שרון קנטור

תסריטאית, זמרת, שחקנית, עיתונאית ויוצרת ישראלית

שרון קנטור (נולדה ב-28 ביולי 1971) היא מוזיקאית, סופרת, אשת תקשורת, במאית, תסריטאית, שחקנית, עיתונאית ויוצרת ישראלית.

שרון קנטור
Sharon Kantor.jpg
לידה 28 ביולי 1971 (בת 49)
ישראלישראל רמת השרון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק אשת בידור, רדיו וטלוויזיה
קישורים חיצוניים
פייסבוק sharon.kantor.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קנטור נולדה ברמת השרון. כשהייתה בת שמונה עברה עם משפחתה לתל אביב.

תחילת הקריירה שלה הייתה בשנות התשעים בערוץ הילדים ובראשיתו של הערוץ השני.

עם השחרור מצה"ל, החלה לעבוד כמפיקה וכמגישה בערוץ הילדים בראשית דרכו. דרך חבר משותף הכירה את אברי גלעד, שצירף אותה לצוות המנחים בערוץ השני.

במקביל עבדה כעיתונאית[1].

בהמשך, ערכה קנטור והגישה תוכניות מוזיקה בטלוויזיה, ולקחה חלק במגוון תוכניות ששודרו בכבלים ובערוצי הטלוויזיה השונים בתפקידים שונים.

לתקופה מסוימת עזבה קנטור את ישראל ועברה לגור בניו יורק[2].

קנטור מתגוררת בכרכור. חיה בזוגיות עם התסריטאי אילן שפלר ואמא לשתי בנות.

יצירתהעריכה

מוזיקהעריכה

קנטור ביימה קליפים רבים לאמנים כמו אביב גפן, רמי פורטיס, מופע הארנבות של ד"ר קספר, המגפה, קרם ברולה ועוד. בשנת 1995 ביימה את הסרט התיעודי "בדרך לשומקום" על תהליך הקלטת האלבום "שומקום" של אביב גפן בלונדון. בסרט השתתף גם המוזיקאי ניק קייב. היא עבדה ועובדת כתקליטנית.

כשהתגוררה בניו יורק הייתה חברה קנטור בהרכב רוק בשם The Betty Plague. משנת 2004 קנטור חברה בהרכב הרוק "The Girls" עם אדם שפלן, גיא שמי, רם אוריון, עידו בלאושטיין וחגי פרשטמן. ההרכב הוציא שני אלבומים. הראשון בשם "Talk to the Pervert" יצא בשנת 2005. האלבום השני "Sick of Seeking" יצא לרשת בשנת 2011. בשנת 2007 הלהקה חיממה את איגי פופ והסטוג'ס בהופעתם המיתולוגית בפארק הירקון. קנטור חברה גם בהרכב "Spinster Sister" עם אחותה אלינור שפועל בתל אביב ובברלין ומתמחה בקאנטרי גותי והוציא אלבום ואיפי. בנוסף ניגנה בעוד הרכבים כמו ממלושן, אלקטרו-חנן ו-fRed.

בשנת 2004 יצא האלבום "The Black & Whites Pop-Ups" של קנטור, הפועלת בשם "דה בלאק אנד וייטס". קנטור: "אמנים רבים, גם אם הם עובדים לבד, נוהגים להוציא את המוזיקה שלהם תחת שם של הרכב. במקרה זה, נתתי גם לסינתסייזר מקום של כבוד, והוא נחשב לחבר ב'בלאק אנד וייטס'". האלבום, שיצא בחברת אן-אם-סי, הוקלט כולו בטייפ ארבעה ערוצים ביתי במשך כמה שנים, וקנטור מנגנת בו בכל הכלים: מקלדות, גיטרה, בס ותופים. רוב האלבום מורכב מקטעים אינסטרומנטליים[3] ושני קליפים בוימו על ידי עמית איצקר לטראקים Play It Safe ול- I'm In The Kitchen.

בשנת 2020 יצרה את הפסקול לסדרת הטלוויזיה התעודית "ערות" של תמר מור סלע ועדי ארבל שעליו קיבלה מועמדות בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.

רדיו וטלוויזיהעריכה

קנטור השתתפה בתוכניות רבות. בתחילת שנות התשעים הייתה מגישת טלוויזיה, בין היתר הנחתה בערוץ 2 לצד אברי גלעד את התוכנית "מהקליפיה באהבה". בנוסף הנחתה את התוכניות "הוגו" ו"לילות יפו" בערוץ הראשון.

הייתה חלק מצוות התוכנית "הקופסה" בערוץ 3. הנחתה את התוכנית "יציאת חירום" לצד דן תורן, איילת זורר ואחרים.

כתסריטאית הייתה קנטור חלק מצוות התוכניות "רד בנד", "ארץ נהדרת" "דאבל דייט" ועוד.

שיחקה את הדמות ימית הפנמית בסדרת הילדים גור ואוח בערוץ ג'טיקס

בשנת 2000 ייסדה עם רונן אידלמן את ביפ שואו עם שרון קנטור, חלק מרצועה בערוץ ביפ שנערכה על ידי מולי שגב. התוכנית עסקה באקטואליה אלטרנטיבית ובתרבות־נגד בדרכים מקוריות שלא היו מקובלות עד אז.

בערוץ הראשון הגישה את התוכנית היומית "בסביבה טובה" יחד עם אלון נוימן, תוכנית שהתמקדה בתחומי האקולוגיה ואיכות הסביבה[2].

החל מ-2015 קנטור היא חלק מצוות המגישים של התוכנית "משפחה גרעינית" בגלי צה"ל[4][5].

ב-2019 שיחקה את דמותה של פנינה בסדרה "שלטון הצללים".

כתיבהעריכה

כשהייתה בת 22 במקביל לשאר עיסוקיה החלה לכתוב בעיתונות, בין השאר כתבה טור בעיתון זמן תל אביב בשם "בלי חזייה" על חוויותיה בעיר הגדולה[1].

בתחילת שנות האלפיים כתבה בוואלה! טורים שעסקו בנושאים כגון מסחור הסביבה, גזילת המרחב הציבורי, שימור ומלאכותיות. הטורים זיכו אותה בשנת 2004 ב"פרס פראט לכתיבה עיתונאית על נושאי סביבה" מטעם מרכז השל.

במהלך הקריירה כתבה קנטור לעיתונים שונים ובפורמטים שונים, ובשנת 2014 הוציאה לאור את ספרה לילדים: "זהירות! פופיק" בהוצאת כנרת. הספר מתאר את מסעה של שוש השובבה במעמקי הפופיק של הענק העצלן צוציק. בקרקעית הפופיק היא מגלה יקום פעלתני בדמות צ'יטה שברחה מהספארי, פיל, אוהל סיירים ועטלף[6].

בשנת 2019 יצא ספרה הראשון למבוגרים, "זנב" בהוצאת לוקוס. את הסיפור על אלון אמיר, קופירייטר תל אביבי אשר יום אחד מגלה כי צמח זנב באחוריו, כתבה כבר בשנת 2001. הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט לסופרים בראשית דרכם, וגם הוצאת "לוקוס" זכתה בפרס השרה על הוצאת הספר.

בשנת 2020 פורסמו 5 שירים שלה בגיליון השלישי של "הסוס המעופף" מבית הליקון המוקדש לשירים לילדים. אחד מהשירים הללו, "הסנדלר הולך יחף", זכה לעיבוד מוזיקלי על ידי הצמד "חולצות של להקות" של יעל בירנבאום ועמית איצקר. באותה שנה יצא גם ספר ילדים חדש שכתבה בשם "שיבויה ושיקויה עפות למדבר" בהוצאת "דפוס בית".

קישורים חיצונייםעריכה

על "זנב":

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 יונתן אסתרקין, שיחת נפש: שרון קנטור על טלוויזיה, הורות וכדורים, nrg.co.il, ‏21 במרץ 2012
  2. ^ 1 2 ערן בר-און, שרון קנטור: "יש לנו טלוויזיה איומה", www.ynet.co.il, ‏29.02.12
  3. ^ שגיא בן נון, אלבום חדש לשרון קנטור, haaretz.co.il
  4. ^ יצחק טסלר, הזמרת שרון קנטור: "עיריית עכו, הגעלתם", mynet.co.il, ‏31 באוקטובר 2016 (ארכיון)
  5. ^ עדו בן פורת, צוות חדש לתכנית "המילה האחרונה", באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2015
  6. ^ טל מרמלשטיין, קצת גיטרה, הרבה אמא, israelhayom.co.il, ‏27 בנובמבר 2014