ויקיפדיה

שרה טייכמן

מנהלת המחקר באוניברסיטת קיימברידג'

שרה עמליה טייכמן (גרמנית: Sarah Amalia Teichmann; נולדה ב-15 באפריל 1975)[1][2] FRS FMedSci היא מדענית גרמנית-אמריקאית המכהנת כראש המחלקה של גנטיקה תאית במכון "[3]Wellcome Sanger" ומנהלת קבוצת מחקר אורחת במכון האירופאי לביו-אינפורמטיקה[4]. היא משמשת כמנהלת מחקר (שווה ערך לפרופסור)[5] במעבדת Cavendish [6] באוניברסיטת קיימברידג' ועמיתת מחקר בכירה ב"צ'רצ'יל קולג'" בקיימברידג'.[7]

שרה טייכמן
Sarah Teichmann
לידה 15 באפריל 1975 (בת 49)
קרלסרוהה, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סיירוס קוטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מוהאן מדן באבו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (2020)
  • פרס גלקסו סמית' קליין (2020)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי
  • מדליית מרי ליון (2018)
  • עמית ISCB (2016)
  • EMBO Gold Medal (2015)
  • עמית האקדמיה למדעים רפואיים (2015)
  • פרס מייקל וקייט באראני (2015)
  • הרצאת קריק (2012)
  • מדליית קולוורת' (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השכלה

עריכה

טייכמן, ילידת קרלסרוהה, למדה בבית הספר האירופאי בקרלסרוהה בגרמניה בין השנים 1981–1993, שם סיימה את הבגרות האירופית בשנת 1993.[8] טייכמן המשיכה ללמוד את טריפוס (Tripos) מדעי הטבע במכללת טריניטי בקיימברידג. בשנת 1999 סיימה את הדוקטורט בהנחיית סיירוס צ'ותיה במעבדה לביולוגיה מולקולרית (LMB) בנושא התפתחות הגנום.[9]

קריירה ומחקר

עריכה

לאחר הדוקטורט שלה עשתה טייכמן מחקר פוסט-דוקטורט בפיקוח ג'נט ת'ורנטון באוניברסיטת קולג' לונדון ובמימון המלגות של בית הזיכרון למחקר רפואי. בין השנים 2001–2012, הייתה מנהיגת תוכנית למועצה למחקר רפואי (MRC), שחקרה דפוסים באינטראקציות בין חלבונים ורשתות שעתוק רגולטוריות.

בשנת 2013 מונתה טייכמן לתפקיד משותף במכון Wellcome Trust Sanger ובמכון האירופי לביו-אינפורמטיקה (EMBL-EBI). בנוסף, בין השנים 2005 ל-2015 שימשה כעמיתת הוראה ומנהלת לימודים בטריניטי קולג 'בקיימברידג', ומאז 2016 שימש טייכמן כראש הגנטיקה הסלולרית במכון[3] Wellcome Trust Sanger וכמנהיגת קבוצת מחקר אורח ב- EBI.[4]

המחקר של טייכמן[10][11][12][13] חוקר ביטוי גנים והרכבת חלבונים תוך שימוש בטכניקות ביולוגיות חישוביות במעבדה וביולוגיה. בפרט במאמר שנכתב על ידי קבוצת המחקר שלה כתוב: "...מבקשים להבהיר את עקרונות התפתחות מבנה החלבון, מבנה חלבון מסדר גבוה וקיפול חלבונים, ואת העקרונות העומדים בבסיס היווצרות וארגון של חלבונים מורכבים. יש לנו עניין ארוך שנים בהבנת ויסות ביטוי גנים, ובמשטח הרטוב שלנו במכון סנגר משתמשים בתאי עוזר T של עכברים כמודל של בידול תאים".[14] המחקר של טייכמן מומן על ידי מועצת המחקר האירופית (ERC), המועצה למחקר רפואי (MRC), המועצה למחקר ביוטכנולוגיה ומדעים ביולוגיים (BBSRC),[15] וולד-קרום, ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופית (EMBO), ה- תוכניות מסגרת למחקר ופיתוח טכנולוגי ושיתוף פעולה אירופי במדע וטכנולוגיה (COST).[8]

החל משנת 2015 הנחתה טייכמן מספר דוקטורנטים [16][8] כולל מדן באבו,[17] ורודום צ'ארנסאווה[18] סבהג'יוטי דה[19] ג'יי האן,[20] שרה קיי קומפרפלד[21][22] טינה. פריקה,[23] וג'ינג סו,[24] וכמה חוקרים פוסט-דוקטורט שהפכו לחוקרים ראשיים (PI).[8]

פרסים

עריכה

טייכמן זכתה במספר פרסים; בשנת 2010 הוענקה לה מדליית Colworth מהאגודה הביוכימית.[25] [26] בשנת 2012 הוענקה לטייכמן מדליה של פרנסיס קריק, חברות בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)[27] ופרס ליסטר מטעם מכון ליסטר לרפואה מונעת.[28]

בשנת 2015 הוענק לה פרס הביאל-מיכאל וקייט ברני לחוקרים צעירים מטעם האגודה הביו-פיזית[29] ומדליית הזהב של EMBO. טייכמן נבחרה לעמיתת האקדמיה למדעי הרפואה (FMedSci) בשנת 2015. בטופס של האקדמיה שהסביר את בחירתה נכתב: "היא מייצגת זן חדש של מדענים בממשק שבין ביולוגיה מולקולרית חישובית וניסיונית".[2].

טייכמן הייתה גם פעילה למען קריירת נשים במדע, באמצעות מתן אפשרות למדענים עם משפחות לקדם את הקריירה תוך כדי עבודה במשרה חלקית.[30] היא עמדה בראש דיון על מין במדע בקרן וולקום על איזון חיי המשפחה עם עבודה במחקר. טייכמן נבחרה לעמיתת ISCB בשנת 2016 על ידי האגודה הבינלאומית לביולוגיה חישובית.[31]

בשנת 2020 הוזכרה טייכמן ברשימת הכוחות המדעיים של "טיימס" בזכות עבודתה באטלס התאים האנושיים[32] ונבחרה לחברת החברה המלכותית. היא זכתה בפרס "Suffrage Science" בשנת 2012.[25]

חיים אישיים

עריכה

לטייכמן שתי בנות.[33][34]

טייכמן היא המחברת המשותפת לרומן "גילאי גיל העשרה" לחינוך ל"שפת הילדים",[35] שכתבה כנערה יחד עם אמה ד"ר וירג'יניה טייכמן, מרצה באוניברסיטה בקרלסרוהה.[36]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שרה טייכמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ A. B. Makar, K. E. McMartin, M. Palese, T. R. Tephly, Formate assay in body fluids: application in methanol poisoning, Biochemical Medicine 13, 1975-06, עמ' 117–126 doi: 10.1016/0006-2944(75)90147-7
  2. ^ 1 2 M. M. Ris, R. A. Deitrich, J. P. Von Wartburg, Inhibition of aldehyde reductase isoenzymes in human and rat brain, Biochemical Pharmacology 24, 1975-10-15, עמ' 1865–1869 doi: 10.1016/0006-2952(75)90405-0
  3. ^ 1 2 A. E. Halaris, K. T. Belendiuk, D. X. Freedman, Antidepressant drugs affect dopamine uptake, Biochemical Pharmacology 24, 1975-10-15, עמ' 1896–1897 doi: 10.1016/0006-2952(75)90412-8
  4. ^ 1 2 J. M. Stein, The effect of adrenaline and of alpha- and beta-adrenergic blocking agents on ATP concentration and on incorporation of 32Pi into ATP in rat fat cells, Biochemical Pharmacology 24, 1975-09-15, עמ' 1659–1662 doi: 10.1016/0006-2952(75)90002-7
  5. ^ O. Isaac, K. Thiemer, [Biochemical studies on camomile components/III. In vitro studies about the antipeptic activity of (--)-alpha-bisabolol (author's transl)], Arzneimittel-Forschung 25, 1975-09, עמ' 1352–1354
  6. ^ M. Ardenne, P. G. Reitnauer, [Demonstration of tumor inhibiting properties of a strongly immunostimulating low-molecular weight substance. Comparative studies with ifosfamide on the immuno-labile DS carcinosarcoma. Stimulation of the autoimmune activity for approx. 20 days by BA 1, a N-(2-cyanoethylene)-urea. Novel prophylactic possibilities], Arzneimittel-Forschung 25, 1975-09, עמ' 1369–1379
  7. ^ H. Flohr, W. Breull, Effect of etafenone on total and regional myocardial blood flow, Arzneimittel-Forschung 25, 1975-09, עמ' 1400–1403
  8. ^ 1 2 3 4 H. Kröger, I. Donner, G. Skiello, Influence of a new virostatic compound on the induction of enzymes in rat liver, Arzneimittel-Forschung 25, 1975-09, עמ' 1426–1429
  9. ^ R. R. Scherberger, H. Kaess, S. Brückner, [Studies on the action of an anticholinergic agent in combination with a tranquilizer on gastric juice secretion in man], Arzneimittel-Forschung 25, 1975-09, עמ' 1460–1463
  10. ^ S. Maneksha, T. V. Harry, Lorazepam in sexual disorders, The British Journal of Clinical Practice 29, 1975-07, עמ' 175–176
  11. ^ P. D. Mier, J. J. van den Hurk, Lysosomal hydrolases of the epidermis. I. Glycosidases, The British Journal of Dermatology 93, 1975-07, עמ' 1–10 doi: 10.1111/j.1365-2133.1975.tb06468.x
  12. ^ P. D. Mier, J. J. van den Hurk, Lysosomal hydrolases of the epidermis. 2. Ester hydrolases, The British Journal of Dermatology 93, 1975-10, עמ' 391–398 doi: 10.1111/j.1365-2133.1975.tb06512.x
  13. ^ M. L. Beck, B. Freihaut, R. Henry, S. Pierce, A serum haemagglutinating property dependent upon polycarboxyl groups, British Journal of Haematology 29, 1975-01, עמ' 149–156 doi: 10.1111/j.1365-2141.1975.tb01808.x
  14. ^ C. W. Garner, F. J. Behal, Effect of pH on substrate and inhibitor kinetic constants of human liver alanine aminopeptidase. Evidence for two ionizable active center groups, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5084–5088 doi: 10.1021/bi00694a009
  15. ^ T. Sanner, Formation of transient complexes in the glutamate dehydrogenase catalyzed reaction, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5094–5098 doi: 10.1021/bi00694a011
  16. ^ R. Roskoski, C. T. Lim, L. M. Roskoski, Human brain and placental choline acetyltransferase: purification and properties, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5105–5110 doi: 10.1021/bi00694a013
  17. ^ V. M. Bhagwat, B. V. Ramachandran, Malathion A and B esterases of mouse liver-I, Biochemical Pharmacology 24, 1975-09-15, עמ' 1713–1717 doi: 10.1016/0006-2952(75)90011-8
  18. ^ E. Stellwagen, J. Babul, Stabilization of the globular structure of ferricytochrome c by chloride in acidic solvents, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5135–5140 doi: 10.1021/bi00694a018
  19. ^ R. G. Duggleby, H. Kaplan, A competitive labeling method for the determination of the chemical properties of solitary functional groups in proteins, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5168–5175 doi: 10.1021/bi00694a023
  20. ^ H. F. Gilbert, M. H. O'Leary, Modification of arginine and lysine in proteins with 2,4-pentanedione, Biochemistry 14, 1975-11-18, עמ' 5194–5199 doi: 10.1021/bi00694a027
  21. ^ D. L. Peterson, J. M. Gleisner, R. L. Blakley, Bovine liver dihydrofolate reductase: purification and properties of the enzyme, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5261–5267 doi: 10.1021/bi00695a005
  22. ^ P. McPhie, The origin of the alkaline inactivation of pepsinogen, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5253–5256 doi: 10.1021/bi00695a003
  23. ^ D. Baccanari, A. Phillips, S. Smith, D. Sinski, Purification and properties of Escherichia coli dihydrofolate reductase, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5267–5273 doi: 10.1021/bi00695a006
  24. ^ F. C. Hartman, G. M. LaMuraglia, Y. Tomozawa, R. Wolfenden, The influence of pH on the interaction of inhibitors with triosephosphate isomerase and determination of the pKa of the active-site carboxyl group, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5274–5279 doi: 10.1021/bi00695a007
  25. ^ 1 2 J. C. Jaton, H. Huser, D. G. Braun, D. Givol, Conformational changes induced in a homogeneous anti-type III pneumococcal antibody by oligosaccharides of increasing size, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5312–5315 doi: 10.1021/bi00695a014
  26. ^ S. R. Fahnestock, Evidence of the involvement of a 50S ribosomal protein in several active sites, Biochemistry 14, 1975-12-02, עמ' 5321–5327 doi: 10.1021/bi00695a016
  27. ^ T. R. Anderson, T. A. Slotkin, Maturation of the adrenal medulla--IV. Effects of morphine, Biochemical Pharmacology 24, 1975-08-15, עמ' 1469–1474 doi: 10.1016/0006-2952(75)90020-9
  28. ^ Y. W. Chow, R. Pietranico, A. Mukerji, Studies of oxygen binding energy to hemoglobin molecule, Biochemical and Biophysical Research Communications 66, 1975-10-27, עמ' 1424–1431 doi: 10.1016/0006-291x(75)90518-5
  29. ^ M. C. van Dam-Mieras, A. J. Slotboom, W. A. Pieterson, G. H. de Haas, The interaction of phospholipase A2 with micellar interfaces. The role of the N-terminal region, Biochemistry 14, 1975-12-16, עמ' 5387–5394 doi: 10.1021/bi00696a001
  30. ^ B. Renaud, M. Buda, B. D. Lewis, J. F. Pujol, Effects of 5,6-dihydroxytryptamine on tyrosine-hydroxylase activity in central catecholaminergic neurons of the rat, Biochemical Pharmacology 24, 1975-09-15, עמ' 1739–1742 doi: 10.1016/0006-2952(75)90018-0
  31. ^ A. Schmoldt, H. F. Benthe, G. Haberland, Digitoxin metabolism by rat liver microsomes, Biochemical Pharmacology 24, 1975-09-01, עמ' 1639–1641
  32. ^ J. K. Martin, M. G. Luthra, M. A. Wells, R. P. Watts, Phospholipase A2 as a probe of phospholipid distribution in erythrocyte membranes. Factors influencing the apparent specificity of the reaction, Biochemistry 14, 1975-12-16, עמ' 5400–5408 doi: 10.1021/bi00696a003
  33. ^ K. S. Bose, R. H. Sarma, Delineation of the intimate details of the backbone conformation of pyridine nucleotide coenzymes in aqueous solution, Biochemical and Biophysical Research Communications 66, 1975-10-27, עמ' 1173–1179 doi: 10.1016/0006-291x(75)90482-9
  34. ^ Elisabeth Pain, Harnessing computer power to understand biology, Science, 2015-07-07 doi: 10.1126/science.caredit.a1500172
  35. ^ Sarah A. Teichmann, Teenage detectives, Berlin, ISBN 3-464-05336-9
  36. ^ J. C. Cassatt, C. P. Marini, J. W. Bender, The reversible reduction of horse metmyoglobin by the iron(II) complex of trans-1,2-diaminocyclohexane-N,N,N,n-tetraacetate, Biochemistry 14, 1975-12-16, עמ' 5470–5475 doi: 10.1021/bi00696a014


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שרה_טייכמן&oldid=37014771"