תאונת דרכים

תאונת דרכים היא מושג כללי המתאר תאונה הקשורה לכלי רכב ויש לה הגדרות שונות בהקשרים שונים. סיווג המחלות הבינלאומי, ה-ICD, של ארגון הבריאות העולמי מגדיר 'אירוע פגיעה בתחבורה' כ"כל פציעה לא מכוונת המערבת מכשיר המיועד בעיקר ל, או שימש באותו זמן בעיקר ל, העברת אנשים או סחורות ממקום למקום", בהתאם להגדרה זו הסיווג מתייחס לנפגעים אנושיים שנפצעו או נהרגו בתאונות דרכים מכלי רכב יבשתיים (כולל כלי רכב מנועיים, רכבות, אופניים), וכן אנשים שנפגעו בתאונות כלי שיט, כלי תעופה ואף תאונות בחלל.[1] עם זאת השפעות של תאונות דרכים נוגעות גם להיבטים אחרים של תאונות כאלה כמו נזקי רכוש, פגיעות בבעלי חיים שאינם אדם ונזקים נוספים כמו עומסי תנועה או פגיעה בפריון העבודה עקב תאונות דרכים.

מכונית המעורבת בתאונה בבת ים

מכונית לאחר תאונת דרכים, באונטריו שבקנדה בשנת 1918.

תאונת דרכים יבשתית מציינת התרחשות לא רצויה המתקיימת על צירי תנועה כמו מדרכות, רחובות, דרכים וכבישים, בהם מעורבים בני אדם כהולכי רגל, כנוסעים וכנהגים בכלי רכב. תאונת דרכים יכולה להביא לנזקי רכוש וגוף ברמות שונות: מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני; תאונות בהן מעורבים כלי רכב מנועי מתרחשות במצב של נסיעה, חנייה, יציאה מכלי-הרכב או כניסה אליו, נפילת מטען מרכב מנועי וכדומה.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נהרגים בתאונות דרכים ברחבי העולם כ- 1.2 מיליון בני אדם, ועוד כ-20 עד 50 מיליון נפצעים בהן. העלות הכלכלית של תאונות דרכים מהווה בממוצע כ-3% מהתמ"ג של מדינה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נהרגו בישראל בין השנים 1949-2019 יותר מ-31,000 אנשים בתאונות דרכים.

השלכות של תאונות דרכים

מוות של בני אדם

תאונות דרכים גורמות למוות, פציעות ונכות של מאות אלפי אנשים בשנה. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי 1.25 מיליון בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2014, [2] ובשנת 2021 נתון זה עמד על 1.19 מיליוני בני אדם

בעשורים האחרונים קיימת מגמת ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים ביחס למאה אלף תושבים, בכל האזורים בעולם. בשנת 1980 הממוצע העולמי של הרוגים בתאונות דרכים ביחס למאה אלף תושבים עמד על 24.8. עד 2021 נתון זה ירד ל 14.6 ירידה כזו קיימת במדינות עניות, בעלות הכנסה בינונית ועשירות כאחד. במדינות בעלות הכנסה בינונית-גבוהה היתה עליה במספר ההרוגים בשנים 1998-2004. בממוצע המוות מתאונות דרכים נפוץ יותר ככל שמדינה היא עניה יותר - בשנת 2021 נהרגו במדינות עניות 26 בני אדם ביחס למאה אלף תושבים, לעומת מדינות עם הכנסה בינוניות-נמוכה עם נתון של 16.6, מדינות עם הכנסה בינונית-גבוהה בהן הנתון עומד על 14.6, במדינות עשירות הנתון עומד על 7.8

בין המדינות העשירות שיעור ההרוגים בתאונות דרכים נמוך במיוחד בשוודיה ובנורווגיה (1.9 הרוגים למאה אלף נכון לשנת 2021), וכן בשווייץ, בריטניה ויפן (כ-2.1). בהולנד הנתון הוא 3.0 ובגרמניה 3.3. בצרפת ובקנדה שיעור ההרוגים למאה אלף תושבים עומד על 4.4 ובארצות הברית על כ-10.8 - יותר מפי 5 לעומת המדינות העשירות המובילות בעולם. בישראל שיעור ההרוגים למאה אלף תושבים עומד על 4.0 הרוגים - יותר מפי 2 לעומת המדינות המובילות בעולם.

נכון לשנת 2019, הפגעות בתאונות דרכים היא סיבת המוות העיקרית לילדים ולאנשים צעירים בגילאים 5-29 ברחבי העולם, והיא סיבת המוות ה-12 בחשיבותה לאנשים בכל הגילאים . בארצות הברית תאונות דרכים מהוות כ-1.8% מתוך כ-2.4 מיליון מקרי מוות השנתיים, או 1 מתוך 56 מקרי מוות. עם זאת מתוך מקרי שאינם נגרמים עקב זקנה, מחלה, התאבדות או רצח - "מוות עקב פגיעה בלתי מתוכננת"- תאונות דרכים הן גורם המוות המרכזי, ומהוות 38% מכלל מקרי מוות אלה. הן שוות בגודלן לשתי סיבות מוות החשובות האחרות אחריהן - נפילות והרעלות.

פצועים קשים

שיעור הנפגעים הקשים בתאונות דרכים יבשתיות גבוה בהרבה לעומת כמות הרוגים. בישראל לדוגמה שיעור שיעור הנפגעים החמורים (פצועים קשים והרוגים), ביחס למאה אלף תושבים, נע בין 28 ל-32 במשך העשור של 2013-2023 (מלבד שנת 2020 שבה היתה נסועה נמוכה).. זאת ביחס לשיעור ההרוגים לנפש שעמד על 4 אנשים למאה אלף תושבים.

אנשים שנפגעו באופן קשה בתאונות דרכים צפויים לטיפול שיקומי ארוך, וסובלים לעיתים קרובות מנכות לכל החיים. כמו כן לעיתים קרובות הם מאבדים לגמרי את כושר העבודה שלהם. לדברים אלה מחירים בריאותיים, נפשיים וכלכליים גבוהים מאד הן לפצוע ומשפחתו והן לכלל החברה

דריסת בעלי חיים

נוסף לבני אדם, נדרסים בכל שנה מיליוני בעלי חיים שונים. בישראל לבדה נדרסים בעלי חיים ממינים רבים אחרים, כולל דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים כולל מינים מוגנים ומינים בסכנת הכחדה. בממוצע מדווחים לרשויות כ-2,000 אירועי דריסת בעלי חיים בישראל בכל שנה, אולם לפי הערכות מספר בעלי החיים הנדרסים מגיע לעשרות אלפים בשנה. לדוגמה בעשור בין 2012 ל-2022 נדרסו למוות מעל 600 צבאים, זאת מתוך אוכלוסייה שמוערכת בכ-6,400 פרטים.

דריסת בעלי החיים גוררת שתי בעיות - האחת שבעלי חיים מפחדים מכלי רכב, נשארים במקומם וכך נפגעת הקישוריות האקולוגית וחוסן ובריאות האוכלוסייה. זהו חלק מנושא גדול יותר של קיטוע בתי גידול של בעלי חיים וצמחים שתורם להכחדת בעלי חיים כיום. הבעיה השנייה היא באוכלסיות על סף הכחדה, כמו לוטרה לדוגמה, שבהן דריסת פרטים פוגעת משמעותית בגודל האוכלוסייה. בישראל היקף השטח הנמצא במרחק של פחות מ-1 ק"מ מהכביש הקרוב ביותר עומד על 12,113 קמ"ר שהם 55% משטח המדינה

בניסיון להפחית את בעיית דריסת בעלי החיים קיימים פתרונות כמו גידור מיוחד בצד הכביש, או יצירת מעברים אקולוגיים מעל או מתחת לכביש. אולם עלות אמצעים אלה, במיוחד מעברים אקולוגיים שגם מפחיתים בעיות הכחדה עקב קיטוע, הן גבוהות..

הסיבות לתאונות דרכים

רכב שטח שעלה על המדרכה ונכנס לתוך מספרה, הרצליה

חוקרי תאונות מבחינים בין סיבות מיידיות לתאונות דרכים לבין סיבות מערכתיות. סיבות מיידיות נוגעות למצבו של הנהג, הדרך או הרכב.

סיבות מערכתיות נוגעות למדיניות, טכנולוגיה, תשתיות, ותכנון ונוגעות לתחומים רבים כמו מדיניות התחבורה במדינה או בעיר, מדיניות מניעת תאונות דרכים (כולל חקיקה, תקצוב, חקר תאונות, קיום גופים בממשלה וברשויות המקומיות למאבק בתאונות דרים), תכנון עירוני (כולל תכנון מוטה הליכה, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, אזורי מיתון תנועה, תכנון צמתים, תכנון תשתיות אופניים ועוד), מדיניות מיסוי רכב, בניית תשתיות בתחום התחבורה (כמו מסילות רכבת, רכבת תחתית, שבילי אופניים, מדרכות), קידום תחבורה ציבורית בהיבטים אחרים (כולל אמינות השירות, תדירות, נגישות, נוחות, מחיר ועוד), מדיניות ביטוח ועוד.

הסיכון לנוסעים שונה באופן מהותי לפי אמצעי התחבורה. מחקר על הרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית בשנים 2000-2008 דרג את הסיכון לנוסעים לפי אמצעי התחבורה בהם נסעו, ביחס למיליארד קילומטרים של נסיעה:

• נוסעים בטיסה מסחרית - 0.07
• נוסעים באוטובוס (עירוני ובין עירוני) - 0.11
• נוסעים ברכבת תחתית \מטרו - 0.24
• נוסעים ברכבת כבדה - 0.43
• נוסעים במעבורת מסחרית מקומית - 3.17
• נהגים או נוסעים במכונית או משאית קלה - 7.28
• רכיבה על אופנוע - 212.57

לפי מדד זה, נסיעה במכונית מסוכנת לנוסעים פי 66 לעומת נסיעה באוטובוס. רכיבה באופנוע מסוכנת לנוסעים פי יותר מ-1,900 ביחס לנסיעה באוטובוס ופי 29 לעומת נסיעה במכונית.

סיבות מיידיות לתאונות הדרכים נגרמות בשל משולש גורמים עיקריים:

• הגורם האנושי

מצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש משפיעים רבות על היווצרותן של תאונות דרכים רבות כגון: חוסר תשומת לב, הסחת דעת (למשל בשל שימוש בטלפון הנייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתכנת GPS), נהיגה פושעת, אי ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב של עייפות, שכרות או תחת השפעת סמים, ולחץ חברתי בקרב צעירים - אלו מקצרים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.

• הגורם התשתיתי

מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנוהג במכונית. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר בתאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים.

• הגורם המכני

מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. כלי רכב ישנים, לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.

מאפייני תאונות

מכוניות לאחר תאונה צידית

תאונה בין כלי רכב להולך רגל

בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד הנהגים אשמים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חצייה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.

דריסת ילד בנסיעה לאחור

ערך מורחב – דריסת ילד בנסיעה לאחור

תאונה בין כלי רכב לעצם נייח

חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.

תאונה בין שני כלי רכב

תאונת דרכים בין 2 כלי רכב בעיר נשר, בצומת הרחובות דרך משה (כביש 705) ודרך השלום

תאונות בין שני כלי רכב, הן לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת-חלוקות שונות.

• תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה המופעלת כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השנייה. במקרה של עדיפות ברורה לאחד מן הצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר. בכביש עם שני נתיבים, הגורם היחיד לתאונה חזיתית הוא סטייה של כלי הרכב מנתיבו לנתיב הנגדי (להבדיל מדרכים צרות עם תנועה לשני הכיוונים, שם לעיתים יופיע תמרור הנותן זכות קדימה לרכב המגיע מאחד הצדדים).
• תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.

"תאונת שרשרת" בה מעורבות חמש מכוניות בדרך אלוף שדה, רמת גן

במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.

סוגי תאונות

תאונת שרשרת היא תאונת דרכים שגוררת תאונות דרכים משניות, הנגרמת בדרך כלל משילוב של שני גורמים: בלימת פתאום ואי שמירת מרחק. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.

החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. במקרה של תאונת פגע וברח, גם אם מדובר ב"תאונת נזק", ניתן לדווח על הנהג הבורח למשטרה, כמו גם במקרים בהן לא התרחשה תאונה אלא רכב נסע בפראות, חצה נתיבים שלא כחוק, חצה צומת ברמזור אדום וכדומה. במקרים כאלה ניתן לדווח למשטרת ישראל באמצעות המערכת המקוונת של המשטרה.

המלחמה בתאונות הדרכים

אזהרה שהציבה משטרת שטוטגרט במקום שבו אירעה תאונת דרכים שבה נפגע הולך רגל

התקנת מצלמה לאכיפת חוקי התנועה. המצלמה משקיפה על "צומת אדום" (צומת שהתרחשו בו כמות רבה של תאונות).

חגורות בטיחות וכריות אוויר הן אמצעי בטיחות שמטרתן להפחית את הנזק לגוף האדם בתאונות דרכים.

הגברת האכיפה של משטרת התנועה, ובכללה, הצבת מצלמות אכיפה, היא האמצעי העיקרי של כל המדינות למלחמה בתאונות הדרכים חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובנסועה, מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנם מספר הסברים לכך:

• התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות ושיפור טכנולוגיות בטיחות ברכב.
• התפתחות תשתיות הכביש.
• התפתחות הטכנולוגיה הרפואית.
• מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים.

חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: שיפור השלדה, התקנת כריות אוויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים לשיפור התנהגות הרכב כגון מערכות בקרת יציבות, שילוב חיישנים למניעת תאונות כגון בקרת סטייה מנתיב, חיישנים להכנת הרכב לקראת מצב תאונה ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.

בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.

מדידת שיעור התאונות

ישנן שלוש דרכים מקובלות למדידת שיעור ההרוגים בתאונות דרכים: על פי מספר התושבים; לפי מספר כלי-הרכב או בהתאם למרחק הנסועה.

בשנים האחרונות חוקרים מבחינים בין הסיכון הנגרם לנוסע בסוג של תחבורה מסוימית, לבין הסיכון הנגרם לאחרים בגלל סוג של תחבורה מסוימת. לדוגמה הולכי רגל הם בעלי סיכון גבוה יחסית להפגע (לעומת מוד תחבורה מסוים) אבל בעלי סיכון אפסי לפגוע באחרים. רוכבי אופניים הם בעלי סיכון גבוה להפגע אבל בעלי סיכון נמוך לפגוע באחרים. רכבת היא בעלת סיכון נמוך לנוסעים בה וכן מהווה סיכון נמוך לאחרים. אוטובוסים ומשאיות הן כלי הרכב המהווים את הסיכון הגבוה ביותר למשתמשי דרך אחרים. [3] שיקול נוסף הנוגע כיום לתכנון תחבורה ובריאות במדינות מערביות נוגע לאורח חיים יושבני והניסיון להפחיתו על ידי תחבורה פעילה.

השוואה בין מודי תחבורה שונים יכולה להיות מסובכת בגלל שילוב גורמים שונים באותה נסיעה -לדוגמה השוואה של נסיעה לעבודה במכונית, מול שילוב מודי נסיעה כדי לקיים את אותה נסיעה - רכיבה באופניים לתחנת רכבת, נסיעה ברכבת ואז הליכה מהתחנה למקום עבודה מערבת 3 מודי תחבורה שונים כאשר שניים מהם הם למרחק קצר ובעלי סיכון עצמי גבוה ואילו השלישי הוא למרחק ארוך בעל סיכון עצמי נמוך. כך גם השוואה לגבי סיכון לאחרים - בעוד ההשוואה היא פשוטה ביחס להליכה רכיבה ורכבת לעומת מכוניות ואופנועים הנושא הופך מורכב יותר כאשר מערבים בנושא גם אוטובוסים. כמו כן יש השפעה ניכרת לסוגי תשתיות ותכנון עירוני- לדוגמה רכבת תחתית, תשתיות אופניים ומיתון תנועה יכולות לשפר במידה משמעותית בטיחות של משתמשי דרך ושוהים בעיר, כך שחלק מהערים בעולם שואפות לחזון אפס הרוגים בתחומן.

ראו גם

• חקר תאונות דרכים
• תאונת פגע וברח
• בטיחות בדרכים
• תאונת רכבת
• תאונות דרכים בישראל

קישורים חיצוניים

• שחר הזלקורן, הגורם הכי משמעותי לתאונות - אי ציות לרמזור, באתר ynet, 5 במאי 2008
• ניצן וידנפלד, לחיות תוך כדי תנועה, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2010
• גיל מלמד, הזנחה קטלנית: למה מספר תאונות הדרכים ממשיך לעלות?, באתר nrg‏, 6 במאי 2011
• רענן בן צור, אגף התנועה: "לא דפקנו על 99 דלתות, זו הקלה", באתר ynet, 3 בינואר 2013
• דיויד סטברו, המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050, באתר הארץ, 23 במרץ 2018
• מצבי חירום בנהיגה, Ask רלב"ד, 21 בפברואר 2022
• יהונתן ברקהיים, פיזיקה של תאונות דרכים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בינואר 2024
• תאונות דרכים, דף שער בספרייה הלאומית