חסידות קוצק

חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בעיירה קוצק שבפולין

חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק

היסטוריהעריכה

מייסד החסידות היה רבי מנחם מנדל מקוצק, אחד המיוחדים באדמו"רי פולין, התפרסם בחריפותו, בפרישותו, בחדות אמרותיו הנוקבות, בהנהגתו התקיפה ובחתירה קיצונית לאמת. בשנים האחרונות מיעט בעריכת טישים ובקבלת קהל וכן והתנגד לעשיית 'עניין' ממופתים, מחסידיו הוא דרש עבודה עצמית, חתירה מתמדת לשלמות, ביקורת וענווה[1]. חסידות קוצק התאפיינה בחריפות, בלמדנות ובמנהגים רבים שהיו זרים לאנשים שמחוץ לה. בעשרים השנים האחרונות לחייו (משנת ת"ר עד תרי"ט) כמעט שלא יצא מביתו.[2]. למרות זאת, החסידות המשיכה לגדול וסחפה אחריה רבים[3].

לאחר פטירתו (כ"ב שבט, ה'תרי"ט - 1859), בחרו רוב חסידיו, כולל שני בניו של הרבי מקוצק, רבי בנימין ורבי משה ירוחם ושני חתניו רבי אברהם בורנשטיין ורבי דב זאב רפפורט בדודם תלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגוּר כאדמו"ר. אף על פי שדרכם של אדמו"רי גור הייתה מתונה מזו של הרבי מקוצק, ניתן לזהות מאפיינים שווים בשתי החסידויות; לכן, נחשבת חסידות גור כממשיכה של חסידות קוצק[4] ופשיסחא.

חסידות נוספת שיצאה מבית קוצק היא חסידות סוכטשוב, שנוסדה על ידי רבי אברהם בורנשטיין, חתנו של רבי מנחם מנדל, והחלה לפעול אחרי פטירתו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר[5] ( י"ח אדר ה'תר"ל), ממשיכו של רבי יצחק מאיר אלתר . שתי החסידויות הללו (גור וסוכטשוב) מאופיינות כחסידיות למדניות, כהמשך לשיטת קוצק ופשיסחא.

עם זאת, קבוצה גדולה של חסידים נשארה בקוצק תחת הנהגת רבי דוד מורגנשטרן, בנו הבכור של רבי מנחם מנדל, שממנו יצאה שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין עד לשואה והנהיגה אלפי חסידים בהשראת מייסד השושלת רבי מנחם מנדל מקוצק, אך בדרך מתונה ומקובלת יותר מזו שהייתה נהוגה בימיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל. בתקופת השואה נרצחו רוב חסידי קוצק וצאצאיו של האדמו"ר מקוצק.

אדמו"רי החסידותעריכה

רבי דוד מקוצקעריכה

רבי דוד מורגנשטרן (תקס"טכ"ב בתמוז תרל"ג) היה האדמו"ר השני מקוצק, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא ובעיקר תלמידו של אביו. נשא את הרבנית טויבא גרינוולד בת רבי צבי הערשל דישקעס[6] מאופוצ'נו בי"א באלול תקפ"ז[7].[8] התפרנס מחנות שנוהלה על ידי אשתו. היה סמוך לאביו כל השנים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו בעיירה קוצק. כאביו, גם דברי התורה שלו היו קצרים וחריפים. אף על פי שהיה בעל כישרון כתיבה, הוא לא כתב את תורתו, והיא מצויה בספרים שונים. בשנת תשמ"ט הודפסו דברי תורתו שנלקטו על ידי נכדו רבי מנדל מאיר מסוקולוב בתוך הספר 'שארית ישראל'. בתשס"ז (2007) יצא לאור הספר "אהבת דוד השלם", המלקט את תורתו ותולדות חייו.[9]

לאחר פטירתו החלו שניים מבניו, רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב ורבי צבי הירש מלומאז', לכהן כאדמו"רים. בנו הנוסף, רבי יעקב יהושע מורגנשטרן (נפטר בט"ו בניסן תרס"ט, 1909) סירב לכהן כאדמו"ר ונסע לחצרו של אחיו, רבי ישראל מפילוב. רק לאחר פטירתו בשנת תרס"ו (1906) התמנה לאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אחיו. רבי דוד ובנו, רבי יעקב יהושע, קבורים באהל[10]בבית הקברות בקוצק לצד מייסד השושלת, רבי מנחם מנדל מקוצק.

רבי ישראל מפילוב וצאצאיועריכה

רבי חיים ישראל מורגנשטרן (ת"רי"ב בסיוון תרס"ה, 1905). ישב תחילה בקוצק ואחר כך בפילוב. ניהל חצר גדולה, שאליה הגיעו רוב חסידיו של אביו. היה אדמו"ר בעל דעות מקוריות ועצמאיות וניסה ליזום פעולות של קניית קרקעות בארץ ישראל ועלייה לארץ של ציבור שומר מצוות. בניו מילאו את מקומו אחרי פטירתו.

 
אוהל רבי משה מרדכי מפילוב בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי צבי הירש מלומאז' וצאצאיועריכה

 
אוהל רבי צבי הירש מלומאז' בבית הקברות היהודי בוורשה

בנו השני של רבי דוד, רבי צבי הירש מלומאז' (תרי"בג' באלול תרפ"ו, 1926), נשא בשנת ה'תרכ"ז בזווג ראשון את מרת יוטע הענא בתו של האדמו"ר רבי שלמה יהושע בן האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, לאחר פטירתה בשנת ה'תרמ"ב נשא בזווג שני את מרת שרה מנוחה בת החסיד ליפא לנדברג, היא לא האריכה ימים ונפטרה, אז נשא בזווג שלישי את מרת פייגה לאה בת האדמו"ר רבי דוד גולדמן.[15]

בשנת תרל"ג לאחר פטירת אביו והוא בן 21 החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין, לאחר הסתלקות רבי יעקב אריה מראדזימין ביום י"ח בתמוז ה'תרל"ד עבר לקוצק אחר כך ליאראוו, ומשם ללומאז' הסמוכה לראדזימין שם התגורר שנים ארוכות, משם עבר לסעראצק ולפראגה, ובסוף ימיו התגורר בוורשה ברחוב דז'יקא[16].הנהגתו הייתה בחריפות של קוצק מהולה באהבת ישראל בנוסח ראדזמין, עבור חסידיו היה קאצקער רבי ו'לעמך' ראדזימין רבי[17]. חידושי תורתו שנשארו בכתב יד אצל בנו רבי יחיאל מאיר הודפסו לראשונה בספר 'אמת ואמונה' מהדורת ה'תשפ"א[18]. דברי תורה נוספים נמצאים בספרים 'שארית מנחם'[19] ו'שמן לנר' של תלמידו הרב שמואל יעקב רובינשטיין אב"ד פאריז,

בניו של רבי צבי הירש שימשו כאדמו"רים לאחר פטירתו.

  • רבי חיים יעקב אריה מראדזימין - וישקוב (נולד בתרל"ז), היה חתנו של רבי מנחם מאמשינוב. כיהן כרב בוישקוב. לאחר פטירת דודו, רבי אהרן מנדל מראדזימין, בשנת תרצ"ד ללא בנים, החל לכהן גם כאדמו"ר לחסידי ראדזימין ועבר לגור בה. חתנו היה אחיינו רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב. בנו, רבי דוד שלמה מורגנשטרן מונה לרבה של וישקוב במקומו. רבי יעקב אריה מורגנשטרן נספה בשואה עם בני משפחתו.[20] בתו יוטא טויבא נישאה לרבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש האדמו"ר מאמשינוב.
  • רבי אברהם פנחס מורגנשטרן מלומאז' - שדליץ (נולד בתרל"ו), כיהן כאדמו"ר בשדליץ ואחר כך בוורשה. נספה בשואה עם בני משפחתו.
  • רבי מנחם מנדל - התגורר בוורשה וכיהן שם כאדמו"ר. נספה בשואה.
  • רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז' גדול בתורה, נודע בחריפותו ופרישותו[21] - נולד בשנת ה'תרנ"ד, בשנת ה'תרע"ב נשא את מרת חיה בת החסיד רבי משה קליינלרר מחסידי גור בלודז'. בשנים תרפ"ד ותרפ"ט שהה בארץ ישראל. בשנת תרצ"ט היגר לאנגליה. מאוחר יותר עבר לארצות הברית[22] הקים וניהל את "החברה להשגחה ולתיקון מצבות קברי הצדיקים בארץ ישראל". בי"ב באלול ה'תרפ"ח חנך את מצבותיהם המחודשות של רבי חזקיה שי סילוה בעל ה'פרי חדש' ורעייתו.[23] בשנת ה'תרצ"ב הקים את מצבתו של רבי אליהו די וידאש בעל ה'ראשית חכמה' בחברון[24] . בשנת ה'תרפ"ה הזמין אספה בביתו בירושלים בה השתתפו כארבעים איש במטרתה לרכוש קרקעות בסביבות ירושלים ולייסד מושבה דתית, באספה זו הוחלט לייסד חברה בשם 'זיכרון-דוד', לזכר סבו האדמו"ר רבי דוד מורגנשטרן מקוצק, ורכשו 4000 דונם מערבים בה הוקם היישוב 'מגדל עדר' ,למרבה הכאב הניסיון לא צלח.[25] הוציא לאור חלק מכתבי סבו, רבי יעקב אריה מראדזימין, בספרים "דברי אביב" "וביכורי אביב".[26] כמו כן פרסם והפיץ סגולה מתוך רשימת הסגולות של סבו רבי יעקב אריה אודות 'שמות קדושים' המסוגלים להציל מנזק את האדם הנושא אותם.
    בחודש אדר ה'תרצ"ב קרא להתפלל ולעשות הקפות עם ארבע מינים בקברי הצדיקים בחברון לבטל בחירת הצורר הרשע ימ"ש [היטלר] מאשכנז לפרלמנט אשר הדבר נוגע לשלום העולם[27] לפני מלחמת העולם השנייה הזהיר את היהודים לברוח מפולין כי משחית השם את ערי אירופא[28], אך הסיתו את אשתו שלא לעזוב את פולין ונספתה בשואה והוא ברח לבדו לאנגליה משם פעל להשיג רישיון כניסה למשפחתו אבל כבר פרצה המלחמה[29] בשנת ה'תש"ב כתב מכתב אל חתן אחותו רבי שמחה בונם אלתר מגור לארץ ישראל ותינה צערו על אשתו המתחננת שיחלצה משם - ואין לאל ידו.[30]
    עלה לארץ בשנת ה'תשי"ז והתגורר בירושלים ובהמשך מספר שנים התגורר בתל אביב. בשנת ה'תשכ"ב נשא בזיווג שני את מרת פרימט בת החסיד ר' שלמה דוד שמלצמן מהעיר אפטא בפולין. בשנת ה'תשכ"ה 1965 ביוזמת הסופר ש.י עגנון היה בקשר עם עירית ירושלים להקמת בית כנסת לזיכרון אדמור"י קאצק אולם למרות הסכמת עירית ירושלים להציע מגרש להקמת בית הכנסת בעיר הדבר לא הגיע לביצוע ובשנת ה'תשכ"ו הקים את בית מדרשו ברחוב ברסלב 14 בבני ברק בשם 'מדרש יחיאל'-קאצק, הממשיך לפעול עד היום עם מאות מתפללים הממשיכים את מורשת בית קוצק. נפטר בבני ברק בכ"ד באדר תשל"ד 17 במרץ 1974 במהלך שיחה עם בן דודו האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר אשר טיפל ברכישת הקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, סמוך לקברו של החזון איש לא הניח בנים.
  • בנותיו. הרבנית אסתר גליקא אשתו של רבי נחמיה אלתר בנו של רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (ה'שפת אמת'), נולד בשנת ה'תרפ"ה, עמד בראש ישיבת שפת אמת בירושלים, נפטר בכ"ב בתמוז ה'תש"ב ונקבר באהל ראדזימין בווארשא. דברי תורתו נדפסו בספר 'חידושי רבי נחמיה'. היה חותנו של רבי שמחה בונם אלתר מגור, בעל ה'לב שמחה. בשנת תשפ"א הוקמה בבני ברק ישיבה על שמו בשם 'בית נחמיה' על ידי נכדו רבי ישראל מנחם אלתר, בן האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה.
  • הרבנית עלקא ברכה אשת האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים, בעל ה'בית אברהם'. שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ, נפטר בסלונים בא' באייר ה'תרצ"ג.

לקריאה נוספתעריכה

  • רשימת מאמרים על חסידות קוצק באתר רמב"י
  • ישראל ארטן, אמת ואמונה - קוצק, ה'ת"ש. עריכה מחודשת של שמחה מורגנשטרן, עם מקורות וביאורים, פרקי תולדות והרחבות נוספות, ה'תשפ"א, מהדורה שנייה מורחבת, ה'תשפ"ב.
  • פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, פיטרקוב ה'תרח"צ (ביידיש).
  • יצחק אלפסי, הרבי מקוצק - חייו ותורתו, תל אביב תשי"ב. מהדורה מתוקנת, מוסד הרב קוק, סיון ה'תשע"ג.
  • יצחק אריגור, קוצק : דמות אחד החזיונות המופלאים בחסידות, תל אביב תרצ"ו
  • יוסף פאקס, ר' מנחם מנדל מקוצק : המורד הקדוש של החסידות: חייו, הלך נפשו ושיטתו. דיסרטציה, דרופסי קולג', 1952
  • אברהם יהושע השל, קוצק - במאבק למען חיי אמת, מיידיש: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, ירושלים 2015
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק, תש"ע-2010, חלק ג', עמ' 281-264
  • יצחק רפאל, רבי חיים ישראל מפילוב - אדמו"ר ציוני בתוך על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • בן ציון קלוגמן, 'אור זרוע לצדיק', מתולדות חייו של האדמו"ר הלב שמחה מגור, חלק א' עמודים קסג- רעג., ה'תשס"ג
  • בן ציון קלוגמן, יעקב דוד לנדוי, 'הסבא קדישא מראדזמין' חלק שני, ה'תשע"ב
  • דוד אברהם מנדלבוים (עורך), עטרת צבי על חומש בראשית וחנוכה מאת רבי צבי הירש מורגנשטרן מלוקוב, בתוספת מראי מקומות ותולדות חייו, ה'תשנ"ה 1994
  • שארית יצחק, תל אביב תשמ"ט (כולל קורות חייו מאת אהרן סורסקי)
  • שארית ישראל, דברי תורה מאת רבי חיים ישראל מפילוב, לוקטו על ידי נכדו רבי מנדל מאיר מסוקולוב, תל אביב ה'תשמ"ט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמר, שלוש דברים אני מבקש ממכם, לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ולהשתחרר מנגיעות אישיות 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמ' שטז.
  2. ^ יש המטילים ספק בטענה להסתגרות בסוף ימיו, ראו בספר 'אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, פרק כצאת השמש בגבורתו מפי תלמידיו ומשפחתו
  3. ^ החוקר צבי רבינוביץ בספרו 'בין פשיסחא ללובלין' (ירושלים תשנ"ז, עמ' 475) והחוקר פרופסור מרצ'ין וודזינסקי בספרו (Hasidism and Politics עמ' 290) מספרים כי גם בשנים אלו נסעו לקוצק 5000 חסידים לקראת ראש השנה, וראו בספר 'מאור הגולה' (יהודה לייב לוין, ירושלים תשע"ו, עמ' תפה)
  4. ^ לאחר הפירוד עם איזביצא אמר הרבי מקוצק להחידושי הרי"מ 'אתה לא עזבתני הנני מבטיח לך שאגמול לך אצל ילדיך'. שיח שרפי קודש ח"ה דף לא ע"ב אות ו
  5. ^ ראה בספר 'מראה הדשא' עמוד עה
  6. ^ מתלמידי החוזה מלובלין, היהודי הקדוש מפשיסחא, הרבי רבי בונם מפשיסחא והרבי מקוצק.
  7. ^ על פי גרסת גליקסמן בהסתמך על שטר הכתובה החתונה הייתה בח' באלול תקפ"ז בפשיסחא. דער קאצקער רבי עמוד קז
  8. ^ בן-ציון קלוגמן, אור זרוע לצדיק, כרך א, עמ' רכב. מאיר עיני הגולה אות קפד
  9. ^ ראו אודותיו באתר "אגודת אוהלי צדיקים"
  10. ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל על ידי האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר אשר יצק מצבה על מקום האהל ושיחזר את נוסח המצבות (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה)
  11. ^ אסתר פרבשטין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 416.
  12. ^ פנינה מיזליש, ‏רבנים בשואה, באתר "דעת"
  13. ^ רבי משה מרדכי מורגנשטרן, מדרש משה, חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', באתר HebrewBooks
  14. ^ ברוך דיין האמת: האדמו"ר מסוקולוב-קוצק זצ"ל באתר בחדרי חרדים.
  15. ^ דער קאצקער רבי, עמודים קכא-קכב
  16. ^ הסבא קדישא מראדזמין, חלק שני, עמוד תקיד
  17. ^ דער קאצקער רבי, עמודים קכב-קכג
  18. ^ https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997011097763705171/NLI
  19. ^ https://mevoot.michlala.edu/mavo.php?id=112&name=%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90
  20. ^ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, 1969, עמ' 135
  21. ^ https://drive.google.com/file/d/1QTiDb9xCqFTRH23dN8ubzd1V_skQ85l1/view
  22. ^ על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומת הזיהוי של העיול: "מורגנשטרן, יחיאל מאיר בן צבי הירש"
  23. ^ ראו: יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות חזקיה די סילוה, ירושלים, תרפ"ט, באתר HebrewBooks
  24. ^ http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1931%2F11%2F30&id=Ar00113&sk=928032EE
  25. ^ ראו הקדמה לספר דברי אבי"ב עמוד 7. וראו מרכז מורשת גוש עציון.https://www.etzion-bloc.org.il/מגדל-עדר---חלק-א
  26. ^ ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר HebrewBooks
  27. ^ דברי אבי"ב, הקדמתו, עמוד 8
  28. ^ בעת סעודת הברית של האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור בחג השבועות ה'תרצ"ט 1939 הסתובב בין הקהל ואמר לכולם לברוח מיד מפולין (הסבא קדישא מראדזמין, עמ' קפ
  29. ^ הקדמתו לספר "ביכורי אביב" עמוד 9
  30. ^ הסבא קדישא מראדזמין חלק ראשון, עמודים קפ- קפב: אור זרוע לצדיק, חלק שני, עמ' שנג