שמוליק מרקו

גאולוג ישראלי

שמוליק (שמואל) מרקו (נולד ב-12 ביוני 1955) הוא גאולוג ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. לשעבר ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע״ש פורטר בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר.

שמוליק מרקו
Shmulik Marco
לידה 12 ביוני 1955 (בן 68)
ישראלישראל
עיסוק גאולוג
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט אמוץ עגנון
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה פרס רפי פרוינד של החברה הגאולוגית הישראלית (2007)
תרומות עיקריות
חקר רעידות אדמה לפני עידן הסייסמוגרפים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מרקו נולד בישראל. גדל בפתח תקוה, למד בבי״ס שיפר ובתיכון ע״ש ברנר. שירת בצה"ל בסיירת גולני.

בין השנים 1976 ל-1988 עבד כמדריך וכמנהל בית ספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע.

למד במחלקה לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי בוגר, מוסמך ודוקטורט (קיבל את התואר ב-1997). בשנת 1991 השתלם במחלקה לגאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

משנת 1994 עד 2000 עבד כחוקר במכון הגאולוגי.

בשנת 2000 הצטרף מרקו בדרגת מרצה לחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2003 קודם לדרגת מרצה בכיר, ב-2007 קיבל דרגת פרופסור חבר וב-2013 קיבל דרגת פרופסור מן המניין. בשנים 2013–2016 שימש כראש החוג לגאופיזיקה, ובשנים 2016–2021 היה הראשון לעמוד בראשות בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על שם פורטר.

מחקר עריכה

עיקר מחקריו של מרקו מכוונים לתיעוד ההופעה בזמן ובמרחב של רעידות האדמה שהיו באזור בעבר על פי דפורמציה בסדימנטים (פלאוסייסמולוגיה) ובאמצעות ניתוח נזקים במבנים ארכאולוגיים (ארכאוסייסמולוגיה). כמו כן הוא חוקר את התנהגות השדה המגנטי של כדור הארץ בעבר (פלאומגנטיזם).

קבוצת המחקר של מרקו מתעדת את הופעת הסייסמיטים לאורך בקע ים המלח במספר אופנים.[1] שכבות המשקעים של ים המלח ושל האגמים שקדמו לו חשופות בפני השטח מכיוון שמפלס המים ירד מרום של 160 מטרים מתחת לפני הים (לפני כ-26 אלף שנה, בשיא תקופת הקרח האחרונה), עד לכ-425 מטרים מתחת לפני הים בשנת 2013. הגילים של שכבות הסייסמיטים שמצאה קבוצתו במשקעי ים המלח מאלפיים השנים האחרונות, נמדדו באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים ונמצאו תואמים לעדויות כתובות על רעידות אדמה שנמצאו בתעודות היסטוריות עתיקות. כך משלב מרקו במחקרו עדויות מההיסטוריה ומאמת אותן בתצפיות באתרים ארכאולוגיים שבהם ניתן לנתח אך מקרוב נזקים שגרמו רעידות אדמה. בסך הכל, תיעדה קבוצתו של מרקו את רעידות האדמה שהתרחשו באזור בכ-220 אלף השנים האחרונות. זהו התיעוד הארוך ביותר בעולם.

פרסים והוקרה עריכה

  • פרס מכון טדי דיקר למדעי כדור הארץ (1989)
  • פרס פרץ גרדר של החברה הגאולוגית הישראלית (1991)
  • פרס רפי פרוינד של החברה הגאולוגית הישראלית (2007)
  • מצטיין רקטור אוניברסיטת תל אביב בהוראה (2017)
  • מופקד הקתדרה על שם נבנצל וגרוסברג בגאודינמיקה (2020)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה