שעות מתות

שעות מתות הוא ספרו החמישי והאחרון של אורי אדלמן. הספר, אשר ראה אור בשנת 2004, הוכתר^{[דרוש מקור]} כספרו הטוב ביותר של אדלמן, והפך לרב-מכר.

שעות מתות

עטיפת הספר
מידע כללי
מאת	אורי אדלמן
שפת המקור	עברית
סוגה	מתח
הוצאה
הוצאה	כתר
תאריך הוצאה	2004
מספר עמודים	505
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 965-07-1268-2
הספרייה הלאומית	002366436

סיפור העלילה

נועם דנציג הוא כירורג צעיר עם עתיד מזהיר לפניו המאורס לאפרת, גם היא רופאה והם מתכננים לעבור להתמחות בבוסטון. חייו מתנהלים על מי מנוחות, עד שבערב אחד, בו הוא תורן בחדר מיון מגיעים לטיפול פצוע ופצועה מתאונת אופנוע. הפצוע הוא נער פצוע קל שנעלם במשך הערב מחדר המיון והפצועה היא תמר בייליס, בתו בת השבע עשרה של אנריקה בייליס, קבלן מעשירי הארץ. הפרמדיק שהביא אותם סיפר שתמר נהגה באופנוע, עלתה על המדרכה ונכנסה בקיר. בניסיון נואש לעצור את הדימום הכבד שממנו סובלת תמר, מנסה נועם לבצע "הרמת כבד" על אף חוסר ניסיונו והתנגדות שאר הרופאים. מצבה של תמר מתדרדר במהירות והיא מתה על שולחן הניתוחים. אביה, אנריקה, זועם על מותה של בתו היחידה ומבטיח לנקום בנועם שלטענתו התרשל במילוי תפקידו. אנריקה מתקשר לעורך הדין שלו, יהודה ליכטנזון ולמחרת, העיתונים מפרסמים ביקורת קשה נגד נועם, למרות תמיכת מנהל מחלקת הטראומה, ד"ר קינן, החליט מנהל בית החולים, פרופסור בן-עמי להשעות את נועם מחדר הניתוח עד יעבור זעם. גופתה של תמר נלקחה מהפתולוגיה לקבורה לפני שאבנר, הפתולוג הספיק לסיים את בדיקתה אולם הוא עלה על פרט רפואי מעניין ודווח עליו לנועם.

ישעיהו רוזן, מנהל "הרשות לאבטחת מתקנים", רשות שתפקידה להגן על הביטחון במתקנים אזרחיים בעלי זיקה ביטחונית או צבאית, פוגש את ראובן קפלן, מנהל אימפריית תרופות שבין שאר נכסיה היה מכון מחקר בשם "ישראטק" שבאופן מעשי נוהל על ידי משרד הביטחון. בשיחה ביניהם עולה כי תמר נמצאת ברשימה שלהם, רשימה שבשלב זה לא ברור מה היא מכילה ומה מטרתה. יחד עם תמר מוזכר שם נוסף שנמצא ברשימה, שמו של עידו מלול.

טלי, אחות שנועם התיידד איתה, סיפרה לו שבן-עמי ובייליס סגרו עסקה לפיה בן-עמי משעה את נועם ובתמורה בייליס לא תובע את בית החולים.

נועם מסרב להשלים עם מר גורלו ועל פי רעיון שקיבל מטלי מחליט לעבור על הדו"חות מהניתוח. כאשר הם עוברים על תרשים הא.ק.ג. מוצאת אפרת ממצא חריג של פרפור. נועם מבין שזהו הדבר היחיד שיכול לטהר את שמו ומחליט להמשיך ולחקור בעניין. המחשב מצא עבורו שם נוסף של מנותח שסבל מפרפור מאותו סוג, נער בשם עידו מלול. הוא נוסע למוסד הרפואי בו מאושפז מלול, פוגש את אחותו, איריס, ושומע ממנה כי עידו סבל מכאב בטן, נלקח למיון באיכילוב, ותוצאת הניתוח היא שעידו שוכב מחוסר הכרה.

רופא המשפחה של תמר, ד"ר קליין לא מוכן לשתף פעולה עם נועם ומסרב למסור כל מידע רפואי על תמר. נועם נוסע לביתה של תמר, בשיחה עם אנריקה הוא שואל אותו האם ידע שתמר עברה הפלה. אנריקה מאיים עליו שהוא יהרוס אותו, ואם יפיץ את השמועה שתמר הייתה בהיריון - יהרוג אותו.

ביציאה מהבית מגיע אל המכונית תמיר, הנער שהיה עם תמר בעת התאונה. תמיר מספר לנועם כי הוא נגן בלהקת רוק אנד רול אותה הקים, באחת ההופעות פגש את תמר והם הפכו לזוג. בשיחה הסתבר שהגודש שראה נועם היה היריון פעיל ושתמר לא עברה הפלה אלא הייתה מיועדת לעבור אותה ימים מספר אחרי התאונה.

נועם מגיע אל חבר שלו, ד"ר אילן רותם, ומבקש שיברר פרטים על תמר במחשב קופת החולים. אילן מוסר את רשימת תרופות המרשם שקיבלה ובהן תרופה נגד צרבת בשם גסטרוקסין.

שלושת הביריונים שתוקפים אותו במגרש החנייה, והאקדוחן שיורה בו בדרך חזרה מהמשטרה אחרי הגשת תלונה על התקיפה, גורמים לנועם להחיש את תוכניתו לטוס לבוסטון יחד עם חברתו אפרת ולהתחיל לעבוד שם, אולם נועם מתחרט ושב לארץ על מנת להמשיך בחקירה. נועם מגלה שהן תמר והן עידו (שנפטר בינתיים) קיבלו אותה תרופה לפני הניתוח - גסטרוקסין.

נועם מקבל צו קריאה לשירות מילואים, כשהוא מגלה כי הוא היחיד מהגדוד שזומן למילואים, וההוראה הגיעה ישירות מקצין רפואה ראשי, עמו היה לו עימות בהיותו חובש בשירותו הסדיר. נועם מתעמת עם הקרפ"ר ומשתחרר ממילואים. בהגיעו הביתה המתינה לו ניידת ומסתבר שמטופלת הגישה נגדו תלונה על הטרדה מינית. בדיון המעצר התגלה כי זו מתלוננת סדרתית והוא שוחרר מהמעצר.

נועם פונה לעזרת ד"ר הלפרין שהיה המרדים בניתוח של עידו מלול, ומבקש ממנו לברר על התרופה. ד"ר הלפרין, העובד בחברת "ישראפארם", שמפתחת גסטרוקסין, מצליח לגלות בעזרת מזכירתו, נאווה, כי התרופה נכשלה בבדיקה הראשונה שנערכה לה, אולם הצליחה בשלוש הבדיקות הבאות. הוא יוצר קשר עם יעל לוי, עובדת לשעבר של "ישראפארם" שביצעה את הבדיקות ומבקש ממנה לעזור לו בחקירה. מנהלי "ישראפארם", העוקבים אחר החקירה של נועם, שולחים את ד"ר הלפרין לכנס בארצות הברית ופורצים לדירתה של יעל בניסיון לאתר את טופס הבדיקה של התרופה. יעל מצליחה לסרוק את הטופס ומעבירה עותק לנועם וחשדו גובר.

על פי בקשת ראש הממשלה מתכנסים רוזן, קפלן ובקרמן. שם מסתבר כי בהוראת האמריקאים נסגרה חברת "ישראטק". כאשר החברה נסגרה לקחו אנשיה את כל הציוד והמכשירים אתם. נותרה במקום רק חבילה אחת של פרבן, חומר המשמש למלא נפח בתרופות. חבילה זו הגיעה לישראמד ושימש בייצור התרופה גסטרוקסין. החומר, למרות שהוא נייטרלי - עבר שינוי. ייתכן וכתוצאה מקרינה רדיואקטיבית שספג.

יעל ונועם החליטו לנסוע לכנס רפואי בפריז על מנת להיוועץ במומחה לגבי טופס הבדיקה שנכשלה. בבית המלון הם מוצאים עצמם במיטה. המומחה מסרב לעזור להם, והם ממשיכים בדרכם לביתן הישראלי בכנס שם הם פוגשים את ד"ר הלפרין. מתנקש ישראלי מצליח להרוג את הלפרין אולם הוא נפגע על ידי מאבטח ישראלי שהיה במקום. המתנקש פוצע גם את המאבטח ויורה לעבר יעל עד שנועם מצליח להורגו בעזרת סכין מנתחים. בניתוח חירום מצליח נועם להציל את חייה של יעל והיא מועברת לבית החולים. נועם, שצבר עד כה מספיק ראיות כנגד התרופה טס חזרה לארץ עם כוונה ברורה לפרסם את הידוע לו. למרות איום בתביעה משפטית נועם אינו נרתע, ומספר על הסכנה שבתרופה במהלך שידור חי בטלוויזיה, חמש דקות לפני שמנהל חברת התרופות עושה זאת בעצמו.

בינתיים, בת אחותה של יעל נחטפת ואנריקה בייליס נמצא ללא רוח חיים על חוף ימה של הרצליה. נועם נחקר כחשוד ברצח אך הוא מצליח לשכנע את החוקר בחפותו. קפלן מחליט לשתף פעולה ולהיות עד מדינה וכתוצאה מכך רוזן נעצר ונפטר במעצר. בסוף הסיפור, נפגש נועם עם הראל, עובד בכיר בחברה לאבטחת מתקנים. נועם מתחקר את הראל ללא תוצאות. בזמן החקירה, יעל מגיעה לביתו של נועם ותוך עינויים מצליחה להוציא מהראל הודאה שהוא זה שחטף ורצח את בת אחותה. היא הורגת אותו ולמרות הצעתו של נועם היא מחליטה לעמוד מאחורי המעשה. נועם מבין שרוזן, האיש העומד בראש החברה לאבטחת מתקנים הוא האיש שהיה אחראי לניסיונות ההתנקשות בו, שנעשו על מנת להגן על ישראטק, חברה בת לכאורה של "ישראפארם", אשר עסקה בפיתוח אמצעי לחימה כימיים וביולוגיים לשם הגנת המדינה.

יעל נשלחת לשנתיים בכלא ונועם עובר בהצלחה את בחינות ההסמכה והופך למנתח בכיר בבית החולים תל השומר.

לקריאה נוספת

• שעות מתות, אורי אדלמן, כתר 2004 - (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )

קישורים חיצוניים

• איימן סיכסק, עלילה בלי עיגולים, באתר הארץ, 19 במאי 2004.
• אבינועם רכס, בשם "המערכת", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2004.