שמינייה (שוברט)
השמינייה בפה מז'ור, דויטש 803 הולחנה על ידי פרנץ שוברט במארס 1824. היא הוזמנה על ידי נגן הקלרינט הנודע פרדיננד טרויר ונכתבה באותה תקופה של שתיים מיצירותיו הקאמריות הגדולות האחרות של שוברט, רביעיות המיתרים 'רוזמונדה' ו'המוות והעלמה'.
מִבְנֶה
עריכהביצוע היצירה נמשך כמעט שעה.
לשמינייה שישה פרקים:
- אדג'יו – אלגרו – Più אלגרו
- אדג'יו
- אלגרו ויוצ'ה – טריו – אלגרו ויוצ'ה
- אנדנטה - וריאציות. Un poco più mosso – Più lento
- מנואט. אלגרטו – טריו – מנואט – קודה
- אנדנטה מולטו – אלגרו – אנדנטה מולטו – אלגרו מולטו
בשמינייה משתתפים קלרינט, בסון, קרן יער, שני כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס. הרכב זה דומה להרכב של השביעייה של בטהובן, בתוספת כינור שני.
רקע
עריכהטרוייר ביקש משוברט לכתוב יצירה דומה לשביעייה של בטהובן והלחין את השמינייה בתחילת 1824. היצירה בוצעה לראשונה בביתו של המעסיק של טרוייר, הארכידוכס רודולף (ששלישיית הארכידוכס של בטהובן מוקדשת לו). בביצוע הבכורה של השמינייה השתתפו כמה מהנגנים שניגנוו לראשונה את השביעייה. [1]
ניתוח
עריכההמבנה הבסיסי של הפרקים דומה לזה של השביעייה של בטהובן.
הנושא של הפרק הראשון נגזר משירת הנודד Der Wanderer של שוברט. הווריאציות של הפרק הרביעי מבוססות על נושא מתוך ה-Singspiel Die Freunde von Salamanka של שוברט.
קישורים חיצוניים
עריכה- תווים לשמינייה בפרויקט ספריית התווים הבינלאומי
- ביצוע של השמינייה בכלים מודרניים על ידי המוזיקאים ממרלבורו ממוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר בפורמט MP3
הערות שוליים
עריכה- ^ Octet (Gibbs, Christopher (1997). The Cambridge Companion to Schubert. Cambridge Companions to Music. Cambridge University Press. pp188-190