שצ'ירין
שצ'ירין (ביפנית: 七輪; מילולית "שבעה גלגלים") הוא גריל פחמים יפני קטן.
אטימולוגיה עריכה
שצ'ירין הוא מילה מורכבת המורכבת מהתווים 七 ( shichi או nana, "שבעה") והתו 輪 (rin או wa, "גלגל", "לולאה" או "טבעת") . סיפור פופולרי קושר את ה"רין" במילה שיצ'ירין לערך המטבע של תקופת אדו, מטבע האחד - רין (אם כי אות שונה, 厘). מספרים שהשצ'ירין היה דרך משתלמת לבשל ארוחה מכיוון שכמות הפחמים שהייתה הדרושה לכל הדלקה עלתה רק שבעה רין.[1]
תיאור עריכה
השצ'ירין הוא תנור בישול קל משקל, קומפקטי וקל להזזה. רוב השצ'ירינים המודרניים מיוצרים מגושים מוצקים של אדמה דיאטומית שנכרתה ממרבצים. גושי אדמה אלה נחצבו לאחר מכן ביד או עוצבו במכונה לפני שהותכו בכבשן והודבקו בחומרי מתכת.[2] חלק מהשיצ'ירין מיוצרים עם מבנה קרמי כפול מבפנים ומבחוץ.
פחם עץ משמש בעיקר לדלק. אומרים ששצ'ירין מיוצר בערך באותו אופן היום כמו בתקופת אדו, אם כי גם גרסאות קרמיקה וגם גרסאות של אדמה דיאטומית היו נפוצות.[3] הצורה היא בעיקרה גלילית, מרובעת או מלבנית, וגם הגודל משתנה. באזור קנסאי הם ידועים גם בשם kanteki.
"היבאצ'י" צפון אמריקאי עריכה
באמריקה הצפונית, תנורים קטנים לבישול ברביקיו הדומים לשצ'ירין מכונים היבאצ'י או "בסגנון היבאצ'י", אשר ביפנית מתייחס למכשיר חימום קטן שאינו משמש בדרך כלל לבישול. הוצע ההסבר שהגרילים הללו שווקו באופן מבלבל כ"היבאצ'י" כאשר הם הוצגו באמריקה הצפונית. המילה "היבאצ'י" משמשת גם (בצורה שגויה) בחלקים מסוימים של ארצות הברית, כדי להתייחס לבתי סטייקים יפניים או למסעדות טפניאקי של "צלחת ברזל".[4]
שימוש עריכה
פחם משמש בדרך כלל כדלק לשצ'ירין. לבישול בחוץ משתמשים בפחם שחור. כשהוא בתוך הבית, בינצ'ו-טאן עדיף. בינצ'ו-טאן הוא סוג של פחם לבן, שמפיק פחות ריח בעת השריפה ויכול להמשיך לבעור בחום במשך זמן רב יותר. יש לו גם פחות סיכוי להתלקח בצורה מסוכנת. כחלופה זולה יותר, ניתן להשתמש בפחם נסורת.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "七輪". Gogen yurai jiten. 語源由来辞典. נבדק ב-1 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ THE MAKING （７８）七輪ができるまで (באנגלית), אורכב מ-המקור ב-2021-12-14, נבדק ב-2021-10-01
- ^ 「大野城市歴史資料展示室解説シート民俗No.14 民具１（食生活にかかわる民具）」大野城市教育委員会 (אורכב 02.10.2011 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 英語の「Hibachi」は火鉢じゃなかった exciteニュース 2005年6月2日