חסידות קוצק

חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק בתחילת המאה ה-19 ופעלה בפולין עד לשואה.

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק

היסטוריהעריכה

מייסד החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוצק, אחד המיוחדים באדמו"רי פולין, התפרסם בחריפותו ובהנהגתו התקיפה. רבי מנחם מנדל לא נהג במנהגי אדמו"רות, מיעט בעריכת "טישים", התנגד לעשיית מופתים ובכלל מיעט בקבלת קהל. מחסידיו הוא דרש עבודה עצמית, חתירה מתמדת לשלמות, ביקורת וענווה. חסידות קוצק התאפיינה בחריפות, בלמדנות ובמנהגים רבים שהיו זרים לאנשים שמחוץ לה. בעשרים השנים האחרונות לחייו (משנת ת"ר עד תרי"ט) הסתגר רבי מנחם מנדל בביתו, וכמעט שלא יצא ממנו[1]. למרות זאת, החסידות המשיכה לגדול וסחפה אחריה רבים[2].

בעקבות הסתגרותו ואי הסכמתו לקבלת קהל פרש מקוצק תלמידו הקרוב רבי מרדכי יוסף ליינר וייסד את חסידות איזביצא.

לאחר פטירתו (כ"ב שבט, ה'תרי"ט - 1859), בחרו רוב חסידיו, כולל שני בניו של הרבי מקוצק, רבי בנימין ורבי משה ירוחם ושני חתניו רבי אברהם בורנשטיין ורבי דב זאב רפפורט בדודם רבי יצחק מאיר אלתר מגוּר כאדמו"ר. אף על פי שדרכם של אדמו"רי גור הייתה מתונה מזו של הרבי מקוצק, ניתן לזהות מאפיינים שווים בשתי החסידויות; לכן, יש הרואים את חסידות גור כממשיכה של חסידות קוצק[3] ופשיסחא.

חסידות נוספת שיצאה מבית קוצק היא חסידות סוכטשוב, שנוסדה על ידי רבי אברהם בורנשטיין, חתנו של רבי מנחם מנדל, והחלה לפעול אחרי פטירתו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר[4] ( י"ח אדר ה'תר"ל), ממשיכו של רבי יצחק מאיר אלתר . שתי החסידויות הללו מאופיינות כחסידיות למדניות, כהמשך לשיטת קוצק ופשיסחא.

עם זאת, קבוצה גדולה של חסידים נשארה בקוצק תחת הנהגת רבי דוד מורגנשטרן, בנו הבכור של רבי מנחם מנדל, שממנו יצאה שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין עד לשואה והנהיגה אלפי חסידים בהשראת מייסד השושלת רבי מנחם מנדל מקוצק, אך בדרך מתונה ומקובלת יותר מזו שהייתה נהוגה בימיו של הרבי הזקן מקוצק. בתקופת השואה נרצחו רוב חסידי קוצק וצאצאיו של הרבי מקוצק.

אדמו"רי החסידותעריכה

רבי דוד מקוצקעריכה

רבי דוד מורגנשטרן (תקס"טכ"ב בתמוז תרל"ג) היה האדמו"ר השני מקוצק, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא ובעיקר תלמידו של אביו. נשא את הרבנית טויבא גרינוולד בת רבי צבי הערשל דישקעס[5] מאופוצ'נו בי"א באלול תקפ"ז[6].[7] התפרנס מחנות שנוהלה על ידי אשתו. היה סמוך לאביו כל השנים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו בעיירה קוצק. כאביו, גם דברי התורה שלו היו קצרים וחריפים. אף על פי שהיה בעל כישרון כתיבה, הוא לא כתב את תורתו, והיא מצויה בספרים שונים. בשנת תשמ"ט הודפסו דברי תורתו שנלקטו על ידי נכדו רבי מנדל מאיר מסוקולוב בתוך הספר 'שארית ישראל'. בתשס"ז (2007) יצא לאור הספר "אהבת דוד השלם", המלקט את תורתו ותולדות חייו.[8]

לאחר פטירתו החלו שניים מבניו, רבי ישראל מפילוב ורבי צבי הירש מלומאז', לכהן כאדמו"רים. בנו הנוסף, רבי יעקב יהושע מורגנשטרן (נפטר בט"ו בניסן תרס"ט, 1909) סירב לכהן כאדמו"ר ונסע לחצרו של אחיו, רבי ישראל מפילוב. רק לאחר פטירתו בשנת תרס"ו (1906) התמנה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אחיו. רבי דוד ובנו, רבי יעקב יהושע, קבורים באהל[9]בבית הקברות בקוצק לצד מייסד השושלת, רבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי ישראל מפילוב וצאצאיועריכה

רבי חיים ישראל מורגנשטרן (ת"רי"ב בסיוון תרס"ה, 1905). ישב תחילה בקוצק ואחר כך בפילוב. ניהל חצר גדולה, שאליה הגיעו רוב חסידיו של אביו. היה אדמו"ר בעל דעות מקוריות ועצמאיות וניסה ליזום פעולות של קניית קרקעות בארץ ישראל ועלייה לארץ של ציבור שומר מצוות. בניו מילאו את מקומו אחרי פטירתו.

 
אוהל רבי משה מרדכי מפילוב בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי צבי הירש מלומאז' וצאצאיועריכה

 
אוהל רבי צבי הירש מלומאז' בבית הקברות היהודי בוורשה

בנו השני של רבי דוד, רבי צבי הירש מלומאז' (תרי"בג' באלול תרפ"ו, 1926), היה חתנו של האדמו"ר שלמה יהושע מראדזימין. בשנת תרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין, ממנה עבר ללומאז' ומשם לוורשה. חידושי תורתו נשארו בכתב יד והודפסו לראשונה בספר 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א .

בניו של רבי צבי הירש שימשו כאדמו"רים לאחר פטירתו.

  • רבי חיים יעקב אריה מראדזימין - וישקוב (נולד בתרל"ז), היה חתנו של רבי מנחם מאמשינוב. כיהן כרב בוישקוב. לאחר פטירת דודו, רבי אהרן מנדל מראדזימין, בשנת תרצ"ד ללא בנים, החל לכהן גם כאדמו"ר לחסידי ראדזימין ועבר לגור בה. חתנו היה אחיינו רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. בנו, רבי דוד שלמה מורגנשטרן מונה לרבה של וישקוב במקומו. רבי יעקב אריה מורגנשטרן נספה בשואה עם בני משפחתו.[14] בתו יוטא טויבא נישאה לרבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש האדמו"ר מאמשינוב.
  • רבי אברהם פנחס מורגנשטרן מלומאז' - שדליץ (נולד בתרל"ו), כיהן כאדמו"ר בשדליץ ואחר כך בוורשה. נספה בשואה עם בני משפחתו.
  • רבי מנחם מנדל - התגורר בוורשה וכיהן שם כאדמו"ר. נספה בשואה.
  • רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז' - נולד בשנת תרנ"ד. בשנים תרפ"ז ותרפ"ט שהה בארץ ישראל. עלה בשנת תשי"ז. בשנת תרצ"ט היגר לאנגליה. מאוחר יותר עבר לארצות הברית[15] היה מנהל "החברה להשגחה ולתיקון מצבות קברי הצדיקים בארץ ישראל".[16] הוציא לאור חלק מכתבי סבו, רבי יעקב אריה מראדזימין, בספרים "דברי אביב" "וביכורי אביב".[17] כמו כן פרסם והפיץ סגולה של סבו רבי יעקב אריה אודות 'שמות קדושים' המסוגלים להציל מנזק את האדם הנושא אותם . התגורר בבני ברק ובשנת תשכ"ו הקים את בית מדרשו ברחוב ברסלב 14 בשם 'מדרש יחיאל'-קאצק. לפני מלחמת העולם השנייה קרא ליהודים לברוח מפולין אך אשתו לא רצתה לעזוב פולין ונספתה בשואה.[18] נישא בשנית בישראל. נפטר בבני ברק בכ"ד באדר תשל"ד 17 במרץ 1974 ונקבר בבית הקברות שומרי שבת.[19] לא הניח בנים.
    • בנותיו. הרבנית אסתר גליקא אשתו של רבי נחמיה אלתר בנו של רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (ה'שפת אמת'), נולד בשנת ה'תרפ"ה, עמד בראש ישיבת שפת אמת בירושלים, נפטר בכ"ב בתמוז ה'תש"ב ונקבר באהל ראדזימין בווארשא. דברי תורתו נדפסו בספר 'חידושי רבי נחמיה'. היה חותנו של רבי שמחה בונם אלתר מגור, בעל ה'לב שמחה
  • הרבנית עלקא ברכה אשת האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים, בעל ה'בית אברהם'. שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ, נפטר בסלונים בא' באייר תרצ"ג.

לקריאה נוספתעריכה

  • רשימת מאמרים על חסידות קוצק באתר רמב"י
  • ישראל ארטן, אמת ואמונה - קוצק, ת"ש. עריכה מחודשת של שמחה מורגנשטרן, עם ביאורים, פרקי תולדות והרחבות נוספות, תשפ"א
  • יצחק אריגור, קוצק : דמות אחד החזיונות המופלאים בחסידות, תל אביב תרצ"ו
  • יוסף פאקס, ר' מנחם מנדל מקוצק : המורד הקדוש של החסידות: חייו, הלך נפשו ושיטתו. דיסרטציה, דרופסי קולג', 1952
  • אברהם יהושע השל, קוצק - במאבק למען חיי אמת, מיידיש: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, ירושלים 2015
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק, תש"ע-2010, חלק ג', עמ' 281-264
  • יצחק רפאל, רבי חיים ישראל מפילוב - אדמו"ר ציוני בתוך על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • דוד אברהם מנדלבוים (עורך), עטרת צבי על חומש בראשית מאת רבי צבי הירש מורגנשטרן מלוקוב, בתוספת מראי מקומות ותולדות חייו, 1994
  • שארית יצחק, תל אביב תשמ"ט (כולל קורות חייו מאת אהרן סורסקי)
  • שארית ישראל, דברי תורה מאת רבי חיים ישראל מפילוב, לוקטו על ידי נכדו רבי מנדל מאיר מסוקולוב, תל אביב תשמ"ט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש המטילים ספק בטענה להסתגרות בסוף ימיו, ראו בספר 'אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, פרק כצאת השמש בגבורתו מפי תלמידיו ומשפחתו
  2. ^ החוקר צבי רבינוביץ בספרו 'בין פשיסחא ללובלין' (ירושלים תשנ"ז, עמ' 475) והחוקר פרופסור מרצ'ין וודזינסקי בספרו (Hasidism and Politics עמ' 290) מספרים כי גם בשנים אלו נסעו לקוצק 5000 חסידים לקראת ראש השנה, וראו בספר 'מאור הגולה' (יהודה לייב לוין, ירושלים תשע"ו, עמ' תפה)
  3. ^ לאחר הפירוד עם איזביצא אמר הרבי מקוצק להחידושי הרי"מ 'אתה לא עזבתני הנני מבטיח לך שאגמול לך אצל ילדיך'. שיח שרפי קודש ח"ה דף לא ע"ב אות ו
  4. ^ ראה בספר 'מראה הדשא' עמוד עה
  5. ^ מתלמידי החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחא, הרבי רבי בונם מפשיסחא והרבי מקוצק.
  6. ^ על פי גירסת גליקסמן בהסתמך על שטר הכתובה החתונה הייתה בח' באלול תקפ"ז בפשיסחא. דער קאצקער רבי עמוד קז
  7. ^ בן-ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך א, עמ' רכב. מאיר עיני הגולה אות קפד
  8. ^ ראו אודותיו באתר "אגודת אוהלי צדיקים"
  9. ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל על ידי האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר אשר יצק מצבה על מקום האהל ושיחזר את נוסח המצבות (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה)
  10. ^ אסתר פרבשטין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 416.
  11. ^ פנינה מיזליש, ‏רבנים בשואה, באתר "דעת"
  12. ^ רבי משה מרדכי מורגנשטרן, מדרש משה, חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', באתר HebrewBooks
  13. ^ ברוך דיין האמת: האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל באתר בחדרי חרדים.
  14. ^ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, 1969, עמ' 135
  15. ^ על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומת הזיהוי של העיול: "מורגנשטרן, יחיאל מאיר בן צבי הירש"
  16. ^ ראו: יחיאל מאיר מורגנשטרן, ‏תולדות חזקיה די סילוה, ירושלים, תרפ"ט, באתר HebrewBooks
  17. ^ ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר HebrewBooks
  18. ^ הקדמה לספר "ביכורי אביב"
  19. ^ אלפסי כותב בטעות כ"ד באב תשכ"ד