תאונת דרכים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ערך מחפש מקורות
| |
תאונת דרכים היא אירוע שבו מעורב כלי רכב אחד או יותר, ושכתוצאה משגיאה של מי שמסיע אותו, נגרם נזק לאדם, בעל-חיים או רכוש.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה 1.2 מיליון אנשים נהרגים וכ-20 עד 30 מיליון נפצעים בתאונות דרכים ברחבי העולם.
העלות הכלכלית העולמית השנתית של תאונות הדרכים הוערכה בשנת 2003 ב-518 מיליארד דולר בשנה,[1] ועלותן למשק הישראלי הוערכה בשנת 2019 בכ-17 מיליארד שקל בשנה.[2]
הסיבות לתאונות דרכיםעריכה
תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:
- הגורם האנושי
- מצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות דרכים רבות כגון: חוסר תשומת לב, הסחת דעת (למשל בשל שימוש בטלפון הנייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתכנת GPS), נהיגה פושעת, אי ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב של עייפות, שכרות או תחת השפעת סמים, ולחץ חברתי בקרב צעירים - אלו מאריכים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
- הגורם התשתיתי
- מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנוהג במכונית. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר בתאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים.
- הגורם המכני
- מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. כלי רכב ישנים, לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.
מאפייני תאונותעריכה
תאונה בין כלי רכב להולך רגלעריכה
בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חצייה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.
דריסת ילד בנסיעה לאחורעריכה
ערך מורחב – דריסת ילד בנסיעה לאחור
תאונה בין כלי רכב לעצם נייחעריכה
חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.
תאונה בין שני כלי רכבעריכה
תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.
- תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר. בכביש עם שני נתיבים, הגורם היחיד לתאונה חזיתית הוא סטייה של כלי הרכב מנתיבו לנתיב הנגדי (להבדיל מדרכים צרות עם תנועה לשני הכיוונים, שם לעיתים יופיע תמרור הנותן זכות קדימה לרכב המגיע מאחד הצדדים).
- תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.
במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.
סוגי תאונותעריכה
תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.
החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ישנו מקום לדיווח על הנהג הבורח למשטרה.
המלחמה בתאונות הדרכיםעריכה
הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:
- התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות ושיפור טכנולוגיות בטיחות ברכב.
- התפתחות תשתיות הכביש.
- התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.
- מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.
חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אוויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.
בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.
מדידת שיעור התאונותעריכה
ישנן שלוש דרכים מקובלות למדידת שיעור ההרוגים בתאונות דרכים: על פי מספר התושבים; לפי מספר כלי-הרכב או בהתאם למרחק הנסועה.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- שחר הזלקורן, הגורם הכי משמעותי לתאונות - אי ציות לרמזור, באתר ynet, 5 במאי 2008
- ניצן וידנפלד, לחיות תוך כדי תנועה, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2010
- גיל מלמד, הזנחה קטלנית: למה מספר תאונות הדרכים ממשיך לעלות?, באתר nrg, 6 במאי 2011
- רענן בן צור, אגף התנועה: "לא דפקנו על 99 דלתות, זו הקלה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
דיויד סטברו, המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050, באתר הארץ, 23 במרץ 2018- מצבי חירום בנהיגה, Ask רלב"ד, 21 בפברואר 2022
- תאונות דרכים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ עלות תאונות הדרכים למשק הלאומי, באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 13 בינואר 2020