שקנאי חום
שקנאי חום (שם מדעי: Pelecanus occidentalis) הוא מין שקנאי החי באמריקה. תחום תפוצתו מתפרש על חופי צפון, מרכז ודרום אמריקה, וגם על חופי האיים הסמוכים אליהם, למשל איי גלאפגוס.
 שקנאי חום
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים |
| משפחה: | שקנאיים |
| סוג: | שקנאי |
| מין: | שקנאי חום |
| שם מדעי | |
 Pelecanus occidentalisלינאוס, 1766 | |
| תחום תפוצה | |
.png)
| |
| |
מאפיינים עריכה
שקנאי חום הוא המין הקטן ביותר במשפחת השקנאים. אורכו כ-106 עד 137 ס"מ, ומשקלו 2.75 עד 5.5 ק"ג, בעוד מוטת כנפיו היא כ-1.83 עד 2.5 מטר. כמו אצל כל מיני השקנאים, לשקנאי החום יש מקור ארוך מאוד ביחס לגודל גופו, ואורכו כ-28 עד 34.8 ס"מ; בתחתית מקורו שק צהוב, שבו מתבצע ניקוז המים בעת שהשקנאי צד.
ראשו וצווארו של שקנאי בוגר לבנים ולעיתים, אצל חלק מהשקנאים הבוגרים, הוא מקבל גוון צהבהב. המקור אפור ברובו, ובעונת הרבייה חלקו התחתון נצבע באדום. בטנו, גבו, זנבו, רגליו וכנפיו אפורים כהים.
הוא מקנן במושבות, בדרך כלל באיים מבודדים שנקיים מטורפים יבשתיים. השקנאי החום צד בלהקות, והוא אחד משני המינים של שקנאים שצדים על ידי צלילה, יחד עם השקנאי הפרואני שדומה לו במראה.. השקנאי החום נוהג לדגור על ביציו על ידי עמידה עליהן, כך שרגליו מחממות אותן. הקן מוקם בדרך כלל על הקרקע או על צמרות עצים, והזכר מנענע בראשו על מנת למשוך נקבה.
גלריה עריכה
במוזיקה עריכה
בשנת 1998 ביצע המנצח האמריקאי דיוויד וודארד רקוויאם לשקנאי חום.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- שקנאי חום, באתר ITIS (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר NCBI (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- שקנאי חום, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר GBIF (באנגלית)
- שקנאי חום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ שקנאי חום באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מנצר, טרייסי, "Pelican's Goodbye", עיתונות-טלגרם, 2 באוקטובר 1998.
