוק, עמוד 235, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל: קובץ אור המאיר, עמ' 227–234, באתר היברובוקס
- ^ ש. אדרי, הרב רובינשטיין נתמנה לרבה של גבעתיים, הצופה, 5 במרץ 1948, עמ' 7
- ^ החלטות חבר הרבנים של הפועל המזרחי, התורה והמדינה, קובץ ב', אייר תש"י, עמוד קכד, באתר היברובוקס
- ^ הבחינות לדיינים נפתחות היום, הצופה, 11 בנובמבר 1964, עמ' 4
- ^ נח זבולוני, הושלם שיבוץ דיינים חדשים, חרות, 17 במאי 1965
- ^ יצחק שומרון, 9 דיינים מונו לאבות בתי דין, מעריב, 15 באוגוסט 1978
- ^ דיינים ורבנים חדשים בישראל, ברקאי תשמ"ה, באתר היברובוקס
- ^ הרב שמואל תנחום רובינשטיין, ספר המדע, תש"ו, באתר היברובוקס
- ^ הרב שמואל תנחום רובינשטיין והרב עזרא בצרי חתני פרס יד הרב מימון לספרות ומחקר תורניים, ברקאי, תשמ"ז, באתר היברובוקס
- ^ פרס מיימון ל"נזיר", מעריב, 14 ביולי 1970
- ^ תורה שבעל פה, כרך ו, עמוד סז
- ^ תורה שבעל פה כרך י"ג, עמוד עד
- ^ תורה שבעל פה, כרך כ"ה, עמוד יח
- ^ תורה שבעל פה כרך ט', עמוד סא