שמחה ישכר בער הלברשטאם

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: היעדר תאריכים לועזיים, ניסוח, הסרת מידע טפל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם (ה'תרכ"ט - כ' בטבת ה'תרע"ד) היה רב בעיירה ציעשינוב ולאחר מכן היה לאדמו"ר חסידות ציעשינוב שבגליציה. ממתנגדיה החריפים של התנועה הציונית.

שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרכ"ט
ציעשינוב, גליציה
פטירה כ' בטבת ה'תרע"ד (בגיל 45 בערך)
ציעשינוב, גליציה
מקום קבורה ציעשינוב, גליציה
מקום מגורים ציעשינוב, גליציה
מקום פעילות חבל ארץ גליציה
חיבוריו דברי שמחה
בת זוג פרידא רוקח
אב יחזקאל שרגא הלברשטאם
אם חנה רחל רמר"ז
צאצאים חנה רחל, רבקה מרים, יחזקאל שרגא
אדמו"ר חסידות ציעשינוב ה־הראשון
ה'תרנ"דה'תרע"ד
יחזקאל שרגא הלברשטאם ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת ה'תרכ"ט לאביו הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם הרב משינובא ונכדו של הרב חיים הלברשטאם הרב מצאנז. אמו הייתה חנה רחל בתו של הרב צבי הירש רמר"ז הרב מלעשנוב.

היה מתמיד בלימודו התורני.

נישא לפרידא, בת הרב יהושע רוקח האדמו"ר מבעלז. היה סמוך על שולחן חותנו בבעלזא עד לשנת תרנ"ד.

תורותיו, ומכתביו, נדפסו בספר דברי שמחה, קראקא תרצ"ב.

התמנות לרבנות עריכה

בשנת ה'תרנ"ד התמנה הרב שמחה ישכר בער להיות רב בעיירה ציעשינוב. בחג החנוכה בשנת ה'תרנ"ט נפטר אביו. טרם פטירתו קרא אביו הרב יחזקאל שרגא 'להצית את הלפיד'. חסידים רבים שהלכו לאורו ולאחר מכאן לאורו של בנו חיכו זה זמן רב לפתוח במערכה נגד התנועה הציונית שהחלה לקום. הרב שמחה ישכר התנגד חריפות לתנועה הציונית, לאחר שהחלה התנועה לפרסם את האידאולוגיה שלה בעיתונות היהודית החל הרב שמחה לסחוף אחריו חסידים רבים נגד אותם אנשים ציונים. באחת ממכתביו נגד הציונות הוא כותב:

"כי רעת הציונים איננה מפני שאנשים חטאים הם המחזיקים בה, כי האמת הוא בהיפך, הציונות מחלה ממארת היא בעצמותה, כפירה והכחשה לדתנו, ואשר על כן החטאים האלו מחזיקים בה".

בשנת ה'תר"ע חלה הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם במחלה סופנית, לאחר ארבע שנים בשנת ה'תרע"ד לחודש טבת הוא נפטר ונקבר בעיירה ציעשינוב בה כיהן כאדמו"ר.

מבין תלמידיו העיקריים ששרדו את השואה והיו לממשיכי דרכו ניתן למנות את קרוב משפחתו, רבי משה יצחק גווירצמן, מייסד חסידות חסידות פשעווארסק.

ילדיו:

  • חנה רחל, אשת הרב אריה לייביש רובין מטאמשוב, בן הרב יצחק טוביה רובין מצאנז.
  • רבקה מרים, אשת הרב (משה) משולם זוסיא טוורסקי בן הרב בן ציון יהודה ליב טוורסקי בן הרב מרדכי דב טברסקי מהורנוסטייפל.
  • יחזקאל שרגא הלברשטאם, נולד בשנת ה'תרס"א. נישא לרוזא בלימא בת הרב חיים צבי טייטלבוים הרב מסיגט. כיהן אחרי אביו באדמו"רות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט לבעלז, שהייתה תחת השלטון הרוסי, והתגורר בכמה עיירות שבסביבה. החסידים השתדלו שהרוסים לא ישלחו אותו לסיביר. נספה בבלז'ץ. לפי גרסה אחרת נרצח ביום ג' בשבט תש"ב באחד הכפרים הסמוכים לעיירה שבה גר. כשנקשר למשאית ונגרר מאחור, לעייני צאן מרעיתו.

קישורים חיצוניים עריכה

  • The Rabbis Speak Out, NKUSA
  • בית הכנסת היום בציעשינוב כפי שמופיע בגוגל מפות
  • ספר זיכרון דקהילה קדושה צישענאוו, עמ 23, 25, 37-36; וונדר, ב, עמ 485-483; אלה אזכרה, ז, עמ 35-28; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 451; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קפב;